שיחה:מנחם עזריה מפאנו

מי שמכיר מעט את הנושא מוזמן לערוך שכתוב. בברכת שנה טובה, דניאל ונטורה - שיחה 17:00, 28 בספטמבר 2008 (IDT)

כמה הערות

• צריך לעשות ויקזציה לפיסקת הפתיחה.
• "מחבר אוצר ישראל מעלה תהיה: שם אביו של הרמ"ע היה ר' יצחק ברכיה וידוע כי תלמידו וחתנו, נקרא גם בשם יצחק ברכיה, בן יהודה אריה פאנו, שהיה פיטן ורב בעיר לוגו. הוא מעלה את הסברה שלא היה חושש לזה ששם חתנו כשם אביו." - לא ברור לי המשפט האחרון מה בדיוק הסברה שמועלה? מעבר לכך אני לא חושב שיש מקום למשפטים האלו בפרק על תולדות חייו של הרמ"ע.
• מהם השמות הלועזיים לפיאנו, ולפיזארו, אולי אפשר להכחיל אותם?
• הפרק 'שרה אמנה- אם כל חי' - לא ברור לי מה מקומו בערך. למה מכל עבודותיו של הרמ"ע מיוחד פרק למאמר הספציפי הזה שלו? האם מאמר זה הוא התרומה החשובה ביותר שלו? מעבר לכך אין מקום לציין בתוך הפרק את המאמר של 'יעל לוין' על עבודתו אלא להעביר את ציון מראה המקום למאמר שלה ל'קריאה נוספת' או להערת שוליים.
• הרשימה של שלושים המאמרים (או ספרים?) לא ברורה בכלל. החיד"ע מציין 24 ספרים אבל ברשימה יש 30 ספרים? מדוע צריך לפרט את הרשימה כולה? האם אלו אכן ספרים או מאמרים? איך 10 ספרים נכנסים לתוך אותו ספר אחד של החיד"ע 'עשרה מאמרות'?

מעבר להערות הקטנות הללו, כל הכבוד על הערך והמשך כתיבה פוריה! טוקיוני 20:44, 5 באוקטובר 2008 (IST)

תודה על הערות.

1. מקובל במשפחות יהודיות שלא לוקחים חתן ששמו כשם הסבא. ולכן, כאשר מוצאים במשפחת רבנים שני אישים עם אותו שם - כאשר קיים בינהם יחס משפחתי כזה - יש תהיה. אכתוב פיסקה זו בהערה לערך. אגב, לא מקובל גם לקלוט כלה למשפחה ששמה כשם האם של החתן. חשבתי שהדבר ידוע לכל.
2. אוסיף את השמות הלועזיים. להכחלה - אין לי את הזמן.
3. המאמר "'שרה אמנה - אם כל חי" הוא מרכז הערך. יעל לוין, חוקרת תלמוד ידועה, הפנתה את תשומת הלב למסה הקשורה בראש השנה. כל הפרק מבוסס על מאמרה ולכן כתבתי את שמה בפתיח. אגב, היא עברה על הפרק, תיקנה מה שתיקנה ומצא כי הוא משקף את תוכנה של המסה.
4. מן הסתם, המאמר אינו התרומה החשובה שלו, אבל במקרה זה הוא זכה לתשומת לב בזכות יעל לוין.
5. אוצר ישראל מונה עשרה ספרים וגם אני מניתי. האם כל אחד הוא ספר או מאמר - איני יכול לקבוע. תלוי במוציא לאור. הרי אחד, פרסם עשרה ביחד !.

אשמח מאד עם מומחה לחכמת ישראל באיטליה ייערוך אותו. כל עוד אין כזה, העריכה שלי בתוקפה. תודה בברכת שנה טובה, דניאל ונטורה - שיחה 21:03, 5 באוקטובר 2008 (האמת IST)

לגבי המאמר 'שרה אמנה - אם כל חי' אני שיערתי שזה אכן המוטיבציה של הערך, וכל הכבוד שאתה מכניס לעולמנו חוקרי תלמוד כגון יעל לוין, ובכל זאת אתה מוכרח להודות שכמו שהערך כתוב כרגע זה יוצר את הרושם המוטעה שהדבר החשוב ביותר לדעת על הרמ"ע הוא שהוא כתב מאמר על שרה אמנו (זה מה שמשתמע בכך שהפרק על מאמר זה הוא הפרק הגדול ביותר בערך)!

