שיחה:ליל חניה

אלון, כל הכבוד!

רחל - שיחה 21:18, 28 בנובמבר 2012 (IST)

תודה רחל, אחד הערכים שהכי נהניתי לכתוב.--כ.אלון - שיחה 21:52, 28 בנובמבר 2012 (IST)

אני מצטרף לברכות - שיר מדהים, וערך נהדר! ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:08, 29 בנובמבר 2012 (IST)

גם אני במברכים, אבל אני חושש שציטוט השיר במלואו בגוף הערך מהווה הפרת זכויות יוצרים. חוקי לצטט רק חלק לא ניכר ממנו. יואב ר. - שיחה 13:31, 29 בנובמבר 2012 (IST)

אינני מומחה לזכויות יוצרים אבל אני סבור שאין כאן בעייה בהיבט הזה. אם תשים לב השיר לא מצוטט כחטיבה לירית אחת אלא שבתיו מפיעים בפסקאות נפרדות כאשר לאחר כל אחד מהם מופיע ניתוח והסבר. לדעתי, דרך זו פותרת בהגינות את בעיית זכויות יוצרים מכיוון שבפועל לא מתקיים רצף מבני של היצירה.--כ.אלון - שיחה 09:25, 30 בנובמבר 2012 (IST)

אין לי מטרה להציק אבל לדעתי הנימוק שהצגת איננו מהווה פתרון לבעיה, וכידוע עלינו להקפיד בנוגע לזכויות יוצרים. אבקש דעות של משתמשים נוספים דרך לוח המודעות. יואב ר. - שיחה 10:47, 30 בנובמבר 2012 (IST)

נדמה לי שזה מותר כאשר מדובר במטרות לימודיות, מחקריות, עיוניות, שאינן מסחריות, כמו בויקיפדיה. זה יהיה אבסורדי אם לא. יואב, האם יש לך אסמכתא לחשש שלך? עמירם פאל - שיחה 11:41, 30 בנובמבר 2012 (IST)

אביא אסמכתא מתוך חוק זכויות יוצרים. יואב ר. - שיחה 12:29, 30 בנובמבר 2012 (IST)

לא צריך ללכת רחוק: שימוש הוגן#שימוש הוגןOphirh22 - שיחה 14:28, 30 בנובמבר 2012 (IST)

"... ילקחו בחשבון... (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה". עוזי ו. - שיחה 14:40, 30 בנובמבר 2012 (IST)

יש התייחסות לציטוט שירים בויקיפדיה:שאלות ותשובות/זכויות יוצרים#מה ההיקף של ציטוט שירים, והאם ציטוט השירים בערך אן סקסטון מפר את השימוש ההוגן?, וכאמור שם יש להימנע מציטוט של שיר במלואו. כדי להיות בצד הבטוח של שימוש הוגן צריך לצמצם את היקף הציטוט (לדעתי אפשר לוותר על חלקים מבתים 3 - 5). ערן - שיחה 01:36, 3 בדצמבר 2012 (IST)

כמו כולם הייתי שמח להשאיר את הערך כמו שהוא, אבל היה הכרח לצמצם את היקף הציטוט ממנו על מנת לענות על דרישות דיני זכויות יוצרים, שכולנו כאן מצווים על קיומם, וכך עשיתי. יואב ר. - שיחה 23:44, 4 בדצמבר 2012 (IST)

ליואב, יפה עשית.אודי - שיחה 09:50, 5 בדצמבר 2012 (IST)

משוב מ-29 בנובמבר 2012

ערך נהדר. כל הכבוד. Me123 - שיחה 21:15, 29 בנובמבר 2012 (IST)

מצטרף לברכות על הערך המצויין, סוף סוף הבנתי על מה השיר הזה . אבירם - שיחה 01:54, 3 בדצמבר 2012 (IST)

מזכיר לי את הנרי החמישי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:41, 3 בדצמבר 2012 (IST)

תוספות וניתוחים שנמחקו

התוספת הזאת לערך כתובה בסגנון של ניתוח ספרות, וממש לא בסגנון אנציקלופדי. אני מציע לשחזר אותה. מור שמש - שיחה 06:59, 31 במאי 2013 (IDT)

מסכים, אבל על מנת למנוע לזות שפתיים אעדיף שיבוצע על ידי מישהו אחר.--כ.אלון - שיחה 10:42, 31 במאי 2013 (IDT)

