שיחה:כיפת הסלע/ארכיון
הוספת נושאשלום גרשון
קודם כל, ברוך הבא לויקיפדיה, ותודה על מה שכתבת.
דבר ראשון, לא נהוג לחתום על הערך, כי אתה רק התחלת אותו, אבל אחרים יבואו וישנו אותו (כמו שאני עשיתי). מה שכן אפשר, זה שתרשם לויקיפדיה, ואז ב"היסטוריית הדף" יירשם שמך (או הכינוי שבחרת) ויהיה אפשר לדעת מה בדיוק תרמת לערך.
דבר שני, הורדתי את התמונה, כי צריך שהתמונה תשב באתר של הויקיפדיה, וגם שלא תהיה בעיה של זכויות יוצרים עליה.
בהצלחה
חלק מאל-אקצה? (שאלה למביני עניין)[עריכת קוד מקור]
על-פי הויקי האנגלית, כיפת הסלע אינה חלק מאל-אקצה אלא סמוכה לה. יש כאן בר-סמכא בנושא? Tal Cohen 12:35, 24 אוג' 2004 (UTC)
- למיטב ידיעתי, הכיפה אינה חלק מאל-אקצה. מסגד אל-אקצה כשמו כן הוא - מסגד הקצה - נמצא בקצה הדרומי של הר הבית, ומתאפיין בכיפת כסף, ומתחתיו נמצאות "אורוות שלמה" שהפכו לאולם נוסף בשנים האחרונות. כיפת הסלע עצמה אינה מסגד. אגב, באותה הזדמנות כדאי לעדכן את שנות הבנייה ל-687 עד 691. Eranb 12:40, 24 אוג' 2004 (UTC)
- דוקא אני כן מכיר את המסורת המוסלמית שכיפת הסלע היא חלק מ"חצר מסגד אל אקצא", או אולי עדיף לקרוא לזה "מתחם מסגד אל אקצא" שכולל את כל הר הבית. eman
- האם כיפת הסלע היא חלק מ"חצר מסגד אל אקצה" או חלק ממתחם "חראם א-שריף"? נדמה לי שבזמן המו"מ בשנת 2000 השתמשו במושג "האגן הקדוש". Eranb 09:11, 25 אוג' 2004 (UTC)
- דוקא אני כן מכיר את המסורת המוסלמית שכיפת הסלע היא חלק מ"חצר מסגד אל אקצא", או אולי עדיף לקרוא לזה "מתחם מסגד אל אקצא" שכולל את כל הר הבית. eman
כיפת הסלע הוא הוא מסגד עומר. אבל זה אינו מסגד. הוא רק מכונה כך. מתחם הר הבית כולל את "מסגד עומר" ואת מסגד אל אקצא. אחמד טיבי מכנה את מתחם הר הבית אל חרם א שריף. אני לא בטוח שזהו המבנה המוסלמי העתיק ביותר ולכן הורדתי זאת עד שיובאו תימוכין. בן הטבע 09:40, 25 אוג' 2004 (UTC)
התקשרתי למי שהתקשרתי והנושא מוכח בכרך כ' עמודה 274, האנציקלופדיה העברית. בן הטבע 09:51, 25 אוג' 2004 (UTC)
גרשון, ראה, אתה לא יכול לכתוב כל מיני רחשי לב כאילו היו אמיתות. לא יימאס לי לעולם לומר: ויקיפדיה בעברית תהא האנציקלופדיה החשובה ביותר בתולדות האלף השלישי. אני רוצה שבשנת 7631, כאשר 345@3425*&^!!! (אחד השמות העתידיים) ממדינת פרטוסקרטיה המערבית, יחפש בערך כיפת הסלע, הרי הוא יקבל מידע אמיתי ולא את הרהורי הלב הנוגים של החבר גרשון. בן הטבע 10:22, 25 אוג' 2004 (UTC)
לבן הטבע
קודם כל הגרשון הזה כתב את הגרסה המוקדמת של הערך ונעלם. היית יכול לבדוק את זה ע"י שימוש ב"גרסאות הקודמות".