זהו ערך דפוק מיסודו, ולכן הנחתי עליו תבנית "שכתוב". אני מקווה שבעתיד דניאל יתמקד בתחומים שהוא מבין בהם, ולא ירוץ לכתוב ערך מיד לאחר שקרא כתבה בעיתון. דוד שי - שיחה 21:37, 5 באוקטובר 2008 (IST)

מסכים עם ההערות של טוקיוני. הסרתי את העניין עם שמות המחותנים. במקרה הטוב לא רלבנטי. ישנה צוואה של רבי יהודה החסיד ששם החתן לא יהיה כשם אבי הכלה או שם הכלה לא תהיה כשם אם החתן אבל לא לגבי השמות של המחותנים. לגבי המאמר על שרה יש לתקצר אותו לכמה שורות. הבולטות שלו בערך יצאה מכלל פרופורציה, והיא כמו אדם בגובה של מטר עם אף באורך של מטר וחצי. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 22:41, 5 באוקטובר 2008 (IST)

תודה על התגובות:

1. אני מלא הערכה למי שסבור שהוא מכיר את המנהג למתן שמות יותר ממחבר אוצר ישראל, שאיני יודע על מה הוא הסתמך, אבל בכל זאת כתב מה שכתב. אפי ב. כבר קובע שזה"לא רלונטי" ויש בכלל מקור אחר ! אולי קצת ענווה.
2. החיבור על "אם כל חי" אינו קצר. נתתי תמצית מהתמצית - חלקו ישר מן המאמר. קיצורו יגרום לכך שתוכנו לא יובן - וחבל - הרעיון יפה.
3. רוב ספריו של הרמ"ע (24 מתוך 30) הם על תורת הקבלה. מעניין מתי יימצא מי שיילמד היטב את הספרים וגם יעסוק בכתיבה בויקיפדיה העברית.
4. להערה "שבעתיד דניאל יתמקד בתחומים שהוא מבין בהם, ולא ירוץ לכתוב ערך מיד לאחר שקרא כתבה בעיתון" - יש לי תשובה על קצה הלשון - רק הנימוס מונע ממני לכתוב או חשש לחסימה מיידית. בברכת שנה טובה, דניאל ונטורה - שיחה 23:30, 5 באוקטובר 2008 (IST)

דניאל, כדאי שתדע להבדיל בין עיקר וטפל. גם אם היה אמת באיסור ששמות המחותנים יהיו שווים, לא היה לו מקום בערך, קל וחומר שלא ברור שיש בו אמת. ואם הנודע ביהודה והחתם סופר גם שניהם חשבו שלא צריך להזהר אפילו כאשר שם החתן הוא כשם אב הכלה כפי שכתב רבי יהודה החסיד, (החתם סופר כתב "מאן דלא קפיד - לא קפדינן בהדיה", והנודע ביהודה שגילה סרבנות להתעסק בנושא, כתב בעניין, "שאין לכל חכמים שאחר התלמוד רשות לומר דבר נגד התלמוד והאומר דבר לסתור קוצו יו"ד מדברי התלמוד לא יחשב בכלל חכמי ישראל"), קל וחומר בעניין הזה. ועם כל הכבוד למי שחיבר את אוצר ישראל, כדאי שיביא מקור לעניין, ולא ימציא איסור ואחר כך יתרץ אותו. לעניות דעתי נראה שהוא פשוט התבלבל בצוואת רבי יהודה החסיד. אבל מה לעשות שהיום יש כאלו המחמירים בצוואות ואיסורים פורחים באוויר אבל לא בעיקר התורה. לגבי המאמר לא משנה מה האורך שלו אלא כמה הוא משקף את כללות תורתו של הרב. לגבי זה שמדובר בקבלה זה גם לא תירוץ, מה מסובך בתפיסה "שהבודה שמות מלבו דינו שמתגלגל בחתול, ומי שבא על אשת איש מתגלגל בחמור?" אני בטוח שיהיו מספיק כאלו שיוכלו לכתוב ולהרחיב, אפשר גם לראות מה כתבו עליו במחקרים באקדמיה. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 19:17, 6 באוקטובר 2008 (IST)

