שיחה:עקרות הלכתית

שאלה

האמנם רק לפני שנה נודע כי חומרא דרבי זירא גורמת לעקרות הלכתית, ואיש לא דן בבעיה זו במהלך הדורות? בכמה היה עם ישראל גדול יותר אלמלא חומרה זו? דוד שי 19:35, 15 ביולי 2007 (IDT)

בוודאי ששמו לב ועוד איך. כשאביי אומר כדוגמה להלכה פסוקה:(ברכות לא ע"א) כי הא דר' זירא דאמר ר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבת עליה שבעה נקיים אומר לו רבא מיד מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר. רבא הבין שהלכה פסוקה שהביא אביי עלולה לאסור תפילה לפרי בטן (אף על פי שאביי לא התכוון לכך) ולכן הביא קולא שמתירה לגדל בהמה מתבואה שהיא לכאורה אסורה דאורייתא כביכול. קל וחומר מתירים אישה ע"י טבילה לשם פריה ורביה (גידול הרבה יותר נעלה מאשר גידול בהמה) אף על פי שהיא לכאורה אסורה לפי הלכה פסוקה. ולכן גם נאמר "מערים אדם" - לשון להערות. ולא באתי לפסוק הלכה אלא להראות גודל פסיקתם של חז"ל.שלמה בן שיח - שיחה 06:41, 18 בינואר 2011 (IST)

בוודאי ששמו לב לכך, יש דיונים על כך כבר לפי עשרות שנים:

• • פרופ' ר. טואף, "הגורם הדתי לעקרות", הרפואה, כרך ע"ח, שנת 1970 , עמ' 162-166
  • פרופ' כ. לוננפלד, "נשים דתיות המתקשות להכנס להריון עקב ביוץ מוקדם". הרצאות בכנוס הארצי השמונה עשר לתושבע"פ, ירושלים, תשל"ו, [1]

החידוש שלו שהוא בריש גלי תבע מהרבנים, לא לתת פתרון הלכתי בשעת משבר ובחדרי חדרים, אלא להחזיר "עטרה ליושנה", לבטל או למעט את ימי הליבון. דבר שנחשב בעולם ההלכתי לתביעה חוצפנית ועזת מצח שמערערת על אושיות ההלכה.

על פי ד"ר רוזנק מדובר במיליונים.

או כדבריו: "ממצאי עבודתי עולה, שבקרב ציבור שומרי המצוות, למעלה מרבע ממקרי העקרות מקורן במה שמכונה "עקרות הלכתית" (לפחות ממה שאני רואה במרפאותיי), הוה-אומר, רבבות נשים טובלות לאחר מועד ביוצן! אמנם, לא בהכרח הבעיה קיימת באותה האשה בכל מחזוריה, אך בחלקן – הבעיה קבועה. צאי וחשבי: מאז גזירת בנות ישראל לפי רבי זירא, איבדנו מליוני נפשות מישראל! הן ותולדותיהן ותולדות תולדותיהן. " [2]

השאלה אם הוא קצת לא מגזים. אני לא רואה למשל שמשפחות חרדיות כל כך סובלות מהבעיה. לא ברור אם בימי קדם רובו של העם כל כך הקפיד, במיוחד אלו שכונו עמי הארצות בפי חז"ל, והיוו חלק נכבד מהעם. דבר נוסף הוא שמצד שני השיטה החז"לית מכוונת ליחסים הראשונים בכל מחזור שיחולו סמוך מאוד לביוץ, וגרמה בזמן שלא היו אמצעי מניעה ללא מעט יהודים חייכנים ועליזים וגם עגומי מבט. וגם יתכן שבימי קדם שהיו מתחתנים בגיל מוקדם יותר, הם היו פחות מושפעים מכך. --אפי ב. • שיחה • 20:37, 15 ביולי 2007 (IDT)

זה מידע שחשוב להכניסו לגוף הערך, משום שמקריאת הערך נוצר הרושם שד"ר רוזנק הוא הראשון שדן בסוגיה זו. הוספתי משפט בעניין מאמרו של טואף, ועדיין נשאלת השאלה: האם טואף היה הראשון? דוד שי 21:10, 15 ביולי 2007 (IDT)

