שיחה:שירי חג ומועד ונופל

חבית הדגים ואלי בבו

אני לא שמעתי אף פעם על כינוי רוווח לעמדות שמירה בקיבוצים כ"חבית הדגים". אם כבר, זה מזכיר את מגדלי השמירה אשר נמצאים סביב לבסיסים ומוצבים והשיר במפורש מדבר על שמירה בעמדה במוצב הסמוך לגבול. השיר אלי בבו לא מופיע בתקליט המקורי. אולי הוא תוספת לדיסקים שיצאו בשנים מאוחרות יותר.אודי 20:51, 4 אפריל 2006 (UTC)

לשיר קוראים "אולה בבו", ואנקדוטה משעשעת מספרת שאלבומיו של אריאל יכלו ליצור את הרצף "שירי חג ומועד ונופל וגלוי עיניים ירוקות אך פוזלות" לו רק היה מעז קצת יותר... אליבאבא 20:57, 4 אפריל 2006 (UTC)

מאיר אריאל שירת במילואים ביחמ"נ שקדם ליחמ"מ בו שירתתי אני במילואים. הייתי במהלך הסדיר והמילואים בעמדות יחמ"נ רבות. מבלי לגלות יותר מדי סודות צבאיים, נהוג בעמדות אלו שכיסא התצפיתן מונח על חבית המסייעת לו להסתובב אנה ואנה. השיר הוא פשוט תיאור של שמירה, ונכתב כנראה ברגע של שיעמום במילואים. את כל השיר יש לקבל באופן מילולי, ללא מטאפורות. כולל "הלילה אולי תהיה חדירה". "ושוב אני יושב על חבית הדגים" הוא הביטוי המדוייק להרגשתו של המילואימניק הטוחן את השמירה המי יודע כמה. אריאל ישוב ויידרש לנושא זה בצורה יותר מפורשת ומובנת יותר גם למי שלא ישב על חבית הדגים ב"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" המופתי. זה נועד להראות שהפרשנויות המעמיקות המופיעות בערך הן בסך הכל ספקולציות, לעיתים מוטעות, כמו במקרה של "חבית הדגים" ובכל מקרה לא אנציקלופדיות. פשוט צריך לראות את הדברים מנקודת הראות של אריאל, ולהוריד שכבה עבה של התחכמות מילולית, שבה הצטיין המנוח, אללה ירחמו (ועדיין אחד מגדולי הכותבים שקמו לנו). יש משפטים כמו "לאן שלא תיסע קח שני בגדים ודוכיפת" שניכר בהם שאין מאחוריהם דבר. אצל אריאל תמיד יש משהו, מאוד קונרקטי ומאוד מחובר לזמן ולמקום. רק צריך לגלות אותו. אלמוג 21:03, 21 בינואר 2007 (IST)

כל הפרשנויות שמופעות בערך ידועות שנים רבות, הן אבני יסוד של תרבות הזמר העברי וצריכות להופיע בכל אנציקלופדיה. אריאל ידע להיות מדויק גם ביצירת המשל וגם ביצירת הנמשל וזה בדיוק מה שמייחד אותו. קקון 21:13, 21 בינואר 2007 (IST)

זה שכתבו את הפרשנויות באתר אינטרנט לא הופך אותן ל"ידועות" או "אבני יסוד". המדובר בפרשנות סובייקטיבית של הכותב, ואף אחת מהן אינה "אבן יסוד". הטבלה מעניינת, משעשעת, אבל לא אנציקלופדית בעליל. חבל על העבודה, ולכן לא אכנס למלחמה כדי למחוק אותה, אבל הבעתי את דעתי. אלמוג 21:21, 21 בינואר 2007 (IST)

הדברים ידועים כמובן עוד הרבה מלפני עידן האינטרנט. שם האלבום והשיר הראשון מכוונים את המאזין בבירור לחפש כפלי משמעויות לאורך כל האלבום. בקשר לחבית הדגים ספציפית, נושא השיר כפשוטו הוא: אריאל מנצל את את זמן השמירה ואת הבדידות בחיפוש אחר משפט מפתח לשיר חדש. בסוף השיר זה מתחבר לבדידות על רקע מיני ולמשפט מפתח שנועד להתחיל עם בחורה. השימוש במילים חבית הדגים (סירחון), יושב רפוי, חדירה, זה די ברור שהוא משווה את היצירה לחירבון או לסקס. זה לא ממש תשבץ היגיון ולא צריך הרבה דימיון בשביל זה. השיר נחשב לשיר הארס-פואטי הבולט ביותר של הזמר העברי מאז שהוא יצא ועד היום. האמת שהתאכזבתי ממה שהיה באינטרנט על האלבום הזה כי אי אפשר להביא מקורות לכל דבר. ועל זה נאמר, גוגל שמוגל, חית המתכת, חית הברזל וכו'. קקון 21:39, 21 בינואר 2007 (IST)

