שיחה:זכויות יוצרים/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

בדיחות

"בדיחות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. בדיחה הינה למעשה רעיון (מצחיק) וככזה אינה יכולה להיות מוגנת". נראה לי שראוי לדייק יותר. הרעיון המתחיק שבבדיחה אינו מוגן, אך הניסוח הספציפי של בדיחה מסוימת מוגן ככל ניסוח ספציפי של רעיון. דוד שי 14:48, 11 מרץ 2006 (UTC)

הערך כתוב כמדריך

שמתי לב שחלק גדול מהערך כתוב כמדריך יבש ולא כערך אנציקלופדי. היה ראוי להרחיב בהסטוריה של זכויות יוצרים, להוסיף את המלחמות המשפטיות על זכויות יוצרים, ואת התפיסות השונות הקיימות בענייני זכויות יוצרים, איזון בזכויות הפרט למול טובת הציבור. את המגמה שמתחילה להיות רווחת בעולם לוותר על זכויות יוצרים מצד רבים מהאנשים. על מה ראוי להגן, ומה כלול בהם. למשל תפיסה שקיימת שזכויות יוצרים מגנים על אומנות ולא על עשיה טכנית כמו צילום של יצירת אומנות. ואילו את התוכן המדריכי להעביר לויקיפדיה:זכויות יוצרים. --אפי ב. • שיחה • 17:12, 1 יוני 2006 (IDT)

צודק מאה אחוז. נוסף לכך, נכתב בערך כי "גם ההלכה היהודית באותה תקופה, נזקקה לסוגיה זאת" (של זכויות יוצרים), מבלי להקדיש ל"הזדקקות" זו, מידע מספק.
רק היום נתקלתי במודעה של הבד"צ בארה"ב ובקנדה, העוסקת בקבלת בלעדיות להדפסת והפצת ספר מסוים, כך שהעניין הוא רלוונטי מאד.
האם מישהו כאן יודע, מהם המקורות לזכויות יוצרים במשפט העברי? אם כן, אשמח לקבל הפניה למקורות אלו, שהרי מקובל לחשוב, כי המשפט העברי מגן רק על זכות קניינית פיזית, כנדל"ן או מטלטלין.
תודה, אביתר ג' 19:47, 16 באפריל 2007 (IDT).

מצאתי מקורות בנושא זה. חשבתי להוסיף אותם כאן, להנאת כולם.

• א.
• ב.
• ג.
• ד, לא קשור לנושא במובהק.
• ה, בסעיף ה, עם הפניות למקורות אחרים.
• ו, בעבודה מס' 63936.
• הספר "זכות היוצרים במקורות היהודיים", פרופ' נחום רקובר, ירושלים תשנ"א.
• מאמר בתחומין ו (תשמ"ה), "זכות יוצרים", הר' עזרא בצרי.
• מאמר שם, "העתקה מקסטה ללא רשות הבעלים", הר' זלמן נחמיה גולדברג.

אביתר ג' 21:49, 5 במאי 2007 (IDT).

זכויות יוצרים במשפט העברי

אכן צדקתי. המשפט העברי אינו מתייחס במפורש לזכויות קנייניות רוחניות כזכויות יוצרים, אלא דוקא לזכויות קנייניות גשמיות יותר. ניתן לעיין כאן.

אביתר ג' 15:12, 12 באוגוסט 2007 (IDT).

אודיו

בכתבה הבאה כתוב כי בארצות הברית זכויות יוצרים על אודיו עומד על 95 שנים. [1]. אם הדבר נכון זה בניגוד למה שכתוב בערך עצמו בסעיף של תמונות וקול, שבו כתוב שבארה"ב עומד על 50 שנים. --אפי ב. • שיחה • 18:33, 27 בנובמבר 2006 (IST)

לכאורה מה שכתוב אצלנו באמת לא מדויק. אם אני מבין נכון, זה תלוי אם לפני 1978 (אז זה נעשה פדרלי) או לפני (אז היו חוקים שונים במדינות השונות, [2]. ב-www.copyright.gov כתוב [3] (חפש "How Long Copyright Protection Endures") כתוב שזה 70 שנה ממות היוצר, או 95 שנה או 120 שנה אם היוצר לא ידוע. ‏odedee • שיחה 21:38, 27 בנובמבר 2006 (IST)

