שיחה:יחסי אישות (הלכה)/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

היהדות מול דתות אחרות

לפני כחודש הצגתי את הערך כמועמד למומלצות, ונטען שם שיש להביא השוואה לתרבויות או דתות אחרות. הוספתי בערך את הפיסקה "יחסי אישות בדתות אחרות", אך פיסקה זו נמחקה על ידי "דוד שי". גם לדעתי אין צורך בהשוואה לדתות בערך זה. ערך זה מתייחס לגישת היהדות בלבד. אשמח לשמוע חוות דעת של ויקיפדים נוספים על מנת למצות את הדיון בנושא זה. יוסי2 - שיחה 23:01, 24 בדצמבר 2011 (IST)

הפסקה הוחזרה אאל"ט על ידי קלאו. טישיו - שיחה 01:52, 25 בדצמבר 2011 (IST)

טישיו, אתה טועה. תודה ליוסי2 על התרגום מאנגלית. הוספתי לערך יחסי מין את החלק שיוסי2 הוסיף ודוד שי הסיר. בעקרון, אני לא תומכת בכפילות בין ערכים. אם יש נושא שקיים בערך אחד ולא קשור ישירות לערך שני, לדעתי, עדיף הפניה ב"ראו גם" מאשר לתחזק 2 עותקים זהים.קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 02:20, 25 בדצמבר 2011 (IST)

קטע שהוסר

הקטע הבא הופיע בסוף הפיסקה "הנאה", והוסר על ידי קלאופטרה בטענה שהמקור אינו אסמכתא מספיקה לעניין:

פירושים והמלצות אלה (לקבוע את מין העובר) הם הקרובים ביותר לשיטות המקובלות כיום על ידי חוקרי פוריות רבים {הערה - ד"ר דינה צפרירי [1]. ד"ר לנדרום שטל Landrum Brewer Shettles גם ראה בהנאת האישה דרך טבעית לבחירת מין העובר ראו כאן.}, למרות שכל השיטות 'הטבעיות' לא הוכחו כיעילות מבחינה סטטיסטית לברירת מין העובר {הערה -פרופ' אברהם שטינברג -בחירת מין העובר}.

אנא חוו דעתכם אם אתם בעד או נגד הסרת הקטע. בברכה. יוסי2 - שיחה 14:38, 29 בדצמבר 2011 (IST)

גם ניסוח זה לא ניטרלי שכן לפחות בויקיפידה האנגלית מובאים מומחי פוריות עם המלצות סותרות שלא ציינת. אני מסכימה עם הסיפא "כל השיטות 'הטבעיות' לא הוכחו כיעילות מבחינה סטטיסטית לברירת מין העובר". אתה יכול להוסיף אותה ודי בכך. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 16:05, 29 בדצמבר 2011 (IST)

את וודאי מתכוונת להמלצות נוספות. זה לא הערך המתאים להביא המלצות נוספות לבחירת מין העובר. על זה צריך להכתב ערך נפרד: קביעת מין העובר. בברכה. יוסי2 - שיחה 07:49, 30 בדצמבר 2011 (IST)

לא נוספות כי אם סותרות. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 17:48, 30 בדצמבר 2011 (IST)

לא מצאתי "סותרות". הביאי דוגמה בבקשה. יוסי2 - שיחה 08:00, 1 בינואר 2012 (IST)

במישור המהותי, אין משמעות להמלצה שאינה נשענית על מחקר שמוכיח את יעילותה. לגבי המלצה סותרת, ראה את הערך Sex selection

"The Whelan method is an "intercourse timing" method that advocates the opposite of the Shettles method. The Whelan method suggests intercourse four to six days prior to ovulation to increase likelihood of fertilization by male sperm.[16]".

הויכוח שם הוא לגבי קיום יחסים סמוך לביוץ. מה הקשר לאורגזמה? תפרטי בבקשה (בעברית) למה בדיוק את מתכוונת.

במישור המהותי, עצם זה שמומחים ממליצים על זה, זה אומר שיש לכך משמעות (אף בלא מחקר). יוסי2 - שיחה

לנוחיותך, הדגשתי את החלק העקרי בתשובתי. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 09:33, 1 בינואר 2012 (IST)

יפה עשתה קלאו שהסירה את שראוי להסיר. דוד שי - שיחה 18:10, 30 בדצמבר 2011 (IST)

אם ישנם מומחי פוריות שסוברים שיש ממש בשיטות אלה מן הראוי להזכיר זאת. הניסוח המתאים הוא "קרובים לשיטות של חלק ממומחי הפוריות".נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ב • 10:17, 1 בינואר 2012 (IST)

התלבטות

אני מתלבט האם לפתוח את הערך במילה "ביהדות", או להשאיר אותו כפי שהוא מוצג כעת. מה דעתכם? יוסי2 - שיחה 13:45, 1 בינואר 2012 (IST)