ואלמוג, חבל שאתה לא נותן לאריאל את הקרדיט שהוא יכל להיות גם הכי קונקרטי וגם הכי מתחכם בבת אחת. ההפסד הוא שלך. קקון 21:49, 21 בינואר 2007 (IST)

אני תומך נלהב, במקרה הזה, בדברי אלמוג. בנוסף, אחד הדברים היפים בשירה (לא שאני כזה מבין גדול בתחום), הוא שכל אדם יכול לפרש את המילים כרצונו ולפי הבנתו, וחוץ מהכותב, איש אינו יודע בוודאות "למה התכוון המשורר".אודי 21:52, 21 בינואר 2007 (IST)

אבל מותר לתעד את הפרשנויות הבולטות והמקובלות שהתגבשו בשנים שעברו מאז, נכון? נראה לי שזה מה שעשו גם בערך לוליטה. קקון 22:00, 21 בינואר 2007 (IST)

אני מבקש להזכיר שמדובר באנציקלופדיה, ולא בפורום ניתוח שירה. הערך כרגע דורש שכתוב. יוסאריאן • שיחה 11:57, 22 בינואר 2007 (IST)

לא ברור על סמך מה אלה הן הפרשנויות הבולטות. האם משום שהתפרסמו באתר אינטרנט? לדוגמא:

"השיר "ארול", המתאר קיבוצניק חובב "העשב המתוק" הנוהג לשבת על עץ האקליפטוס, תואר כמכיל רובד נסתר שנושאו נטיות אובדניות. רמזים עבים לכך ניתן לראות בתמונת העטיפה..."

רמזים עבים?

אריאל שר על מותו של אדם בנפילה מאקליפטוס ומצלם את עצמו שוכב על אקליפטוס כשהמילה "ונופל" צצה משום מקום בשם האלבום ומתנוססת מעל ראשו בעקמומיות. לא מספיק עבה בשבילך? קקון 20:28, 22 בינואר 2007 (IST)

"אי אפשר להקיף אישה שלוש מאות שישים וחמש מעלות—התייחסות כפולה להקפה שלמה - של השנה ושל המעגל. מתקשר אל הכיבוש."

מהיכן הגיע הכיבוש?

האישה היא ארץ ישראל והקפה שלה היא הכיבוש. פסיכומטרי זה יותר קשה. קקון 20:25, 22 בינואר 2007 (IST)

"ואז כולם ראו לו את הלבנונית—מתקשר ללבנה (הירח), ולמילת הסלנג הלועזית "mooning" (חשיפת הישבן)."

זה הסיכום של השיר ארול בטבלה.

באמת שאני לא יודע איך לכתוב ערך על יצירה ולכלול בה פרשנויות, בלי לחטוא בהכנסת דעות ופרשנויות אישיות ולא מבוססות. אני משער שעל יצירות ותיקות וקאנוניות יותר(המלט או אנטיגונה), להן כבר קיימות אסכולות פרשניות, קל יותר לכתוב ערכים כאלה, מה שבטוח שהדרך בה כתוב ערך זה, בצורה אנקדוטלית ולא מבוססת על יותר ממשהו שמישהו כתב באינטרנט, היא לא הדרך נכונה. בברכה, יוסאריאן • שיחה 15:06, 22 בינואר 2007 (IST)

הערך מבוסס על ידע אישי, הוספתי קישור לאתר של מאיר אריאל כי אין לי מקורות קונקרטים אחרים. אתה החלטת שאני הסתמכתי רק על האינטרנט בלי לשאול אותי וזה לא לעניין. לדעתי התבנית ששמת מיותרת. קקון 20:25, 22 בינואר 2007 (IST)

כתבת יותר מפעם אחת כי המקור לכתוב הוא ידע אישי, או שזה "ידוע" לך, גם בהודעה לעיל. מכאן שלא החלטתי באופן עצמאי אלא הסקתי ישירות מדבריך. הפרשנות שנתת לשורות היא מעניינת, אך היא יותר מדי "רחוקה" מהפשט כדי להיכנס לכאן באופן שכזה. בברכה, יוסאריאן • שיחה 21:04, 22 בינואר 2007 (IST)