המאה ה-13

הסרתי מהערך תוספת של משתמש:Mobshovi שעניינה היה העתקת ספרים במאה ה-13. ראשית התוספת הפכה את הערך לנלעג, באשר אחריה נכתב על הכרה לראשונה בזכויות יוצרים רק מאות שנים מאוחר יותר. שנית, מה הפלא שבמאה ה-13 ביקשו להעתיק ספרים? מדובר טרם המצאת הדפוס, והעתקת ספרים הייתה הדרך היחידה להפצתם. ‏odedee • שיחה 12:01, 28 בנובמבר 2006 (IST)

מה גם שהעתקת הספרים במאה ה-13 לא פגעה בזכויות היוצרים שכן נעשתה באישור המו"ל (דבר המותר גם היום), או העתקה של ספרים שפגו זכויות היוצרים שלהם. כלל לא בוצעה העתקה סיטונאית לצרכים מסחריים. דרור 12:42, 28 בנובמבר 2006 (IST)

מחסור במקורות

ככלל, בויקיפדיה העקרון הוא להביא סימוכין להצהרות, גם אם משום מה בויקיפדיה העברית עקרון זה מופקר, יחסית לזו האנגלית.

בערך זה בפרט, עקב הטון המשפטי וההשלכות המשפטיות, אני מאמין כי חשיבות המקורות עולה, על אחת כמה וכמה.

בסה"כ בחלק גדול מהערך ישנה הקפדה לציין את מקור ההצהרות. עם זאת מספר פסקאות אינן מציינות את המקורות -- יש לדאוג להוסיפם. סימנתי בתוך הערך פסקאות אשר אינן מציינות את המקור להן.

-- Sagie 03:31, 13 במרץ 2007 (IST).

בינויקי

הוספתי קישורים לאותו ערך בשפות אחרות. --89.1.106.233 21:22, 28 במאי 2007 (IDT)

זכויות יוצרים בהלכה היהודית

כתוב כאן כי ההלכה היהודית נדרשה לסוגיית זכויות יוצרים בעקבות הדפסת ש"ס וילנא, ובכן זוהי טעות חמורה, שכן הדפוס היהודי ועמו זכויות היוצר של המדפיס היה קיים זמן רב לפני זה, כל רב שהסכים על ספר מסוים קבע זמן שעד זמן זה אסור לאף אדם להדפיס ספר זה. לא ידוע לי על מקור המדבר באריכות אודות הסכמות הרבנים, וסמכותם, אבל חיים ליברמן בספרו אוהל רח"ל ח"ג (עמ' 601) מזכיר משהו בקשר לזה, ואלו דבריו (בקשר למדרש רבה שנדפס בשנת ה'תקנ"ט, לפני דפוס וילנה):

"הסכמות, כידוע, נועדו כדי לנעול דלת בפני מדפיסים מתחרים, שלא ידפיסו גם הם ספר זה גופא, ומקבל ההסכמה שהזיל זהב מכיסו להדפסת הספר יפסיד את ממונו, ולכן היו המסכימים מטילים איסור הסגת גבולו של מקבל ההסכמה למשך זמן שלפי המשוער יזדבן כל המלאי שהדפיס. משך זמן זה, כמובן, נקבע ע"פ ההשערה ולא היה שווה בכל הספרים, אלא ספר ספר וזמנו . . כך למשל, ספר שידעו שירבו עליו הקופצים או ספר שמחירו נמוך היה מספיק שלש או חמש שנים. ספר גדול הכמות שמחירו יהיה גבוה, שלא יהיה בהישג יד של כל אדם היה צורך להטיל איסור לזמן ארוך, עשר, חמש עשרה ועשרים שנה עד שיזדבנו כולם (בהסכמות הרבנים על הש"ס המפורסם דפוס סלאוויטא הטילו איסור הסגת גבול למשך כ"ה שנה)".

אם כן ברור שהדבר קדם את דפוס וילנא או סלאוויטא.--ויקפדן מלמד 07:30, 8 ביוני 2007 (IDT)

זו אכן טעות. כבר ההסכמה הראשונה, זו שניתנה לרבי אליהו בחור על ספר הדקדוק שלו, נכתבה בהקשר של זכויות יוצרים (וראו ספרו של מאיר בניהו בנושא). ‏DGtal‏ 17:55, 8 ביוני 2007 (IDT)

חוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007

כל מה שנוגע לחוק ופקודת זכויות יוצרים בישראל צריך לעבור שכתוב מהותי עקב החוק החדש שהתקבל בנובמבר, 2007 והפך את החוק והפקודה המנדטוריים ללא יותר מנוסטלגיה הסטורית.