דבר שני, אנא קצר בדבריך וחסוך מאיתנו עמודים בלתי נלאים של מלל נמלץ. כתוב לעניין!
ולעקרו של עניין:
הנה מה שכותב אלי שילר, על כיפת הסלע. בספר "כיפת הסלע ואבן השתייה" (הוצאת אריאל, 1976) הוא כותב על כיפת הסלע:
- "לאתר גם חשיבות כמונומנט ארכיטקטוני, והוא נחשב לדוגמה הקדומה ביותר לארכיטקטורה מוסלמית". (עמ' 7)
- "כפת הסלע אינה מסגד. עיקר מטרתה למשל מבנה על שיביע כבוד ויקר לסלע, ויאפשר למבקרים להסתוףף לידו ולבצע את ההקפות הטקסיות סביבו" (עמ' 9)
ואילו בספרו "מסגד אל אקצא" (הוצאת אריאל 1978) הוא כותב:
- "השם 'אל אקצא' פרושו בערבית 'המרוחק ביותר' והוא מכוון במקורו לאזור הר הבית בכללו, ורק ברבות הימים הצטמצם השם למסגד הנוכחי". (עמ' 7)
- "מסגד אל ארצא בנוי באזור בהר הבית הנקרא אף הוא ע"י המוסלמים 'מסגד אל אקצא'. מן הדין לזכור כי כאשר היסטוריונים מוסלמים מדברים על 'מסגד אל אקצא' כוונתם בד"כ לכל אזור הר הבית, ולא דוקא למסגד הנוכחי. יש על כן שיכנו את המסגד במובנו המצומצם כ'ג'אמי אל אקצא" להבדיל ממסגד שהוא מונח כללי בערבית המכוון למקום בעל אופי דתי ומקודש שראוי לסגוד בו." (עמ 12)
- "ההבחנה הנ"ל אינה סמנטית בלבד, אלא היא בעלת משמעות רבה לגבי האופי של המסגד. כמה מהתפקידים, המבנים והמוסדות שהיינו מצפים בד"כ למצוא במסגד, נמצאים בשטח הר הבית... ואינם מהווים חלק אינטגרלי ממסגד (ג'אמי) אל אקצא כמקובל במסגדים אחריםץ כך המסגד נעדר צריח משלו, אין בו חצר עמודים סגורה, עצים, בורות מים ומדרסות, וקברים המצויים כולם בהר הבית עצמו. יצויין מכל מקום כי כיום המונח מסגד אל ארצא מכוון אומנם למבנה בדרום הר הבית" (עמ 12)
בקשר למסגד עומאר, אתה מוזמן לנסוע לרובע הנוצרי בירושלים ולראות את המסגד שנמצא לא רחוק מכנסיית הקבר.
לפיכך החזרתי את הנוסח הקודם, עם שינוי קטן, שמדבר על "מתחם מסגד אל אקצא".
"מסגד עומר"[עריכת קוד מקור]
מסגד עומר הוא כיפת הסלע. הוא מצוי במתחם הר הבית, ברובע המוסלמי ולא ברובע הנוצרי. הוא נמצא ליד מסגד אל אקצא. לא יודע איך קוראים למתחם הר הבית בערבית אבל אחמד טיבי קורא לו בשם שאין צורך להזכיר שוב פעם. בכל זאת אני יהודי. בן הטבע 13:52, 25 אוג' 2004 (UTC)
- בן הטבע, עשה חיפוש קצר בגוגל על "מסגד עומר": כמעט כל הדפים שם, כולל אנציקלופדיית Ynet, מבהירים כי "מסגד עומר" אינו כיפת הסלע, וכי זו פשוט שגיאה נפוצה. כיפת הסלע כלל אינה מסגד! --אייתלאדאר 13:58, 25 אוג' 2004 (UTC)
- בן הטבע,
- עם כל הכבוד לאנציקלופדיה העברית, אני הגעתי לספרות הרבה יותר מוסמכת ומקצועית.