אני חושבת שנכון יותר לפתוח באמת כך: "ביהדות, ישנם הלכות והנחיות מפורטות לגבי האופן והזמן המתאים לקיים יחסי אישות -יחסי מין בין איש ואישה הנשואים זה לזה." או משהו כזה. משום שזה קצת מוזר שהערך נפתח בכמין "הבהרה" במקום לגשת ישירות בנושא בו הוא עוסק. TZivyA • אהמ? • 15:05, 1 בינואר 2012 (IST)

אני מסכים איתך, יש להוסיף את המילה "יהדות" בראש המשפט. ערך זה עוסק ביחסי מין בין אישה ואישה נשואים, על פי היהדות (כשההלכה היא בעצם הדינים על פי היהדות). יוסי2 - שיחה 09:49, 2 בינואר 2012 (IST)

הערך במצב גרוע

לאחר מעבר קל על הערך, נדמה שהערך הזה נמצא במצב גרוע למדי. חלקים ממנו נראים כמו ספר ליקוטים, ובחלקים אחרים ישנם שגיאות, הדגשת טפלות, וחוסר פרופורציות הלכתי (אי הבחנה מספקת בין דעות ראשונים לדעות אחרונים, עודף פרשנות ודרשנות). יתכן והוא אף ראוי לתבנית שכתוב.נת- ה- - שיחה 21:35, 1 בינואר 2012 (IST)

תביא דוגמאות בבקשה. תהיה ספציפי יותר. אשמח מאוד אם תעזור לי לשפר את הערך. בבקשה, אל תמחק או תתקן בלי להציג את הדברים כאן, או שתבדוק אותם קודם במקורות שהבאתי, כל הדברים שכתבתי הם מתוך המקורות (ראה גם ב"לקריאה נוספת"). בתודה. יוסי2 -שיחה 08:20, 2 בינואר 2012 (IST)

בקשר למה שתיקנת בגוף הערך. הביטוי "ידיעה" מופיע פעמים רבות בתורה (ספר בראשית מלא ממנו) - והוא מופיע בהקשר של זוג נשוי, גם הרמב"ן באיגרתו מציין את הביטוי הזה ונותן לו משמעות גדולה. "ביאה" מופיע פחות בתורה, (בחז"ל הוא מופיע יותר). שכיבה (וגם משגל) - מופיעה במקרים של יחסים אסורים (וזה לא נושא הערך, ראה ערך מיניות ביהדות). הביטוי "חיבור" בקבלה קרוב לביטוי ידיעה - ששניהם מבטאים חיבור נפשי ורוחני. לגבי מה שכתבת על "טהרת המשפחה" - שים לב לפתיח בערך טהרת המשפחה: "טהרת המשפחה... מתייחס למכלול הדינים והלכות ההרחקה" (נידה וכדומה) וזה לא נושא הערך. יוסי2 - שיחה

עיקר השימוש במילה 'ידע' היא במובן של ידיעה שכלית, כמו השימוש במילה בעברית-ישראלית. היוצא מן הכלל היחיד הוא 'האדם ידע את חווה אשתו' בתחילת ספר בראשית, בדוק בקורקונדציה הקרובה אליך. דוגמא בולטת: "ולא ידע בשכבה ובקומה" של לוט, שכיבה מכוונת לפעולה המינית, ו'ידע' מכוון לידיעה שכלית.

אינני מכיר הבחנה בהלכה בין הלכה המיועדת ל'עם' והלכה המיועדת ל'תלמידי חכמים', יש דברים שעליהם אומרים 'וירא שמים יחמיר' וכדומה, החיבור שלך למושג תלמיד חכם הוא שגוי. מדויק יותר להתייחס להלכות פסוקות מול מנהגי חסידות ליחידים.

"ביאה מופיע פחות בתורה"?! השימוש בהטיות של 'ביאה' ('ויבוא' וכדומה) נפוץ למדי, בדוק בקורקודנציה, בוודאי הרבה יותר מאשר 'ידיעה'.

הערך אינו צריך להיות ליקוט מקורות, את המקורות יש לבחור בקפידה וחשובה הפרופורציה ביניהם. לא הגיוני להביא את דברי ספר חסידים כראיה לדעת חז"ל, אלו דורות שונים לגמרי. לפי דבריך אני חושש שלקחת את אגרת הרמב"ן שמדגיש את המילה 'ידיעה', והחלטת על פיה שהרבה מהשימוש של המילה 'ידיעה' בתורה הוא בהקשר של יחסי אישות, וזו דרך לא נכונה. יש להתייחס למקרא לעצמו, ולאחר מכן להביא את דברי הרמב"ן, לא ללמוד את המקרא מתוך הרמב"ן.

