שיחה:עמי טמיר

לא ברור מכל הערך מה נכון ומה בידיוני. ירדנה היפה מהשיר של שלום חנוך היא פרי דימיונו של שלום חנוך. אדם לא מתגייס בגיל 17 משרת הן בפיקוד שדה והן בחיל הים. הסיפור על אביו (ניהל את מחלקת התנועה של אגד בגיל 26? קריירה אקולוגית?) הסיפור על אימו (יחידת שועלי שמשון שהיו בה גברים בלבד)? והם נפגשו בעורף קווי האויב? וכך הלאה וכך הלאה. ―אביהו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עמי טמיר מגיב: לידיעתך (ראה שלושה עמודי צבע במוסף שבת מעריב בשבועות האחרונים,ירדנה יפה באמת,כיכבה אצל חנוך לוין כמלכה השבדית ב"פנטסיה על נושא רומנטי",והשיר אם תדבר עם שלום (חנוך) הוא מציאות על משרד ברוקרים ידוע בת"א בימי המפולת דאז. ושוב לידיעתך,התגייסתי טרם 18 לחיל הים ומלקחי מלחמת יום הכיפורים גיבשו מנפלי ח"י וח"א נבחרים ליחידות שדה שחסרו קצינים עקב השכול במלחמה הארורה,כך ששירתתי גם בשריון בסיני וגם עשרות שנים כקצין סיור בכל הרמות ובכל הגזרות. לגבי אבא,זה מופלא ונכון שזכה כיתום ניצול שואה לקרירה מזהירה בפלמ"ח ולאחר ב"אגד" עד שמאס בכל ופרש לעסקים ופיתוח פטנטים אקולוגיים בנכר. לגבי אימי,לידעתך(ראה מוסף הארץ 0905/2008 יש תמונה של אמא בצבע על עמוד שלם!!,היו שלוש נשים אמיצוות לצד אורי אבנרי וומשה מלכו(לשנים קזבלן של גאון) לגבי שאר הדברים התייחסתי וצרפתי בשמחה אסמכתאות כמבוקש מקווה שאין פה ברדק כלל ויש כאן ערך חשוב וחיוני לחברה המתחדשת בישראל מתוך אחדות תחת דגל חדש של ערכים ודמוקרטיה בחיי חומר ורוח יחד.

גם אם הכל נכון, אין מקומו באנציקלופדיה. מחקתי (בשנית). ‏odedee • שיחה 08:19, 21 בדצמבר 2009 (IST)

לבקשת משתמש:פז א., שחזרתי. דרוש פה מאמץ ניכר, כרגע הערך הוא ברדק אחד גדול. ‏odedee • שיחה 09:50, 21 בדצמבר 2009 (IST)

ברשותכם אסביר כאן מדוע יש חשיבות בקיום הערך ששמו עמיר טמיר

עמי טמיר פרסומאי, עיתונאי ואיש רוח, נחשב לחלוץ בישראל בתחום של שימוש במדיית הטלוויזיה, הקולנוע והאינטרנט, לצורך הבהרת תכנים הקשורים לעולם היהדות והגעה באמצעות המדיה אל מאות אלפי ישראלים אשר היו צמאים להרחיב את הידע שלהם בתחום זה (מבלי להתחייב לקיום אורח חיים של תורה ומצוות).

את קהל היעד של פעילותו הגדיר טמיר מלכתחילה כזרם של "חובשי הכיפות השקופות" בחברה הישראלית שהוא גם הזרם שמכיל את מרבית תושבי ישראל היהודים.

טמיר היה ממקימי "ערוץ הידברות", שכיום נחשב לאחד הערוצים הפופולאריים בכבלים (ערוץ 97).

כאשר הוקם הערוץ, בתחילת העשור, ההרצאות הראשונות ששודרו בערוץ זה צולמו למעשה בסלון ביתו ברמת השרון, והוא עצמו הנחה שם עשרות רבות של תוכניות.

בעקבות חילוקי דעות ליגיטמיים עם מנהלי הערוץ לגבי המטרות ודרכי הפעולה הנכונות לערוץ מסוג זה, החליט טמיר לפרוש מרוב פעילותו בו ומסתפק כיום בסיוע להפקת תוכניות העולות בקנה אחד עם תפיסתיו.