- בעניין "מסגד עומאר" צר לי לראות אותך חוזר על הטעות שלך, וחוגג את בורותך.
- צר לי לראות אותך גם חוגג חוסר נייטרליות (אפילו שפה אין אפילו ויכוח על נקודת מבט. זה עניין של עובדות, בו אתה נצמד לטעויות, בגלל רצונך התמוהה להיות לא נייטרלי). זה ממש בניגוד לעקרונות הויקיפדיה.
- לקרוא למה שאני עשיתי "השחתה" זו פשוט חוצפה! אם כבר מי שפה השחית זה אתה!
גם בריטניקה 2003 גם אנציקלופדיה עברית טוענים שכיפת הסלע קרויה מסגד עומר על אף שזו אינו מסגד. עמנואל, ראוי לחבר ערך על סרבנות בשטחים, אבל נראה שהחליט שלמסור את הרובע הנוצרי גם לידי המוסלמים. לידיעתך, החבר עמנואל, חלקים נרחבים ברובע המוסלמי מקודשים לנצרות. כבר הבהרתי לך בעבר, אתה ועמיתיך שאתה מצטט אותם בהרחבה לא ישנו את מהות ויקיפדיה. פה לא תהיה פוליטיקה, גם לא בצורת כיסוי. אני מניח שאם אתה לומד פיסיקה אתה מניח שאתה חכם, להזכירך, גנטיקה דורשת מאמץ מוחי רב יותר שמעט מהפיסיקאים יוכלו לעמוד בו. לך תתעסק עם ברנשים בחוף הים, בבקשה. בן הטבע 05:51, 26 אוג' 2004 (UTC)
עמנואל, לא רק זאת אלא שאני מבקש אותך להפנות אותי לספר כלשהו שאומר שכיפת הסלע אינה מסגד עומר כדברי האנציקלופדיה העברית, בריטניקה ומיליארד מוסלמים, ובתנאי שזה יהא ספר נגיש ולא מהדורה מיוחדת לאספנים בקרב סרבני שטחים. (והאמן לי, אפשר לשים מרץ או אמת בקלפי ולעשות מילואים בשטחים). בן הטבע 06:13, 26 אוג' 2004 (UTC)
שלום לך, החבר עמנואל!
הבחנתי כי שינית את עריכתי בערך כיפת הסלע. השינויים שהצגת הם:
- כיפת הסלע הוא המבנה המוסלמי העתיק ביותר.
- כיפת הסלע אינו מכונה בשם מסגד עומר.
למיטב ידיעתי האישית, לדעתם של מיליארד מוסלמים, לדעת האנציקלופדיה העברית ולדעת אנציקלופדית בריטניקה ישנה טעות בשינוי אחד לפחות שהיצגת, קרי כיפת הסלע אינו מכונה בשם מסגד עומר. לפיכך, עד שלא תציג ראיות של ממש הסותרות דעתם של מומחים מאיתנו, אבקשך שלא להציג שינוי זה שוב.
לגבי עתיקותו של המבנה, הרי גם לכך אבקש תימוכין מכמה מקורות כתובים ומהימנים. עד אז, אני משיב את הערך על כנו לפי עריכתי שלה הבאתי ביסוסין ממקורות שונים.
בברכה, בכבוד רב ובמלוא ההערכה, בן הטבע 07:23, 26 אוג' 2004 (UTC)
- הרושם שלי הוא שיותר מדי אנשים צודקים כאן. כיפת הסלע קרויה בפי רבים "מסגד עומאר" - דומני שזו עובדה שאי אפשר להתווכח אתה. יחד עם זאת, כפי שכתב אייתלאדאר לעיל, רבים טוענים כי זו פשוט שגיאה נפוצה. ראוי לברר טוב יותר את מקורותיו של מצב זה שבו נוצר בלבול ביחס לשמו של מקום חשוב זה. שאלה נפרדת היא האם יש מקום נוסף, ששמו "מסגד עומאר", והוא נמצא ברובע הנוצרי. התשובות כפי שאני רואה אותן:
- יש ברובע הנוצרי בירושלים, ליד כנסיית הקבר, מסגד ששמו "מסגד עומאר". ראוי להקדיש לו ערך נפרד. קיומו של מקום זה אינו שולל את האפשרות שיתקיימו בירושלים עוד עשרה מקומות בעלי שם זה.