פרופורציות נכונות משמעם גם להביא דברי קבלה בסוף ולא בהתחלה, חלק הסוד הוא חלק מצטרף לפשט-דרש-רמז, לא חלק שבא להחליף את כל מה שקדם לו. נתנאל-משני - שיחה 12:16, 2 בינואר 2012 (IST)

ראשית, תודה רבה לך על העזרה בשיפור הערך (ובסידור הנושאים מחדש). שנית, במקום למחוק קטע שנראה לך לא במקום, פשוט תעביר אותו למקומו המתאים. לא מקובל למחוק קטעים שלמים בערך בלא לדון על כך קודם בדף השיחה. בברכה. יוסי2 - שיחה 14:13, 2 בינואר 2012 (IST)

גם לא מקובל לשחזר באופן גורף ללא נימוקים. כל עריכותי לוו בתקצירים מנומקים, לא הגיוני ולא ראוי שאתה משחזר באופן גורף. נת- ה- - שיחה 14:21, 2 בינואר 2012 (IST)

שיחזרתי לגירסה יציבה, על פי נימוקים שהוספתי - והתייחסתי לטענותיך. מה שהסרת ללא נימוק - שיחזרתי (לגירסה היציבה) ללא נימוק. שים לב, אין ברצוני לפתוח במלחמת עריכה או משהו כזה, אני מאוד מכבד ומעריך את דעתך, ואני מעוניין לקיים דיון ענייני על דבריך. בברכה.יוסי2 - שיחה 14:34, 2 בינואר 2012 (IST)

שום חלק לא הוסר ללא נימוק, הכל לווה בתקצירי עריכה. לגופו של נושא, נתחיל בפתיחה לגבי אזכור תלמידי חכמים, נראה אם אחרים יצטרפו. אני סיימתי עם ערך זה לשעות הקרובות. נת- ה- - שיחה 14:49, 2 בינואר 2012 (IST)

בקשר ל"ביאה" ו"ידיעה", טעיתי. אתה צודק, אכן המילה "ביאה" מופיעה הרבה יותר מ"ידיעה". סידרתי גם את דברי הקבלה במקומם. תודה לך. לגבי שכיבה - זה מתייחס בעיקר ליחסים אסורים - לכן מקומו אחר כך. יוסי2 - שיחה

אישות

לפי מילון אבן שושן: "אישות" - קשרי נישואין. יחסי איש ואישה הנכנסים בברית הנישואים.

יש שם מקורות מהתלמוד בבלי, וגם ציטוט מאחד העם בהקשר הזה. בכל הספרות התורנית, בש"ס ובפוסקים ובמפרשים - נעשה שימוש במילה אישות פעמים רבות, כמו דיני אישות, הלכות אישות, בחינה "אישותית" וכדומה, והכל בהקשר של איש ואישה נשואים. שימו לב לתבנית (המופיעה התחתית הערך) "חיי אישות ביהדות" - גם היא מתייחסת רק לאיש ואישה נשואים. זה שהיהדות הרפורמית עורכת טקס לזוגות חד מיניים, זה עדיין לא משנה ביטוי או מונח בשפה העברית.

תיקנתי בערך על פי דברים אלו. אשמח אם תביעו דעתכם, על מנת שנמצה את הדיון בעניין זה. יוסי2 - שיחה

המונח "יחסי אישות" משמש גם לתיאור יחסי מין בין ידועים בציבור הטרוסקסואליים או הומוסקסואליים. תרצה או לא תרצה, היהדות כוללת גם את התנועה הרפורמית. ההתייחסות היהירה שלך לתנועה הרפורמית מקוממת. בטוחני שהרב שרלו בקיא במקורות היהודיים וגם הוא משתמש במונח יחסי אישות בהקשר של יחסי מין הומוסקסואליים. קלאו - שיחה. ויקיפדיה אינה מצונזרת. 16:33, 2 בינואר 2012 (IST)

תלמידי חכמים

המונח "עונת תלמידי חכמים" מופיע רבות בספרות ההלכה. בגמרא נקבע זמן שראוי לתלמיד חכם לשמש מיטתו - מערב שבת לערב שבת, בשונה מכל בעלי האומניות השונות. אפילו השולחן ערוך בהלכות שבת - שקובע שתשמיש המיטה מתענוגי שבת הוא - מתייחס לתלמיד חכם בלבד. אמנם, יש מפרשים שלאו דווקא תלמיד חכם. לתלמיד חכם מותר לשמש מיטתו ביום - ראו בתוך הערך. אני חושב, שאין הרבה נושאים הלכתיים שיש בהם התייחסות לתלמידי חכמים כיוצאי דופן מכמה בחינות. בגלל נקודות משמעותיות כאלו ואחרות, בפתיח הערך, ראוי לציין שישנם הלכות לתלמידי חכמים. יוסי2 - שיחה

