חיים ויטאל

ר' חיים ויטאל
תאריך לידה	ה'ש"ג
תאריך פטירה	ל' בניסן ה'ש"פ
נושאים שבהם עסק	קבלה
רבותיו	הרמ"ק, האר"י
חיבוריו	כתבי האר"י

רבי חיים ויטאל, (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, 1543 - 1620) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

ביוגרפיה מוקדמת

נולד כנראה בצפת בשנת 1542 (שנת ש"ג). אביו ר' יוסף קאלאבריס (או קלברזה) עלה לארץ ישראל מדרום איטליה והשתקע בצפת. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים' . בתקופה זו שימשה צפת יעד מועדף לעולים מכל ארצות תבל, ובזכותם זכתה לתקופת פריחה ושגשוג. התיישבותם של תלמידי חכמים בין בנגלה ובין בנסתר הפכה את צפת למרכז רוחני אשר השפיע על כל העולם היהודי באותה תקופה ובדורות הבאים. בצל פריחה זו נולד ובגר המהרח"ו.

כאשר בגר והגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, אחד מתלמידיו של רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך). מהרח"ו מעיד על עצמו כי כבר מגיל זה ראה בו הרב יוסף קארו את יורשו הרוחני. בנוסף ללימוד הנגלה נמשך ליבו של המהרח"ו לתורת הנסתר. הוא הצטרף לבית מדרשו של ר' משה קורדובירו (הרמ"ק), שם למד את תורת הקבלה של רבו.

בתקופת לימודיו זו שלח ידו גם למחוזות חיצוניים מהתורה. הוא החל ללמוד לימודי אלכימיה. לאחר לבטים נטש עיסוק זה והתמסר כולו לתורה.

לאחר פגישתו עם האר"י

עלייתו של רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) ממצרים בשנת 1569 (שנת ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית למהרח"ו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של הרמ"ק, אולם הרמ"ק נפטר זמן קצר לאחר מכן. לפני פטירתו רמז הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו, אך לקח זמן רב עד שכל התלמידים הבינו כי האר"י הוא היורש. למהרח"ו עצמו לקח כשישה חודשים עד שהבין מפירוש שפירש האר"י את הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו של הרמ"ק וכי עליו לקבלו כרב. האר"י לא כתב דבר אלא רק לימד בעל פה את תלמידיו. תורתו החדשנית של האר"י הייתה נשארת בחוג מצומצם (רק "ליודעי ח"ן") לולי כתבה המהרח"ו בהוראה מפורשת של רבו. אם כן את תורתו של האר"י אנו יודעים מתלמידו המרכזי והחשוב – המהרח"ו. בין ספריו החשובים מתורתו של רבו האר"י: עץ חיים, עץ הדעת, שערי קדושה ולב דוד.

לאחר מות האר"י

אולם אידיליה זו לא נמשכה זמן רב וגם האר"י נפטר זמן קצר לאחר מכן. המהרח"ו ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו של רבו האר"י. גרשם שלום טוען כי במהרח"ו הייתה היכולת להיות סופר וכותב בעל מרץ, מאיר בניהו טוען כי התלמידים אשר התלכדו סביב המהרח"ו התאספו מרצונם העצמאי ולא מרצונו הוא. בספר החזיונות (ספר אוטוביוגרפי שכתב) אנו מוצאים חיזוק לדבריו כאשר אנו נוכחים לדעת כי רבים היו תלמידיו וידידיו.

ב-1577 (שנת של"ח) עקר לירושלים לאחר ששהה זמן קצר במצרים. בירושלים הוא התגורר כ-8 שנים. משם נדד לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, ב-1586 (שנת שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה,ונשאר בה עד שנת שנ"ד. בצפת הוא הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך.

משנת שנ"ה היה מהרח"ו בדמשק, ובה סיים את חייו. הוא כיהן בה כרבה של קהילת סיציליה הספרדית. שהייתו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות אשר מתועדות בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד המתואר בספר הוא הוויכוח עם ר' יעקב אבולעפיא, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש המפקפקים במקוריות ספר זה או חלקים ממנו.

המהרח"ו נפטר בדמשק בשנת 1620 (שנת ש"פ), ונקבר שם. רחובות על שמו נקראו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

מקום קבורתו

המהרח"ו נפטר בדמשק וקבור בבית הקברות היהודי שם. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו אינה הוכחה. ואף ישנה עדות מצולמת מקברו בדמשק.

תקופת חייו של חיים ויטאל על ציר הזמן

מספריו

• ספר החזיונות

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138-139.
• גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171-176.
• ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
• מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: רבי חיים ויטאל

• עץ חיים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הגלגולים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• שערי קדושה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• חיים ויטאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רבי חיים ויטאל באתר "אהלי צדיקים"
• יעל בוכמן, ‏'פנקס המרשמים' של רבי חיים ויטאל, קתדרה 99, מרץ 2001, עמ' 64-37
• תומר פרסיקו, על "ספר החזיונות", יומנו המיסטי של ר' חיים ויטאל, בלוג באתר "רשימות", 10 בינואר 2007
• אברהם אבולעפיה, שערי קדושה - ארבעת חלקיו, בלוג "אברהם אבולעפיה - קבלה נבואית - לדעת ברוח", 24 באוגוסט 2010

מקובלי צפת בימי הביניים
רבי שלמה אלקבץ | רבי משה קורדובירו | רבי יוסף קארו האר"י | תלמידי האר"י: רבי חיים ויטאל , רבי יוסף אבן טבול , רבי ישראל סרוג (סרוק) רבי אליהו די וידאש | רבי יוסף חאגיז | רבי אלישע נאלדוא | רבי משה באסולה | רבי יונתן סאגיס | רבי אלעזר אזכרי | הרדב"ז | רבי שמואל אוזידא