שיחה:נאצר מחכה לרבין

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 10 שנים מאת Matanyabot בנושא קישור שבור

שיר או פזמון[עריכת קוד מקור]

נראי שיותר מדוייק לקרוא ליצירה נושא הערך פזמון. נת- ה- - שיחה 22:44, 11 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

ביצוע מקורי[עריכת קוד מקור]

חשבתי שהביצוע המקורי הוא של הדודאים. הלא כן? מור שמש - שיחה 18:45, 17 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

לילי מחכה[עריכת קוד מקור]

הסרתי את הפיסקה הבאה -

"בתקופת ההתנתקות הופץ בישראל הסטיקר "לילי מחכה לאריק" שכוון נגד שרון.[1]"

ניגשתי לקרוא את הכתבה ב-NRG. הכתבה עוסקת במגוון של דברים ובין היתר מזכירה, כבדרך אגב, את קיומו של הסטיקר. אז דבר ראשון - אין בכך הוכחה לקיומו של סטיקר כזה. דבר שני - האמירה המגולמת בסטיקר כל כך מכוערת ומרושעת, ונמצאת בשולי השולים של השיח הפוליטי במדינת ישראל, שאינה ראויה לאיזכור. לא כל דבר הבל שמישהו כותב (או לא כותב) על סטיקר ראוי לאיזכור. יש כאן השמצה של המתנגדים להתנתקות, כאילו הסיתו למותו של שרון. זה מכוער, ואנחנו יכולים להסתדר בלי זה. פומפריפוזה - שיחה 07:34, 18 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

בחירות 92 ואחרים[עריכת קוד מקור]

"בבחירות בשנת 1992, תעמולת הבחירות של מפלגת העבודה השתמשה במוניטין הצבאי שרכש רבין, בעיקר כרמטכ"ל מלחמת ששת הימים, וטבעה את ססמת הבחירות 'ישראל מחכה לרבין'."

אני זוכר את מערכת הבחירות כנער, וכמובן שבקושי הכרתי את השיר המקורי, ואולי בגלל זה לא ברור לי כלל הקשר. אם היה לחן דומה, או משהו כזה, מילא, אבל במצב כפי שהוא הקשר בין שתי הססמאות לדעתי די קלוש.

כמו כן, השימוש שעשו המפגינים משלום עכשיו מזכיר במידת חשיבותו את הסטיקר הנזכר לעיל. יוסאריאןשיחה 20:00, 18 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

אני זוכר את השיר היטב ואף פעם לא קישרתי אותו עם סיסמת הבחירות של מפלגת העבודה. גם ההקבלה לא נראית לי כיוון שנאצר מגלם את השלילי בשיר והתכונות שנקשרו לו אז (בהקשר של השיר ומצב הרוח בישראל לפני ואחרי המלחמה) היו שחצנות וטפשות. האם ישראל היא המקבילה לנאצר לפי הסיסמא? לא נראה לי. לגבי החשיבות, לדעתי יש חשיבות. לפני המלחמה ואחריה השיר הזה היה פופולרי בצורה לא רגילה ונתן עידוד רב לעורף בתקופת ההמתנה. ירושלים של זהב ושאר שירי ששת הימים המפורסמים דחקו אותו הצידה בגלל "חוסר רצינותו", אבל ההסתכלות עליו כחסר חשיבות היא אנכרוניסטית.אודי - שיחה 14:20, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
דווקא זה שסיסמת הבחירות היתה אמורה להזכיר למצביעים את השיר היה די ברור. emanשיחה 00:33, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
מצד שני את שני האיזכורים היותר עכשביים הייתי מזסיר. הם איזכורים של סיסמת הבחירות, לא של השיר עצמו. emanשיחה 00:36, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

חשיבות[עריכת קוד מקור]

הפזמון ידוע גם כיום עשרות שנים לאחר שנכתב והושר (ולראייה האזכורים בתרבות וכמות התוצאות בגוגל), היה פופולרי בזמנו, ולא נופל בחשיבותו מסינגל של ריאנה שיצא אתמול. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:22, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