עמי טמיר תופס את העולם הישראלי, בעשורים הבאים, כעולם שרוב רובו יהיה מורכב מ"אנשים חילונים שומרי מצוות" ללא המהלך של "חזרה בתשובה" ובהתאם לתפיסתו זו הוא פועל במיזמים שונים הקשורים לתחום תקשורת ההמונים כדי לענות על הצרכים הרוחניים שקיימים אצל הקהל הזה.

לנוכח כל זה אני ממליץ מאוד על השארת הערך עמיר טמיר בויקופדיה. שמואל מאירי - שיחה 10:55, 21 בדצמבר 2009 (IST)

שכנעת אותי שיש למהר ולמחוק ערך זה. דוד שי - שיחה 11:24, 21 בדצמבר 2009 (IST)

שמואל, אנא נסה להבהיר בקצרה מהן שלושת ההישגים הבולטים ביותר של טמיר. האם לכל אחד ממקימי ערוץ הידברות (ואגב, פופולריות היא מילה לא מוגדרת) יש חשיבות אנציקלופדית? על כל פנים, מתיאור השקפותיו לא תצמח ישועה לערך. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תש"ע • 13:37, 21 בדצמבר 2009 (IST)

וודאי שלא לכל איש ממקימי ערוץ הידברות מגיע ערך. אבל למרות שפופולריות אכן אינה מוגדרת, לטעמי האיש הזה כן פופולרי במגזר הדתי. זאת לנוכח העובדה שהוא מגיש "יהדות בכיף".

מאירי, תפיסת עולמך את עמי טמיר לא מועילה כלום. חשיבותו היא בהיותו ייחודי בגישתו והגשתו, על זה תן חומר. לפי זכרוני פורסם בשעתו שאריאל שרון הציע לו מקום ריאלי כשהקים את קדימה. מישהו זוכר כמוני? פז א. - שיחה 13:47, 21 בדצמבר 2009 (IST)

אני חושש שהערכה של משתמשים (בפרט שאינם בעלי זכות הצבעה) לא תספיק. יש צורך בעובדות מוצקות יותר. גם ההצעה של שרון (בהנחה שהייתה) עדיין לא מספיקה. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תש"ע • 18:58, 21 בדצמבר 2009 (IST)

לצערי, נכון להיום טמיר אינו עובר את רף החשיבות האנציקלופדית. Lostam - שיחה 22:56, 21 בדצמבר 2009 (IST)

אני מניח שישנם קריטריונים מקובלים כאן בענין מגישי תוכניות טלוויזיה, כמו שיש כלפי פרופסורים, סופרים, פוליטיקאים, מישהו יכול לפרט אותם? פז א. - שיחה 23:50, 21 בדצמבר 2009 (IST)

הקהילה טרם קבעה קריטריונים חדים וברורים. ניתן להסתכל על ערכים אחרים ולהסיק מהם נורמה. לצורך העניין, מדדים סבירים יהיו הרייטינג והחשיבות של התוכניות בהם הגיש, והוותק כמגיש באופן כללי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 23:46, 21 בדצמבר 2009 (IST)

נרו יאיר, הישגיו הבולטים הם הקמת ערוץ הידברות, הקמת ספירייט, ומעל כולם הרעיון לגשר בין עולמות מתוך ראיית החיוב שבזולת והבנתו, שעוד ישפיע רבות גם בעתיד על המדיה הזו.

לדעתי ראוי להשאיר אותו בשל היותו הראשון להקים טלוויזיה ליהדות בצורה חיובית, (הרב ישראל מאיר לאו עשה כך לפניו אבל לא כשיטה אלא בתוכניות בודדות], בשל גישתו הייחודית הכופרת במונח דתיים -חילונים, (הוא רגיל לומר שדתי שגונב או מדבר לא יפה אינו דתי, וחילוני שמכבד הורים דתי הימנו, משפט יקר וחביב), בשל גישתו העניינית בגובה העיניים, לא בהתנשאות ולא בחנפנות, בקיצור - הגשת יהדות במיטבה. אמנם לרוב קוראי ויקיפדיה אין ענין בזה, אבל אחרי ערכים כה רבים על רבנים אין לי ספק שבתור "הרב עמי טמיר" הוא היה עובר, אז מה הוא אשם שהוא לא "רב" עם אף אחד??? גם בקטגוריה של במאי טלוויזיה ישראלים לא יקרה כלום אם לשם האיזון יהיה גם אחד חובש כיפה המגיש ברוח ערכי היהדות. פז א. - שיחה 09:41, 24 בדצמבר 2009 (IST)