ראיתי שגם פרופ' אברהם שטיינברג, מתייחס לדבר. מובאים קטעים מ"אנציקלופדיה הלכתית רפואית" שערך באנציקלופדיית דעת. ראיתי באחד הפורומים שהרב ד"ר מרדכי הלפרין מתייחס לכך,(שם הוא כותב שבכ25% מהמקרים אפשר לדחות ביוץ באמצעות ארוחת בוקר מוקדמת לפני 7. דבר שנראה לי משונה, אבל הוא הד"ר.) אבל הוא יחסית לאחרים צעיר, והוא מסתמך על לוננפלד. אני מניח שבחפירה בספרות פוסקים ימצאו התייחסויות מקדימות יותר, כיוון שידידה שלי סיפרה שלאימה הייתה בעיה של מחזור קצר, ורבנים שהתייעצה עימם לפני יותר מ-40 שנה, יעצו לה לחפף קצת בימי הליבון. וזה הצליח. (-: --אפי ב. • שיחה • 23:24, 15 ביולי 2007 (IDT)

אני מוכרח להסתייג מהמשפט "אני לא רואה למשל שמשפחות חרדיות כל כך סובלות מהבעיה.". אלו דברים שבצינעה. אם אינך רב גדול או גינקולוג בציבור החרדי, לא תדע את הדברים, כיון שהם אינן מפורסמים. - שמובבה 21:26, 15 ביולי 2007 (IDT)

עקרות קיימת ועוד איך גם במגזר החרדי. השאלה היא, האם העקרות במגזר החרדי גבוהה במספרים מהמגזר הכללי. --שפ2000 - שיחה 11:58, 28 בפברואר 2008 (IST)

חוששני ששם הערך הוא NPOV מובהק, ואולי אף עצם קיום הערך הוא NPOV המקבל למעשה את המונח שטבע ד"ר רוזנק. המקום המתאים הוא פסקה באחד הערכים הרלוונטיים, והכותרת צריכה להיות "טענות אודות השפעת דיני נידה על הילודה". לצערי אין לי זמן להתעמק בנושא, אבל כך נראה לי בהשקפה ראשונה ועל פי מה שזכור לי מקריאת הפולמוס בזמנו. נתנאל 21:32, 16 ביולי 2007 (IDT)

הרב ד"ר מרדכי הלפרין, ממכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי הלכה, שליד בית החולים שערי צדק, קורא בתשובותיו למונח הזה "עקרות דתית", שלא רחוק מעקרות הלכתית. האם יש חולקים על כך שהקפדה על קיום ההלכה היהודית הוא שגורם לאי פיריון של האישה? --אפי ב. • שיחה • 23:11, 16 ביולי 2007 (IDT)

שאלה2

מישהו יכול למצוא גרף של התפלגות אורך המחזור? מצאתי רק נתונים חלקים מאוד. זה יכול לעזור להבין עד כמה הבעיה באמת חמורה. אוסיף ואומר שידוע לי שהאורך המחזור משתנה עם הגיל, לתמונה מלאה צריך מיידע על ההתפלגות פר גיל. אני חוזר על הבקשה שלי למיידע לגבי התפלגות אורך המחזור. כיון שחלק מהטוענים נגד רזניק, טענו שהבעיה לא שכיחה כמו שהוא טוען. גרף אחד קטן ופשוט של התפלגות אורך המחזור יכול להשפיע רבות על הויכוח. Maruvkay - שיחה 17:49, 3 בדצמבר 2008 (IST)

מענה לבקשה להוספת מקור בערך עקרות הלכתית

לדוד שלום! לצערי הרב לא אוכל לציין מקור לדברים שהוספתי, מכיוון שמדובר במחקר (שעל פי הידוע לי) לא פורסם עדיין ברבים, והדברים ידועים לי מתוך שיחה בע"פ עם הגברת טובה גנזל אריה כץ

אם כך, נחכה בסבלנות עד לפרסומם המסודר - ויקיפדיה אינה מפרסמת מחקר מקורי. דוד שי - שיחה 06:54, 4 באפריל 2008 (IDT)

פסיקות של הרב קוק ושל הרב ביגמן לא קשורות לנושא?

