חיים ויטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
רבי חיים ויטאל
תאריך לידה א' בחשוון ה'ש"ג
מקום לידה צפת, ישראל
תאריך פטירה ל' בניסן ה'ש"ף
מקום פטירה דמשק, סוריה
תאריך לידה לועזי 1542
תאריך פטירה לועזי 1620 (בגיל 78 בערך)
נושאים שבהם עסק קבלה
רבותיו משה אלשיך, הרמ"ק, האר"י
תלמידיו בנו שמואל ויטאל, רבי אברהם אזולאי
חיבוריו כתבי האר"י

רבי חיים ויטאל, (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג (1542) - ל' בניסן ה'ש"ף (1620)) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

ביוגרפיה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ראש חודש חשוון הש"ג (1542) בצפת. אביו ר' יוסף קאלאבריס (או קלברזה) עלה לארץ ישראל מדרום איטליה והשתקע בצפת. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'‏[1]. בתקופה זו שימשה צפת יעד מועדף לעולים מכל ארצות תבל, ובזכותם זכתה לתקופת פריחה ושגשוג. התיישבותם של תלמידי חכמים בין בנגלה ובין בנסתר הפכה את צפת למרכז רוחני אשר השפיע על כל העולם היהודי באותה תקופה ובדורות הבאים. בצל פריחה זו נולד ויטאל ובגר.

כאשר בגר והגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, אחד מתלמידיו של רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך). ויטאל העיד על עצמו כי כבר מגיל זה ראה בו הרב יוסף קארו את יורשו הרוחני. בנוסף ללימוד הנגלה נמשך ליבו של ויטאל לתורת הנסתר. הוא הצטרף לבית מדרשו של ר' משה קורדובירו (הרמ"ק), שם למד את תורת הקבלה של רבו.

בתקופת לימודיו זו שלח ידו גם למחוזות חיצוניים מהתורה. הוא החל ללמוד לימודי אלכימיה. לאחר לבטים נטש עיסוק זה והתמסר כולו לתורה.

לאחר פגישתו עם האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייתו של רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) ממצרים בשנת 1569 (שנת ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבור ויטאל. האר"י הצטרף לבית מדרשו של הרמ"ק, אולם הרמ"ק נפטר זמן קצר לאחר מכן. לפני פטירתו רמז הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו, אך לקח זמן רב עד שכל התלמידים הבינו כי האר"י הוא היורש. לרבי חיים ויטאל עצמו לקח כשישה חודשים עד שהבין מפירוש שפירש האר"י את הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו של הרמ"ק וכי עליו לקבלו כרב. האר"י כתב מעט, ובעיקר לימד בעל פה את תלמידיו. הפיתוח העיקרי של תורתו של האר"י נעשתה על ידי תלמידיו השונים, ובעיקר על ידי ר' חיים ויטל, אשר היה העורך העיקרי של כתבי האר"י בדור הראשון של תלמידיו. מחיבוריו של ר' חיים ויטל נערכו בתקופה מאוחרת יותר החיבורים עץ חיים, עץ הדעת, שערי קדושה ולב דוד.

לאחר מות האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם אידיליה זו לא נמשכה זמן רב וגם האר"י נפטר זמן קצר לאחר מכן. רבי חיים ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו של רבו האר"י. גרשם שלום טען כי בר' חיים ויטאל הייתה היכולת להיות סופר וכותב בעל מרץ, ומאיר בניהו טוען כי התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. בספר החזיונות (ספר אוטוביוגרפי שכתב) אנו מוצאים חיזוק לדבריו כאשר אנו נוכחים לדעת כי רבים היו תלמידיו וידידיו.

ב-1577 (שנת של"ח) עקר לירושלים לאחר ששהה זמן קצר במצרים. בירושלים הוא התגורר כ-8 שנים. משם נדד לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, ב-1586 (שנת שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה,ונשאר בה עד שנת שנ"ד. בצפת הוא הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך.

משנת שנ"ה היה ויטאל בדמשק בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהייתו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות אשר מתועדות בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד המתואר בספר הוא הוויכוח עם ר' יעקב אבולעפיא, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש המפקפקים במקוריות ספר זה או חלקים ממנו‏[2].

מותו וקבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים ויטאל נפטר בדמשק בשנת 1620 (שנת ה'ש"ף), ונקבר בבית הקברות היהודי המקומי. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה.

ישנה אף עדות מצולמת מקברו בדמשק‏[3]. הוא מונצח ברחובות שנקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עץ חיים - אסופה גדולה של ספרים, בהם רשם את הסבריו הקבליים של רבו האר"י וכן פירושים משלו על פיהם. הספר כולל הקדמה ארוכה המסבירה את חשיבות הקבלה, ואת ההיתר ללמדה ברבים, בניגוד להסתרתה בעבר והעברתה ליחידי סגולה בלבד.
  • שערי קדושה - בדומה לתומר דבורה של רבי משה קורדוברו, ספר בו הוא מסביר כיצד להיות אדם קדוש - בעיקר על ידי תיקון המידות בין אדם לחברו.
  • ספר החזיונות - יש הטוענים שספר זה מזויף. כתב היד הופץ כמאתיים שנה אחר מותו, מלא גידופים וסיפורים מכוערים על סכסוכים שלו עם דמויות ידועות בצפת ובדמשק בתקופתו, ונוגד למעשה את הכתוב בשני הספרים הידועים שהוציא בחייו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138-139.
  • גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171-176.
  • ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
  • מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "עץ החיים בחקל תפוחין קדישין", יוסף סטפנסקי, בתוך "סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה", גיליון 15, עמ' 46.
  2. ^ בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו בערכו שם
  3. ^ בעקבות אהלי צדיקים: ישראלים מבקשים לצאת לסוריה
תקופת חייו של חיים ויטאל על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן
מקובלי צפת בימי הביניים

רבי שלמה אלקבץ | רבי משה קורדובירו | רבי יוסף קארו

האר"י | תלמידי האר"י: רבי חיים ויטאל , רבי יוסף אבן טבול , רבי ישראל סרוג (סרוק)

רבי אליהו די וידאש | רבי יוסף חגיז | רבי אלישע נאלדוא | רבי משה באסולה | רבי יונתן סאגיס |

רבי אלעזר אזכרי | הרדב"ז | רבי שמואל אוזידא