אנו לא עוסקים בהעדפה מתקנת. לפני ערוץ הידברות היה ערוץ תכלת שעסק בתכנים יהודיים. גישתו של האדם ליהדות לבדה איננה הבהרת חשיבות, אלא אם כן ניתן להראות כי הפך לגורם בר השפעה עם גישה זו על אחרים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 10:39, 24 בדצמבר 2009 (IST)

סיכמת את מה שכתבתי במילה אחת. ההבדל בין תכלת לעמי טמיר, מסביר לדעתי את הסיבה לכשלון תכלת והצלחתו של טמיר. לענין ההשפעה על אחרים, אין לי ספק שהיא קיימת הן בהידברות והן במקומות אחרים, אך איך מוכיחים כזה דבר לא אדע. זה בר הוכחה? פז א. - שיחה 13:03, 24 בדצמבר 2009 (IST)

לכשלון של תכלת הרבה אבות, וגם להצלחה של הידברות (וזו שאלה של איך אתה מגדיר בכלל הצלחה וכשלון - לדעתי שניהם נכשלו רק שאת האחד טרחו להוריד ואת השני טרם). על כל פנים - אין זה משנה. אנו לא עוסקים בשאלה האם הידברות או תכלת הצליחו כי הערך לא עוסק בהם. פשוט סתרתי את הטענה שלך לגבי "הראשון להקים טלוויזיה ליהדות". לגבי השפעה - הבאת דברי אחרים, התייחסות של רבנים אליו וכן הלאה יכולים לסייע. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:45, 24 בדצמבר 2009 (IST)

עמי טמיר: חברים יקרים, אני מודה לכם עבור ההתייחסויות ומתרשם מכם מעומק הברור והחקירה של "ויקי" החשוב. מעבר ל"צדדים" בדיאלוג בעד ונגד, אני מודה לכולכם (ומתוודא שלצערי אינני מכירכם!),אכן הנושא בנפשנו

למעשה נראה הדבר בעיני מאוס ובזוי "למכור" את עצמי, כמובן, ולכן אשתדל לאור חשיבות העניין להציג יותר את מרכולתי (וגם זה לא מומלץ לנחתום אלא שאין לי ברירה). כשלעצמי אין משמעות רבה אם יחליטו הגורמים מה שיחליטו, מפני שלמעשה יבטאו את רצון המעצב האינטילגנטי, מפעיל הכל בהתאם לבחירתנו האינדיבדואלית.. חשובה שבעתיים היא הבנת התפיסה באמת שצופן בחובו הערך "עמי טמיר". אינני מגלומן חלילה וקטונתי מלהעיד על עיסתי, רק שנבין שבעולם כל כך אינטואטיבי, הכללות והגדרת ערכים נדרשות אך הן מקור רע לא מעט.., הערכתי לזהירותכם!

"עמי טמיר", הוא בסך הכל נכה צה"ל מסכן, שלא כל כך מצליח בהמון דברים, יש בדיחה על אדם נכבד שסיפר אינקוגניטו לרופאו האישי: "ד"ר, אני סובל מפיצול אישיות"!! - "אתה??? שאל הדוקטור הטוב בתדהמה לא מעטה"?!, - "אני???, מה פתאום??!!", השיב הסכיזופרן. כן, משעשע, ותמיד קצת הזדהתי עם הדמות, עד שגיליתי שזו צרת רבים, כולנו אוהבים רוח אבל צורכים המון חומר. וה'אבל' הזה הפריע לי, כי חומר ורוח לא מסתדרים כל כך טוב ב"דירה" אחת, וזה בדיוק העניין, זו היחודיות וזה לב החידוש בערך "עמי טמיר"... אני חי בכיף חיי חומר (בגוש הגדול עם אהרלי דוידסון מטריף, מוטוקרוס וסירה מהירה) בד בבד עם רוחניות שהולכת וגוברת ככל שאני מתבונן בריאקציה ההתוססת של שני הקוואנטים הללו, רוח וחומר. אז אם יבוא האומר בדרשות "אמרו את זה קודם, לפני", אשיב כדברי המשורר "זה לא משנה", לפני אדיסון ורייט היו נסיונות תאורה וטיסה, לפני קולומבוס שטו באוקיינוסים ולפני קינג היו כושים שחלמו חופש, סבורני שאלברט אמר שגאוניות זה 90% זיעה, אנחנו עושים שכל.. השילוב המטריף של נשמה בתוך גוף הוא המקור לנדודי השינה הגלאקטיים ושם נמצא גם הפתרון, זה לא קדושה או טומאה, דתיים או חילוניים, ספרדים מול אשכנזיים או ישראל מול העמים - זה הביחד שאנו נביא לעולם, איך זה עובד ביחד, מהן המגבלות שבעזרתם אפשר לעלות הכי גבוה בעולם, ישירות בין האדם למעצב האינטילגנטי של היקום כפי שהוא מוכר לנו כרגע.