אני מבקש הסבר מכבודו אני-ואתה. אני חושב שרב קוק ורב ביגמן הרי גם קיימים. ואני חושב שדעת של שניהם בנושא הערך, חשוב בהרבה מההורמונים שנזכרים בערך ולא נמחקו על ידי כבודו. שני הרבנים הרי התבטאו בנושא בעופן די משמעותי. מדוע כבודו מחק את שני הרבנים הנכבדים? שלמה בן שיח - שיחה 00:58, 24 בינואר 2011 (IST)

לפי הקטע שהוסר, הרב קוק עסק בשאלה של פיקוח נפש, ולא בעקרות הלכתית שגרתית, שאין בה פיקוח נפש, ולכן דבריו אינם רלבנטיים. דוד שי - שיחה 01:15, 24 בינואר 2011 (IST)

מותר לי אולי לשאול למה נמחק גם המשפט על פתרונות של הרב ביגמן? האם כבודו קרא את כל התשובה של ראי"ה קוק? והאם הפתרון שהרב קוק פסק בנושא פסול לפי כבודו בעניין של עקרות הלכתית רגילה? על סמך מה? או שרק לשועלים קטנים מותר לפסוק בנושא? ועם מחילה מכבודו, האם כבודו בטוח שהיום לא קיימים מקרים של עקרות ההלכתית שהם גם בהגדרת פיקוח נפש? אולי היה לרב קוק רגישות מיוחדת שחסרה אצל רוב הפוסקים בנושא בימינו? בבקשה, מסרו לי רשימה של ספרים ועיתונים המותרים לציטוט. שלמה בן שיח - שיחה 02:18, 24 בינואר 2011 (IST)

לאחר שתגובתך תהיה עניינית וללא "כבודו", תזכה לתגובה עניינית. דוד שי - שיחה 06:45, 24 בינואר 2011 (IST)

מותר לי אולי לשאול למה נמחק גם המשפט על פתרונות של הרב ביגמן? האם קראת את כל התשובה של ראי"ה קוק? והאם הפתרון שהרב קוק פסק בנושא פסול לדעתך בעניין של עקרות הלכתית רגילה? על סמך מה? או שרק לשועלים קטנים מותר לפסוק בנושא? והאם אתה בטוח שהיום לא קיימים מקרים של עקרות ההלכתית שהם גם בהגדרת פיקוח נפש? אולי היה לרב קוק רגישות מיוחדת שחסרה אצל רוב הפוסקים בנושא בימינו? והאם מותר להוסיף דעתו של הרב עובדיה יוסף?שלמה בן שיח - שיחה 09:21, 24 בינואר 2011 (IST)

שלום שלמה. הנושא של פתרונות לעקרות הלכתית הוא נושא רחב, שהערך אמנם נוגע בו מעט, אך אכן לא מרחיב מספיק בעניין. כדי להרחיב את היריעה, לא מספיק לכתוב אנקדוטות, אלא צריך לפרט את היחס הרבני הכללי לבעיה. הרב ביגמן אינו דמות רבנית משמעותית במיוחד, ואין ערך רב להצגת דרך פסיקה שכאילו מיוחסת באופן פרטי אליו, במיוחד כשהיא עמומה ולא מפורטת בכלל: "מוצא פיתרונות". צריך לכתוב האם רבנים רבים מוצאים פתרונות? מהם הפתרונות? האם יש מחלוקות משמעותיות לגבי הפתרונות הללו? אם אכן יש לרב ביגמן עמדה מיוחדת בעניין, יתכן שיש מקום להזכיר אותו, אבל לכתוב את זה בתוך הקשר מתאים. אני-ואתה • שיחה 10:49, 24 בינואר 2011 (IST)

שמתי לב לדברי קודשך, אך רואה אני בהם רק סיבה להוסיף תוכן, ולא מצאתי בהם סיבה למחוקו. לגבי הרב ביגמן אני חייב להוסיף שהערך כבר כולל תשובה של דר' רוזנק לדברי הרב בלי יחס למאמרו המקורי, כך שאי אפשר לטעון שדעת הרב ביגמן איננה חשובה בנושא.