- על הר הבית נמצא מבנה ששמו "כיפת הסלע". שם זה מקובל על הכל (גם כאן), ואין ויכוח בקשר אליו.
- רבים מכנים את כיפת הסלע בשם "מסגד עומאר", ורבים אחרים שוללים את הכינוי הזה וטוענים שבטעות יסודו. מוסכם על הכל (גם כאן), גם אלה המכנים אותו "מסגד עומאר", שמבנה זה אינו מסגד.
לאחר שהדברים ילובנו ויתבררו עד תום, ראוי שנכניס הערה בעניין זה בגוף הערך. דוד שי 08:32, 26 אוג' 2004 (UTC)
בן הטבע,
עכשיו אני באמת זועם.
ראשית אתה צריך להתנצל על ההאשמות חסרות היסוד שלך כאילו יש לי איזו אג'נדה פוליטית פה. להפך. אתה הוא זה שמכריז על אגקנדה פוליטית שיש לך (" בכל זאת אני יהודי" - מה זה קשור מה אתה, לאיזה עם אתה שייך או מהן דעותיך? צריך לכתוב את האמת!). אתה גם מניח כל מיני דברים עלי, ביהירותך האופיינית, שאין להם קשר למציאות (עד כה שירתתי במילואים בשטחים כמעט מידי שנה, וטרם סירבתי). לאורך זמן רב כבר הוכחתי שבכל מה שקשור לויקיפדיה, תמיד טובת הויקפדיה ואמינות המידע שבה עומדים במקום הראשון בעיניי.
ומה אתה מנפנף ב"מומחים יותר מאיתנו" כשאני באמת פניתי לספרות מקצועית רצינית, ולא הסתפקתי באנציקלופדיות?
ואגב, מתברר שגם האנציקלופדיה העברית, בעמודה אליה שלחת אותי מצדדת דוקא בדעתי! הציטוט המדויק הוא (ההדגשה שלי):
"מעל לצח'רה... הקים החליף עבד אל-מלך את הבניין המפואר של קבת אל-צח'רה (כיפת הסלע), המכונה בפי העם "מסגד עומר" - שלא כדין, כי אין זה מסגד, ולא נערכו בו אף פעם תפילות בציבור, אלא מטרתו לשמש ציון לצח'רה."
זה ש"הוצאת אריאל" לא אומר לך כלום, רק מעיד עד כמה אתה בור בכל מה שקשור לידיעת הארץ, שכן זו הוצאה שמתמחה בספרים על תולדות ארץ ישראל, ויישובה. לשימחתי (חבל רק שלא בדקתי לפני שהקלדתי פסקאות שלמות בעצמי) אפשר למצוא את רובם של שני הספרים שציטטתי של אלי שילר בקישור הזה.
לעניין עתיקותו של כיפת הסלע. ראה את ספרו של דוד קרויאנקר "אדריכלות בירושלים":
"כיפת הסלע - המבנה המוסלמי הקדום ביותר, שעומד ללא שינויים משמעותיים זה 1300 שנה בקירוב, מאז נחנך ב-691 - נחשבת לאחד מפלאי האדריכלות והאומנות בעולם".
לעניין מסגד עומר שנמצא ברובע הנוצרי דוקא:
באותו ספר של קרויאנקר, בעמוד 60, כשהוא מדבר על צריחי מסגדם הוא מזכיר שלושה צריחים ממלוכיים מחוץ להר הבית: "השני, צריח מסגד עומר ליד כנסיית הקבר".