ידוע לי שהפרשנויות האלה מקובלות בתרבות המוזיקה הישראלית. לא המצאתי כלום. אין מה לשפר בערך מבחינה אנציקלופדית. אתה רוצה למחוק משפטים ממנו, תמחק. קקון 21:07, 22 בינואר 2007 (IST)

מבחינתי להוריד את הטבלה זה מספיק בשביל התבנית. יוסאריאן • שיחה 21:12, 22 בינואר 2007 (IST)

יש שם גם כמה הסברים פשוטים לגמרי של מילים, כמו אורנג'דה וכו'. אם נמספר את המשפטים שבטבלה מלמעלה למטה מ-1 עד 14, אילו היית מוחק? קקון 21:15, 22 בינואר 2007 (IST)

הכל. יש הבדל בין הסבר פשוט של המילים לבין משהו בעל ערך אנציקלופדי. יוסאריאן • שיחה 21:22, 22 בינואר 2007 (IST)

אני מבקש עזרה במציאת תמונה של חבית הדגים (מגדל שמירה לאדם אחד). קקון 10:54, 23 בינואר 2007 (IST)

יש תמונות באוסף התצלומים הלאומי [1]. לדוגמא:[2] או [3]. המדובר במגדלים הסטנדרטיים של צה"ל שיכולים להיות בהם יותר מאדם אחד במגדל, כך שאולי זה לא מה שאתה מחפש. אני לא זכיתי להכיר מגדלים צהליים שהיו כה צרים, כך שנכנס בהם רק אדם אחד. מלבד זאת, אלמוג ציין שלדעתו המונח חבית הדגים בא מחבית שהיו מציבים בתוך המגדל (אם כי לדעתי היו אלו חביות ששימשו במקור לאחסון דלק).אודי 23:21, 23 בינואר 2007 (IST)

תודה. זה שימוש הוגן? קקון 23:25, 23 בינואר 2007 (IST)

שירי חג ומועד ונופל

אני שומע כל הזמן שצריך לגייס גימלאים שיתרמו לנו מהידע הרב שהם צברו במשך חייהם. אני אמנם הצבעתי גימלאים אבל יש לי עוד קצת זמן לפנסיה, אז כנראה שאני בבעיה. כתבתי בערך שמאיר אריאל המציא סגנון חדש, שהוא נסיון לפתח את הז'אנר העממי ישראלי כמו שדילן פיתח את הקאנטרי לרוקנרול. עכשיו, מבחינתי אני תמיד ידעתי את זה ואני תמיד אדע את זה, וחשבתי שאולי זה מידע חשוב, אבל מישהו הביע דעה שזה לא נכון ועכשיו אני בבעיה. יואב קוטנר רמז על זה באתר מומה, ומאיר אריאל רמז על זה בראיון שנמצא באינטרנט, אבל אין לי שום ספר של ארכימדס שמציג את זה כאקסיומה. צריך להכניס לראש סוף סוף שאם נסתמך על גוגל כתורה מסיני לא נגיע רחוק ורק נתקדם אחורה. האינטרנט צעיר מדי מכדי שיהיו בו התייחסויות להרבה נושאים חשובים מן העבר, והאלבום הזה הוא דוגמה מצויינת. אנחנו אמנם אנציקלופדיית אינטרנט, אבל צריך לזכור שהאינטרנט היא רק אכסניה. על זה מאיר היה אומר: אל תנסו לגגל לנו את אמריקה. קקון 09:51, 22 בינואר 2007 (IST)

לא חייבים להביא סימוכין מהאינטרנט, אבל כדאי שיהיו סימוכין. ויקיפדיה היא לא המקום לכתוב בו תיאוריות אישיות. גדי אלכסנדרוביץ' 10:06, 22 בינואר 2007 (IST)

לא אמרתי תיאוריה אלא ידע. קקון 10:13, 22 בינואר 2007 (IST)

אם זה ידע, יש לזה סימוכין כלשהם (לא בהכרח אינטרנטיים) שאתה יכול להציג. אם כל מה שאתה יכול לומר הוא "תמיד ידעתי את וזה ותמיד אדע את זה", זו בעיה, כי באותו טיעון בדיוק יכול להשתמש מי שטוען שכדור הארץ שטוח. גדי אלכסנדרוביץ' 10:30, 22 בינואר 2007 (IST)