כאמור, אין לי התנגדות לעצם המידע, אלא רק דרישה להצגתו בתוך הקשר כלשהו, ולא כפסקה העומדת בפני עצמה בלא הקשר. אם תמצא דרך לעשות זאת בערך כפי שהוא עכשיו, אין לי התנגדות, אבל אחרת זה לא המקום לרשימה של מקורות בנושא. בנוסף, שים לב שבקישורים החיצוניים כבר יש קישור למאמר של הרב ביגמן. אני-ואתה • שיחה 12:06, 25 בינואר 2011 (IST)

אם כן, הוספתי את הפסק של הראי"ה. ובכל זאת אני לא מרוצה ממבנה של הערך. הרי ברור שעקרות ההלכתית היא בעיה, שיש לה פתרונות הלכתיים ורפואיים. אם כן מה רע בכותרת פתרונות הלכתיים? שלמה בן שיח - שיחה 14:13, 26 בינואר 2011 (IST)

כאמור כבר למעלה על ידי דוד שי, לא ברור כיצד פסק בנוגע לפיקוח נפש רלוונטי לעניין. לכאורה אדרבה משתמע שם שלולי פיקוח נפש אין להתיר. לכן הסרתי את התוספת. אין שום בעיה בכותרת "פתרונות הלכתיים", אך רק אם יש תוכן מתחת לכותרת. אני-ואתה • שיחה 16:20, 26 בינואר 2011 (IST)

אני מזמין אותך לקרוא את תשובת הרב במלואה, רק אז תהיה לך אולי ברור, שבסוף הרב לא פסק בעניין של פיקוח נפש אלא בעניין עקרות ההלכתית. היה כבר כותרת והיה תוכן תחתיו ואתה הסרת אותו כמו הכל שאני אי פעם הוספתי לערך. ונראה לי שהגישה המוקרנה בשיחה זו, היא עצם השורש של עקרות ההלכתית כמו שפעם כתב רבינו חיים ויטאל. נו, מה אתה מציע עכשיו? לגנוז את הספר דעת כהן לגמרי? שלמה בן שיח - שיחה 17:26, 26 בינואר 2011 (IST)

אכן קראתי כבר קודם, ובעקבות זאת כתבתי מה שכתבתי. כפי שאמרתי, הנושא הזה הוא אכן נושא ראוי וחשוב, אבל הצורה לכתוב אותו הוא לא כאנקדוטות. אם תכתוב על הנושא בצורה יותר מקיפה, כמו למשל סיכום המקורות המופיעים כאן באנציקלופדיה הלכתית רפואית, זה יכול להיות מאוד טוב. את ההערות שלך בסוף דבריך, אני מעדיף לא להבין. אני-ואתה • שיחה 17:50, 26 בינואר 2011 (IST)

תודה רבה על תשובתך הנחמדה, שכולה מצדיקה את דברי. אני דווקא מעדיף לקרוא את דברי הראי"ה, לא לגנוז אותם ולהבין. אם כן, מה בעצם הוסר:

• הראי"ה קוק בעקרון בתנאים מסוימים נוטה לאפשר לאישה טבילה בליל השמיני. בגלל הספקות בענין רפואה הרב מכריע בשלב ראשון להרחיק את הבעל מהאישה כמה ימים לפני התחלת וסתה ולא להחמיר עליה בענין פולטת שכבת זרע גם שלא שמשה, ותוכל לבצע הפסק טהרה מיד לאחר תום הדימום ולהתחיל לספור ז' נקיים.

שלמה בן שיח - שיחה 18:19, 26 בינואר 2011 (IST)

הערות שוליים

הוספתי רשימה של פתרונות הלכתיים, בצירוף מקורות. לא הכנסתי את הרב קוק כיוון שהוא דיבר על מקרה של פיקוח נפש, ודעה כמו שלו נזכרת בפירוש אצל הרב עובדיה יוסף ור' שלמה זלמן אויערבאך גם ללא האלמנט של פיקוח נפש. יוסף כרמל - שיחה 16:47, 31 ביולי 2011 (IDT)