יש חצי שנה ליישום החוק, כלומר יש זמן לשכתב עד למאי, 2008. אחרי זה המידע שיהיה פה לגבי המצב החוקי בישראל יהיה לא רק לא רלבנטי אלא מטעה (מכיוון שבפועל רוב הגולשים מתעלמים מהאזהרות של וויקיפדיה). בינתיים לא ניתן לשכתב מפני שבאתר הכנסת אפשר למצוא את החוק החדש רק במדור "חוקים בקריאה שלישית (נוסח לא רשמי)". נא הודיעו בשיחה זו ברגע שתדעו על קישור באתר הכנסת (או אתר ממשלתי אחר) לגרסה רשמית. -79.179.190.96 18:54, 20 בנובמבר 2007 (IST)

בתוך 10 ימים החוק יתפרסם ברשומות, וניתן יהיה למצוא אותו באתר משרד המשפטים. עידו • שיחה 18:58, 20 בנובמבר 2007 (IST)

למי שממהר: הנוסח ב"חוקים בקריאה שלישית (נוסח לא רשמי)" זהה בדרך כלל לנוסח הסופי. הבדל נוצר רק כאשר מאושרת הסתייגות שהוצגה בעת הקריאה השנייה והשלישית, ולא שמעתי על הסתייגות כזו בהצבעה אתמול. דוד שי

חבל למהר כי כאמור יש חצי שנה. בואו נחכה בסבלנות שתהיה גרסה רשמית לפני שמשכתבים. אגב, זה אולי לא נחשב ל"הסתייגות", אבל לפי גלובס ישר אחרי שהחוק עבר כבר "הוצעה הוראה משלימה המפרטת רשימה של שיקולים שבית המשפט יוכל להביא בחשבון בעניין זה" (הפרת זכות מוסרית). לא ברור מה זה "הוראה משלימה" אבל אם היא תיכנס לחוק הרשמי זה כבר מראה שעכשיו הוא באמת לא רשמי. -79.179.190.96 19:40, 20 בנובמבר 2007 (IST)

חוק זכויות יוצרים - הישג חשוב

חוק זכויות יוצרים פורסם באתר הכנסת. http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3/196_3_1.rtf סעיף יב 9 שאנשי הוויקיפדיה התאמצו עבורו קובע שזכויות יוצרים על תמונה יישארו 50 שנה, עבור תמונות שצולמו עד השנה. מה שאומר שכל שנה עד 2057, ימשיכו להשתחרר תמונות חדשות. כרגע תמונות ישראליות שצולמו עד 1957 הן חופשיות. דבר חשוב נוסף הוא שהחוק קובע בפירוש שציטוט הוא בגדר "שימוש הוגן", דבר שבעבר לא פורש בחוק, אלא ברמיזה.

כתבתי לפני התנגשות עריכה: בוודאי קראתם בעיתונים ובאתרי החדשות על חוק זכות יוצרים החדש שאושר בכנסת, ועל ההישג של היוצרים, שהצליחו להכניס, לאחר מאבק, תיקון המיטיב עמם [4]. מה שלא קראתם (אלא אם את קוראים את ויקיחדשות), זה שגם עמותת "ויקימדיה ישראל" הצליחה להשיג תיקון חשוב ביותר מבחינת ויקיפדיה ומבחינת האינטרס הציבורי.

אחד ההבדלים בין החוק הישן לחוק החדש הוא בעניין זכויות יוצרים על תצלומים. בחוק הישן נקבע שזכויות אלה הן לתקופה של 50 שנה מיום פיתוח הנגטיב, ואילו בחוק החדש נקבע שהן לתקופה של 70 שנה ממות הצלם, כלומר תקופה ארוכה ב-60 שנה בממוצע מאשר בחוק הישן.