אין לי מושג איפה יש מקורות לזה, מדובר בידע נצבר שלדעתי הוא אקסיומטי בתחום הזמר העברי וככזה שאין צורך לתת לו מקורות. האם ציינו מקור לכך שכדור הארץ עגול? קקון 10:35, 22 בינואר 2007 (IST)

כל עוד אין ויכוח בדף השיחה של כדור הארץ האם הוא עגול או לא, אין צורך להביא מקורות - האם אתה חושב שלא נצליח לעשות זאת אם נצטרך? תודה לאל, לא חסרות תמונות לווין בימינו. לעומת זאת, כפי שקל לראות מדף השיחה של האלבום, הידע הנצבר ה"אקסיומטי" הרבה יותר שנוי במחלוקת. מילת המפתח בדברייך היא "לדעתי". גדי אלכסנדרוביץ' 10:43, 22 בינואר 2007 (IST)

הבאתי את כל המקורות שיש. השאלה היא אם יש נקודה שבה ניתן להתחיל להעביר הלאה גם ידע נצבר שלא קיים באינטרנט (ויהיה קיים מאותו רגע והלאה), לכן פתחתי את הדיון. קקון 10:52, 22 בינואר 2007 (IST)

אם כל המקורות שיש זה שתי רמיזות, הרי שהידע שנצבר לכאורה הוא פרי מחקר ראשוני שלך, ועל כן אין להכניסו לויקיפדיה. אם מאיר אריאל אמר כך, הרי שאפשר לציין שבוב דילן השפיע עליו. בכל מקרה, ספקולציות של מעריצים לא צריכות להיכנס לאנציקלופדיה. 11:16, 22 בינואר 2007 (IST)

אין בעיה עקרונית להתחיל "להעביר הלאה" גם ידע נצבר שלא היה באינטרנט אלא במקורות אחרים ונראה לי שכל כותב ערכים סביר בויקיפדיה עשה זאת. הבעיה היא עם המקרה הספציפי הזה ועם הביסוס הלא אינטרנטי שאתה מביא. גדי אלכסנדרוביץ' 12:23, 22 בינואר 2007 (IST)

בכלל, אתה מעביר ביקורת על הסתמכות מוגזמת לכאורה על האינטרנט, או על גוגל, אבל לא מביא כל סימוכין אחרים. גם אם אי-המצאותו של המידע ברשת אינה בהכרח ראיה להיותו פסול, וודאי שאין היא חיזוק לאמיתותו. יוסאריאן • שיחה 12:49, 22 בינואר 2007 (IST)

אני לא מכיר או יודע לכוון במדויק לספרים או פרסומים בנושא שקראתי. אתה מוזמן להוסיף. קקון 14:07, 22 בינואר 2007 (IST)

את ההקדמה לספר שיריו (מאיר אריאל שירים) בהוצאת ענבל הוא מסיים ב "תודה לנתן אלתרמן ולבוב דילן" על סגנונו הוא כותב "מאחר ואינני קורא וכותב תוים, חיברתי את רוב המנגינות במעגלים של שלושה - ארבעה אקורדים החוזרים על עצמם בקצבים קבועים, כשלכל משפט או מילה בשיר יש ניגון משלו במסגרת הקצב והאקורד, לפי מצב רוחי המסוים בעת הביצוע. .. כל פעם אני שר קצת אחרת. ויש שירים שבהם אני מדבר חלק ושר חלק. ומאחר ולמרבית השירים שהלחנתי אין מנגינה אחת קבועה, אין לראות במנגינותי המובאות בספר זה אלא "דוגמאות" ו"הצעות" למנגינות אפשריות של השירים.." אני חושב שהטקסט הזה מספק "סימוכין" לזאנר עממי ולהשפעה של דילן.יורם שורק 22:36, 22 בינואר 2007 (IST)

תודה לך. קקון 08:30, 23 בינואר 2007 (IST)

אני מבקש עזרה במציאת תמונה של חבית הדגים (מגדל שמירה לאדם אחד). קקון 10:49, 23 בינואר 2007 (IST)

הצעתי להוסיף למומלצים

הערך הזה ממש מוצלח ואני מציע להוסיפו למומלצים.