סוג נוסף של עקרות הלכתית

אני תוהה האם לא נכון להוסיף מקרים בהם האישה היתה עקרה, עקב כך שלא התאפשר לה לטבול, כפי שהתפרסמו מקרים ברוסיה הקומניסטית, ולפיהם נשים יהודיות לא הרו ולא ילדו משום שלא היה להם מים לטבול לנידתן,(ובאידיש: מיר האבן נישט גיהאט קין וואסער), על פניו מדובר בסוג נוסף של עקרות הלכתית. טיפוסי - שו"ת 13:52, 26 בינואר 2011 (IST)

קשה לומר, הרי זו תופעה של משטר רודני שלדעתי אין לו דומה בישראל. שלמה בן שיח - שיחה 14:12, 26 בינואר 2011 (IST)

לא ביקשתי לומר שזו תופעה קיימת בישראל או בכלל כיום, אלא שלדעתי זהו עוד סוג של עקרות הלכתית שהתקיימה, שמגיע לה מקום בערך. טיפוסי - שו"ת 14:14, 26 בינואר 2011 (IST)

תצתרך לומר שגם גזירת פרעה גרמה לעקרות דרבנן, שלפי המדרש גזרו אז לפרוש מהנשים. ותראה שאין לדבר סוף. שלמה בן שיח - שיחה 14:20, 26 בינואר 2011 (IST)

אין לדבר סוף, היא טענה לא קבילה בויקיפדיה, שכן כידוע אין הגבלה לאורך הערך, ככל שנכתבים בו דברי טעם נכונים, לגבי העקרות שאתה מציע מהמדרש אודות גזירת פרעה במצרים, יש לדון עליה, א. זה היה לפני מתן תורה, ב. זה לא מניעה הלכתית, אלא גזירת המושל, ועוד היבטים. טיפוסי - שו"ת 14:28, 26 בינואר 2011 (IST)

סליחה, פשוט לא כתבתי מספיק פרטים. לפי המדרש בעקבות גזירת פרעה (מפורשת בספר שמות) גזר עמרם גזירה דרבנן לא להוליד ילדים. והיו דברים דומים גם בגלות אדום. ויש אומרים שחומרות בהלכות נידה בימינו הם גם כן מעין גזירה כזאת. אבל זה דבר מקובל על מיעוט שבמיעוט. שלמה בן שיח - שיחה 15:42, 26 בינואר 2011 (IST)

האם הכוונה למדרש שרש"י מביא, על כך שאמרו אהרן ומרים לעמרם, גזירתך קשה משל פרעה וכו', או למדרש אחר שיש לעיין בו, במידה ואכן נמצאים במקורות עניינים הנקשרים לעקרות הלכתית, אפשר ורצוי להוסיפם תחת הפסקה 'היסטוריה' או 'במסורת היהודית'. טיפוסי - שו"ת 15:47, 26 בינואר 2011 (IST)

רואה אני את דבריך. אולי אם היו יותר נשים פה, היה לנו אפשרות להכניס את הערך להקשר הנכון שציינת. לא נראה לי שעקרות גלותית יכולה לעמוד כעת. שלמה בן שיח - שיחה 19:04, 26 בינואר 2011 (IST)

התיאור שאתה מציג נשמע קצת תמוה, ברוסיה ישנו ריבוי גדול של נחלים, נהרות ואגמים, שיכולים לשמש כמקווה בתנאים מסויימים, ואני מכיר תיאור לפיו זה היה הפתרון בו השתמשו נשים יהודיות רבות. לגופו של עניין, במקרה הזה ההלכה גרמה לעקרות באופן עקיף ולא ישיר, ולכן אין זה מתאים לערך הנוכחי. נת- ה- - שיחה 15:54, 26 בינואר 2011 (IST)

אכן רצוי להביא את המקורות לתיאורים שהבאתי, לגבי טענתך על כך שמדובר בעקרות הלכתית באופן עקיף ולא ישיר, האם תוכל להסביר איך זה עקיף יותר מאשר העקרות הנידונה כעת בערך. טיפוסי - שו"ת 16:00, 26 בינואר 2011 (IST)

