שירי חג ומועד ונופל

שירי חג ומועד ונופל

אלבום אולפן מאת מאיר אריאל
יצא לאור	אפריל 1979
הוקלט	1977–1978 אולפני טריטון
סוגה	זמר עברי פולק רוק בלוז
שפה	עברית
אורך	48:30
חברת תקליטים	סי בי אס ישראל
הפקה	שלום חנוך
כרונולוגיית אלבומים של מאיר אריאל ירושלים של ברזל (1967) שירי חג ומועד ונופל (1978) ...וגלוי עיניים (1984)

שירי חג ומועד ונופל הוא אלבום הביכורים של הזמר והמשורר מאיר אריאל, שיצא לאור ב-1978 בחברת סי בי אס ישראל. האלבום יצא בהפקתו המוזיקלית של חבר הילדות של אריאל, שלום חנוך, לאחר שנים רבות בהן פעל אריאל ככותב שירים מבוקש, בין השאר לחנוך ולאריק איינשטיין. הוא יצא 11 שנים לאחר פרסומו של אריאל כ"צנחן המזמר", בעת שביצע במלחמת ששת הימים את השיר "ירושלים של ברזל" (אשר יצא לאור על גבי מיני-אלבום לאחר המלחמה). שירי האלבום נכתבו במהלך שנות השבעים. הם מושפעים מסגנונות הקאנטרי והפולק רוק האמריקאיים כפי שהתבטאו ביצירתו של בוב דילן, אליה נחשף אריאל בעת שהותו בארצות הברית בסוף שנות השישים.

האלבום נחשב לאחד החלוציים והמשפיעים ביותר בזמר עברי במספר תחומים, בראש ובראשונה ביחס למילה הכתובה, וכן בהתייחסותו הישירה (גם אם מתחכמת) לנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הישראלי-ערבי, הומוסקסואליות, אוננות, בגידה, שיגעון, שימוש בסמים ומוות.

שמו של האלבום

שם האלבום הוא משחק מילים פרודי על הביטוי הרווח "שירי חג ומועד", תוך שינוי משמעותן של המילים "חג" ו"מועד". בניגוד לכוונתו המקורית של הביטוי, המתייחס לשירים המוקדשים לחגים ומועדים בלוח השנה, כאן המשמעות היא חג במובן "נע במעגלים", מועד במובן "מאבד את יציבותו" – ולכן גם נופל. אופן כתיבת שם האלבום מחזק את המסר (ראו תמונה).

שמות שני אלבומיו הבאים של אריאל, "...וגלוי עיניים" (1984) ו"ירוקות" (1988), יוצרים יחד את המשפט ”שירי חג ומועד ונופל וגלוי עיניים ירוקות”. המשפט הנ"ל פורסם לראשונה בחוברת שצורפה לאלבום האוסף של אריאל, "מבחר".

רקע

אריאל התפרסם לראשונה מיד לאחר מלחמת ששת הימים כ"צנחן המזמר", לאחר שכתב את השיר "ירושלים של ברזל". בהמשך שנת 1967 הוציא מיני אלבום באותו השם. המיני אלבום לא זכה להצלחה רבה, וזאת יחד עם הסתייגותו של אריאל מהכינוי שהודבק לו וכן סיבות נוספות, גרמו לו להמתין עם הוצאת אלבום נוסף.

בסוף שנות השישים נסע עם משפחתו לארצות הברית כשליח עלייה מטעם איחוד הקיבוצים והקבוצות, ושם נשבה בקסמו של הפולק רוק האמריקאי. עם שובו ארצה ניסה להשתלב בתור איש קולנוע ומוזיקה אך לא נחל הצלחה רבה. בשנים אלה המשיך לכתוב שירים, שכמה מהם בוצעו על ידי אמנים אחרים, כמו "אגדת דשא" (שנכתב עוד לפני שירותו הצבאי, בביצוע דודו אלהרר), "מכופף הבננות" (אריק איינשטיין), "בואי לרקוד" (שלום חנוך), "הולך בטל" ו"סוף עונת התפוזים" (תמוז). במקביל המשיך בעבודתו בקיבוץ משמרות ואף התמנה לתפקיד מזכיר הקיבוץ.