תודה על התגובה. יש קצת הבדלי גישות ביננו:

1. אדם שערך בתחילת המאה ה-20 אנציקלופדיה, לדעתי הוא ראוי להערכה. ומה הוא כתב בנושא, את פרטי הסיפור, והוסיף הערה :"תמיהני" - כלומר הוא לא פסק, כמו שנוהגים בויקיפדיה, אלה אעלה תהיה, אולי מישהו בעתיד יימצא את הפתרון. מה שאתה עשית, מצאת כבר את התשובה ומחקת - אכן גישה מדעית ! ולכן כל הריישא שלך, ךצערי, לא לעניין.
2. אשר לתורת הקבלה, הרי כבר הציטוט שלך מראה כי לא כדאי כי יעסוק בכך אדם שלא מומחה. וכך נהגתי.

בברכת שנה טובה, דניאל ונטורה - שיחה 21:31, 6 באוקטובר 2008 (IST)

עד כמה שאני מבין יהודה דוד אייזנשטיין היה סופר, עורך ומוציא לאור. לא רק שלא היה רב חשוב, לא הייתה לו כלל הסמכה לרבנות. ועם כל הערכה למפעל שלו, הוא לא מתחיל לעמוד כנגד פוסקי הלכה חשובים כמו החת"ס, הנודע ביהודה ואחרים. וכמו שלא פוסקים הלכה מספריו של ש"י עגנון כך לא צריך לפסוק הלכה מדבריו של אייזנשטיין. מה עוד כפי שציינתי העניין הזה טפל לחלוטין בערך אנציקלופדי. לגבי ספרותו של הרמ"ע, הערתי הייתה שלא כדאי למצוא תירוצים מהסוג שנתת. אם יש ערכים על תורת המיתרים ימצא מי שיכתוב על תורתו של הרמ"ע. שנה טובה וגמר חתימה טובה. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 22:30, 9 באוקטובר 2008 (IST)

אחרי עיון בצוואת רבי יהודה החסיד אני חוזר בי. אכן כתוב שם "ב' בני אדם ששמותיהם שווים לא יזדווגו יחד בילדיהם" (סעיף כ"ח). --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 04:44, 10 באוקטובר 2008 (IST)

שכתוב

• מהו המונח "גזע ישרים" שמופיע במרכאות?
• מדוע הביטוי "חכמי העיר הנבונים והמקובלים" מופיע במרכאות?
• "רבי עזרא מפאנו ממנטובה" - הזה שמו? גם מפאנו וגם ממנטובה?
• "ראש ישיבה בעיר רגיו - כנראה ברג'ו אמיליה" - האם הספקולציה נחוצה?
• רצוי שמישהו יקרא את מאמרה של יעל לוין, וירחיב בפרטים ביוגרפיים. דוד שי - שיחה 14:42, 10 באוקטובר 2008 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34800&channel=4&subchannel=5
  • In מנחם עזריה מפאנו on 2011-11-23 01:27:16, 404 Not Found
  • In מנחם עזריה מפאנו on 2011-11-28 00:41:39, 404 Not Found
  • In מנחם עזריה מפאנו on 2013-05-04 13:16:31, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 16:16, 4 במאי 2013 (IDT)

מקור התמונה

מי צייר את התמונה? האם היא אמינה כמו תמונת הרמב"ם או רשב"י, או שיש לה מקור מוסמך?--אדג - שיחה 13:01, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

משוב מ-19 באוקטובר 2015

מהיכן הידע שר' יצחק לומברזו מתוניס, מחבר הספר "זרע יצחק". הוא תלמידו חיפשתי מקור לכך ולא מצאתי  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.178.37.213 13:01, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