בספר "סיורים בירושלים - מדריך למטייל" מאת אליהו וגר, בהוצאת "בית ההוצאה הירושלמי" ו"כתר" הוא כותב בעמוד 104 שדן ברחבת הכניסה לכנסיית הקבר: "מעבר למדרכה, מדרום לרחבה, מנזר גת שמנים היווני... ממערב לו בולט הצריח של מסגד עומר (שנבנה במאה ה15) לציון המקום בו התפלל הכובש המוסלמי של ירושלים (בשנת 638).
שלום לך, החבר עמנואל!
הצגת בפניי ציטוט מהאנציקלופדיה העברית: מעל לצח'רה... הקים החליף עבד אל-מלך את הבניין המפואר של קבת אל-צח'רה (כיפת הסלע), המכונה בפי העם "מסגד עומר" - שלא כדין, כי אין זה מסגד, ולא נערכו בו אף פעם תפילות בציבור, אלא מטרתו לשמש ציון לצח'רה."
שלא כדין – הכוונה שאין זה מסגד. ההמשך של הציטטה אפילו מסביר זאת היטב. אין כוונת הכותב שהשם עומר שגוי אלא שאין זה מסגד.
כפי שאמרתי: אני מעוניין בתימוכין אקדמאיים ואנציקלופדיים. כתב יד שיצא לאור בהוצאה כלשהי מבלי בדיקת מומחים אינו מקור מהימן.
עתה, ישנה אפשרות שיש עוד מסגד עומר בקרבת המקום וישנה אפשרות שהשם אף הושאל בשגגה לכיפת הסלע. בכל אופן, למיטב ידיעתי ולדעת התימוכין שהצגתי כך קרוי המקום בימינו.
בברכה, בכבוד רב ובמלוא ההערכה, בן הטבע 08:54, 26 אוג' 2004 (UTC)
- שאלתי זה-עתה בחור מוסלמי העובד איתי, היכן נמצא "מסגד עומר". הוא ציין את הרובע הנוצרי. שאלתי אותו מה דין כיפת הסלע. הוא אמר שאמנם היא נחשבת מסגד, משום שהיא חלק ממתחם מסגד אל-אקצה, אך ודאי שאינה קרויה "מסגד עומר". אני חושב שזה, והעובדה שהאנציקלופדיה העברית אומרת שהכינוי מסגד עומר הוא "שלא בדין" - מהווה טענה מספיק חזקה.
- לפני כמה שנים הושחתו קברים יהודיים בבית-עלמין בחיפה. המשחיתים ריססו כתובות בערבית על הקברים. בין היתר כתבו שם משהו על הר הבית ועל מסגד עומר. אני זוכר היטב שבטלויזיה רואיין חוקר משטרה חיפאי שאמר שהם מניחים שהמשחיתים הינם יהודים דווקא, משום שאף מוסלמי לא יכנה את כיפת הסלע "מסגד עומר".
--אייתלאדאר 09:08, 26 אוג' 2004 (UTC)
---
בן הטבע,
האגו המונמנטלי שלך (כמו שכתבת בשורת התקציר: "בניגוד לאנציקלופדיה העברית וידע אישי שלי - ששווה לא פחות") מעביר אותך על דעתך. אתה אף פעם לא תודה בטעויות שלך, ותעדיף להתפלפל על פרשנויות של ציטוטים שסותרים את דעתך (אפילו אם באופן אירוני דוקא אתה הפנת אליהם), במקום פשוט להודות שטעית.
אני מביא ציטוטים של מומחים מספרים מקצועיים בהוצאות מוכרות ומכובדות. מה יכול להיות יותר מקצועי ורציני מזה?!