בדיוק הלכה וחצי, ובאותה מידה אפשר גם לומר שיש בנושא הלכות מיוחדות לגמלים, ספנים, חמרים, פועלים, ועוד ועוד. לכן מדובר בנקודה לא משמעותית. נתנאל-משני - שיחה 12:18, 2 בינואר 2012 (IST)

לדעתי זה משמעותי. יוסי2 - שיחה

דעתך אינה קובעת ללא נימוקים. אם ישנם מחלוקות יש לנהלם בצורה שכלית, או באמצעות בורר מוסכם. נת- ה- - שיחה 14:21, 2 בינואר 2012 (IST)

את הנימוקים לדעתי פירטתי בתחילת פיסקה זו. אכן, דעתי לבד אינה קובעת, לכן נמתין כאן לחוות דעת של משתמשים נוספים. לבנתיים, הערך צריך להשאר בגירסה היציבה (שורה זו הופיעה בערך למעלה משנה). יוסי2 - שיחה 14:30, 2 בינואר 2012 (IST)

עד כה יש התייחסות ספיציפית לתלמיד חכם באחד וחצי נושאים: לגבי זמן, בדומה לספנים / גמלים / חמרים ושות', ולגבי תשמיש ביום, הלכה אחת. לכן זה לא מספיק בשביל לכתוב שיש בנושא זה הלכות מיוחדות עבור תלמידי חכמים, מדובר בדבר זניח. נת- ה- - שיחה 14:33, 2 בינואר 2012 (IST)

זו דעתך, ויתכן שאתה צודק. נשמח לשמוע את דעתם של ויקיפדים נוספים. אגב, אני לא הוספתי את המשפט הזה, הוא הופיע כאן הרבה זמן, ונראה לי שהרבה סבורים שיש להשאירו (מזה שלא מחקו את זה עד כה - על אף שזה הופיע בפתיח). אך יתכן שאני טועה בעניין הזה.יוסי2 - שיחה

לאחר קריאת דיון זה השתכנעתי שהמשפט "רוב ההלכות נפסקו לכלל העם, ויש מהם שנפסקו רק לתלמידי חכמים" מיותר. דוד שי - שיחה 19:14, 9 בינואר 2012 (IST)

פרישות ביחסי אישות ליחידי סגולה

לטעמי הטענה כי ביהדות ישנו מאפיין של פרישות מיחסי אישות ליחידי סגולה אינו נכון, ואפרש: כהן גדול פורש מאשתו שבעה ימים קודם יום כיפור, אך מדובר בסיבה טכנית, כדי שלא יטמא עקב קיום יחסי אישות. אדרבה, כהן גדול שאינו נשוי אינו יכול לשמש ככהן גדול ביום כיפור כלל! לגבי בן עזאי מדובר גם כן במניעה טכנית, 'מה אעשה שחשקה נפשי בתורה?', לא בגלל רעיון כל שהוא של תוספת קדושה וכו', כי אין תוספת קדושה באי־נישואים. לגבי רבי אליעזר, מדובר בפרישות בקיום יחסי האישות, גישה של צמצום ההנאה והעמדת המרכז בקיום והמשכיות העולם, לא בפרישות מעצם קיום יחסי אישות. לגבי משה רבנו שפרש מציפורה, מדובר גם כן במניעה טכנית, היות ומשה היה יכול לקבל גילוי שכינה בכל עת, ולכן פרש מאשתו, אך אין מקור לפרישות כללית מיחסי אישות ליחידי סגולה ביהדות. בהשוואה לנצרות, הנזיר היהודי אינו מצווה כלל על פרישות מיחסי אישות או כל מאפיין דומה, בניגוד לנזיר / כומר הנוצרי. נת- ה- - שיחה 12:10, 8 בינואר 2012 (IST)

אכן, אתה צודק. יפה הגדרת את הדברים. כרגע, הניסוח בערך הוא "ישנו ביטוי מסויים לפרישות". האם יש לך ניסוח מתאים יותר? שים לב לנקודה נוספת, "פרישות" אינה בהכרח פרישות כללית, ישנה גם פרישות חלקית. ראה כאן: פרישות (יהדות). יוסי2 -שיחה 07:58, 9 בינואר 2012 (IST)

בהשקפה ראשונה אני נוטה להסכים לדעתו של נתי. אין הלכות מיוחדות לתלמידי חכמים, וגם לא ליחידי סגולה, וכמו שנתי הסביר היטב, מדובר בבעיות טכניות הקשורות במקרה לכוהן גדול, תלמיד חכם, משה רבינו או ספנים וגמלים. כמו כן גם הגבלת הזמן לת"ח לפעם בשבוע קשור בזמנו המצומצם של הת"ח ולא בסיבה אחרת. טישיו - שיחה 15:46, 9 בינואר 2012 (IST)

