משפט עברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישנן דעות אחדות מהי ההגדרה של משפט עברי, וקיימת מחלוקת בין החוקרים בעניין זה. דעות בולטות:

פרופ' מנחם אלון סבור כי משפט עברי כולל את התחומים בהלכה שמקובלים כתחומי משפט בשיטות משפט אחרות (כמו דיני נזיקין, דיני מקרקעין, דיני עונשין וכיו"ב). הוא סבור כי יש להבחין בין הלכות "משפטיות" והלכות "דתיות".
פרופ' יצחק אנגלרד, חולק וטוען שלא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות או הלכות דתיות ושחלוקה זו איננה אלא שרירותית.
ד"ר שמשון אטינגר סבור כי משפט עברי כולל את כל התחומים שהיה עלינו "להמציא" אילו לא הייתה תורה (דברים שהיינו עושים גם אילו לא נקבעו כהלכה - היינו יוצרים דיני מקרקעין, דיני נזיקין וכיו"ב).

בין כך ובין כך, רוב ככל החוקרים מוכנים לקבל, באופן כללי ובלתי מדויק, את התחומים המכונים בהלכה כ"ממונא" ככלולים במשפט עברי, למול תחומי ה"איסורא" המקובלים ככאלה שאינם כלולים במשפט העברי.

[עריכה] ההיסטוריה של המשפט העברי

לראשונה, המשפט העברי נזכר בהקשר של אברהם אבינו. אלוהים מעיד עליו

	כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו.
-- (בראשית יח, יט)

ראשיתו של הציווי המשפטי העברי בפועל, מופיע עם מתן תורה, כאשר כבר בתורה עצמה נזכרים בסיסי ההלכות של המשפט העברי, בין היתר בפרשות משפטים כי תצא ואחרות. בהמשך ההיסטוריה, נוספו לעיקרי הדברים הללו גם שאר הפרטים הנזכרים במשנה ובתלמוד כשרוב ההלכות הללו מופיעות בסדר נזיקין.

בגלל מחלוקות הקיימות בקרב התנאים והאמוראים, פסקו את ההלכות הללו הלכה למעשה, בספרי פסיקה מאוחרים יותר כגון: היד החזקה לרמב"ם בספרים משפטים קנין ונזיקין והטור והשו"ע בחלק חושן משפט.

[עריכה] עקרונות המשפט העברי

המשפט העברי כפי שמופיע במקורות, עיקרו עשיית צדק בין איש לרעהו ("ושפטתם צדק בין איש ובין רעהו"), הדבר נעשה על ידי פסיקות של בית דין, שהרכבו מונה בדרך כלל בדיני ממונות שלושה דיינים, כשכל אחד מן הצדדים מחויב לקבל את פסיקת בית הדין כפי שהיא.

המשפט העברי מורכב משלושה חלקים עיקריים המובאים בשלוש מסכתות עיקריות:

דיני נזיקין - הדינים העוסקים בתשלומי נזקים שבין אדם לחברו ומובאים בעיקר במסכת בבא קמא.
דיני שאלה הלוואה ושכירות ודיני שומרים- מובאים בעיקר במסכת בבא מציעא.
דיני הרחקת נזיקין ומקח וממכר (קניה ומכירה) - מובאים בעיקר במסכת בבא בתרא ומקצתם במסכת קידושין.

עם כללי השפיטה המובאים במשפט העברי נמנים:

המוציא מחברו עליו הראיה - אי אפשר להוציא ממון מתחת יד השני בלא ראיה.
ספק ממונות להקל - כל מי שיש לו ספק לגבי ממון יכול להשאירו תחת חזקתו.