חשיבות הערך נובעת מהתחברות רוחנית עם כח שמקיים את כולנו ונמצא בתוכנו,רק שבדרך כלל אנו לא קשובים לרגע, אנו עסוקים בפצעי העבר הנוסטלגיים ומוטרדים במנעמי העתיד הדימיוניים, כל כך רוצים להחליף מקומות ואנשים, שלא חיים את הרגע. עמי טמיר זה לא ערך בויקי ולא אדם מיוחד, זה גילוי של קבוצת אנשים שמצאו דרך לבנות בהווה עתיד טוב יותר לחברה בישראל כדרך חשיבה חדשה לעולם, שילוב של רוח וחומר בעידן אינטנסיבי ומטרייליסטי הצמא לחיבור עם העליון הרוחני שאיתו וסביבו.

"הידברות", זה לא עיקר, בוודאי שלא לגבי (אני אישית מאד מאוכזב מהמיזם), זו בסך הכל מדרגה, אבן דרך, נקודת ציון בנסיון של עמי וכל הרבים שסביבו למצוא את הדרך לשלום ואמת. זה לא דון קישוטי לקוות ולהאמין בטוב, צריך ללמוד להתבונן, להתאמן באמאות, להאמין.. פריצת הדרך, הראשוניות והמיוחדות שמצדיקות ערך בויקי יהיו ברורים יותר בדיעבד, כמו האור של אדיסון ואמריקה של קולמבוס, כך הברור של הדת כאמצעי ושל עבודת האדם כעיקר... החידוש שלי במשפט אחד הוא שאין צורך ניכר לחבר את העם בישראל (אחרי אלפי שנות גלות ועשרות שנות שיבה) לתורה ומצוות, דרך חצרות וחצרי חצירות גדולי הדור למיניהם, אלא יש צורך למלא ערך וצמא רוחני בחיבור ישיר בין הגולש/ת והצופה לבורא עולם ותורתו, אישה ואיש לפי אמונתה/ו, רצונה/ו ובחירתה/ו ובקצב האישי שלה/ו אני אומר (ולא בטעות בעברית לועזית), המסר הוא פשוט "גוד איז גוד, בייבל איז ביוטיפול, דונד בי א פול", בא תתחבר איתנו ישירות אל תפסיד בגלל כמה "רבנים" את חכמת התורה ומחמדיה, את ההתחברות שלך עם המעצב האינטילגנטי, תישאר חילוני, תסתפק בכיפה שקופה ותתחבר ישירות בJOOZTV.

אני והצוות (שרובם לא דתיים ואלו שכן באים ממגוון זרמים), יחד מודיעים: יש איחוד, אנחנו לא רבנים, אנחנו מדריכים רוחניים, בואו תיטעמו ותמשיכו הלאה. אולי מעט להבנת המסר כמשל: "תכלת" היה פרווה, "הידברות" מחפשים בשר לתשובה המונית, ולכן הקמנו את JOOZTV, אנחנו חלביים/צימחוניים, יש לזה המון טעם אקלוגי ורייח ניואייג'י, אפשר לאכול אחרי זה מה שבוחרים (בשר פרווה כשר וטרף), חלב אוכלים במיטב המועדים וזה מה שאכלו אבותנו ממש לפני קבלת התורה משמיים ממדריך רוחני בודד, משה. היום יש רשת, לא צריך הר סיני, רואים את הקולות. החידוש שלי זו מהפכה שכדאי לויקי לתת לה ביטוי הולם, אשמח להתחבר גם אלכם.