לגבי תלמידי חכמים נדמה לי שזה שילוב של כמה גורמים: משהו מתקנת עזרא ('שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים'), חולשה יחסית ('כמאן מצלינן האידנא על קצירי ומריעי' - רבנן), ואולי גם ריחוק בית המדרש ממקום המגורים, כך שתלמידי החכמים לא היו בביתם רוב השבוע, בדומה לפועלים שעובדים במקום רחוק או חמרים / ספנים / גמלים. נת- ה- - שיחה 16:02, 9 בינואר 2012 (IST)

חלוקה בלקריאה נוספת

בין חרדים לדתיים לאומיים - לא נראית לי נחוצה. מה דעתכם? יָעֵ֕ל יִ 13:26, 8 בפברואר 2012 (IST)

לדעתי, כשיש הרבה ספרים, עדיף לחלק אותם לנושאים - על מנת למקד את הקורא בקלות. החלוקה מפריעה? יוסי2 - שיחה 13:41, 8 בפברואר 2012 (IST)

לדעתי בפרק זה חלוקה ביבליוגרפית כגון: מחרקים / מקורות / מאמרים - היא המיטבית, מה גם שהחלוקה על פי זרמים מציגה לכאורה התייחסות שונה לנושא בשל הזרם השונה; ארחיק לכת ואומר שגם ספרות שנכתבה על ידי חילונים בנושא - מן הראוי שלא תקוטלג כך בלקריאה נוספת. בברכה,יָעֵ֕ל יִ 13:46, 8 בפברואר 2012 (IST)

ולהלן ביבליוגרפיה שיש להוסיף - רובה מחקרים:

1

‫ גרובר, מאיר ‬ ‫ המינוח המקראי ליחסי אישות אסורים. ‬ ‫ עיוני מקרא ופרשנות י (תשעא) 501-508 ‬ 2011 2

‫ יהלום, שלם ‬ ‫ מוך : תכנון המשפחה בקרב יהודי צרפת וקטלוניה בימי הביניים. ‬ ‫ פעמים 128 (תשעא) 105-173 ‬ 2011 3

‫ לוין, יעל ‬ ‫ תפילותיו של רבי יהושע סגרי בענייני אישות - נישואין, טבילה, היריון ובנים. ‬ ‫ ידע-עם 71-72 (תשעא) 83-94 ‬ 2011 4

‫ אופיר, נתן ‬ ‫ כוונות בזיווג בליל שבת : רומנטיקה קבלית לפי ר’ משה קורדובירו. ‬ ‫ מסכת י (תשעא) 87-113 ‬ 2010 5

‫ גנזל, טובה ‬ ‫ עקרות הלכתית - אבחון וטיפול הלכתי-רפואי. ‬ ‫ אסיא כב,א-ב (תשסט) 63-82 ‬ 2009 ‫ טקסט מלא ‬

6

‫ הלפרין, מרדכי ‬ ‫ הכרת האנטומיה הגניטלית : מפתח להבנת חז"ל. ‬ ‫ אסיא כב,א-ב (תשסט) 105-121 ‬ 2009 ‫ טקסט מלא ‬

7

‫ וולפסון, נעמי ‬ ‫ "לקראת כלה לכו ונלכה" : דגשים בהדרכת כלות. ‬ ‫ להיות אשה יהודייה (תשסט) 143-154 ‬ 2009 8

‫ פינקלשטין, ברוך ‬ ‫ שיטת ה"אגרות משה" בדירוג אמצעי המניעה הנפוצים. ‬ ‫ אסיא כב,א-ב (תשסט) 89-101 ‬ 2009 ‫ טקסט מלא ‬

9

‫ רוזנק, דניאל ‬ ‫ העקרות ההלכתית והשלכותיה הרפואיות, הערכיות והלאומיות : עיונים בדיני טהרת הבית היהודי לאור מציאות משתנה. ‬ ‫ להיות אשה יהודייה (תשסט) 183-219 ‬ 2009 10

‫ שמעון, רבקה ‬ ‫ טהרת המשפחה בדורנו. ‬ ‫ להיות אשה יהודייה (תשסט) 165-182 ‬ 2009 11

‫ גימני, אהרן ‬ ‫ בין חכמי תימן לחכמי טבריה : פרשת אישות והצעות לפתרונה. ‬ ‫ תהודה 25 (תשסח) 36-42 ‬ 2008 12

‫ כהן, יובל ‬ ‫ "זה שפטפט ביצרו" : סאטירה תלמודית על יצריות וצדקנות. ‬ ‫ שיחות עם יצר הרע (2007) 34-41 ‬ 2007 13

‫ לינזר, דב ‬ ‫ אישות ותלמוד תורה : ניווט המתח. ‬ ‫ מילין חביבין 3 (תשסז) ג-כה ‬ 2007 ‫ טקסט מלא ‬

14

‫ זהר, צבי בן יצחק ‬ ‫ זוגיות על-פי ההלכה ללא חופה וקידושין. ‬ ‫ אקדמות יז (תשסו) 11-31 ‬ 2006 ‫ טקסט מלא ‬

15

‫ מכמן, עודד ‬ ‫ אישות וזנות - מציאות ודין. ‬ ‫ חמדת הארץ ד (תשסו) 83-109 ‬ 2006 16

‫ אלפסי, יצחק ‬ ‫ פסקי הגאונים ופסקי הרמב"ם בהלכות אישות ‬ ‫ סיני קלה-קלו (תשסה) י-כא ‬ 2005 17

‫ גורדין, הראל ‬ ‫ שימוש באמצעי מניעה : שיקולים ערכיים והלכתיים ‬ ‫ ויקרא את שמם אדם (תשסה) 72-103 ‬ 2005 18

‫ גריבר, יוסי ‬ ‫ בינו לבינה, בין הלכה למעשה. ‬ ‫ דעות [נאמני תורה ועבודה] 20 (תשסה) 8-10 ‬ 2005 19

‫ דריפוס, יאיר ‬ ‫ הברית והיצר : על קדושה, יצריות, צניעות וחירות רגשית באישות. ‬ ‫ ויקרא את שמם אדם (תשסה) 214-143 ‬ 2005 20

‫ הר-שפי, אבישר ‬ ‫ כוונה והתכוונות ביחסי אישות ‬ ‫ ויקרא את שמם אדם (תשסה) 144-192 ‬ 2005

עד כאן להיום - להתראות מחר :) יָעֵ֕ל יִ 13:52, 8 בפברואר 2012 (IST)

את יכולה לחלק את הביבליוגרפיה בחלוקה אחרת, זה לא משנה לי כל כך. בקשר למה שהצגת כאן, שימי לב מה שייך לערך הזה ומה שייך לערכים קרובים, כמו; טהרת המשפחה (הרבה ממה שהבאת קשור לערך הזה), מיניות ביהדות, איסור עריות. דבר נוסף. ילודה ומניעת הריון ביהדות - זה נושא מאוד רחב שיש להקדיש לו ערך נפרד, והוא לא כל כך קשור לערך הזה.

בתוך הספר "ויקרא שמם אדם" ישנם מאמרים של מספר כותבים - לא הבנתי למה חילקת את זה לכמה רשומות.

בקשר לנעמי וולפסון (עכשיו כתבתי ערך עליה), היא כתבה מספר ספרים בנושא, ולדעתי, מספיק להציג ספר אחד (החשוב ביותר) שלה בעניין. בברכה. יוסי2 - שיחה 13:17, 10 בפברואר 2012 (IST)

תודה על ההסכמה בענין החלוקה של הביב'. מסכימה איתך בענין הרשימה כאן, ועל כך שהביב' צריכה להיות ממוקדת:

נשאר:

• ‫ גרובר, מאיר ‬

‫ המינוח המקראי ליחסי אישות אסורים. ‬ ‫ עיוני מקרא ופרשנות י (תשעא) 501-508 ‬ 2011

• לוין, יעל ‬

‫ תפילותיו של רבי יהושע סגרי בענייני אישות - נישואין, טבילה, היריון ובנים. ‬ ‫ ידע-עם 71-72 (תשעא) 83-94 ‬ 2011

• ‫ אופיר, נתן ‬

‫ כוונות בזיווג בליל שבת : רומנטיקה קבלית לפי ר’ משה קורדובירו. ‬ ‫ מסכת י (תשעא) 87-113 ‬ 2010

• וולפסון, נעמי ‬

‫ "לקראת כלה לכו ונלכה" : דגשים בהדרכת כלות. ‬ ‫ להיות אשה יהודייה (תשסט) 143-154 ‬ 2009

• הר-שפי, אבישר ‬

‫ כוונה והתכוונות ביחסי אישות ‬ ‫ ויקרא את שמם אדם (תשסה) 144-192 ‬

מה דעתך? יעל י 13:54, 10 בפברואר 2012 (IST)

מצוין. האחרון כבר מופיע בערך, בתוך הספר "ויקרא שמם אדם". יוסי2 - שיחה 07:34, 12 בפברואר 2012 (IST)

נחמד, ויתווספו, החלוקה: על פי מקורות ומחקרים. בברכה, יעל י 11:27, 12 בפברואר 2012 (IST)