האלבום

גישתו המוזיקלית התבססה על פיתוח ועדכון של המוזיקה העממית הישראלית, על ידי שילוב בינה לבין סגנונות הרוק והבלוז. את ההשראה לניסיון זה קיבל ממתיחת גבולותיו של ז'אנר הקאנטרי על ידי חלוצי רוק אמריקאים ובראשם בוב דילן. מאוחר כינה אריאל את עצמו "בוב דילן הצ'כי", ואת הסגנון שיצר "רצף כלשהו בנוסח בלוז מעורב זעירא". את יציאת אלבומו הראשון קידם אריאל בסיבוב הופעות, בו הופיע לבדו במועדונים קטנים בתל אביב וביפו ("הסמטה"), בקיבוצים ובמסגרת צבאית, כאשר הוא מלווה עצמו בגיטרה.

בסוף רשימת הקרדיטים שצורפה לאלבום הוספה ההערה ההומוריסטית "מאיר אריאל – באדיבותו של סניף הפועל, משמרות", על משקל הקרדיטים הניתנים בסופן של רשימות כאלה לחברות תקליטים.

בריאיון עם יואב קוטנר לקראת יציאתו של האלבום "רישומי פחם" סיפר אריאל על הקריירה שלו, וגם על האלבום:

...שאני לאט. לאט. מעט ולאט. ועם זה אני כבר שלם מזמן. כי בסך הכול התחלתי איפה שרבים חושבים כבר ברצינות על פרישה. אני יצאתי עם "שירי חג ומועד ונופל" בהיותי בגיל שלושים ושמונה, תשע. זה איפה שאנשים חושבים 'אולי הגיע הזמן לעזוב את המוזיקה ולעבור לעסקים'. והנה אמרתי 'היות שכך, אז אני כבר לא רודף אחרי אף אחד, ולא מתאמץ להשיג אף אחד, ואני לכל היותר מתאמץ להשתדל להיות יותר טוב מעצמי באיזה נימה, מתקליט לתקליט. כי אותי אני יכול להשיג. וכל מי שעובר על פניי בדהרה, שיהיה לו לבריאות ושיצליח, שיהיה לו רק טוב, הוא ממש לא מפריע לי'.

— מאיר אריאל, שבועות 1995, גלי צה"ל

ביצירתו של האלבום השתתפו מוזיקאים ידועים כגון גרי אקשטיין, שלום חנוך ודויד ברוזה (גיטרות), מיקי שביב (בס) ויהודית רביץ ונורית גלרון (קולות רקע).

השירים

"שירי חג ומועד ונופל" חידש את המוניטין של אריאל ככותב שירים ייחודי, המעניק תשומת לב רבה למילה הכתובה. חלק משירי האלבום מתנהלים במבנה של תסריט מחיי היום-יום המכיל מספר רבדים. השירים זכו לפרשנויות רבות, ואריאל עצמו העניק גם הוא פרשנויות לחלק משיריו.

שיר כאב

השיר הראשון באלבום, "שיר כאב", שגם יצא לרדיו כסינגל הראשון ומושר בגוף ראשון, מספר את סיפורם של גבר יהודי וגבר ערבי המתחרים על אותה האישה, מנקודת מבטו של היהודי. השיר ברובו עוסק בסיפור הנ"ל, אך הוא נפתח ומסתיים באמירה כללית וארס פואטית:

שיר כאב, עובר ושב
איזה מזל אני שר עכשיו
שיר כאב כל פעם חוזר
אז אני שר עכשיו – אולי זה עוזר

את שתי השורות הראשונות מהבית הנ"ל, "שיר כאב, עובר ושב, איזה מזל אני שר עכשיו", תיאר שלום חנוך כמשפט שהכי זכור לו ממאיר אריאל. דמויות הגברים בשיר תוארו כסינקדוכה לבני הלאומים היהודי והערבי בישראל, שבעזרתה מתאר אריאל מאבקם של היהודים והפלסטינים על הבעלות על ארץ ישראל. סיומו של הוויכוח בין השניים, המתואר בשורות "אמרתי לו ביידיש: 'היא שופטת בינינו', בתוך בועת שתיקתה שוב נתקלות עינינו", תואר כנקודת מבט חסרת תקווה של אריאל על הסכסוך, כאשר הנתק וחוסר היכולת לתקשר השוררים בין העמים מבוססים על רגשות עמוקים מדי ולמעשה בלתי ניתנים לגישור.

