שיחה:חוק השבות
דוד שי, אני לא בקיא דיו כדי להרחיב שמדובר בחוק מאד מיוחד בקרב המדינות. אשמח אם תרחיב וכן תוסיף שבתעודת הזהות אסור לציין יותר לאום ואפשר לדעת מיהו יהודי רק ברישומי מחלקת הדתות במשרד הפנים.
וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 09:35, 26 ספט' 2004 (UTC)
המאמר מעט חד-צדדי, הרי יש מי למשל שיטען כנגד אהרון ברק שקליטת העלייה ממומנת במסיהם של אזרחי המדינה (ואף הערבים), וכי באופן כללי לא ברור שאהרון הוא הפוסק האחרון בענייני מוסר. פרס יקר ערך יינתן למוצא ציטוט כבד משקל שמציג את הדעה השנייה. פכידרם 18:19, 24 יולי 2005 (UTC)
- בעניין מוסר אין דעתו של ברק נחשבת יותר מדעתו של בוזגלו. אנחנו עוסקים כאן בענייני חוק, ובעניינים אלה דעתו של ברק נחשבת מאוד. דוד שי 18:23, 24 יולי 2005 (UTC)
- זה נכון כשבאים לקבוע אם חוק השבות עומד בסתירה לחוק יסוד א' ו-ב', אבל לא ל"עקרון השוויון בין אזרחי המדינה", זאת יותר הכרעה ערכית ופחות קביעה משפטית-טכנית. על כל פנים, לדעתך אין כאן מקום לעמדות אחרות מזו של ברק? פכידרם 18:32, 24 יולי 2005 (UTC)
אם אתם רוצים אתם יכולים לצטט אותי (אני בוזגלו), זה החוק הכי גזעני ששמעתי עליו (חוץ מהחוקים של הנאצים) והוא לא מאפשר שוויון למרות דעתו של אהרון ברק.
אזרחות[עריכת קוד מקור]
לגילגמש - אין בחוק השבות התייחסות לענין האזרחות. נושא זה נדון בחוק האזרחות בלבד כאשר חוק האזרחות מגדיר את אזרחותן של קבוצות האוכלוסיה בישראל. לכן חשובה התוספת על כך. UNDEN
- זה לא משנה. לא צריך להעמיס על הערך במידע מיותר שכתוב בצורה לא טובה. גילגמש • שיחה 11:03, 23 נובמבר 2005 (UTC)
השלמה[עריכת קוד מקור]
תבנית ההשלמה הושמה מהסיבה הזו. דניאל ב. 02:40, 21 באוקטובר 2007 (IST)
מה הסיבה להרחבת החוק לדור הנכדים?[עריכת קוד מקור]
מה מקור הרחבת החוק לנכדים של סבים יהודים? מה היתה הרציונליזציה של המעשה? תודה מראש, אסף.
ע"פ חוקי נירנברג, מי שטוב למות כי הוא יהודי טוב להיות אזרח במדינה הזו...
שני פרשיות מעניינות הביאו לתיקון החוק פרשת האח דניאל ופרשת רס"ן שליט"א.
התנגדויות[עריכת קוד מקור]
הציטוט של רות גביזון בפרק ארוך הרבה יותר מדי. יוסאריאן • שיחה 08:26, 10 ביוני 2010 (IDT)
- הבעייה היא שהיא מסבירה יפה את הנקודות, כך שלא ברור מה לקצץ. Dangling Reference - שיחה 19:56, 10 ביוני 2010 (IDT)
בירור מקור הטענה לגבי כמות חסרי זיקה ליהדות מקרב עולים מחבר המדינות.[עריכת קוד מקור]
בטקסט רשום: "הגדרות רחבות אלו אפשרו עלייה של מאות אלפי יוצאי חבר המדינות שזיקתם לעם היהודי לא הייתה ישירה ואף חסרי זיקה כלל לעם היהודי." חשוב לציין את המקור לטענה כי כמות חסרי זיקה ליהדות עומדת על מאות אלפים. הנושא רגיש בחברה הישראלית ומשמש בסיס לאמירות ספק גזעניות. אמירה כללית לגבי הכמות: "מאות אלפי", ללא ציון מקור סטטיסטי מדויק עם קישור מתאים, נשמעת אמירה חסרת בסיס אובייקטיבי. אם מדובר בהערכה של גורם מסוים יש לציין מי הגורם, ועל מה מבוססת הערכה, עם קישור מתאים. בכל מקרה הביטוי הזה שרירותי מדי, מה הכמות המדויקת? איך זה הולך פה, מישהו עונה לי, מישהו אחראי על שינויים?