ההישג שהשיג DrorK, בביקורו בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוא שהתיקון אינו חל רטרואקטיבית (סעיף 78(ט) לחוק)- לגבי תצלומים שצולמו בישראל עד מאי 2008, זכויות היוצרים הן ל-50 שנה מיום פיתוח הנגטיב; רק לגבי תצלומים שיצולמו ממאי 2008 ואילך יחול הדין החדש, האומר שיש להמתין 70 שנה מיום מות הצלם.

את הדיווח המלא של דרור ראו כאן. דוד שי 22:18, 20 בנובמבר 2007 (IST)

כל הכבוד לדרור ק. ועמותת ויקיפדיה על ההישג. בברכה, MathKnight הגותי 22:28, 20 בנובמבר 2007 (IST)

עמותת ויקימדיה. ויקימדיה ישראל. עידן ד 22:30, 20 בנובמבר 2007 (IST)

אכן ישר כוח לחברי העמותה שהיו מעורבים בדבר. האם החוק אושר סופית? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:45, 20 בנובמבר 2007 (IST)

אושר חוק זכויות היוצרים. אבינעם 00:46, 21 בנובמבר 2007 (IST)

אין צורך להגזים. מהדיווח בוויקיחדשות עולה שהעמותה (כמו גם האיגוד) שלחה מכתב למחלקת החקיקה במשרד המשפטים, אבל אין כל ודאות שדווקא מכתב זה הביא לשינוי החוק. גם לא מצאתי לכך כל אינדיקציה בפרוטוקול הוועדה. יחסיות האמת • ♥ 01:38, 21 בנובמבר 2007 (IST)

ייתכן שלא מכתבה של העמותה הביא לשינוי החוק, אך דבר אחד ברור: הכתיבה במזנון בוודאי לא הביאה לכך. ‏odedee • שיחה 03:46, 21 בנובמבר 2007 (IST)

יחסיות האמת, כדרכו, מעדיף את הספק והערפול על-פני האמת. העובדה, הגלויה לעין, היא שיש הבדל בין ניסוחו של סעיף 78(ט) בהצעת החוק לניסוחו בחוק שאושר. הגורם היחיד שידוע על פעולתו למען שינוי זה הוא עמותת ויקימדיה ישראל, שרתמה לכך גם את איגוד האינטרנט הישראל, ועל השינוי הוחלט בישיבה שבה השתתף דרור. מובן שייתכן כי אליהו הנביא נגלה ליושב ראש הוועדה בלילה והורה לו לבצע שינוי זה, מי יודע. דוד שי 07:34, 21 בנובמבר (IST)

לא ברור לי מה הביא לעקיצות ההדדיות הללו... טרול רפאים 17:47, 23 בנובמבר 2007 (IST)

החוק החדש מזכיר (למי שהיה זקוק לתזכורת כזו) מה מועט הקשר בין לשון החוק ויישומו, לבין ערכי מוסר, צדק או יושר. מכאן אפשר לגזור מסקנות מעשיות גם לגבי האדיקות שבה מיישמים כאן את החוק, וגם לגבי קבלת הפנים של משתמשים חדשים המפרים אותו בלי משים. שנית, בלי להמעיט חלילה מחשיבות ההישג שבשינוי החוק, ביחס לנוסח הקודם, הקלות שבה הדברים האלה נעשים מעוררת אצלי הרהורים נוגים על חוקים ונקניקיות. כמה מאמץ מנטלי הושקע בנוסח הקודם? ומשהושקע מאמץ כביר שכזה, איך יתכן שהשינוי התקבל בכזה הרף עין? עוזי ו. 01:48, 21 בנובמבר 2007 (IST)

העיסוק בעניין הזה היה שיעור מאלף על תהליך החקיקה והקלות שבה ניתן להכניס שינויים רבי-משמעות בחוק בלי שאיש ירגיש בכך. למעשה, עיניו החדות של דוד שי הבחינו בשינוי הנוסח בין תזכיר הצעת החוק לבין הצעת החוק עצמה, בשעה שמשפטנים טובים ומנוסים לא הבחינו בו כלל. אני חייב להכיר טובה גדולה לאנשי איגוד האינטרנט הישראלי שהפנו לאנשים הנכונים במשרד המשפטים והסבירו איך לפנות ומה לעשות. חשוב גם לומר שמצאתי אוזן קשבת בקרב הדרג המקצועי של משרד המשפטים - למרות שהם היו כבולים למדיניות שנקבעה, הם הבינו את הבעיה והיו נכונים לעזור. חשוב לומר את זה, כדי שלא ייווצר רושם מוטעה כאילו יש אטימות מוחלטת במוסדות השלטון, וכאילו אין טעם לפנות אליהם. עוד נקודה שחשוב לציין היא שתמונות בבעלות המדינה ימשיכו להשתחרר כעבור 50 שנה מיום פרסומן גם לפי החוק החדש. בדיון בוועדת הכלכלה ניסיתי להעלות את האפשרות שכאיזון להחמרה בחוק לגבי יצירות בבעלות פרטית, יקל החוק את המגבלות על יצירות בבעלות המדינה (כנהוג בארה"ב למשל), אולם לעת עתה הוסכם רק שלא להחמיר את המצב לגבי יצירות בבעלות המדינה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:37, 21 בנובמבר 2007 (IST)

דרור, בנושא הזכויות על יצירות שבבעלות המדינה, כדאי לציין את הערך ההסברתי. כשמשחררים תמונות לרשות הציבור, מגדילים מאד את התפוצה שלהן, ורוב התמונות במאגרים הממשלתיים הן תמונות שמראות את ישראל בהקשר חיובי או לפחות ניטרלי. אגב, גם סוכנות הידיעות של ברזיל משחררת תמונות לרשות הציבור. רוב תמונות המנהיגים בויקישיתוף, למשל, מראות את המנהיג בחברת נשיא אמריקני (או שגריר או סאנטור וכו') עם דגל אמריקני מאחור, ובחלק הוא נראה בחברת לולה עם דגל ברזילאי. דב ט. 10:55, 21 בנובמבר 2007 (IST)

אפשר גם לבקש שלא כל היצירות שבבעלות המדינה ישוחררו לחופשי - אלא רק תמונות. שישמרו את המסמכים שלהם לעצמם, שיתנו לנו את התמונות. הם במילא לא רואים שקל מזה, אני בטוח. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 12:36, 21 בנובמבר 2007 (IST)

במישור החקיקתי עשינו לעת עתה מה שיכולנו. חוקים אפשר תמיד לשנות, אבל לא סביר שיסכימו לשנות חוק שזה עתה נחקק. מה שכן, אפשר להתחיל להכשיר את הקרקע, והעמותה אכן עובדת כרגע ביחד עם איגוד האינטרנט ומט"ח על פרויקט ברוח זו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:53, 21 בנובמבר 2007 (IST)

בשביל לשחרר תמונות מרשות המדינה, אין צורך בשינוי חקיקה - מספיקה החלטת ממשלה וייתכן שאפילו זה לא צריך ואפשר להסתפק בהחלטת שר האוצר. טרול רפאים 17:47, 23 בנובמבר 2007 (IST)

כיתוב משעשע

אני חושב שיש לצרף לפה את נוסח הודעת זכויות היוצרים של הוצאת ידיעות אחרונות על התנ"ך... זה יראה את האבסורדים שמגיעים אליהם... טרול רפאים 19:06, 7 בדצמבר 2007 (IST)

הקדים אותך במחשבה זו עו"ד גיורא עמיר, במכתבו להארץ/ספרים, ואני חולק על שניכם. ראשית, בעקבות מכתבו של עו"ד עמיר בדקתי שלושה ספרי תנ"ך שישנם בביתי, ובכולם יש הודעה "כל הזכויות שמורות". אם ההודעה מצחיקה, חבל שלא התחלתם לצחוק כבר לפני עשרות שנים. כעת אסביר מהן הזכויות השמורות. על הטקסט הבסיסי של התנ"ך אין זכויות יוצרים, אבל כל מהדורה של התנ"ך מכילה יותר מאשר הטקסט הבסיסי. הגופן והעימוד של "תנ"ך ידיעות אחרונות" ייחודיים לו, ויש בהם משום יצירה, כך שצילום דף מספר זה והפצתו, ועוד יותר מכך צילום הספר כולו והפצתו, הם הפרה ברורה של זכויות יוצרים. יתרה מזו: קריאת הערך ביקורת נוסח המקרא מלמדת שאין נוסח קנוני אחד ויחיד לתנ"ך - פה ושם יש חילופי גרסאות. כאשר מהדורה מסוימת של התנ"ך נצמדת לנוסח ישן ידוע, אין בכך יצירה ואין זכויות יוצרים על הנוסח, אך כאשר עורך המהדורה בחן נוסחים אחדות של כתבי יד של התנ"ך, והגיע לנוסח המשקף את שיטתו, הרי נוסח זה הוא יצירה שלו, שראויה להגנה. מהדורות חשובות של התנ"ך מקדישות מקום למידע על כתבי היד שעליהם התבססו, ועל חילופי הגרסאות המופיעים בהן. למרבה הצער, ב"תנ"ך ידיעות אחרונות" אין אפילו מילה אחת בעניין זה, וזהו פגם מהותי בו. קריאת הערכים כתר ארם צובא, כתב יד לנינגרד ותנ"ך קורן מלמדת עד כמה חשוב מידע זה, ועד כמה גדול חסרונו ב"תנ"ך ידיעות אחרונות". אני מקווה שמדובר בשגגה, ולא בגבהות לב, שהמסר שלה הוא "זה הקאנון שיצר שיתוף הפעולה בין העיתון הגדול לבנק הגדול, הוא אחד ואין בלתו". דוד שי 20:55, 7 בדצמבר 2007 (IST)

