שיחה:נשק מונחה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כמה הערות עם ההשלמה[עריכת קוד מקור]

  1. הערך, כמו שניתן להבין, תורגם כמעט 1:1 מוויקי-אנגלית.
  2. בוויקי-אנגלית ישנו ערך נפרד על כל סוג של הנחיה. בעיני זה האידאל, לכן העדפתי שלא להרחיב בערך הזה יותר מדי.
  3. מה שזה אומר - שהגיע הזמן להתחיל לעבוד על ערכים נפרדים.. אולי בסוף נגיע למצב שבו יהיה עדיף להמיר את הערך האחוד לתבנית ניווט.
  4. אבטחת מידע - בתחום הזה ישנם דברים שמבחינת צה"ל (ובעיקר ח"א) הינם בגדר טאבו. אם לא נתקלתם בפרסום ישראלי על דבר שאתם יודעים ומאוד מעניין בהקשר של הנחיה, ואני בטוח שחלקנו יודע לא מעט, עדיף שלא לכתוב.. (גם אם זה קיים בוויקי-חו"ל למיניהם). קל מאוד לגלוש לתו"לים ותורות הפעלה למיניהן בתחום הזה, ואני השתדלתי לעמוד בפיתוי.
  5. שם הערך תורגם ל-"נשק מונחה" ולא "הנחיית טילים", כדי להכניס כמה שיותר אל תוך הקטגוריה. זה אמנם גורם לבעיות בהדגמה, אבל אני חושב שזה עדיף על פני המצב בערך המקורי.
  6. תרגום מונחים - ברוב המקרים, אני לא מכיר את המונחים העבריים/צה"ליים המקובלים למקבילות הלועזיות. תרגמתי את הקיצור INS ל-מנ"א רק על מנת להקל על זרימת הקריאה.. תרגמתי "TERCOM" ל-"מעקב קרקע" כדי לאפשר הכנסה של כלל השיטות (השוואת גובה, השוואת תמונה) אל תוך הקטגוריה. אם מישהו מכיר מונחים מקובלים בשוק, הוא יותר ממוזמן להכניסם פנימה.
  7. ההגדרה נוסחה כך שלא תאפשר הכנסת אמצעים כגון MLRS או טיסת קאמיקאזה תחת הגדרת נשק מונחה, ואני חושב שעדיף ככה.
  8. החלוקה לקטגוריות יוצרת בעיות בקטלוג כל שיטה. יש שיטות שבהן זה ברור מאליו (ביות תת אדום), ואחרות שבהן זה בעייתי (מעקב דרך טיל). כדי לראות אם ניתן לשכלל את זה.

שימו לב שהערך, בשורה התחתונה, מדבר על שיטות ההנחייה, ולא על המערכות שמשתמשות בהן..נחמיה ג 04:02, 15 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