את יכולה להוסיף את המקורות ולחלקם כפי ראות עיניך (אני לא יודע כיצד לחלקם על פי מקורות ומחקרים). יוסי2 -שיחה 14:23, 12 בפברואר 2012 (IST)

שם הערך

במקורות היהדות אינו קיים (ובוודאי שאינו בשימוש), מונח המכונה "יחסי אישות" מדובר במונח מכובס ומומצא ללא מקור, יש לשנות את שם הערך ל"תשמיש המיטה" או לחילופין ל"יחסי מין ביהדות". טיפוסי - שו"ת 10:55, 12 בפברואר 2012 (IST)

בספרות המודרנית (ובאתרי האינטרנט) משתמשים רבות במונח "יחסי אישות" (ולחילופין "חיי אישות"). בעבר הוצע השם "תשמיש המיטה" - אך לא התקבל בגלל שאינו מוכר למי שאינו מצוי בספרות התורנית. לגבי "יחסי מין ביהדות" -יש כבר ערך שנקרא מיניות ביהדות. בברכה. יוסי2 - שיחה 11:04, 12 בפברואר 2012 (IST)

התקרא לערך, יחסי אישות (ספרות יהדות מודרנית, ובאתרי האינטרנט). טיפוסי - שו"ת 10:28, 13 בפברואר 2012 (IST)

אם אינני טועה הערך עוסק בהלכה (האורתודוקסית) ביחסי מין בין גבר לאישה נשואים כדת משה וישראל - אם אינני טועה אם שם הערך צריך להיותיחסי אישות בהלכה או בדומה, אשמח לתשובתכם, בברכה, יעל י 18:06, 12 בפברואר 2012 (IST)

הפיסקאות "היחס ליחסי אישות" ו"הדרכה ביחסי אישות" (שתופסות חלק גדול מהערך) - הם כלליות ולא קשורות להלכה. יוסי2- שיחה 07:34, 13 בפברואר 2012 (IST)

הפסקה "הדרכה" שייכת ל"יחסי אישות בהלכה", ואילו "היחס" עם עריכה מתאימה גם כן (ושאר הדברים אולי ל"מיניות ביהדות"). לדעתי הצנועה המיקוד של הערך בהלכה כפי שפירטתי לעיל, נחוץ למדי; גם ימנע ויכוחים (שטרם הגעתי אליהם בעריכותי) וגם יעזור לשיכלול התוכן העיקרי שאותו הערך נועד לבאר. יום טוב, יעל י 08:42, 13 בפברואר 2012 (IST)

למשל, בפיסקה "הדרכה ביחסי אישות" מוצג "תקנות ל"ט" של האדמו"ר מגור וההתנגדות של רבי יעקב קנייבסקי. אם הערך יקרא "יחסי אישות בהלכה", הקורא לא יעלה בדעתו שיש בערך פרטים על העניין הזה. "הלכה" - נשמע משהו מצומצם יותר, כשלמעשה הערך מציג את הדברים בצורה רחבה.

דבר נוסף. בעיני, החלק המשמעותי ביותר בערך הוא "היחס ליחסי אישות" (אני משער, שאדם לא דתי פחות מתעניין בחלק ההלכתי). כיצד ניתן לערוך אותו? יוסי2 - שיחה 10:12, 13 בפברואר 2012 (IST)

אתה צודק שה"תקנות הל"ט" הם הרחבה של הלכות ודיון עליהן - אבל לעיניהם של רבים זו הלכה למעשה (וגם לעיני). "היחס" - ניתן לעריכה באופן שיתמקד בהלכה ופרשנותה (אני רואה כאמור ב'הנהגות', כמו הל"ט, סוג של פרשנות ההלכה ורוח ההלכה) לא רבה באופן שיתאים. מיקוד הערך בהלכה (האורתודוקסית) יגרע את הויכוח על הנהוג בזרמים אחרים - לדעתי מקומו של דיון זה ב-"מיניות ביהדות", בשל מספר סיבות. יעל י 10:20, 13 בפברואר 2012 (IST)

אני לא מבין. ברגע שנמקד את "היחס" רק להלכה, אז נאבד את העיקר, לא? אני מסכים ששינוי השם יגרע את הויכוח על הנהוג בזרמים אחרים, אבל האם זה סיבה לשנות שם? יוסי2 - שיחה 10:31, 13 בפברואר 2012 (IST)

השווי עם ערכים דומים (שמסתיימים ב"יהדות" ולא ב"הלכה"): צדקה (יהדות), תפילה (יהדות), טבילה (יהדות). ערכים אלו עוסקים במצוות ביהדות - ורוב הערך מציג הלכות ואיסורים. יוסי2 - שיחה 10:26, 13 בפברואר 2012 (IST)