לכו להצביע. --אמיר א. אהרוני 17:55, 29 בינואר 2007 (IST)

שירו של אבן גבירול וטרמינל

בטרמינל לומינלט יש התייחסות ברורה לשירו של אבן גבירול "מליצתי בדאגתי הדופה". כדאי לציין זאת היכן שמפורט על השיר. Yanivreg - שיחה 22:04, 11 ביולי 2009 (IDT)

מרשימת ההמתנה 2011

אמנם קצר למדי, אבל ארוך במידת הצורך כדי להכיל את הנושא ולהיות ראוי להמלצה - אין צורך לנפח סתם. ערך כמו שערך על אלבום מוזיקלי צריך להיות, מקיף אותו מכל היבטיו כולל ניתוח משמעויות - חשוב ביותר כשמדובר באלבום של כותב טקסטים ברמתו של מאיר אריאל. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 10:23, 19 ביולי 2011 (IDT)

ערך גרוע ביותר. פיסקת ה'ניתוח' היא בחלקה מחקר מקורי, ובחלקה הפנייה לאתר שנקרא 'מאיר ברשת' שם כתבו אנשים שונים, שלא ברור לי מי הם ומה עיסוקם, כל מיני ניתוחים. חלק מהפרשנויות והניתוחים הן ברמה נמוכה מאוד, לדעתי. האתר, לפי מה שנראה לי אינו קיים עוד, ובכל אופן הקישורים אליו לא עובדים על המחשב שלי. על אריאל ויצירתו יש ספרות רבה, גם מאמרים אקדמיים, מהם ניתן ליצור פסקת פרשנות ופסקת ביקורת ראויה. הערך אינו מדבר ולו מילה על המוסיקה שבאלבום, על עטיפת האלבום, על מקומו של האלבום ביצירת מאיר אריאל ובביוגרפיה האישית שלו (מעבר לרקע כללי על יצירת האלבום). לדעתי - דרוש שכתוב. פומפריפוזה - שיחה 05:26, 20 ביולי 2011 (IDT)

כבר היה דיון בהמלצה ב-2007, והוא נדחה. כבר אז העירו על פרק הפרשנות, והבעיות נותרו בעינן. יש להשקיע עבודה בערך ולהוסיף מקורות ממוסמכים ורציניים יותר. תומר - שיחה 14:59, 25 ביולי 2011 (IDT)

קרדיטים לעטיפה

למה הקרדיטים מקבלים פרק מיוחד? אני לא בטוח שהם מצריכים אפילו איזכור. התמונה של האלבום כמובן בשימוש הוגן. לא ראיתי שקיים משהו דומה בערכי אלבומים אחרים. חמויישֶה - שיחה 12:06, 30 באוקטובר 2012 (IST)

יש ערכים שיש בהם הסבר על העיצוב הגרפי זה לא המקרה. כדאי להסיר גם מפלונטר (אלבום). הידרו - שיחה 16:52, 30 באוקטובר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.meirariel.org.il/dictionary.htm#10
  • In שירי חג ומועד ונופל on 2013-06-21 10:44:08, 404 Not Found
  • In שירי חג ומועד ונופל on 2013-06-24 01:08:08, 404 Not Found
  • In שירי חג ומועד ונופל on 2013-07-09 01:18:19, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 04:18, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.poetryplace.org/meirariel-about.html
  • In שירי חג ומועד ונופל on 2013-06-21 10:44:09, 404 Not Found
  • In שירי חג ומועד ונופל on 2013-06-24 01:08:08, 404 Not Found
  • In שירי חג ומועד ונופל on 2013-07-09 01:18:23, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 04:18, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.meirariel.org.il/discog/album01.htm
  • In שירי חג ומועד ונופל on 2013-06-21 10:44:09, 404 Not Found
  • In שירי חג ומועד ונופל on 2013-06-24 01:08:08, 404 Not Found
  • In שירי חג ומועד ונופל on 2013-07-09 01:18:30, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 04:18, 9 ביולי 2013 (IDT)

הקלטת תוכנית של דורי בן זאב עם אריאל בסוף 1973

קטעים מהקלטה שנערכה ע"י דורי בן זאב עם מאיר אריאל וחבריו למילואים בסוף 1973 אחרי מלחמת יום הכיפורים, בגזרת העיר סואץ, שודרה ב-88fm (ניתן לחפש את ההקלטה כאן). מאיר אריאל מבצע במקום את השירים "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ", "תקוה", "ארול" ו"הולך בטל". מכאן ניתן להבין ש"תקוה" ו"ארול" נכתבו כמה שנים טובות לפני צאת התקליט.אודי - שיחה 11:29, 16 בספטמבר 2013 (IDT)