שאלתי חבר הבקיא ממני בענייני אסלאם. לדבריו במשך יותר מאלף שנה, נבנו כמה מסגדי עומר, שנחרבו על ידי נוצרים ובכל פעם זה נבנה במקום חדש. יש פה באמת בעיה וצריך להסדיר אותה בערך. גם הוא סבור שכיפת הסלע קרויה מסגד עומר. מבחינת עתיקות המבנה, הרי הצגת הוכחה ישירה ועד שלא תמצא סתירה, הרי היא מקובלת עליי. בן הטבע 09:12, 26 אוג' 2004 (UTC)
- האנציקלופדיה העברית מקובלת עליי יותר מכל מקור בנושא הזה. בן הטבע 09:13, 26 אוג' 2004 (UTC)
- אני גם מניח שהבינות שהציטטה פעלה כנגד עמדתך בסוגייה זו. אמנם החבר הטולקינאי היקר מסתגר בעמדה שכבר הובהרה על ידי כולנו - אין זה מסגד - אבל עומר הוא מכונה ויהי מה. עתה יש לשאול מדוע. זה באמת מעניין בהקשרים היסטוריים. אני מבקש להגיב לעניין, החבר עמנואל ולא לסטות לפסים אישיים. ישנם כללים ברורים בעניין זה. בן הטבע 09:18, 26 אוג' 2004 (UTC)
- מה פתאום שאיזושהי אנציקלופדיה כללית (גם האנציקלופדיה העברית, שהיא המכובדת ביותר הקיימת בעברית) תהיה יותר מקובלת מספרות מקצועית? כי ככה החלטת? ספרות מקצועית מפורטת תמיד עדיפה על פני אנציקלופדיה.
- לא משנה כמה תנסה לשכנע את עצמך הציטטה מוכיחה את עמדתי. המבנה קרוי בטעות "מסגד עומאר". הדבר מצויין בנוסח האחרון שערכתי עכשיו. הוא היה כתוב גם בנוסח המקורי, אבל אולי באופן פחות מוצלח.
- לא לסטות לפססים אישיים?! אתה מתלוצץ? הרי אתה פה אלוף הסטייה לפסים אישיים, וחרחור הריב והמדון. וגם בדיון הנוכחי, אתה התחלת בדבר.
- בן הטבע, אני מסכים עימך: כיפת הסלע מכונה "מסגד עומר".
אגב, האם תסכים, לכשתזין את הערך "ארנבון", להוסיף שם "הארנבון מכונה גם 'שפן'"? --אייתלאדאר 09:38, 26 אוג' 2004 (UTC)
- בן הטבע, אני מסכים עימך: כיפת הסלע מכונה "מסגד עומר".
- אני לא מכיר שום הבדל ביניהם. שניהם יונקים בעלי פרווה. בן הטבע 10:25, 26 אוג' 2004 (UTC)
כבר לא קצרמר?[עריכת קוד מקור]
האם אפשר כבר להוריד את הערת הקצרמר מהערך? Eranb 07:49, 1 נוב' 2004 (UTC)
מסגד?[עריכת קוד מקור]
שלום אני לומדת על האסלאם, וכיפת הסלע , אינה מסגד.
- נכון. וככה גם כתוב במאמר. נא לקרוא בעיון.--עמית אבידן 09:41, 1 אפר' 2005 (UTC)
יש כאן זיוף![עריכת קוד מקור]
הבאתם קישור לתמונה שכביכול צולמה לפני ציפוי הכיפה בזהב. אך חדי העין ישימו לב שפשוט התמונה עברה עריכה וחלקים ממנה הפכו לשחור-לבן. והראיה: בתמונה גם הבצלים של מקום התיפלה מריה מגדלנה-שחורים.
