שיחה:שמחת תורה
הוספת נושאהפטרה[עריכת קוד מקור]
מפטירים ביהושע א'
מתי הקפות? שמיני עצרת או שמחת תורה?[עריכת קוד מקור]
ההקפות שייכות לשמיני עצרת או לשמחת תורה? הערך סותר את עצמו, ובערך שמיני עצרת לא מדובר כלל על הקפות.ladypine 14:48, 7 בינואר 2007 (IST)
- ההקפות הן בשמחת תורה. בארץ ישראל, שמיני עצרת ושמחת תורה נחגגים באותו יום. דניאל צבי • שיחה 16:32, 28 בספטמבר 2007 (IST)
- ראה עריכתי האחרונה אסי אלקיים 23:40, 4 באוקטובר 2007 (IST)
מפטיר בשמחת תורה[עריכת קוד מקור]
מצאתי תשובת רב באתר כיפה, אשר מציין שלושה ספרי תורה שמוציאים בשמחת תורה - הראשון (למיטב ידיעתי מוציאים עוד ספרים "ראשונים" כדי להספיק לאפשר לכל הקהל הגברי לעלות לתורה) משמש לקריאת פרשת וזאת הברכה לפי הנוהג המצויין בערך הנוכחי וכן עבור קריאתו של "חתן בראשית". הספר השני - כלומר ספר תורה נוסף שהוכן מבעוד יום ונגלל לתחילתו - בו קורא "חתן בראשית" את תחילתה של פרשת בראשית. לאחר קריאת שני הספרים הנ"ל, קוראים בספר שלישי, שגם הוא הוכן בדר"כ מבעוד מועד - את המפטיר של פרשת פנחס (הכולל 5 פסוקים= במדבר כ"ט 35-39), המתייחס לתוכנו של היום - קרי: יום שמיני עצרת. מפטיר זה הוא אשר - כפי שנהוג בכל חג ושבת - ממשיך, לאחר סיום הקריאה בתורה, הגבההתה וגלילתה - לקרוא את ההפטרה של החג, שהיא כאמור - כל פרק א' של ספר יהושוע (מתחילתו ועד תומו). להלן הקישור שמהווה אסמכתא (ושכמוהו - כך אני מניח - ניתן למצוא רבים כמותו)- http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=33569 מקווה שהערה זו תוסיף לשיפור הערך. בברכה, GC
- אתה צודק, אך זה מיותר, המידע בערך הוא מספיק. בכל חג וגם ראש חודש ישנו מפטיר מפרשת פינחס (וסתם לידיעתך: גם בכל שבת זה היה אמור להיות כך, אלא ש"וביום השבת..." כולל רק שני פסוקים, פחות מכדי להעלות לתורה). יוסף כרמל - שיחה 22:19, 30 בספטמבר 2010 (IST)
השאלה הכי כללית: למה החג??.[עריכת קוד מקור]
תהיתי לעצמי מדוע לא כתוב למה חוגגים את חג זה. 87.69.136.174 17:30, 24 בספטמבר 2012 (IST)
הערך מוסיף הרבה ידע אבל חסר מקור חשוב מספר הזוהר[עריכת קוד מקור]
כדאי להוסיף את המקור מספר הזוהר: כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת תורה. קודשא בריך הוא אומר לפמליה דיליה חזו בני חביביי דמשתכחין מצערא דילהון ועסקין בשמחה דילי".46.121.97.243 15:36, 25 בספטמבר 2013 (IDT)
- הציטוט שהבאת אינו מופיע בזוהר, ומקורו אינו ידוע. יושב ספר - שיחה 20:25, 26 בספטמבר 2013 (IDT)
משוב מ-6 באוקטובר 2014[עריכת קוד מקור]
לא הבנתי את המשפט השלישי 89.139.11.18 19:49, 6 באוקטובר 2014 (IDT)
משוב מ-13 באוקטובר 2016[עריכת קוד מקור]
יש הרבה מידה אבל לא כתוב כלום על המקור של החג84.108.171.33 16:29, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
משתמש מחק עריכות שלי בערך[עריכת קוד מקור]
שלום רב: ב-11-13 לאוקטובר 2017, הוספתי בסוף הפסקה על ההקפות השניות, תת פסקה לגבי מגמה חדשה של הקפות שניות שהחלה בשנים האחרונות, של אירועים של הקפות שניות הפתוחים לציבור הרחב (כלומר זה שאינו חוגג את שמחת תורה), אשר כוללים דברים שעד לאחרונה לאחרונה לא היו לפני כן בהקפות השניות, כגון ירי זיקוקי דינור, הפעלת מגברים בפול ווליום, ועוד. וב-29 לאוקטובר 2017, המשתמש נרו יאיר, מחק לי את מה שהוספתי בלי לנמק מדוע ובלי כל הסבר. ברצוני לברר מה לא בסדר במה שהוספתי.