אני יודע שלמרות שמעל לדומם, צומח וחי, ישנו האדם (למרות שלפעמים רואים איש פחות מכסא או מקרר וחבל..), ומעל כולם נמצא המדבר, הכותב. ועם כל יתרונות השפה שלנו, אנו מוגבלים מאד, דברים עם קצת רצון לא טוב ואינטרס נגוע יוצאו מהקשרם. כתבתי ומיד אלחץ "שמירה" כדי לדבר אל לבכם ולעשות יחד טוב יותר עולם לא מושלם, כי בידנו הדבר. אז לפני שתגיבו לטוב או למוטב, חישבו שניה, התבוננו, זו חשיבה שלא שונה מרצונכם שלכם להטיב ולשנות, כולנו מחפשים אחד, ואחרי שתספרו עד 10 כיתבו באהבה ויהיה טוב!!

ולמה עד 10?! היה פעם, כך מספרת אגדה יפאנית עתיקה, לוחם צעיר שבערב חופתו הוכרזה מלחמה כוללת, על השוגון כנראה.. מלחמות עקובות דם של אז היה נטולות אינטרנט ורבות שנים, כך שהלוחם שלנו חוזר אחרי שנים רבות בלילה צונן לכפר הדייגים שונה אחרי שנות נתק. מצפה לו הפתעה מרה. מבין קירות הבית הדקיקים בוקע קול גבר צעיר הסך לאשת הלוחם שלנו דברי חיבה בנועם מבעד לחלון מזהה הלוחם את הזוג ויד מהירה שולפת חרב סמוראי מנרתיק הגב ואז.. נזכר הלוחם במשנת סב סבו שלמד מאביו בילדותו, "מתי שניתן אל תגיב מיד, תישן על זה לילה ותגיב בחדות למחרת" החרב שבה לנדן ושמיכה קלה נפרסת, הלוחם ישן את מנוחתו. בנץ הבוקר הלוחם על רגלו ערוך ומוכן שולף וניגש לתקוף, מעבר לדלת נשמע קול אשתו: "עורה בני היקר, אולי היום יחזירו האלים את אבא מהמלחמה הארורה" כך, שעצת הזקנים הצילה לוחם יקר מחרקירי אחרי רצח טעות של אשה נאמנה ובן שלא ראה מעולם... סיפרו נא עד 10...

שלום חברים, שמי אורי אוירם ואני מנהל אגף במשרד החינוך. העלתי שוב את הערך על עמי טמיר שהוא חברי היקר ואני מעריך אותו מאד וחושב שהוא וודאי זכאי לערך בויקיפדיה. אני מאוד מבקש שלא למחוק שוב ללא הצבעה דמוקרטית. תודה.

עודד שב ומחק את הערך, ובצדק, אולם יצא לי לאחרונה להכיר אישית את האיש המדובר והנני רואה לו חשיבות. וממש לא מפני מה שהסבירו עד כה אלא מפני שהוא איש שלום במלוא מובן המילה. לאחרונה הוא מוביל את צוות ג'וז להקמת רשת חברתית כלכלית לא פוליטית לצרכי שלום עם מנהיגי הנצרות והאיסלאם. הדיאלוג חילוני - דתי / יהודי - נוצרי - איסלאמי שלו מעורר תחושות נעלות של אדם מיוחד בעל חזון ומעש. ניר 121 - שיחה 18:10, 5 במאי 2010 (IDT)

ערך מעניין

הערך מרענן ומעניין כשמדובר בדמות אחרת מן הדמויות הלעתים לאקוניות שמקבלות במה כאן בויקי. לא כולן כמובן. אינני מכיר את עמי ולא את טמיר וגם לא את הצרוף של שניהם יחד, אך ודאי שערך כזה מוסיף מימד אחר של אישיות מסוג שונה. לא מכיר את ערוץ הדברות אך נראה לי שקל לבדוק אם הוא מופיע-הופיע שם כנל לגבי פרטים נוספים. ישנה תחושה שאנו, החילונים מדקדקים מדי ב'מקורות' ו'מהימנות' רק כשזה נוגע ל'דתיים'. חברים שלי... תזרמו, זהו ערך מעניין. נקודה. רוזנברגר.

רוזנברגר ושאר חברי הפייסבוק של טמיר - אנא חסכו זאת מאיתנו, אנו לא משאירים ערכים לפי מידת העניין הפופולארי בהם (אחרת היו לנו יותר ערכים על משתתפי "כוכב נולד" מאשר על היסטוריונים). אנא נסו לנמק מדוע חשיבותו של טמיר דווקא ראויה. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 18:17, 11 במאי 2010 (IDT)