תוכל לקרוא על כך: הרב דוד הלחמי, חכמי ישראל, בערכו. עמ' נז (סוף הערך). ביקורת - שיחה 13:50, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

משפחתו

היה מאמר של הרב ישראל דנדרוביץ (תחת ש"ב) במוסף שב"ק של יתד על משפחתו שם הביא שקרא לביתו אילימה על שם ספרו של הרמ"ק, אם משהו יודע על זה שיוסיף. המאו"ר - שיחה 11:23, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

כנפי יונה

כבר החיד"א בשם הגדולים פקפק במקוריות של הספר "כנפי יונה" שהגפיס הרמ"ע. מאיר בניהו הראה שחלק מן הספר נכתב על ידי רבי משה יונה וחלקו על ידי ר"י סרוק - שניהם מתלמידי האר"י (מ' בניהו, 'רבי משה יונה מגורי האר"י וראשון לרושמי תורתו' בתוך "ספר זכרון להרב יצחק נסים זצ"ל" חלק ד עמ' ז-עה).

מתייג את ינון גלעדי, 1אברהם1, Tshuva בעלי הידע בקבלה.

Biegel - שיחה 19:49, 1 באוגוסט 2022 (IDT)

אני לא מכיר את זה, אבל אם יש לך את המקורות תחת ידך - אתה מוזמן לערוך את המאמר, להוריד את האזכור של הספר לפיסקה נפרדת ולהסביר שם שספר כנפי יונה מיוחס לו אך המקורות הנ״ל מפקפקים בכך. — אברהם צבאן 15:44, 5 באוגוסט 2022 (IDT)

האם הרמ"ע באמת ייסד את מנהג אמירת הסליחות בכל יום בק"ק וויניציאה

טיעון זה ניתן להפרכה מדבריו בשו"ת מנחם עזריה סימן עט. בתשובה הזאת הוא מבסס את מנהג קהילות ישראל האומרים סליחות במשך כל חדש אלול שאין להתחיל אלא מב' אלול ואין אומרים סליחות ביום ראש חודש. ואחת מראיותיו ממנהג אנשי וויניציאה שאומרים סליחות בכל השנה והגם שהם מקפידים לומר סליחות בכל יום, בכל ראש חדש לא נוהגים לומר סליחות. ואם יטען הטוען שהרמ"ע לא מביא ראיה לדבריו אלא משתף עובדה לשואל אין זה נכון. אעתיק את לשונו:

" והשומרים (והשומדים) לבוקר שבויניציאה שהם עדת אבירים משכימים בתחינות כל ימות השנה בבית הכנסת אינם אומרים בשום ראש חדש אלא פזמונים כגון "ברכי אצולה" לרבי יהודה הלוי ו"אעירה שחר" לראב"ע. ומרבים במזמורי השבח וההלל לא זולת. ואין ספק דכולהו ראשי חדשים אתקוש להדדי וראש חדש אלול מכללם אין נגרע. "

מסוף דבריו אפשר לראות שהוא דוחה חילוק אפשרי בין אנשי וויניציאה לכלל העולם שאומרים סליחות. שאולי ראש חודש אלול יהיה הראש חדש היחיד שבו נאמר סליחות (שהרי משה רבינו ג"כ עשה כך עיין ר"ן סוף מסכת ר"ה וטור או"ח סימן תקפ"א) והוא כותב שאין לחלק בכך. הרי אנו רואים מדחיית השאלה שהוא כן רצה להוכיח ממנהג אנשי וויניציאה. ואם הוא באמת ייסד מנהג זה וכי תולה את עצמו בדברי עצמו. ואולי דחיית השאלה היא על מה שכתב להוכיח בתחילת דבריו מהמשנה בשבועות שראשי חדשים הוקשו לרגלים כך שזה יתיישב עם עדות ר' אהרן ברכיה ממודנה. 2A06:C701:4DEA:A600:71A5:5BE:162C:64B7 21:25, 17 באוגוסט 2023 (IDT)