אם לא יהיו תגובות, אחזיר את מה שכתבתי. זור987 - שיחה 20:19, 19 בנובמבר 2017 (IST)
- אני לא שמעתי על כל זה (חוץ מרמקולים, שקיימים כבר עשרות שנים). על מה אתה מסתמך? בכמה אירועים מדובר מדי שנה? חמישים? חמש מאות? נרו יאיר • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 20:22, 19 בנובמבר 2017 (IST)
- החל משנת 2012, התחלתי לשמוע על בסיס קבוע זיקוקי דינור במוצאי שמחת תורה בקריית אתא, מה שלא היה בשנים שעברו (ובהמשך הזמן קיבלתי גם תימוכין לכך מאירועים של הקפות שניות כמו זה שנערך כיום מדי שנה בהיכל הספורט ברוממה שבחיפה [שגם הוא, לא ידעתי על קיומו עד ל-2012]), בנוסף, גדלו מספר המוקדים בקריית אתא, מהם נשמעה מוזיקה. החל מ-2016, החלו לסקר בידיעות אחרונות וב-Walla את ההקפות השניות, מה שלא ראיתי בשנים שעברו, ובכללי עד לעשור הנוכחי, כלל לא ידעתי על קיומם של כל האירועים האלו של ההקפות השניות שאני שומע בתקשורת, ושזה די נראה לי משהוא חדש יחסית ובגלל זה כתבתי את מה שכתבתי. זה די נראה לי רק לאחרונה שהציבור החילוני לוקח חלק בחגיגות שמחת תורה. הציבור החילוני לא חוגג על פי רוב את החג, משום שהוא לא הולך לבית הכנסת ומתפלל וכן קורא את פרשת השבוע (חוץ אולי מביום הכיפורים). זור987 - שיחה 21:15, 19 בנובמבר 2017 (IST)
- עושה רושם שאתה משליך מהחוויה האישית שלך על כלל ההתרחשות בישראל ובעולם. זו טעות מתודולוגית, מלבד מה שמדובר במחקר מקורי. הנה למשל דיווח על הקפות שניות ב-ynet משנת 2009. נרו יאיר • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 21:35, 19 בנובמבר 2017 (IST)
- הכתבה שנתת היא ממש לא מה שאני מתכוון כאשר אני אומר על זה שאמצעי התקשורת החלו לאחרונה לסקר את ההקפות השניות, בדומה לאירועי יום העצמאות. היא מסקרת את כלל אירועי סוכות מ-2009, וכמעט שלא מתייחסת להקפות השניות. אני מתכוון לכתבות בסגנון משהוא כזה, שמתייחסת למנהג כאילו הוא הפך בשנים האחרונות לפופולארי מאוד בקרב הציבור הרחב. עד לשנים האחרונות, לא הייתי רואה כאלו סיקורים שכאלו על ההקפות השניות בעיתונות לאחר מוצאי שמחת תורה, וזה באמת נראה בגלל זה כאילו המנהג הפך לפתע לכל כך פופולארי בקרב הציבור החילוני, כאשר בעבר הוא היה הרבה פחות נפוץ, ועצם העובדה שהשנה היו מוקדים נוספים של הקפות שניות שעד אז לא היו לפני כן (כמו הכותל המערבי למשל), מאששת את מה שאני אומר. זור987 - שיחה 08:38, 20 בנובמבר 2017 (IST)
- הי זור987, אני יכולה לומר שהתעניינתי בהקפות שניות מאז שיש לי ילדים, ולכן אני שמה לב לפרסומים האלו כבר תשע שנים. אבל זה לא אומר שהם לא היו קודם. בברכה אמא של גולן - שיחה 08:49, 20 בנובמבר 2017 (IST)
- הנה ידיעה על הקפות שניות בדבר משנת 1971. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ח • 13:06, 20 בנובמבר 2017 (IST)
- לא ראיתי את הידיעות שלך בפעם האחרונה שהגעתי לדף השיחה ולכן אני מגיב רק עכשיו. הן דומות מאוד למה שאני רואה כיום בידיעות אחרונות וכן בוואלה וגורמי תקשורת נוספים. מעניין אם כן למה בקושי ראיתי כתבות בנושא ובמיוחד סיקורים אינטנסיביים של ההקפות השניות לפני שנת 2016. זור987 - שיחה 08:02, 23 בדצמבר 2017 (IST)
- זאת שאלה מעניינת, אבל חשוב אף יותר להבין שמה שאתה או אני לא ראינו בתקשורת לא יכול להיות בסיס לעריכה בויקיפדיה. נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תשע"ח • 23:26, 23 בדצמבר 2017 (IST)