נראה לי שמדובר פה על עקרות גלותית, כי היא נובעת יותר מהמצב של גלות מאשר מההלכה. והיא גם מסתיימת מיד עם סיום הגלות. לכן זה עקיף בעיני הרוב. שלמה בן שיח - שיחה 16:24, 26 בינואר 2011 (IST)

למיטב ידיעתי, הכינוי "עקרות הלכתית" הוטבע לגבי התופעה שבערך הזה, ולא משתמשים בו בהקשרים אחרים. אם אכן יש מקורות המתארים את מה שטיפוסי סיפר, נראה לי שהמקום המתאים הוא בערך טהרת המשפחה. אני-ואתה • שיחה 16:24, 26 בינואר 2011 (IST)

זה שטבע את המונח "עקרות הלכתית" (אגב מהשמו), לא יסכים להטביע עוד מונח אחד (למעשה להרחיב)?, זה הרי דומה מאד. טיפוסי - שו"ת 19:19, 26 בינואר 2011 (IST)

ההבדל העיקרי בעיניי הוא שעקרות היא חוסר יכולת להיכנס להריון, ולא חוסר יכולת לקיים יחסי מין בכלל. הרי באותה מידה אפשר לומר שממזרות היא עקרות הלכתית. אני-ואתה • שיחה 20:43, 26 בינואר 2011 (IST)

לא ולא. אתה פשוט מטשטש הכול ביחד. לממזר מותר להתחתן עם שפכתו לא יהודית ולהביא ילדים כעבדים שיתגיירו. לממזרת מותר להתחתן עם ממזר. וזה בד"כ ברור לפני החתונה (מועד הביוץ ומועד הטבילה בד"כ לא ברור לפני החתונה). ממזרות ועקרות (שלא מסיבות רפואיות) גם כן שני דברים שונים. עקרות הלכתית ועקרות גלותית אני גם מעדיף להפריד, כי עקרות גלותית נגרם על ידי גלות ולא על ידי קשקושי בורים. שלמה בן שיח - שיחה 14:57, 27 בינואר 2011 (IST)

שגיאות בערך

חלון הפוריות של אישה הוא פלוס מינוס יומיים מהביוץ. יש לתקן את הטקסט (ורצוי גם את התרשימים) בהתאם. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 06:58, 19 במרץ 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=52291&Word=&gilayon=2935&mador=
  • In עקרות הלכתית on 2013-05-05 08:50:35, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In עקרות הלכתית on 2013-05-15 21:58:40, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 00:59, 16 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=51823&Word=&gilayon=2921&mador=
  • In יואל קטן on 2013-05-05 04:54:54, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In עקרות הלכתית on 2013-05-05 08:50:35, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יואל קטן on 2013-05-15 00:44:08, 404 Not Found
  • In עקרות הלכתית on 2013-05-15 21:59:02, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 00:59, 16 במאי 2013 (IDT)

קישורים חיצוניים

ערכתי עכשיו את כל הערך. אם יש למישהו כוח לעשות סדר בקישורים החיצוניים זה יועיל לערך מאוד. לא בטוח שכולם עוד קיימים, ובכל אופן הייתי מסדר אותם לפי נושאים. אביעד 299 - שיחה 20:18, 29 בינואר 2020 (IST)