תגיד, מה הבעיה ב MLRS? אני מסכים שטייס קמיקזה זה לא בדיוק נשק מונחה, אבל רקטות MLRS מסוימות הן מונחות GPS לפי מיטב הבנתי. בן ה. 12:06, 11 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
‏ ‏זה פשוט. נש"ם זה מה שיכול לשנות כיוון לצורך פגיעה מדוייקת. שינוי כיוון בזמן המעוף, כמובן. MLRS‏ ‏מכוון את הרקטות בעזרת ג'י פי אס לפני הירי. מתבצעת הזנת נ"צ שמושג בעזרת המערכת. הקנים מכוונים, ירי, ומאז הכל אינרטי (ולא אינרציאלי..) נחמיה ג 13:53, 11 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
זה פשוט לא נכון. קרא את הערך en:MLRS,(רקטות מסוג M30). יש סוג רקטות שמונחה גם מונחה GPS. פרט לכך, לדעתי דווקא המערכת היא אינרציאלית, ולא הניווט. הניווט הוא אותו ניווט תמיד. דע איפה הצפון, דע איזה מרחק עברת, וכו'. אאל"ט בחיל הים זה "מערכת ניווט אינרציאלית". בן ה. 23:04, 11 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
זה מאוד מעניין (ובמחשבה שניה גם מאוד מאוד נדרש.. אם יש בפצצות, למה לא ברקטות?). תיקנתי בהתאם. לגבי השם - אני מעדיף להסתמך על ח"א בכל הקשור לניווט ומערכות חימוש, מכיוון שהשימוש בח"א במערכות כאלו הרבה יותר מאסיבי (וגם, אם יורשה לי, מתקדם) מאשר בחה"י. הניווט הוא האינרציאלי. המערכת היא רק מערכת ניווט. ובכל מקרה גם שאלתי את אימי (מורה ללשון) והיא תמכה בדעתי.. נחמיה ג 21:48, 16 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
ולאחר שתיקנתי בהתאם למה שאמרת על MLRS, נזכרתי שלפי ההגדרה הפשוטה, ברגע שמוסיפים הנחיה לרקטה, אין כבר מה שמבדיל בינה לבין טיל. אז יש גם טילי MLRS.. :]. נחמיה ג 21:55, 16 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
זו בכל זאת רקטה, כי היא מפעילה את המנוע רק בשלב המעוף הראשוני, ואחר כך נופלת באופן חופשי (או אם היא מונחית, כמו פצצה גולשת). טיל (למעט בליסטי) טס בכוח מנועו עד לפגיעה. זה עניין סבוך, הרקטה/טיל הזה בעברית. אני לא חושב שנכון יהיה לקרוא לזה "טיל MLRS" כי ההנחיה מתבצעת כשהמנוע כבר לא פועל. לגבי חיל האוויר מול חיל הים - למה אתה סבור שחיל הים מנווט פחות? משתמשים במערכות ניווט אינרציאליות בכל כלי שיט מעל לגודל סירת גומי, ואנחנו בים יותר זמן ממה שאתם באוויר. בן ה. 08:45, 25 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
זאת הגדרה שלך, שוב - על פי הגדרות ח"א, טיל הוא (ואל תתפוס אותי במילה בהגדרה, אבל זה קצת יותר מאשר "רוח הדברים") "נשק לא מאויש בעל הנעה עצמית ומערכת הנחיה", כאשר רקטה היא "נשק לא מאויש בעל הנעה עצמית וללא הנחיה לאחר השיגור", ופגז או פצצה הם אינרטיים ללא הנעה עצמית. פצצה או פגז חכמים הם בעלי הנחיה, וללא הנעה עצמית. טילים רבים (גם א"א, גם א"ק..) ממשיכים במעופם מכוח ההתמדה גם לאחר כביית המנוע.
לגבי INS - בח"א משתמשים ב-INS לא רק בכלי טיס, אלא גם בטילים, פצצות ומערכות מעניינות אחרות - וכאן אני בטוח שתסכים איתי כי לחה"א יש שימוש מבצעי רב יותר באמצעי תקיפה מונחים מאשר לחה"י (וגם בגלל שלמול 3-4 שייטות [לא זוכר במדוייק] יש לחה"א עשרות טייסות שכמעט כל אחת מהן מונה יותר כלים מאשר הסד"כ בשייטת של חה"י). בקיצור - לנו יש יותר גדול ;-). אגב - מה שהציע לי הרמ"ד שלי (שתומך בדעתך, אבל זה לא התחום שלו), זה פשוט לפנות לאקדמיה ללשון, למרות שאני די בטוח שגם הם לא יהיו סגורים על עצמם.נחמיה ג 19:37, 25 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
מילון תחבורה אוירית משנת 2000 (מאת האקדמיה) מתרגם INS ל-מַעֲרֶכֶת נִוּוּט אִינֶרְצִיָּלִית. שאו ברכה, 80.178.114.234 16:00, 31 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
מצויין, יטופל - תודה :-). נחמיה ג 20:44, 31 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
<רוקד את ריקוד הניצחון>. :-) בחברות, נחמיה. קומולוס 12:57, 3 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
  • ראו גם
  • קישורים
  • הוספת ייתרונות/חסרונות (מקוצרים, ע"ע ההערה למעלה) לכלל השיטות.
  • תמונות.
  • הנחיה בעזרת חיפוש ניגודיות (קונטרסט) - תחת הקטגוריה הנחיה אופטית.