- לא ראיתי את הידיעות שלך בפעם האחרונה שהגעתי לדף השיחה ולכן אני מגיב רק עכשיו. הן דומות מאוד למה שאני רואה כיום בידיעות אחרונות וכן בוואלה וגורמי תקשורת נוספים. מעניין אם כן למה בקושי ראיתי כתבות בנושא ובמיוחד סיקורים אינטנסיביים של ההקפות השניות לפני שנת 2016. זור987 - שיחה 08:02, 23 בדצמבר 2017 (IST)
- הנה ידיעה על הקפות שניות בדבר משנת 1971. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ח • 13:06, 20 בנובמבר 2017 (IST)
- הי זור987, אני יכולה לומר שהתעניינתי בהקפות שניות מאז שיש לי ילדים, ולכן אני שמה לב לפרסומים האלו כבר תשע שנים. אבל זה לא אומר שהם לא היו קודם. בברכה אמא של גולן - שיחה 08:49, 20 בנובמבר 2017 (IST)
- הכתבה שנתת היא ממש לא מה שאני מתכוון כאשר אני אומר על זה שאמצעי התקשורת החלו לאחרונה לסקר את ההקפות השניות, בדומה לאירועי יום העצמאות. היא מסקרת את כלל אירועי סוכות מ-2009, וכמעט שלא מתייחסת להקפות השניות. אני מתכוון לכתבות בסגנון משהוא כזה, שמתייחסת למנהג כאילו הוא הפך בשנים האחרונות לפופולארי מאוד בקרב הציבור הרחב. עד לשנים האחרונות, לא הייתי רואה כאלו סיקורים שכאלו על ההקפות השניות בעיתונות לאחר מוצאי שמחת תורה, וזה באמת נראה בגלל זה כאילו המנהג הפך לפתע לכל כך פופולארי בקרב הציבור החילוני, כאשר בעבר הוא היה הרבה פחות נפוץ, ועצם העובדה שהשנה היו מוקדים נוספים של הקפות שניות שעד אז לא היו לפני כן (כמו הכותל המערבי למשל), מאששת את מה שאני אומר. זור987 - שיחה 08:38, 20 בנובמבר 2017 (IST)
- עושה רושם שאתה משליך מהחוויה האישית שלך על כלל ההתרחשות בישראל ובעולם. זו טעות מתודולוגית, מלבד מה שמדובר במחקר מקורי. הנה למשל דיווח על הקפות שניות ב-ynet משנת 2009. נרו יאיר • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ח • 21:35, 19 בנובמבר 2017 (IST)
- החל משנת 2012, התחלתי לשמוע על בסיס קבוע זיקוקי דינור במוצאי שמחת תורה בקריית אתא, מה שלא היה בשנים שעברו (ובהמשך הזמן קיבלתי גם תימוכין לכך מאירועים של הקפות שניות כמו זה שנערך כיום מדי שנה בהיכל הספורט ברוממה שבחיפה [שגם הוא, לא ידעתי על קיומו עד ל-2012]), בנוסף, גדלו מספר המוקדים בקריית אתא, מהם נשמעה מוזיקה. החל מ-2016, החלו לסקר בידיעות אחרונות וב-Walla את ההקפות השניות, מה שלא ראיתי בשנים שעברו, ובכללי עד לעשור הנוכחי, כלל לא ידעתי על קיומם של כל האירועים האלו של ההקפות השניות שאני שומע בתקשורת, ושזה די נראה לי משהוא חדש יחסית ובגלל זה כתבתי את מה שכתבתי. זה די נראה לי רק לאחרונה שהציבור החילוני לוקח חלק בחגיגות שמחת תורה. הציבור החילוני לא חוגג על פי רוב את החג, משום שהוא לא הולך לבית הכנסת ומתפלל וכן קורא את פרשת השבוע (חוץ אולי מביום הכיפורים). זור987 - שיחה 21:15, 19 בנובמבר 2017 (IST)
דיווח שאורכב ב-11 באוקטובר 2020 - בקשה להוספת מידע ולא טעות[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
תיקן/חודש את המנהג הרב ידידיה פרנקל שהיה הרב הראשי של תל אביב חמו של הרב לאו שליט"א.
- כוונתו של המדווח כמובן להקפות השניות, עליהן מספר הרב לאו בספרו אל תשלח ידך אל הנער שהן הונהגו על ידי חמיו הרב יצחק ידידיה פרנקל. בערך מופיע, בלא מקור, שהמנהג חודש על ידי בנו של הרב פרנקל, הרב איסר, אולם ברור שזהו טעות, כיוון שבשנת 42 הרב איסר היה בן 9.david7031 • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"א • 01:16, 11 באוקטובר 2020 (IDT)