תגובתו של הערבי שקדמה לשורה זו היא אחת מהמצוטטות ביותר של אריאל:

בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה, אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה

— "שיר כאב"

השורה תוארה כהקבלה לטענה של העם הפלסטיני לפיה כל קיומה של הציונות (המשולה בשיר, לפי פרשנות זו, למשיכה לאישה) מבוסס על חורבנו של הרעיון הפלסטיני. הזמר יזהר אשדות, שבזמן יציאתו של השיר היה עורך צעיר בגלי צה"ל ולימים ביצע את שירו האחרון של אריאל, "למה לא", ציין כי שורה זו מלווה אותו מאז היום בו שמע אותה לראשונה.

ארול

השיר נכתב בתקופה בה שהה מאיר אריאל בדטרויט, בשלהי שנות השישים. לאור השפעתו הרבה של בוב דילן על יצירותיו של אריאל, נטען בספר הביוגרפיה כי "בשיר הזה מופיע מאיר אריאל שהבשיל כאמן, כאשר תנאי המעבדה בדטרויט אפשרו לו גם לספוג את ההשפעה של דילן וגם להיזהר שלא לחקות אותו. את 'ארול' הוא לא כתב כמו דילן, אלא כמו מאיר אריאל שלומד מדילן איך להיות הוא עצמו".

יש הסוברים כי השיר בעל אופי אוטוביוגרפי ובו מתאר מאיר אריאל את עצמו, גם מהטעם כי בעטיפת האלבום מופיע אריאל על עץ האקליפטוס המוזכר בשיר, וכי ספר הביוגרפיה על חייו של אריאל נקרא בשם השיר. כותב הביוגרפיה, נסים קלדרון, התייחס לנושא זה בציינו כי "מאיר אריאל בונה בשיר הזה דמות, שחציה ביוגרפיה ממשית שלו וחציה ביוגרפיה של חלומותיו ושל סיוטיו".

בשיר מתאר עצמו אריאל כמוקד לשמועות ורכילות, בין היתר בשל היחס החיובי שקיבל מסביבתו והחיבה שהופגנה כלפיו, מנשים וגברים כאחד. בנוסף, מתייחס השיר לעישון צמח המריחואנה כאלמנט המאפיין את דמותו של ארול ("כל מיני חשבו שזה העשב המתוק / אמרו הוא לא טיפס על עץ אם לא ינק").

בסוף השיר ארול מת, וכן מתואר כ-"מתמגנט לחשכה במקום שם יש כאילו" בסמוך לירי הקטלני. עובדות אלו עשויות להציג את האלמנט האוטוביוגרפי כחלקי, אך יש הרואים בכך ביטוי לנטיות האובדניות מהן סבל אריאל. קלדרון התייחס לכך בציינו כי "המשפט נקטע והמאזין תוהה, כאילו מה? ומהו המקום שאליו מתמגנט הבחור החמקמק הזה? אין למאיר אריאל תשובות לשאלות שלו, והוא משאיר בשיר מקום להרבה תשובות אפשריות".

טרמינל לומינלט

השיר "טרמינל לומינלט", הקצבי ביותר באלבום, הוא אחד השירים המושמעים ביותר של אריאל מאז צאתו. השיר מתבסס על שיר קודם שכתב אריאל בשם "תור א. ב. ג.", אותו מסר לאושיק לוי אשר כלל אותו באלבומו "איפה טעינו" שיצא שנתיים קודם. הבית האחרון בשיר "תור א. ב. ג." הוא (בשינויים קלים) הבית הראשון בשיר "טרמינל לומינלט" (”עת השתחררתי, הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה...”)

השיר מתאר לפרטים ובגוף ראשון, ביקור בשדה תעופה למטרה רפואית. יש המפרשים אותו כפחד מפני השיגעון או כתיאור מפורט של אקט מיני.