- לא בדיוק זיוף. רק טעות, אני מקווה שבתום לב. הקישור מפנה לאתר של צלם בשם דיוויד דגלס דנקן, אני לא יודע מה הסיבה לצבעים הקצת-מוזרים של התמונה, אבל בכל מקרה הוא לא טוען שהכיפה הייתה חשופה בעת הצילום. למיטב ידיעתי, ציפוי הזהב היה קיים גם ב-1954. הוא חודש מאז לפחות פעם אחת, אבל הכיפה מעולם לא הייתה אפורה. לסיכום: הניסוח של טקסט-הקישור תוקן. DrorK • שיחה 13:24, 26 ביולי 2007 (IDT)
- דרור, אתה טועה. כיפת הזהב עמדה אפרורית וסרת חן במשך שנים ארוכות במאה ה-19, וגם במאה ה-20. תמרה ♣ שיחה 00:18, 13 במאי 2008 (IDT)
- היו אמנם עבודות שיפוץ נרחבות ביוזמת המלך חוסיין ובאישורה של ישראל בשנות ה-90, שאחריהן נראתה הכיפה זהובה ובוהקת במיוחד, אבל הכיפה הייתה זהובה גם לפני כן. מתי, אם כן, ציפו את הכיפה לראשונה בזהב, ומי היה האחראי לכך? DrorK • שיחה 09:41, 13 במאי 2008 (IDT)
- שנות ה-50 המאוחרות/ה-60 המוקדמות של המאה ה-20, ע"י צוות מצרי, בתמיכה כוללת של העולם המוסלמי. דניאל צבי • שיחה 02:45, ט' באייר ה'תשס"ח (14.05.08)
- אה, וגם אני לא יודע בדיוק ממה עשויה הכיפה כיום, אבל הכיפה של שנות השבעים הייתה עשוייה מאלומיניום מוזהב. דניאל צבי • שיחה 02:50, ט' באייר ה'תשס"ח (14.05.08)
- כון. ב1958-1962 בוצע שיפוץ במבנה, שחלק ממנו היה החלפה של הכיפה החיצונית בכיפה מאלומיניום מוזהב. הכיפה הקודמת היתה עשויה מעופרת, ולכן היתה אפורה. eman • שיחה • ♥ 05:06, 14 במאי 2008 (IDT)
- היו אמנם עבודות שיפוץ נרחבות ביוזמת המלך חוסיין ובאישורה של ישראל בשנות ה-90, שאחריהן נראתה הכיפה זהובה ובוהקת במיוחד, אבל הכיפה הייתה זהובה גם לפני כן. מתי, אם כן, ציפו את הכיפה לראשונה בזהב, ומי היה האחראי לכך? DrorK • שיחה 09:41, 13 במאי 2008 (IDT)
- דרור, אתה טועה. כיפת הזהב עמדה אפרורית וסרת חן במשך שנים ארוכות במאה ה-19, וגם במאה ה-20. תמרה ♣ שיחה 00:18, 13 במאי 2008 (IDT)
מסגד עומר אינו כיפת הסלע. הוא מכונה כך בפי מרבית הישראלים, וטרם התבררה לי הסיבה. מסגד עומר הוא שמם של שני מקומות בהווה ואחד בעבר. כיום זהו אולם גדול במסגד אל-אקצא וזהו מסגד ברובע הנוצרי. אולי כיפת הסלע מכונה מסגד עומר בגלל האולם באל-אקצא ואולי לא. אני מנסה לברר בימים אלה את הסוגיה. אין כמו להיות צודק בסופו של דבר, חרף כל הקשיים שמערימים מסתירי האמת. בן הטבע - שיחה 14:21, 31 במאי 2008 (IDT)
- כך הכבוד לך על שאתה מוכן להודות בטעותך ולסגת מטענתך שמופיעה מספר פעמים במעלה הדף, כאילו כיפת הסלע ומסגד עומר אחד הם. אבל נראה שלהגדיר את עצמך כ"מסתיר האמת" זה כבר קצת מוגזם - הלא מדובר בטעות בתום לב. דניאל צבי • שיחה 21:57, כ"ו באייר ה'תשס"ח (31.05.08)
- אני שמח שהועלתי לך ויידעתיך בדבר האולם הקרוי מסגד עומר באל-אקצא. אם תזדקק לכל מידע באשר הוא, תוכל תמיד לפנות אליי ואנסה לסייע. לשם כך אני כאן. אגב, בימים אלה אני עורך מחקר מפורט בנוגע למסע סנחריב. שמע, זוהי אחת הפרשיות המרתקות ביותר שאפשר להעלות על הדעת. מי היה מאמין שניצחון יהודי יביא עליו שני חורבנות. בן הטבע - שיחה 13:46, 1 ביוני 2008 (IDT).