- אתה צודק - תיקנתי בהתאם. בברכה. ליש - שיחה 04:57, 12 בינואר 2011 (IST)
- ראיתי שתיקנת את זה ל-"רבים". אך לא ראיתי מקור שעליו מסתמכת אמירה זו. לעניות דעתי, גם ניסוח זה, ללא סימוכין מתאים ומוצק, הינו בגדר השערה. אולי הניסוח הנכון הוא "במקרים מעטים", או "במקרים מסויימים" דווקא. לדעתי אם יש נתונים מדוייקים צריך לנקוט במספרים אלה ובמקור. אם אין מקור כזה, אז אין גם מקום לציין טענה מעורפלת או מטעה. תודה מראש. Alexds9 - שיחה 02:47, 13 בינואר 2011 (IST)
- אלכס, כדי לקבוע מספר מדויק צריכים לקבוע קודם כל מהי זיקה ליהדות ואין לכך הגדרה מוסכמת, לכן בעתיד הנראה לעין לא ניתן יהיה לקבוע כמות מדויקת. יש המציינים את מספר הלא יהודים על פי ההלכה, אך יכול להיות אדם יהודים על פי ההלכה וחסר זיקה של ממש ליהדות וההפך, לא יהודי על פי ההלכה ובעל זיקה חזקה ליהדות. ועכשיו לעניין ה"רבים" - העניין הוא מן המפורסמות, לכן לא זקוק למקור. כל מי שחי בארץ פגש או צפוי היה לפגוש עולים מברית המועצות לשעבר, שיהדותם או יהדות בני זוגם, התגלתה להם בגיל מאוחר. יתר על כן ידוע על עולים כאלה (בני זוג של בעלי זכות לעלייה) שהם נוצרים או מוסלמים או אתאיסטים והם לא ממוצא יהודי והם רבים למדי. בברכה. ליש - שיחה 06:10, 13 בינואר 2011 (IST)
- הבעיה היא שהמשפט לא מדבר על זיקה ליהדות, אלא על זיקה לעם היהודי. זיקה ליהדות זאת זיקה לדת היהודית, כל אדם חילוני הרי שזיקתו לדת חלשה. לעומת זאת, זיקה לעם היהודי, היא השתייכות לאומית ונקבעת לפי הגדרה עצמית של האדם. ההבדל כאן עדין מכיוון שיהודי שייך לעם היהודי לרוב, אך לא כל מי ששייך לעם היהודי הוא יהודי לפי הגדרה אורתודוקסית, ובכל זאת ההבחנה קיימת ומהותית. לדעתי צריך לדבוק בעובדות ולא בהשערות. אם הכוונה לשייכות דתית לפי ההלכה או לפי הגדרה אחרת, צריך לשנות את הניסוח בהתאם. ניסוח שמדבר על מחסור בזיקה לעם היהודי, מלווה בקונוטציה שלילית ודורש הוכחה. קביעת זיקה לעם היהודי צריכה להיות מבוססת על מחקר רציני בנושא. לא יהיה נכון להשתמש בניסוח "רבים", לפי הטענה: אני מכיר, הוא מכיר, כל אחד מכיר. אני מקווה שאני מביע את עצמי בצורה מובנת. בכבוד רב. Alexds9 - שיחה 16:46, 13 בינואר 2011 (IST)
- אלכס, דבריך ברורים ואני מסכים להבחנתך בין ההשתיכות לעם היהודי ובין ההשתיכות לדת היהודי ובנושא הנידון מדובר בהשתייכות לעם היהודי. אני לא מסכים איתך לגבי מחיקת הניסוח הכולל "רבים", לדעתי זה ניסוח מתון ומידתי ומשקף את המציאות. נראה אם יש ויקיפדים נוספים שיביעו את דעתם לכאן או לשם. בברכה. ליש - שיחה 17:27, 13 בינואר 2011 (IST)
- הבעיה שהסתמכות על דעות בלבד בנושאים רגישים כאלה היא לא דרך לגיטימית לקבוע מה הניסוח הנכון. דעותך אומרות לך דבר אחד, דעותי אומרות לי דבר אחר. שנינו לא יודעים מה נכון. אם נעשה סקר ודעה אחת תזכה ברוב, זה לא יהפוך אותה לנכונה. במיוחד אם אין נתונים ממשיים בנושא, וכולם ניזונים מדעות אחד של השני. לדעתי אנחנו צריכים להסתמך על נתונים אובייקטיביים. כי כרגע המשפט המדובר מופיע בטקסט בגלל שהתופעה של חוסר זיקה לעם היהודי היא נרחבת כויכול. אם המשפט היה טוען רק חוסר זיקה של רבים ליהדות אורתודוקסית, לא הייתי מתווכח כלל. תופעת חוסר זיקה לעם היהודי, וודאי גם היא קיימת במקרים מסוימים. אבל הניסוח הנוכחי: "רבים מיוצאי חבר המדינות ... ואף חסרי זיקה כלל לעם היהודי", על איזה נתונים כמותיים הניסוח הזה מסתמך פרט לדעה של כותב זה או אחר שגם דעתם נקבעה ללא נתונים אובייקטיביים? אם נחשוב רגע מה זה אומר "רבים", כמה זה באחוזים? לי זה נשמע 50%, למישהו אחר זה ישמע כ-90%, וכמה זה באמת? לכל פירוש של "רבים" יש גם השלכות מתלוות. לכן יש בעיתיות רבה בניסוח המעורפל הזה. לדעתי חשוב כאן שיהיה עוגן של וודאות, מחקר או נתונים סטטיסטיים בנושא. אם אין כאלה, המשפט כולו לא לגיטימי להופיע בתור משפט עובדתי בויקיפדיה. לכן לדעתי כרגע האפשרויות הן כאלה:
1) למצוא נתונים עובדתיים שיקבעו לכאן או לכאן, ולעשות שינויים בהתאם.
בהעדר נתונים:
2) או למחוק את המשפט כולו.
3) או לשנות את הניסוח מ:"זיקה לעם היהודי" ל:"זיקה ליהדות הלכתית".Alexds9 - שיחה 19:35, 13 בינואר 2011 (IST)
- הבעיה שהסתמכות על דעות בלבד בנושאים רגישים כאלה היא לא דרך לגיטימית לקבוע מה הניסוח הנכון. דעותך אומרות לך דבר אחד, דעותי אומרות לי דבר אחר. שנינו לא יודעים מה נכון. אם נעשה סקר ודעה אחת תזכה ברוב, זה לא יהפוך אותה לנכונה. במיוחד אם אין נתונים ממשיים בנושא, וכולם ניזונים מדעות אחד של השני. לדעתי אנחנו צריכים להסתמך על נתונים אובייקטיביים. כי כרגע המשפט המדובר מופיע בטקסט בגלל שהתופעה של חוסר זיקה לעם היהודי היא נרחבת כויכול. אם המשפט היה טוען רק חוסר זיקה של רבים ליהדות אורתודוקסית, לא הייתי מתווכח כלל. תופעת חוסר זיקה לעם היהודי, וודאי גם היא קיימת במקרים מסוימים. אבל הניסוח הנוכחי: "רבים מיוצאי חבר המדינות ... ואף חסרי זיקה כלל לעם היהודי", על איזה נתונים כמותיים הניסוח הזה מסתמך פרט לדעה של כותב זה או אחר שגם דעתם נקבעה ללא נתונים אובייקטיביים? אם נחשוב רגע מה זה אומר "רבים", כמה זה באחוזים? לי זה נשמע 50%, למישהו אחר זה ישמע כ-90%, וכמה זה באמת? לכל פירוש של "רבים" יש גם השלכות מתלוות. לכן יש בעיתיות רבה בניסוח המעורפל הזה. לדעתי חשוב כאן שיהיה עוגן של וודאות, מחקר או נתונים סטטיסטיים בנושא. אם אין כאלה, המשפט כולו לא לגיטימי להופיע בתור משפט עובדתי בויקיפדיה. לכן לדעתי כרגע האפשרויות הן כאלה:
- אלכס, דבריך ברורים ואני מסכים להבחנתך בין ההשתיכות לעם היהודי ובין ההשתיכות לדת היהודי ובנושא הנידון מדובר בהשתייכות לעם היהודי. אני לא מסכים איתך לגבי מחיקת הניסוח הכולל "רבים", לדעתי זה ניסוח מתון ומידתי ומשקף את המציאות. נראה אם יש ויקיפדים נוספים שיביעו את דעתם לכאן או לשם. בברכה. ליש - שיחה 17:27, 13 בינואר 2011 (IST)
- הבעיה היא שהמשפט לא מדבר על זיקה ליהדות, אלא על זיקה לעם היהודי. זיקה ליהדות זאת זיקה לדת היהודית, כל אדם חילוני הרי שזיקתו לדת חלשה. לעומת זאת, זיקה לעם היהודי, היא השתייכות לאומית ונקבעת לפי הגדרה עצמית של האדם. ההבדל כאן עדין מכיוון שיהודי שייך לעם היהודי לרוב, אך לא כל מי ששייך לעם היהודי הוא יהודי לפי הגדרה אורתודוקסית, ובכל זאת ההבחנה קיימת ומהותית. לדעתי צריך לדבוק בעובדות ולא בהשערות. אם הכוונה לשייכות דתית לפי ההלכה או לפי הגדרה אחרת, צריך לשנות את הניסוח בהתאם. ניסוח שמדבר על מחסור בזיקה לעם היהודי, מלווה בקונוטציה שלילית ודורש הוכחה. קביעת זיקה לעם היהודי צריכה להיות מבוססת על מחקר רציני בנושא. לא יהיה נכון להשתמש בניסוח "רבים", לפי הטענה: אני מכיר, הוא מכיר, כל אחד מכיר. אני מקווה שאני מביע את עצמי בצורה מובנת. בכבוד רב. Alexds9 - שיחה 16:46, 13 בינואר 2011 (IST)
- אלכס, כדי לקבוע מספר מדויק צריכים לקבוע קודם כל מהי זיקה ליהדות ואין לכך הגדרה מוסכמת, לכן בעתיד הנראה לעין לא ניתן יהיה לקבוע כמות מדויקת. יש המציינים את מספר הלא יהודים על פי ההלכה, אך יכול להיות אדם יהודים על פי ההלכה וחסר זיקה של ממש ליהדות וההפך, לא יהודי על פי ההלכה ובעל זיקה חזקה ליהדות. ועכשיו לעניין ה"רבים" - העניין הוא מן המפורסמות, לכן לא זקוק למקור. כל מי שחי בארץ פגש או צפוי היה לפגוש עולים מברית המועצות לשעבר, שיהדותם או יהדות בני זוגם, התגלתה להם בגיל מאוחר. יתר על כן ידוע על עולים כאלה (בני זוג של בעלי זכות לעלייה) שהם נוצרים או מוסלמים או אתאיסטים והם לא ממוצא יהודי והם רבים למדי. בברכה. ליש - שיחה 06:10, 13 בינואר 2011 (IST)
- ראיתי שתיקנת את זה ל-"רבים". אך לא ראיתי מקור שעליו מסתמכת אמירה זו. לעניות דעתי, גם ניסוח זה, ללא סימוכין מתאים ומוצק, הינו בגדר השערה. אולי הניסוח הנכון הוא "במקרים מעטים", או "במקרים מסויימים" דווקא. לדעתי אם יש נתונים מדוייקים צריך לנקוט במספרים אלה ובמקור. אם אין מקור כזה, אז אין גם מקום לציין טענה מעורפלת או מטעה. תודה מראש. Alexds9 - שיחה 02:47, 13 בינואר 2011 (IST)
"מקצואית"[עריכת קוד מקור]
בדברים המצוטטים בשמו של זרח ורהפטיג, נאמר:
מקובל הכלל כי כל מדינה חופשית היא בקביעת עקרונות ההגירה שלה. ועידוד הגירת אלמנטים מיוחדים הן מבחינת הקירבה הלשונית, הלאומית והן מבחינה מקצואית או רפואית, ביד המדינה היא.
האם "מקצואית" היא שגיאת כתיב במקור, או שבאה לאחר מכן בהעתקה לערך? אם לא אקבל שום הערה על כך, אתקן בעצמי. לילה טוב. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ו בתמוז ה'תשע"ב • 02:44, 5 ביולי 2012 (IDT).
תיקנתי. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ו בתמוז ה'תשע"ב • 14:20, 5 ביולי 2012 (IDT).
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.metzilah.org/Hebrew/shvut%20Book%202.pdf
- In גזענות בישראל on 2013-05-05 01:29:14, Socket Error: 'Name or service not known'
- In חוק השבות on 2013-05-05 04:10:15, Socket Error: 'Name or service not known'
- In גזענות בישראל on 2013-05-14 04:45:14, Socket Error: 'Name or service not known'
- In גזענות בישראל on 2013-05-14 12:50:13, Socket Error: 'Name or service not known'
- In חוק השבות on 2013-05-14 21:22:47, Socket Error: 'Name or service not known'
--Matanyabot - שיחה 00:23, 15 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 00:23, 15 במאי 2013 (IDT)
חסר פרק על חוקי שבות במדינות אחרות[עריכת קוד מקור]
חסר פרק על חוקי שבות במדינות אחרות, ומסתבר שחוקים כלו יש בהרבה מדינות ארופאיות. 193.43.246.250 15:49, 13 בנובמבר 2013 (IST)
בשום מדינה אחרת אין חוק כזה. מקסימום שיש זה מתן אזרחות לצאצאים של אזרחים, כמו בפולין שמעניקה אזרחות לאנשים שהיו בעבר או שאבותיהם היו אזרחי פולין. לוק השבות הישראלי מעניק אזרחות ל"יהודים" שמעולם לא היו אזרחי ישראל ואין לזה הקבלה בשום מדינה בעולם. 84.94.165.130 14:53, 19 במאי 2014 (IDT)
- 130, אתה טועה ומטעה - יש חוקים דומים במדינות נוספות, למשל: גרמניה, הונגריה, ארמניה והרשימה עוד ארוכה. יתר על כן, בחלק מהמדינות, כמו בגרמניה, החוק מרחיב מאוד ומכליל בבני תרבות גרמנית, גם אם אין קשר דם לבני העם הגרמני. בברכה. ליש - שיחה 15:02, 19 במאי 2014 (IDT)
- ארמניה אולי כן, אבל איש לא מהגר אליה, אלא להיפך - מהגרים ממנה. לגבי מדינות אירופה: דומני שהן מעניקות אזרחות לאלה שמוצאם הגאוגרפי הוא ממדינות אלה ולא מוצא אתני. כלומר החוק מתייחס גם ל"גרמני-אתני" וגם ליהודי שמוצאו מגרמניה וזה ההבדל ה"קטן" שמבדיל אותו מחוק השבות הישראלי. כן למעשה יהודי תושב ארה"ב שמשפחתו באה מגרמניה יקבל גם אזרחות גרמנית (אירופאית) וגם אזרחות ישראלית וגם ישאר עם אזרחות אמריקאית, ואכן עושים את זה בפועל (ראה את ה"פולנים" וה"הונגרים" בארץ שמצטופפים בתורים לשגריריות בשביל לקבל דרכון אירופי). אגב, אם החוק בגרמניה מכליל את בני "התרבות הגרמנית", אז הוא אמור להעניק אזרחות גרמנית כמעט לכל תושבי אוסטריה (אנשלוס?), רוב שווייץ, ליכטנשטיין וחלקים מבלגיה וצרפת. 84.94.165.130 18:23, 19 במאי 2014 (IDT)
משוב מ-10 באוגוסט 2015[עריכת קוד מקור]
ממש עזר לי אני חושבת שיש את רוב המידע שהייתי צריכה הייתי ממליצה לקחת עוד מידע מהערך מיהו יהודי ולהוריד את רוב הציטוטים הלא נחוצים! תודה רבה ממש היה לי לעזר ובזכותכם למדתי הרבה והבת מצווה שלי היתה מלאה במידע שמאד העשיר את הידע של כל האורחים 37.26.149.185 15:14, 10 באוגוסט 2015 (IDT)