הטקסט עצמו (האותיות) אינן מוגנות כמובן, אבל יש הבדל בפיסוק ובניקוד ממהדורה למהדורה - ואלה מוגנים. דרור 11:20, 8 בדצמבר 2007 (IST)

במקרה ספציפי זה, גם הגופן ייחודי ומוגן, וכפי שהבהרתי לעיל, גם בטקסט ייתכנו מאפיינים ייחודיים הראויים להגנה.

למעשה, דבריהם של טרול רפאים ועו"ד גיורא עמיר מלמדים שדווקא בספר זה, להערת זכויות יוצרים חשיבות גדולה במיוחד, שהרי אם שני מומחים אלה טעו, מה יעשו אזובי הקיר? דוד שי 12:09, 8 בדצמבר 2007 (IST)

כמובן שאינני הראשון ואני מצטער אם נוצר רושם כזה, אני פשוט שכחתי איפה קראתי את זה ולכן לא כתבתי (וזה לא היה המכתב הנ"ל). טרול רפאים 17:08, 14 בדצמבר 2007 (IST)

אני משער שקראת את זה אצל מאיר שלו ב"ידיעות אחרונות". מפתיע ביותר ששלו טעה בעניין שצריכה להיות לו הבנה כלשהי בו. מפתיע יותר שאיש לא העיר לו על כך לפני הפרסום, ומפתיע להפליא שהיום לא הופיעה התנצלות על הקש והגבבה ששלו האכיל את קוראיו. דוד שי 21:51, 14 בדצמבר 2007 (IST)

קשה לראות את ידיעות אחרונות מתמודדים בבית משפט עם תביעה על הפרת זכויות יוצרים, אלא אם כן מדובר בהעתקת הספר כבלוק אחד. לא ראיתי את התנך המדובר, אבל אהיה מופתע לשמוע שהעורך שלהם יצר עימוד או פונטים יחודיים שלא מצא במאות המהדורות הקיימות. ואם זה נוסח חדש - עוד ידובר בו רבות, וראוי לכתוב על כך ערך בויקיפדיה. בובי קש 14:38, 8 בדצמבר 2007 (IST)

ואם אפשר, עוד תהייה קלה: בהנחה שהתורה נמסרה למשה בסיני מפי הגבורה, יש בעיה עקרונית. הרי זכויות היוצרים תוקפם 70 שנה אחרי מותו של היוצר. חוץ מניטשה אף אחד לא טוען שאלוהים מת. בובי קש 14:38, 8 בדצמבר 2007 (IST)

הגופן ייחודי - לא ראיתי מעולם גופן יפה זה. העימוד ייחודי מעצם גודלו של הדף, גודל הגופן וכו'. יתרה מזו: הטקסט אינו כולל את טעמי המקרא - מצב נדיר למדי בתנ"ך מלא. אני מסכים עם ההשערה שהמטרה העיקרית היא להגן על היצירה השלמה מפני העתקה ומכירה, אך גם צילום של עמוד אחד, אם אינו במסגרת שימוש הוגן, הוא הפרה של זכויות יוצרים, ובוודאי צילום של פרשה או פרק. דוד שי 15:06, 8 בדצמבר 2007 (IST)