מקורות

גנדלף, סליחה על התיוג הכפול גם כאן. ההבהרה לגבי המחקר חשובה, יישר כוח. לגבי קרני אלדד, היא עיתונאית, אך בכל אופן היא לא צריכה להיות מוסמכת לרבנות כדי שנפנה לטור שלה, כי המשפט אומר בפירוש שההתנגדות הקטגורית עלתה "מצד נשים ומצד פוסקים". אולי עדיף להעביר את ההערה אחרי המשפט הזה ולא בסוף הפסקה, אבל לדעתי חשוב לציין שזה לא רק דיון בין רבנים אלא גם בינם לבין הציבור. לגבי מקור להתנגדות עקרונית של פוסקים, הרב דוד ביגמן כותב על זה במבוא לספר עקרות הלכתית שלו ושל הרב בנימין הולצמן, כך: "הטיפולים ההורמונליים עשויים להיות בעייתיים מכמה בחינות. לא תמיד הם יעילים לפתרון הבעיה. לעיתים קרובות הם גורמים לקשיים נפשיים ורגשיים לאישה או לשני בני הזוג, קשיים שעלולים להעיב על הזוגיות ואף עלולים לפגוע בעצם הכניסה להריון. וחמור מכך, הם עשויים גם להביא לבעיות רפואיות של ממש, שאינן עולות בקנה אחד עם הדרכת התורה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"." (עמ' 8). ובהמשך: "במקרים רבים מוצעים הפתרונות הללו – הן הזרעה והן טיפולים הורמונליים – מבלי להבין את פרטי המקרה העומד לפנינו, ומבלי להיכנס לעובי הקורה של הדיון ההלכתי, אף על פי שלהערכתנו את רוב בעיות האי־פריון מסיבות הלכתיות אפשר לפתור באמצעות ההלכה ומתוכה, בעזרת פסיקה ההולמת את המציאות." (עמ' 9). גם ד"ר חנה אדלר לזרוביץ' (רבנית וגינקולוגית) כתבה כך: "הוא עלול להיות בעייתי משתי סיבות. ראשית, כבכל טיפול תרופתי, גם לתרופות ההורמונליות ישנן תופעות לוואי אפשריות. חלק מהתופעות אינן מזיקות, אך חלקן מהוות סיכון ממשי גם אם נדיר (כגון קרישיות יתר, הריון מרובה עוברים ועוד). שנית, יעילות הטיפול ההורמונלי אינה מובטחת [...] נראה שהטיפול ההורמונלי אינו פותר את בעיית הפוריות באופן מלא. שאלת היעילות של הטיפול ההורמונלי, יחד עם הסוגיה האתית של מתן טיפול תרופתי ללא התוויה רפואית, גורמות לחלק מהרופאים להימנע מהשימוש בו. כמו כן נשים רבות חוששות מהשלכות הטיפול ההורמונלי וזקוקות לפתרונות אחרים שאינם רפואיים." (מתוך הרקע הרפואי לספר הנזכר, עמ' 23–24). את שני אלה אפשר להכניס כמקורות (כמובן כדאי לתקצר אותם). מה דעתך? אביעד 299 - שיחה 15:14, 11 ביוני 2020 (IDT)

לפי הערך על קרני אלדד, ב-2014 היא החלה לעבוד גם כעיתונאית. הטור המדובר שלה מ-2008 הוא פובלציסטיקה בו היא מציגה את עמדתה האישית בלבד. ניתן רק להניח שהיא לא היחידה המחזיקה בה. נכון לעכשיו הוא מובא בסעיף הקישורים החיצוניים עם חשיבות קלושה לענ"ד. אני לא חושב שהוא מתאים כאסמכתא למשפט "נשמעת הטענה העקרונית שאם הבעיה היא הלכתית, היא צריכה להיפתר באמצעים הלכתיים". אלדד פשוט לא מרוצה מהפתרונות הרפואיים המוצעים לבעיה הספציפית. ובכלל, המשפט הזה לא קוהרנטי. גם איסור רציחה הוא "בעיה הלכתית" שצריך לפתור באמצעות החלטה שזה לא אסור יותר?! אפשר לטעון שמדובר בבעיה הלכתית כי אליבא דהלכתא החומרה מיותרת, אבל בשביל זה נדרש ידע הלכתי שאלדד מודה שאין לה. אני מסכים שהדיון אינו רק בין רבנים והערך כבר מבהיר זאת. אפשר לשפץ את נוסח הפסקה ואז להציג בהערות שוליים טורי דעה כמו של אלדד, במקום בקישורים החיצוניים, או הפניות לשרשורים בפורומים וכיוב'.