פצצות אינרטיות מונחות[עריכת קוד מקור]

?? למה להנחות פצצות אינרטיות? אולי הכוונה להנחיה אינרציאלית? תודה, אבינעם 01:08, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אני חושב שהבחור התכוון לפצצות חסרות הנעה. למיטב ידיעתי, חימוש אינרטי הוא חימוש אימונים, כזה שאינו מתפוצץ. פצצה הנופלת מכוח האינרציה (והכובד) אינה נקראת "פצצה אינרטית".פצצות מונחות עוקבות בדרך כלל אחרי ציון לייזר, או מנווטות באמצעות GPS, אולם ייתכן ויש גם כאלה המשתמשות בניווט אינרציאלי. אם אכן לכך הכוונה (ג'יירו על הפצצה) אפשר בהחלט להוסיף זאת לערך, אולם מסופקני אם זה המצב. קומולוסשיחה 01:36, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
תודה על התשובה ועל התיקון בערך. אבינעם 08:51, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
חימוש אינרטי הוא חימוש חסר הנעה, כי הוא נופל מכח האינרציה. משומה השתרש השימוש בזה רק לחימוש אימונים, כזה שלרוב בכלל לא מטילים. נחמיה ג 15:42, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אתה יכול להביא מקור כתוב לטענה הזאת? לדעתי זה פשוט לא נכון. אינרטי = אדיש. לא מתפוצץ. אין קשר לאינרציה. (פרט למקור האטימולוגי). ראה כאן: [1] (משמעות 3). קומולוסשיחה 17:51, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
נו, אז הנה, באותו מקום, מספר 1 ;-). לצורך העניין, אני מקבל את התיקון שלכם.
דבר נוסף, לגבי הקישורים לוויקי באנגלית - הסיבה שזה נעשה היא בשביל להפנות לערך שמשתמש בכינוי הלועזי המקובל. אם אין קישור לוויקי חו"ל, אין סיבה לעשות שם בכלל קישור פנימי על ראשי התיבות באנגלית. אני גם לא חושב שזה דבר רע לעשות את זה. נחמיה ג 17:58, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
זה כנראה לא "רע", אבל לא מקובל לקשר ככה לערכים בויקיפדיה זרה. בשביל זה יש בינויקי. קומולוסשיחה 18:21, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני יודע שזה לא מקובל, אבל זה בלתי אפשרי לעשות - במצב הנוכחי, וזה הנראה לעין - בינוויקי. נחמיה ג 18:29, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אם כך, ייאלץ מי שמעוניין בהגדרת הנושא לחפש את המושג בויקיפדיה האנגלית. הקישורים האלה מניחים שהקורא יודע אנגלית, וזאת הנחה שאנחנו לא יכולים לעשות בויקיפדיה העברית. אתה מוזמן לתרגם את הערכים האלה (SACLOS והחבר'ה). קומולוסשיחה 18:34, 28 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

ביות מכ"ם חצי פעיל[עריכת קוד מקור]

שלום, הוספתי בפסקה על ביות מכ"ם חצי פעיל קצת הסבר על הבעיה הגאומטרית הלא טרוויאלית שמתקבלת. חשוב לדעתי שיהיה את זה בפסקה כי ההבנה שמתקבלת אליפסה שנעשית אקצנטרית יותר ויותר ככל שהטיל מתקרב אל המטרה היא חשובה כדי להבין כיצד מושגת דרגת דיוק גבוהה של הטיל. חשוב להדגיש שאני לא בא מהתחום וחסרה לי הבנה במיוחד בחלק הטכנולוגי (לא המתמטי) ולכן אני ממש לא בטוח שמה שכתבתי נכון וזה באמת עובד ככה. אודה אם מישהו מקצועי יבדוק מה שכתבתי. עשו - שיחה 23:40, 17 בינואר 2015 (IST)[תגובה]

למה כתוב "פצצה מונחית" הרי זה לא נכון תיקנית. צריך לשנות ל"פצצה מונחת" Roee.knol (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

זה לא נכון. גם לפי האקדמיה הכתיב הנכון הוא "מונחית" ולא "מונחת". ראה, למשל, כאן. תאו הארגמן - שיחה 10:53, 6 במרץ 2022 (IST)[תגובה]