אכן שאלות חשובות, ומכיוון שפנית להתיעצות לויקיפדים נוספים (ואני שמחה על כך) הבה נמתין לתשובתם, יעל י 18:41, 13 בפברואר 2012 (IST)

נשמעת הגיונית סברתו של יוסי2, אכן נראה לי שכדאי להשאירו ביהדותו • חיים 7 • (שיחה) • כ"א בשבט ה'תשע"ב • 12:20, 14 בפברואר 2012 (IST)

הגיוני גם שאם השם ישאר על מכונו - אזי ימשכו הויכוחים על יהדות מהי, ומכיוון שזרמים רבים בה (הרי שניתן לנחש את ההמשך) ...יעל י 12:23, 14 בפברואר 2012 (IST)

ומהי הצעתך? הרי הצעותיו של טיפוסי רק מחמירות את המצב... משום כך שב ואל תעשה • חיים 7 • (שיחה) • כ"א בשבט ה'תשע"ב • 13:23, 14 בפברואר 2012 (IST)

"הויכוחים על יהדות מהי" - אין כאלו. בעבר כבר הוסכם שאם תמצא דעת זרמים נוספים - יש לשלבם בערך. שהרי מהותו של הערך היא להציג אתהתמונה המלאה ביותר מבחינת היהדות לגבי יחסים שבין איש לאישתו. בעבר גם הוספתי את הקטע הזהבערך. ה"וויכוח" שלי עם קלאו (ורק עם קלאו), הוא האם בכלל יש לשאר הזרמים אמירה ספציפית בנידון. אך כפי שהוכחתי בפיסקה למטה, עריכותיה של קלאו הם בעייתיות (בלשון המעטה), על כן אין צורך להתחשב בדעתה, ובוודאי לא לשנות את שם הערך בגלל זה. דעתה, על פי רוב, נוגדת את דעתם של משתמשים רבים, וכפי שניתן לראות בהיסטוריה של הערך. יוסי2 - שיחה 14:07, 14 בפברואר 2012 (IST)

לו יהי וכל הזרמים ביהדות ישולבו בערך - ואם תמצא אמירה ספציפית שלהם בנידון - מקובל עלי. מה שלא מקובל עלי הוא ה"אין צורך להתחשב בדעתה", ממש ממש לא; קלאו היא בשר מבשרנו ודעתה נחשבת.
ואם כן, נפנה אנו לעריכה שלוקחת בחשבון את כל הזרמים, לדעתי יש להשיב את עריכתך הזו, מקווה שנרו יאיר יבין את נחיצותה.
אשתדל להמשיך בעריכה בו בזמן קרוב, יוסי אתה רשאי לשנות בעריכותי מה שתרצה, לא באתי אלא לסייע. יום נעים, יעל י 14:14, 14 בפברואר 2012 (IST)

בסדר, אני חוזר בי, יש צורך להתחשב בדעתה - אך בערבון מוגבל, ובהתאם למה שהצגתי למטה. אני מודה לך שאת מקדמת את הערך וניגשת לפסים מעשיים. יוסי2 - שיחה 14:31, 14 בפברואר 2012 (IST)

איזה קונצנזוס נפלא. כל האורתודוקסים השוללים את היהדות הרפורמית הגיעו ביניהם להסכמה כי אין להביא את השקפת היהדות הרפורמית בערך. אין להתחשב בדיעות המנוגדות לקונצזוס הנפלא שהתגבש. אף כאשר מציגים מקורות רפורמים, חוזר יוסי על טענתו כי אין מקורות שאינם על טהרת האורתודוקסיה. לגזור ולשמור. • ♀♂ •קלאו • שיחה • 15:52, 14 בפברואר 2012 (IST)

המקור הרפורמי שהובא אליו קישור בדף זה אינו מפורט דיו לערך רציני כמו שלפנינו. אולם, קביעות והכוונות על יחסי מין בין גבר לאשה, ולאו דווקא הנשואים כדת משה וישראל (והאם במנדט של הערך?) נמצאות לרוב בספרות העברית החדשה. יש לציין כי החילון היהודי/העברי אינו פוסק הלכה וקביעותיו אינם אקוויוואלנטיות לפסיקת הלכה, אולם יש בו למעשה הכוונה, עצה וקביעת הלכה במובן המילולי של ביטוי זה. החילון, הרפורמה ובמידת מה גם הקונסרווטיביזם הם במידה לא מבוטלת אנטינומיסטיים, והאמירות הספציפיות שלהם אינם כהוראה הלכה, אבל בודאי שהשפיעו במרוצת השנים על החיים הפרטיים ועל התודעה הציבורית, ראו למשל בשירה של יונה וולך מלפני ארבעים שנה, שלו נכתב היום לא היה מפתיע כמו מתי שנכתב. יעל י 16:22, 14 בפברואר 2012 (IST)