מסכים עם איש המרק. החשיבות ברורה. היה ונותר שיר מאוד ידוע, מעין המנון של תקופה. Lostam - שיחה 15:06, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
גם אני מסכים איתם --בן נחום - שיחה 15:14, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
האם העובדה שפזמון נשאר ידוע עשרות שנים לאחר שנכתב מספיקה להבהרת חשיבות? לדעתי לא. לפי זה כמעט כל שיר של אבבא ו_כל_ שיר של החיפושיות מספיק חשוב כדי להצדיק ערך, כמו רבים (מאות רבות, אם לא אלפים) משירי הלהקות הצבאיות, להקת כוורת, כל שיר של שלישיית גשר הירקון, כמעט כל שיר של השלושרים, ואחרים. האם העובדה ש"אני אצבע את השלכת בירוק" עדיין מוכר ומושמע (לדעתי בסדרי גודל יותר מ"נאצר מחכה לרבין") מספיקה להצדקת ערך? הרי אפילו לאריק לביא עצמו יש עשרות שירים יותר ידועים ומושמעים. מהנימוקים שלמעלה משתמעת הנמכה קולוסאלית ברף החשיבות הנהוג היום. לגבי "המנון של התקופה" - כאן אני מתנצל בפני לאסתם על המילים הקשות. אבל זו שטות מוחלטת. הפזמון הוולגארי הזה מעולם לא היה "המנון" של כלום. נכון שכותרת הפזמון עצמה הפכה למעין מטבע לשון, אבל אם כל מטבע לשון מיתּרגמת אוטומטית לחשיבות, אז כל מערכון של הגשש החיוור (ובמשך השנים היו להם מאות מערכונים) ראוי לערך יותר מ"נאצר מחכה לרבין". קיפודנחש - שיחה 15:56, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
לפזמון הזה היה משמעות לאומית, עד היום יש פרפאזות אליו כמובא בערך, מה שאי אפשר לומר על הדוגמאות שהבאת. --בן נחום - שיחה 16:32, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
לפזמון לא הייתה שום "משמעות לאומית". בוודאי שלא יותר מ"שארם א שייך, חזרנו אלייך שנית", "אנחנו נעבור במיצרי טיראן", "נשבעתי אבנה לך ארמון במלכות החרמון", "אמא היה לנו בית ירוק עם אבא ובובה ושסק", "עברנו את פרעה נעבור גם את זה", "הרוב החליט שהמיעוט יכין לנו תה", ומאות רבות של פזמונים נוספים. טענה כזו נשמעת טוב יותר אם מחזקים אותה באסמכתה כלשהי. לגבי "פרפרזות": הפרפרזות הן על מטבע הלשון "נאצר מחכה לרבין" ולא על הפזמון עצמו. ציינתי זאת בדברי למעלה, וגם אמרתי שלא כל מטבע לשון, או הפזמון/מערכון בו נטבע, אוטומטית חשוב מספיק כדי להצדיק ערך. קיפודנחש - שיחה 16:43, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
"נאצר מחכה לרבין" הוא יותר מסתם שיר. ארבעת השירים שציינת ברשימה ("שארם א שייך, חזרנו אלייך שנית", "אנחנו נעבור במיצרי טיראן", "נשבעתי אבנה לך ארמון במלכות החרמון", "אמא היה לנו בית ירוק עם אבא ובובה ושסק") הם מאותה תקופה, ובכל זאת "נאצר מחכה לרבין" עולה עליהם לא רק במפורסמותו אלא בעיקר בעובדת היותו מעין המנון לאומי-עממי (הפרפאזות שנוצרו ממנו הן רק תוספת חיזוק, למי שזקוק לה). ואגב, גם לשירים האחרים שציינת יש מקום לערך.
אגב: לדעתי, מדובר בשיר שהוא על גבול שירי רחוב, וייתכן שיש לסווגו בקטגוריה הזאת. נכון, המילים הן של חיים חפר (בשונה משירי הרחוב שבדרך כלל אין להם אבא ידוע), מכל מקום אופיין ורמתן העממית, כמו גם הלחן המושאל (כדרכם של שירי רחוב), הופכים את השיר לאחד משירי הרחוב של התקופה, שבה נאצר היה האויב התורן. ראו למשל השיר המוזכר בערך שירי רחוב: "יהיו ימים חבר - שנאצר ייקבר/ואחריו חוסיין - מלך ירדן/ואחריו דה גול - פרצוף של תרנגול'/ואחריו - כל ארצות ערב". גרש - שיחה 21:14, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אני תומך בחשיבות. ללא ספק גם לשארם מגיע ערך. לגבי שלושת השירים האחרים, לכשיכתבו הערכים נדון. עדירל - שיחה 21:17, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
מסכים לגבי החשיבות, כולל שארם ומלכות החרמון, פרעה והשלכת. השסק - בספק. נרו יאירשיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ב • 23:20, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
סתם שירים מטופשים- בברכת התורה - רבנןשיחהמרגיזים בקדושיםדרושים כותבים בהלכה •כ"ט בתשרי ה'תשע"ב • 23:27, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
לאור הקואליציה כאן אני מסיר את התבנית, אבל הערה קטנה לגרש: לומר ש"נאצר מחכה לרבין" יותר מפורסם, ידוע או מושמע מהשירים הללו זו לא רק טעות, אלא למעשה בדיוק ההפך מהמציאות: כל אחד מהשירים שציינתי ידוע יותר ומושמע יותר. כאמור, ל"זכותו" של הפזמון הזה עומדת העובדה שכותרתו הפכה למטבע לשון, אבל אין לכך השלכה ישירה על חשיבות הפזמון עצמו. קיפודנחש - שיחה 00:37, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
דיברתי אך ורק על החשיבות האנציקלופדית. מידת הפרסום של השיר איננה נמדדת בהכרח לפי כמות ההשמעות ובוודאי לא לפי רמת השיר עצמו (ואדרבה, ראה את דבריי לעיל לעניין שירי רחוב). התקופה ההיא הנפיקה כמה מ"נכסי צאן הברזל" של הזמר העברי, ולמרות הרמה המקצועית המפוקפקת של שיר רחוב כמו "נאצר מחכה לרבין" הוא נקלט בתודעה הישראלית יותר משלושת השירים האחרים שציינת, אולי בשל הסלוגן הקליט בן שלוש המילים. גרש - שיחה 01:29, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
לא צריך להתבלבל. העובדה שפזמון תרם את שמו למטבע לשון, לא בהכרח הופכת את הפזמון עצמו לחשוב. על סמך מה אתה אומר שהשיר "נקלט בתודעה הישראלית"? השיר מושמע ברדיו? שרים אותו בערבי שירה בציבור? יש לו ביצועים רבים? שרים אותו ליד המדורה בטיולים של הצופים או נוער הגבעות או הנוער העובד והלומד? גננות מלמדות אותו בגן הילדים? באיזה מקום בתודעה הישראלית בדיוק הפזמון הזה קיים? המעט שנשאר ממנו זו הכותרת, וגם היא לא מי יודע כמה בשימוש. קיפודנחש - שיחה 19:10, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 12:30, 25 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה