הנרי החמישי (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קתרין לומדת אנגלית מאומנתה (מערכה שלישית, סצנה IV), ציור משנת 1888

הנרי החמישי הוא מחזה היסטורי מאת ויליאם שייקספיר. המחזה פורסם לראשונה במהדורת קוורטו בלתי-רשמית ב-1600 ונקרא The Cronicle History of Henry the fiftכרוניקות של הנרי החמישי). המחזה מתאר אירועים בחיי הנרי החמישי, מלך אנגליה לפני קרב אז'נקור ואחריו, שעיקרם מסעו לצרפת וניצחונו שם בקרב מעטים מול רבים. המחזה מהווה המשך ישיר למחזות הנרי הרביעי, חלק ראשון והנרי הרביעי, חלק שני. המחזה עובד לקולנוע פעמיים: ב-1944 עם לורנס אוליבייה בתפקיד הנרי וב-1989 עם קנת בראנה בתפקיד הראשי. כמקור היסטורי עיקרי הסתמך שייקספיר על הכרוניקות של רפאל הולינשד.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה פותח בהנרי החמישי כמלך צעיר המתמודד עם התגרות מצד הדופן (יורש העצר הצרפתי), לאחר שנטש את חיי ההוללות שלו כנסיך, שליוו את מחזות הנרי הרביעי, בהם הופיע כ"נסיך הארי" או "האל", בחברת האביר ההולל פלסטף והחיילים פיסטול, נים וברנדולף (המופיעים כדמויות קומיות-למחצה גם בהנרי החמישי). המחזה מדווח על מותו של פלסטאף, שאינו מהווה דמות המופיעה על הבמה ב"הנרי החמישי" (שני הסרטים כוללים קטעי-סצנות מ"הנרי הרביעי", לשם השלמת התמונה שאמורה להיות קיימת בדמיונם של הצופים במחזה בימיו של שייקספיר).

לאחר התמודדות עם קשר שנרקם נגדו בסאות'המפטון, יוצא הנרי בראש צבאו להלחם בצרפת. הרקע נמסר מפי "מקהלה" שהוא למעשה, ברוב העיבודים, מְסַפֶּר או כרוז יחיד. תפקידה של המקהלה היה להשלים בדמיון הצופים את מה שלא יכל התיאטרון השייקספירי להציג על הבמה: "נכבדי סלחו לי, על כי דלי שאר רוח שכמונו, עלי במה זו מעזים להעלות נושא כל כך חשוב. האם תכיל זירה זו את רחבי צרפת? ...את שנחסיר השלימו בדמיון: ראו כל איש כאלף - דמיינו צבא! ואם נזכיר סוסים, ראו אותם, איך את רשמי פרסותיהם בחול יותירו. בדמיונכם בלבד מלכים תלבישו, תישאו אותם מכאן לשם."

המצור על ארפלר כמעט ממוטט את הצבא האנגלי, שנחלש בשל מחלות ונכנס אל עונת הסתו הגשומה. בעת נסיגת הצבא לקאלה הוא נקלע לקרב אז'נקור, בנחיתות מספרית ומורלית, ערב יום הקדוש קריספין (25 באוקטובר). הנרי מתלבש במלבושי חיילים פשוטים, מתהלך במחנה הערוך ללחימה ביום המחרת, שומע את יאוש החיילים ומעודד את רוחם מבלי שהם יודעים מיהו. עם שחר, לקראת הקרב עם הצרפתים הגאוותנים, נושא המלך נאום מעודד וממריץ וקורא לחיילים שאמנם הם מעטים, אך ביום מן-הימים יהיו גאים לספר לכל שהם היו שם, ביום קריספין, בעת הניצחון הגדול (מערכה רביעית, סצנה III).

הקרב נהפך לניצחון מוחץ של האנגלים. אחריו, במסגרת הסכם הכניעה הצרפתי, מוסכם שהנרי ישא לאשה את קתרין מוולואה, בתו של המלך המובס שארל השישי, מלך צרפת. סצנות החיזור המגושמות של הנרי אחר קתרין, ונסיונה ללמוד את השפה האנגלית מפי האומנת שלה, הן הסצנות ההומוריסטיות במחזה.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]