[עריכה] המשפט העברי כיום

כיום המשפט העברי המקורי, המיושם על ידי בתי הדין הרבניים, תופס חלק קטן ממהלך הפסיקה והוא משמש בעיקר בהליכי בוררות, הנעשים בין שומרי מצוות המסרבים להישפט על-פי חוקי המשפט החילוני. חלק נרחב מן העיסוק במשפט העברי, נעשה דווקא הלכה שלא למעשה על ידי הישיבות אף שרבות מהלכות אלו לא נחוצות לַכלל אלא רק לדיינים. טעם הדבר הוא על פי הנאמר בסוף מסכת בבא בתרא "הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות". עם זאת, רבי יאיר חיים בכרך בספרו "חות יאיר" (סימן קכד) התנגד ללימוד דינים הקשורים לדיני ממונות לפני לימוד ההלכות הנוגעות ליומיום (אורח חיים) ודיני איסורים (יורה דעה) הבסיסיים יותר ליהודי השומר מצוות.

[עריכה] המשפט העברי בישראל

אף שהמשפט במדינת ישראל הוא משפט חילוני, יש בו השפעה לא מבוטלת של המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות שמקורם במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל. דוגמאות לכך:

תקנת השבים, שהיא העיקרון לפיו יש להקל על עבריין המעוניין לשוב בו מדרכו הרעה.
חוק לא תעמוד על דם רעך, היונק את שמו ואת תוכנו מפסוק בספר ויקרא.
הגנת הפרטיות
עשיית עושר ולא במשפט
חוק ציד חיות בר
זכויות יוצרים. לפי המשפט העברי ישנו מושג של גניבת דברים.
כבוד האדם וחירותו - גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה
אינוס אישה בידי בעלה
אזהרת עדים.

בנוסף לדוגמאות ספציפיות אלה, חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קובע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". עפ"י השופט מנחם אלון חוק יסודות המשפט זה הצינור הפוזיטיבי המשלים חוסרים רבים סביב ההלכה. לעומתו השופט ברק טוען כי ההלכה היהודית אינה מקור מחייב, אלא מצוינת כמקור השראה, שהפירוש המקובל להם מפנה את השופט אל המשפט העברי. במשרד המשפטים פועלת המחלקה למשפט עברי, הפועלת ליישומו של חוק יסודות המשפט בהקשר זה.

בראשית ימי המדינה תרם רבות חיים כהן להכנסת המשפט העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית. גם ראש ישיבת מרכז הרב, הרב צבי יהודה קוק ראה בחשיבות רבה את הטמעת החוק העברי במערכות המשפט, וקונן על כך שבתי המשפט של מדינת ישראל יונקים מהחוק העות'מאני והבריטי, יותר מאשר מהחוק העברי, בחוגים הדתיים היו אחרים שלא התלהבו מכך, ביניהם בולט ח"כ זרח ורהפטיג, שלא ראה טעם רב בשימוש "חילוני" במשפט דתי.

פרופ' נחום רקובר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי, הקדיש את חייו לעניין, ונחשב לחוקר הפורה ביותר בתחום המשפט העברי. זכה בפרס ישראל בשנת תשס"ב על תרומתו למשפט העברי, בין היתר, בפרסמו למעלה משלושים ספרי מחקר ועוד כמאתיים מאמרים בתחום זה. הוא גם היה ממקימי וחבר הנהלה בעמותת "מורשת המשפט בישראל", שמטרתה מחקר המשפט העברי, הוראתו ולימודו.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

הרמב"ם בספר היד החזקה בחלקים משפטים, נזיקין וקנין.
טור ושולחן ערוך בחלק חושן משפט.
יהודה ליב אשר גולאק, יסודי המשפט העבריהוצאת דביר, תרפ"ב.
מנחם אלון, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, הוצאת מאגנס
נחום רקובר,
- אוצר המשפט, מפתח ביבליוגרפי של המשפט העברי, ירושלים, תשל"ה.
- השליחות וההרשאה במשפט העברי, ירושלים, תשל"ב
- זכות היוצרים במקורות היהודיים, ירושלים, תשנ"א
- סדרת חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי, ירושלים, תשנ"ב-תשנ"ח (7 כרכים)
- איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, ירושלים, תשנ"ד
שמשון אטינגר ואחרים, סוגיות במשפט העברי, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2006.
הפולומוס שעורר הרב מיכאל אברהם במאמרו "האם ההלכה היא משפט עברי?", בתוך אקדמות ט"ו וט"ז, בהוצאת בית מורשה