על ההקבלה לפחד מאיבוד השפיות רמז אריאל עצמו, בסיפור שנהג לספר לפני ביצוע השיר בהופעותיו בשם "סיפור הדשא של השכן", שכלל תיאור ביקורו של אדם ששגרת החיים בקיבוץ העבירה אותו על דעתו בבית הרגעה. מילות הפתיחה של השיר, ”עת השתחררתי, הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה” מיוחסות לשחרורו של המספר מבית חולים נפשי בו היה מאושפז, ויתר השיר לחששו מהשתלטות נוספת של הטירוף עליו. לטרמינל מיוחסת משמעות של המקום אליו מגיע הגיבור כדי להתנתק מן המציאות באופן מבוקר (טרמינל כשער היציאה מן המציאות המקומית), על מנת שלא להתנתק ממנה באופן סופי ("טרמינל" באנגלית). שם השיר עצמו "טרמינל לומינלט", על פי פרשנות זו, מהווה ביצוע כושל מכוון של אנגרמה, אולי כסימול ניסיון מעבר כושל אל השתקפות מקבילה של המציאות המסתיים בשיגעון. "לומינלט" הוא נר שהחדירו אל פי הטבעת של תינוקות על מנת להרגיעם ופורש כתיאור של תרופת הרגעה קיצונית. השיר מסתיים באחד ממשחקי המילים המפורסמים ביותר של אריאל, שאף הוא מכוון לכאורה למחלת נפש ("עין שטופה"):

עכשיו... כבר יותר קל... הלחץ על העין השטופה השלופה הקלופה הצלופה הדלופה הפרופה הטרופה השרופה הצרופה הגלופה. הנה כי כן, עצמי אומר לי, הייתה לנו תרופה.

— "טרמינל לומינלט"

הפרשנות המינית של השיר שואבת משורות כגון: ”עומדת שם קשתית, שני רימונים, עגיל גדול שיער קצר \ כמו איזה מטען חשוד ליד דוכן סוויס אייר \ קצין הביטחון תוקע בה מבט חודר”, ולצידה עצירות גופנית ומנטלית, שמתחילה בשם השיר (לומינלט משמש גם כנגד עצירות), ממשיכה בכניסה לשירותים "להירגע", בהמשך "הולכת ונלחצת לי החוצה הכרעה" (או החראה), ולקראת הסיום "משתחררת לי ההתכווצות". שורת הפזמון ”טרמינל ז'טם איי לאב יו טרמינל, בלה מיה” שמזכירה שירי אהבה, ושורות הסיום ”משתחררת לי ההתכווצות, פתאום את שמי הערב מדליקה התפוצצות, בשדה למטה מתחילה התרוצצות” העשויות להתפרש כתיאור של אורגזמה.

חבית הדגים

חבית הדגים
והעצב הרב שבא מהסתיו ציפורים ברימון תנים בכרמל מילים מחפשות מילים לחשמל ענן מנוקב כוכבים למשל הלילה אולי תהיה חדירה הלילה אולי חדירה
הבית הרביעי בשיר

השיר "חבית הדגים" קרוי על שם הכינוי שניתן למגדלי שמירה של יישובי ספר, שהכילו מקום צר מאוד שהספיק בדרך כלל לשומר אחד בלבד. השיר פורש את הגיגיו של אדם המוצב לבדו בעמדת שמירה ומתרכז במאמצים למציאת "משפט מפתח". הוא התפרש כשיר ארס פואטי שמתאר הקבלה בין הניסיון לכתוב שיר לניסיון ליצור קשר מיני עם אישה ("אוהבת את זה מזדמן", "טוב שאפשר את כל זה בכל זאת לגמור באשה").

ביקורות

"שירי חג ומועד ונופל" מתואר לעיתים כאלבומו הטוב והחשוב ביותר של אריאל^{[דרוש מקור]}. הוא מתואר בדרך כלל כחסר תקדים בשתי נקודות עיקריות: בשימוש העשיר שלו בשפה העברית, ובעיסוקו בנושאים מעוררי מחלוקת. "שיר כאב" תואר כאחד מהשירים הפוליטיים העבריים האמיצים, הבוטים ואף הפסימיים ביותר, כזה המנסה להציג את עומק חומרת הסכסוך הישראלי-ערבי לאשורו, לעומת שירים אחרים העוסקים בדמות הערבי הישראלי כבדרך אגב בלבד ונחשבים לפסיביים יותר בגישתם. "מזכרת למאוננים" הוזכר כדוגמה למקוריותו וייחודו של אריאל ככותב (יחד עם "מכופף הבננות" המוקדם יותר). שם השיר הפך עם השנים להיות ביטוי לתיאור מצגת כלשהי בעלת אופי אירוטי ומפתה (כמו עלוני פרסומת של חברות בגדי-ים).