משוב מ-5 באוקטובר 2016[עריכת קוד מקור]
איך בערך של חוק השבות אין התייחסות ליהדות אתיופיה? 109.67.21.145 11:26, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
הפולמוס בציבור החרדי[עריכת קוד מקור]
חוק זה הוא נוגע בעיקרו בסוגיות הלכתיות והפולמוס בציבור החרדי שהתעורר על כך בזמנו היה אדיר! הרבי מליובאוויטש לחם בכל מעודו בחוק ובמשך שנים ארוכות ניהל מאבק עקוב מדם על כך והוא אף עשה כנס התעוררות בהשתתפות האדמור מגור שעורר על תיקון החוק.
האדמור מגור זצל אף דאג שבהצבעה על תיקון החוק יצביעו כל הגורמים החרדים נגד, אך בגלל שבצד הלטאי לא עשו הרבנים הלטאים כלום בנושא, נפסל החוק והיה 50 נגד 51
ב קיצור, זה שלא כתבת כלום בנושא מראה שלא חקרת את העניין לעומק לכן הייתי מציע לערוך ערך זה מחדש.
נ.ב בציבור החרדי נקרא פולמוס זה בשם 'חוק מיהו יהודי?' 2A01:6500:A043:EAE9:D2B2:C253:4208:7B01 21:58, 21 באוקטובר 2021 (IDT)
- החוק לא נוגע כלל בסוגיות הלכתיות. החוק עוסק בהגדרת "יהודי" לצורך חוק זה, ואין לו השפעה על הגדרת יהודי בכל הקשר אחר, בוודאי לא הקשר הלכתי. דוד שי - שיחה 22:07, 21 באוקטובר 2021 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחוק השבות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.metzilah.org.il/webfiles/fck/file/shvut%20final.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210111121540/http://www.metzilah.org.il/webfiles/fck/file/shvut%20final.pdf לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:05, 25 באוקטובר 2022 (IDT)
זכויות לעולים[עריכת קוד מקור]
אפשר להוסיף על זכויות שעולים מקבלים, כמו הנחות בשירותים שונים, דירות וכדומה? 77.125.34.222 18:19, 9 בנובמבר 2022 (IST)
- זה לא חלק מחוק השבות. ההטבות מתוארות בערך עולה חדש. דוד שי - שיחה 18:57, 9 בנובמבר 2022 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחוק השבות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.metzilah.org.il/webfiles/fck/file/Immigration_Book%202.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20190713201148/http://www.metzilah.org.il/webfiles/fck/file/Immigration_Book%202.pdf לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:37, 14 בנובמבר 2022 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחוק השבות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://toldotofakim.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=a784d1c0-d35f-408c-aef6-6cd6f0242037&lang=HEB נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180123131556/http://toldotofakim.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=a784d1c0-d35f-408c-aef6-6cd6f0242037&lang=HEB לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:03, 26 ביוני 2023 (IDT)