שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי, אחד ממועדי ישראל, החל בכ"ב בתשרי. זהו לכאורה יומו השמיני של חג הסוכות, אולם הוא נחשב חג בפני עצמו ואינו קשור לסוכות, אלא סמוך לו בלבד, ודיניו כדיני יום טוב.

בארץ ישראל חל באותו היום גם שמחת תורה, וזהו השם הפופולרי והמוכר יותר ליום זה. אולם אין מדובר באותו החג: שמיני עצרת הוא חג מקראי, ואילו שמחת תורה נקבע רק בימי הגאונים. בארצות חו"ל, שבהן נהוג יום טוב שני של גלויות, ההבדלה בין שני החגים ברורה: היום השמיני לחג סוכות, כ"ב תשרי, הוא שמיני עצרת, ולמחרתו, בתאריך כ"ג תשרי, נחגג יום שמחת תורה.

המקרא מציין את החג מיד לאחר חוקי חג הסוכות:

	וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים" (פסוק יב.). בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (פס' לה-לח)
– במדבר, פרק כט

להבדיל משאר החגים, בהם מובלטים הניסים והנפלאות שעשה אלוהים לעם ישראל, בשמיני עצרת לא חוגגים מאורע מסוים אלא שמחים באלוהים כמבואר בילקוט שמעוני.

המונח "עצרת", פירושו 'אספה', בעיקר לצורך תפילה והקרבת קרבנות. ביום ה"עצרת" המלאכה הייתה אסורה. גם יום שביעי של פסח נקרא "עצרת" (דברים טז ח), וכן חג השבועות נקרא כך בפי חז"ל.

לחגים במקרא יש, מלבד המשמעות הדתית, גם צד חקלאי: חג הסוכות נקרא גם "חג האסיף": "וְחַג הָאָסִף בְצֵאת הַשָנָה בְאָסְפְךָ אֶת־מַעֲשֶיךָ מִן־הַשָדֶה" (שמות כג, טז). תקופה זו היא תחילת ימות הגשמים בארץ ישראל, לכן נהוג בשמיני עצרת לומר את תפילת הגשם המציינת את תחילת עונת הגשמים ובקשת שנה ברוכה. כמו כן, ביום זה מתחילים להזכיר את ירידת הגשמים בתפילת עמידה, באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם". בימי בית שני היו מנהגים נוספים הקשורים במים, כגון ניסוך המים, שמחת בית השואבה ואמירת הושענות. יסודם של מנהגים אלו קדום ככל הנראה.

הסברים שונים ניתנו למשמעותו של חג זה. אחד המפורסמים שבהם, המבוסס על דברי חז"ל בגמרא , הוא ששמיני עצרת מבטא את קשר האהבה המיוחד בין הקדוש ברוך הוא לישראל, בשונה מימי חג הסוכות שיש בהם מאפיינים המבטאים אוניברסליות. לפי חז"ל זהו ההסבר לעובדה שבחג הסוכות מקריבים בבית המקדש שבעים פרים (כנגד שבעים אומות העולם) ובשמיני עצרת מקריבים פר אחד כנגד עם ישראל בלבד.

הבדלים הלכתיים בין שמיני עצרת לסוכות

פז"ר קש"ב הוא סימן תלמודי (הנזכר במסכת ראש השנה דף ד ע"ב ועוד) המציין שישה דינים שבהם נבדל חג שמיני עצרת מחג הסוכות. דינם אלו מבטאים את היותו של שמיני עצרת "רגל בפני עצמו" (לשון חז"ל), מה שאין כן שביעי של פסח המשמש המשך לחג המצות כולו.

• פֵּ‏יִּ‏‏ס – בבית המקדש היה נהוג להטיל גורל (פיס) בין עשרים וארבע משמרות הכהונה על תפקיד הקרבת הקרבנות ברגלים (בשאר השנה הקריבו לפי הסדר המפורש בדברי הימים). על קרבנות חג הסוכות לא נערכה כל הגרלה, ואילו בשמיני עצרת נערך הגורל הרגיל.

• זמן – ברכת הזמן, המוכרת יותר כברכת שהחיינו הנהוגה בחגים. ברכה זו נאמרת רק ביום הראשון של החג, ולמרות זאת היא נהוגה גם בשמיני עצרת.

• רגל – פירושים רבים מובאים בדברי הראשונים. כך, למשל, רש"י הסביר שהכוונה ב"רגל" היא שאין יושבים בסוכה בשמיני עצרת (בארץ ישראל). פירוש אחר, אף הוא משל רש"י, הוא "שאין שם חג סוכות עליו". וביארו התוספות: "ורוצה לומר דבברכת המזון והתפילה מזכירין שמיני עצרת ולא סוכות". רבינו חננאל והרי"ף פירשו ששמיני אחרת דוחה את האבלות (השלושים). ועוד מספר פירושים נוספים.
• קרבן – קרבנות שמיני עצרת שונים מקרבנות חג הסוכות. בסוכות מקריבים פרים רבים (בין 13 ל-7), 2 אֵילִים (=הזכר בכבשים) וארבעה עשר כבשים מידי יום, ואילו בשמיני עצרת מקריבים פר אחד, אַ‏יִ‏ל אחד ו-7 כבשים.

• שיר – בכל ימי חג הסוכות היו הלויים אומרים, בבית המקדש על הדוכן, מזמורי תהילים המדברים "על עסקי מתנות עניים מפני שזמן אסיפה הוא ועת ליתן לקט שכחה ופאה ומעשרות שישמעו ויפרשו בעין יפה" (רש"י). בשמיני עצרת השיר הוא לא מסדר שירי החג אלא שיר לעצמו: "למנצח על השמינית" (אלא אם כן חל בשבת, שאז נדחה מפניה). ומוסיף רבנו תם: בימי החג לא היו אומרים שיר שלם אלא חציו היום וחציו מחר, ובשמיני עצרת היו אומרים שיר שלם. פירוש מחודש ל'שיר' מביא הרוגאצ'ובי: השיר הוא הלל.

• ברכה – גם בזה נחלקו הראשונים. עפ"י רשי, זו ברכת המלך ומקורה מהתוספתא: "ברכה לעצמו שנאמר ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך", וברכת המלך הייתה בשמיני עצרת בלבד. רבנו תם מפרש שהכוונה ב'ברכה' היא הזכרת שמיני עצרת בברכת המזון ובברכות התפילה והקידוש.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
	פורטל שבת ומועדי ישראל

• שמחת תורה

קישורים חיצוניים

• הרב אורי שרקי, שיעורים על סוכות ושמיני עצרת, סדרת שעורים, מתוך האתר של הרב אורי שרקי ואתרים אחרים.

הלכות שמיני עצרת בקיצור שולחן ערוך

• שמיני עצרת, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"

הערות שוליים

הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.