ב-15 בפברואר 2008, האלבום דורג במקום השביעי ברשימת 50 אלבומי הבכורה הישראליים הטובים בכל הזמנים, מטעם מוסף 7 לילות של עיתון ידיעות אחרונות.

האלבום דורג במקום ה-15 ברשימת 100 האלבומים הישראלים הטובים בכל הזמנים של ידיעות אחרונות ב-2005.

גרסאות כיסוי לשירי האלבום

במסגרת אלבומי ההופעה שהוקלטו לאחר פטירתו של אריאל, ביצעו האחים אריאל גרסת כיסוי של "חבית הדגים", אודי אריאל ביצע את "ד"ר התחכמות" ואת "שיר כאב", להקת שבע, יובל בנאי, שולי רנד וברי סחרוף את "טרמינל לומינלט" ועמיר לב ושלום חנוך את "שיר כאב". אלבום ההופעה "דלתות נפתחות מעצמן" כולל גרסת הופעה רוקיסטית של "טרמינל לומינלט". אחינועם ניני ביצעה אף היא את השיר.

רשימת רצועות

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי מאיר אריאל. 

מס'	שם	משך
1.	שיר כאב	6:59
2.	תקווה	4:11
3.	בתור לשיקוף ריאה	3:37
4.	ארול	6:16
5.	טרמינל לומינלט	4:26
6.	חבית הדגים	5:09
7.	מזכרת למאוננים	5:11
8.	ד"ר התחכמות	4:37
9.	טיפש חכם	4:11

שיר אורח במהדורת התקליטור משנת 1992
מס'	שם	משך
10.	אולה בבו (לקוח מתוך המיני-אלבום עברנו את פרעה)	3:49
משך כולל:		48:30

רשימת המשתתפים באלבום

• מאיר אריאל (שירה, גיטרה אקוסטית)
• אלון הלל (תופים)
• מיקי שביב (גיטרה בס)
• אוהד אינגר (גיטרה בס ב"שיר כאב" ו"חבית הדגים")
• רמי לוין (פסנתר, פסנתר חשמלי)
• גרי אקשטיין (גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית)
• דויד ברוזה (גיטרה אקוסטית)
• שלום חנוך (גיטרה אקוסטית)
• רונן רבן (גיטרה חשמלית)
• טוני בראוור (כינור חשמלי ומנדולינה ב"שיר כאב", "טרמינל לומינלט" ו"טיפש חכם")
• נחום פרפרקוביץ (מלודיקה ב"חבית הדגים")
• טדי קלינג (קונטרבס ב״בתור לשיקוף ריאה״ ו"ארול")
• מורטון קם (סקסופון ב"מזכרת למאוננים")
• פרנקי גליקסמן (אקורדיון)
• שלדון קאהן (מפוחית)
• יהודית רביץ (קולות רקע)
• נורית גלרון (קולות רקע)

לקריאה נוספת

• נסים קלדרון (בשיתוף עודד זהבי), ארול אחד: מאיר אריאל - ביוגרפיה, עמ' 159–175, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2016

קישורים חיצוניים

• מידע על האלבום שירי חג ומועד ונופל באתר MusicBrainz
• האלבום שירי חג ומועד ונופל באתר Discogs
• שירי חג ומועד ונופל, מילים ותווים, מתוך אתר מאיר ברשת
• תרופה, ביקורת על האלבום "שירי חג ומועד ונופל", מתוך אתר השרת העיוור
• מילון אריאל, מתוך אתר מאיר ברשת
• דודי פטימר, ‏יום הכיפורים, הסמים והטעויות: בחזרה לאלבום הראשון של מאיר אריאל, באתר מעריב אונליין, 20 בינואר 2018
• סיפור עטיפת האלבום, בבלוג "סיפור, כיסוי", 22 בפברואר 2011
• ארז טודרס, מאיר אריאל – שירי חג ומועד ונופל, בפודקאסט "אבני דרך"