המקורות שציטטת מצויינים אבל לענ"ד גם הם אינם מביעים התנגדות עקרונית לשימוש באמצעים רפואיים לעקיפת ההשלכות של איסור הלכתי. אגב, כל אישה שנוטלת גלולות למניעת היריון משתמשת בטיפול הורמונלי לצורך שאינו רפואי. זה כולל את כמעט כל הכלות הדתיות, בשביל לוודא שלא תהיה חופת נידה (שהיא "בעיה הלכתית" so called). בברכה, גנדלף - 09:54, 12/06/20

אתה לא רואה בדברי הרב ביגמן התנגדות עקרונית? לפחות התנגדות עקרונית להליכה לפתרון הזה בלי לבחון אפשרויות אחרות? בכל אופן ברור שיש כאן צידוד עקרוני באמירה שאפשר וצריך לפתור את הבעיה בצורה הלכתית. (אגב רציתי לקצר, אבל תראה גם את הציטוט הזה של הרב ביגמן: "אין זה המקום לדון בהרחבה במקומם של פתרונות טכנולוגיים לשאלות הלכתיות, אך פטור בלא כלום אי אפשר. נאמר רק כי לעיתים נוטים הפוסקים בדורות האחרונים לפסוק לחומרה בהלכה, ולהציע פתרונות טכנולוגיים לקשיים הנוצרים כתוצאה מחומרות אלה. אלא שלעיתים קרובות הפתרונות הטכנולוגיים תובעים מחירים רפואיים, נפשיים ואחרים; ואם בדברים שבממון הקלו חכמים מפני ש"התורה חסה על ממונם של ישראל", קל וחומר כאשר אלו דברים שבגוף או בנפש.")

לגבי הערתך על הגלולות זה נכון, אבל זה נכון לשני הצדדים ובאמת המודעות לזה עולה היום ויש יותר דיון על הנושא מהכיוון של להימנע מנטילת גלולות... בכל אופן, אנחנו לא דנים בטיעונים עצמם (שזה דיון מעניין אבל לא המנדט שלנו פה) אלא בשאלה אילו טיעונים עלו בדיון על הסוגיה, והטיעון הזה עלה. שבת שלום! אביעד 299 - שיחה 17:10, 12 ביוני 2020 (IDT)

קראתי את הציטוט מהרב ביגמן פעמיים ולא מצאתי בו התנגדות עקרונית. התנגדות להצעת פיתרון מסויים בלי לבחון אפשרויות אחרות אינה התנגדות עקרונית לקטגוריית הפיתרונות ההלכתיים. גם "לעיתים קרובות הפתרונות הטכנולוגיים תובעים מחירים רפואיים, נפשיים ואחרים" - זו לא התנגדות עקרונית לפתרונות רפואיים, אלא הסתייגות משימוש בפתרונות טכנולוגיים ש"תובעים מחירים". בברכה, גנדלף - 23:21, 17/06/20

בכל אופן ברור שיש כאן צידוד עקרוני שהבעיה ניתנת לפתרון בצורה הלכתית וצריך לפתור אותה בצורה הזאת. (גם אם אתה לא רואה כאן התנגדות מפורשת). אביעד 299 - שיחה 14:50, 18 ביוני 2020 (IDT)

לי זה לא ברור ואני מציע להניח לרמיזות האלו. אם הרב ביגמן ואחרים מציגים משנה סדורה יש להתמקד במה שהם כותבים בצורה מפורשת. בברכה, גנדלף - 08:32, 19/06/20

הוא אומר את הדברים בצורה מפורשת פעמים רבות, גם אם זה לא מתועד וגם אם בכתב זה מעודן יותר. אני חושב שזה מספיק לגמרי. אביעד 299 - שיחה 12:49, 19 ביוני 2020 (IDT)

אמירות לא מתועדות אינן מקור לענייננו. ב"ה כל אחד רשאי להחזיק בדעתו ובאנציקלופדיה לא חייבים להדגיש כל אי הסכמה גם אם ימצא לה מקור. בברכה, גנדלף - 03:13, 23/06/20

אלא אם הוא אחד הדברים המרכזיים בנושא. אביעד 299 - שיחה 12:29, 24 ביוני 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־עקרות הלכתית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.unc.edu/~evyatarm/ahp/chez/Marienberg_HTR-2013_Traditional_Sexual_Practices_and_Their_Possible_Impact_on_Jewish_Fertility_and_Demography.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140222015628/http://www.unc.edu/~evyatarm/ahp/chez/Marienberg_HTR-2013_Traditional_Sexual_Practices_and_Their_Possible_Impact_on_Jewish_Fertility_and_Demography.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:43, 31 באוקטובר 2022 (IST)