עוד עריכה שנמחקה, לדעתי, היא מרחיבה ויש בה ערך, אך עדיף שתשאר בדף השיחה.אודי - שיחה 15:57, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

הפרת זכויות יוצרים

משתמש:Yoavd שיחזר את עריכתי האחרונה, בה הסרתי מהשיר את מילות כל הבתים שהוספו לו, למעט הבית הראשון והשני. זהו שיחזור שגוי. אני שב ומציין שהחוק אוסר על ציטוט חלקים ניכרים מיצירה מוגנת, גם אם הדבר נעשה במסגרת שימוש הוגן. יואב כתב את הנימוק (הלא מובן) שהערך עוסק בשיר עצמו. זה לא משנה. עלינו לקיים את החוק בישראל בעניין זכויות יוצרים, שאחרת נשמוט את הקרקע מתחת לבסיס קיומה של ויקיפדיה. העובדה המרגיזה שאי אפשר לצטט את כל מילות השיר כאן גם היא לא מקנה לנו זכות להפר את החוק. כבר היינו בסרט הזה בערך שכאן. יואב, אבקשך לבטל את השיחזור שעשית. יואב ר. - שיחה 08:49, 28 בפברואר 2014 (IST)

מכיון שזו סוגיה משפטית, הפניתי אותה (אתמול) למומחה, דרור. נמתין להחלטה שלו. --Yoavd - שיחה 10:35, 28 בפברואר 2014 (IST)

לא החלטה אלא חוות דעת (גם לי יש השכלה משפטית). יואב ר. - שיחה 23:26, 28 בפברואר 2014 (IST)

יואב ר. צודק. אי אפשר לצטט את כל מילות השיר (האתר פועל על פי הדין האמריקאי, ושם שימוש הוגן אף מוגבל באחוזים). במילים אחרות - לא לצטט את השיר אלא אם זה הכרחי להבנת הטקסט המופיע בערך (כיום, במרבית פסקאות הערך, השיר לא נדרש להבנת הטקסט). דרור - שיחה 14:21, 3 במרץ 2014 (IST)

החזרתי לקדמותו. --Yoavd - שיחה 14:46, 3 במרץ 2014 (IST)

נאום המפקד?

בערך מופיעה פסקה מוזרה המייחסת את סגנונו ותוכנו של "הזמר הנפוץ" עליו מדבר הבית החמישי ל"נאום מפקד" שאין לו זכר בטקסט או בניתוח רציני כלשהו שלו. רעיון "המפקד" מופיע בשני קישורים חיצוניים:

1. דיון בפורום שם מפרש כך את הטקסט אלמוני בכינוי "משה זוכמיר" שדעתו בעניין זה נתקלת, כמצופה, בהרמת גבה מצד משתתפים אחרים בדיון ("אקי").
2. בלוג של אורי קציר בו הוא מדבר בשפה דומה מאוד לזו שבערך על מפקד נואם אך בתשובה לתגובה של ד"ר שושנה צימרמן (מחברת הספר "לפניךָ תאומים : על העיקרון המכונן ביצירת נתן אלתרמן") המפרשת את הבית כפשוטו כלומר כהיגד ארס פואטי הוא מסתייג וכותב ”. אכן, בקריאה נוספת של השיר, אני מבין שאפשר לפרשו גם באופן בו את מפרשת אותו”

נסכם: הפרשנות המוצגת בערך היא חסרת סימוכין פרט לפסקה בבלוג שאפילו מחברה מסתייג ממנה וחוקרת בעלת מוניטין פוסלת אותה.

אני תומך בעמדת יורם שורק וממליץ לנכש את הפרשנויות מכל הערך. כל פרשנות של השיר צריכה להיות מגובה במקור שכתב בר סמכא ולא מפורום כזה או אחר או מבלוגר כזה או אחר.אודי - שיחה 21:18, 24 במאי 2015 (IDT)

מכיוון שאין מדובר בפרשנות שלי אין בכוונתי להגן עליה אולם אני מעלה את השאלה האם אתה סבור שאין מקום לכל הדעות הללו? האם לא יתכנו מספר פרשנויות לליריקה מורכבת בעלת פנים רבות?--כ.אלון - שיחה 21:21, 24 במאי 2015 (IDT)

אכן מדובר בטקסט מורכב שלהרבה קוראים קשה להבינו עוד לפני שנכנסים לפרשנות (לכן הוספתי באור למונח "נימה מחלב" שלהרבה דוברי עברית בימינו אינו נהיר). מה שמקשה על ההבנה הפשוטה של השיר הוא המהפך שחל באמצעו: לאחר 3 בתים "ציוריים" המתארים את המחנה ופעולות החיילים מגיעים בתים 4 ו 5 הארספואטים שמתיקים את המוקד מליל החניה עצמו אל הייצוג השירי שלו כלומר אל הניגוד שבין "הזמר הנפוץ" מול "השירה הצרופה". עד כאן לא נראה לי שיש באמת מחלוקת פרשנית (כך ד"ר שושנה צימרמן וכך אריאל הירשפלד כאן המפרש את הבית כשיר הלל לקיטש). מה שבמחלוקת הוא ייחוס הבוטות והישירות של "הזמר הנפוץ" לשרשרת הפיקוד הצבאית ("נאום המפקד") זוהי דעת יחיד של אורי קציר שהוא עצמו, כאמור, מסתייג ממנה. יורם שורק - שיחה 21:45, 24 במאי 2015 (IDT)

אם כך,מדוע לא להוסיף פרשנות זו בתוספת הסתייגות? הרי מהותית היא אינה טובה פחות מכל פרשנות אחרת, מאחר והרי אין באפשרותנו לשאול את פי המחבר לכוונותיו. ככלל, אני סבור שבמקרים כגון זה כאשר נושא שאינו מדעי טהור וניתן לפרשנות מכיוונים שונים, אין כל רע בהצגת מגוון של דעות וישפוט הקורא.--כ.אלון - שיחה 21:53, 24 במאי 2015 (IDT)

אפשר להזכיר כל פרשנות שיש לה סימוכין. אבל קודם הפשט: מפקד לא מוזכר בשיר ונושא הבית החמישי (הוא הבית השביעי בגרסה המלאה של השיר ממנה הושמטו בתים בגרסה המולחנת) הוא "הזמר הנפוץ". דוד שי הוסיף עכשיו קישור חיצוני לניתוח של יפתח אופק ושם, לנוחות הקורא, הוצמדה כוכבית למילה "הוא" בשורה "על אהבה הוא* מדבר" ובצד, בסוגריים, מוזכר נושא המשפט - הזמר. דוגמה לטיפול כזה בפשוטו של טקסט כאשר נושא המשפט עלול לחמוק מן הקורא אפשר למצוא בערך והיא שעמדה בה מוסברת המילה "היא" המתייחסת להבטחה המוזכרת במשפט קודם. אשר לפרשנויות: ערך טוב על יצירה יכלול גם פרשנויות של מומחים אך יש להפריד את הפרשנויות מתיאור וביאור הטקסט ולהכניס פסקת פרשנות נפרדת (בה אפשר להזכיר את אורי קציר). יורם שורק - שיחה 22:22, 24 במאי 2015 (IDT)

ומתוך כוונה משותפת לפעול לטובת קוראינו, אבקשך לנסח מחדש את הפסקאות המדוברות ברוח דבריך אלה, המשקפים נקודות מבט פרשניות אפשריות שונות. תודה לך על חילופי הדברים. ערב טוב.--כ.אלון - שיחה 22:30, 24 במאי 2015 (IDT)

טעות בערך "הגרסה המוזיקלית"

אתחיל בכך שהערך נהדר, ומנוסח בצורה ברורה מאוד.

אך, בערך "הגרסה המוזיקלית" (3) רשום כי "כדי לפתור את הבעיה החליט רוזנבלום להשתמש בבית השני של השיר כפזמון לצורכי הפסטיבל" (שורה שנייה) אך למרות זאת, נאמר כי הבית השמיני הוא המשומש כפזמון.

נראה כי נפלה טעות, ומומלץ (לדעתי) לתקנה.

בברכת יום טוב, רועי מאירי.

רועי מאירי - שיחה 20:45, 18 באפריל 2017 (IDT)

יהורם גאון

יהורם גאון מכחיש שהוא ביקש מיאיר רוזנבלום להלחין את השיר, וטוען שאחרי פסטיבל הזמר העברי 1969 הוא הפסיק להופיע בפסטיבלים או לבקש להופיע בהם. מקור: קלמן וליברמן, 29.1.18 - http://www.kan.org.il/Radio/program.aspx/?progId=1141 החל מ 01:48:00

מעניין מאוד. הסיפור הזה מובא בספרו של יאיר רוזנבלום "תמיד עולה המנגינה"; בעמ' 102 בשם בתו, שערכה את הספר, ובעמ' 77 יש תמונה של דף מודפס שבו רוזנבלום עצמו כותב בגוף ראשון. לא מפורט בשום מקום בספר מניין נלקחו הדברים, אבל בכל מקרה מה שאפשר לראות שכתוב שם זה כך: "ולילה אחד – ואז אני עדיין מלחין צעיר, מצלצל אצלי הטלפון ומהער השני אני שומע קול עמוק ומוכר שאומר לי 'שלום יאיר, מדבר יהורם גאון'. בין ברכי שפקו וההתרגשות שאחזתני (ככה אומרים אצלם בירושלים) שואל אותי יהורם גאון אם יש לי איזה שיר בשבילו. בטח! בטח! אני אומר לו, וחושב שבזה ניגמרה השיחה. ומה שם השיר שואל אותי בעל הקול עמוק, [...]" (השאר מוסתר, אבל הדברים ברורים). אני מתקשה לחשוב על סיבה שרוזנבלום סתם ימציא את הסיפור הזה. מור שמש - שיחה 11:00, 29 בינואר 2018 (IST)

גם רוזנבלום לא טען שגאון ביקש ממנו "להלחין את השיר". לדבריו הוא רק שאל אם יש לו שיר (כלשהו) לתת לו לפסטיבל הזמר. רוזנבלום ענה "בטח" וכשגאון שאל באיזה שיר מדובר, הוא פשוט דפדף בספר של אלתרמן שהיה על הפסנתר וזרק את השם של השיר בלי לבדוק במה מדובר. רק אחרי השיחה הוא קרא אותו והבין לאיזה "ברוך" הכניס את עצמו... זה הסיפור שאני זוכרת אותו מספר מתוכנית שנעשתה עליו לפני מותו, והוא גם מופיע בקישור בערך:

רוזנבלום סיפר שערב אחד בשנת 1973 התקשר אליו יהורם גאון ושאל אותו אם יש לו שיר מתאים עבורו לפסטיבל הזמר של אותה שנה. הוא כה נדהם מפניית יהורם גאון, ולא רצה להפסיד את ההזדמנות לעבוד עם אחד הזמרים הפופולריים ביותר בישראל של אז, עד שענה לו מיד, בשליפה מהמותן, שיש לו שיר מתאים – "ליל חניה" – אף שמעולם לא ניסה להלחין אותו. גאון ענה לו שייפגש איתו למחרת כדי לקבל את השיר, ורוזנבלום ההמום התיישב לעבוד במשך כל הלילה על הלחנת השיר עד שבבוקר היה השיר מוכן בידיו. יהורם גאון לא התקשר עוד (הוא מכחיש את הסיפור…).

Trilliane - שיחה 02:06, 26 באפריל 2018 (IDT)

משיכת הנפש מושוות להוצאת נימה (שערה) מחֵלֶב (שומן)?

הדימוי בו משתמשת הגמרא לתיאור מיתת נשיקה (מיתה קלה) "נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא" למיטב ידיעתי הדימוי בגמרא מדבר על חלב ולא על חֵלֶב (שומן), והכוונה שמיתת נשיקה היא קלה כהוצאת שערה מכוס חלב.

חֵלֶב בארמית =תרבא חלב = חלבא

משוב מ-18 בינואר 2024

נדרשת התייחסות לגרסה גנוזה שהוקלטה כנראה שנתיים לפני פסטיבל הזמר על ידי רבקה מרקוביץ ולהקת גייסות השריון.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.127.112.7‏ 02:13, 18 בינואר 2024 (IST)

וכוללת גם יותר בתים. נראה שיש צורך לתקן את התיאור. כרגע התיאור בערך משקף את הסיפור הנפוץ על הטלפון של יורם גאון, שנראה שהוא ממש שגוי. יאיר רוזנבלום הריץ את השיר הזה בכמה מקומות.

• הפרק המקורי של שיר אחד על השיר (כולל התייחסות לביצוע בחזרה של צוות הווי פיקוד מרכז(?)
• פרק הבונוס שלהם על ההקלטה הגנוזה

Tzafrir ⁃ שיחה 08:44, 28 במרץ 2024 (IST)