שיחת ספאם
שיחת ספאם היא כינוי לשיחת טלפון שבה מושמעת לנמען הודעה מוקלטת ובה תוכן שיווקי בלא שהנמען הסכים לכך. זו צורה נוספת של דואר זבל.
שיחות הספאם מהוות מטרד למשתמשים בטלפונים שכן הם נדרשים להקדיש מזמנם ותשומת לבם לענות לטלפון במחשבה שמישהו מחפש אותם, אך כאשר הם עונים, הם מגלים שעשו זאת רק בשביל לשמוע הודעה מוקלטת שיווקית.[1] שיחות אלו נעשות לעיתים בשעות לא שגרתיות ומהוות הפרעה כפולה לנמענים[2].
עם עליית השימוש בתוכנות אוטומציה לשיחות, היקף התופעה גדל והפך למטרד של ממש.
שיחות הספאם למטרות שיווקית נאסרו בישראל כחלק מחוק הספאם[3], אך תופעה זו עדיין נפוצה בקרב ארגוני צדקה משום שהם אינם עונים להגדרת חוק הספאם כ'דבר פרסומת'.
לעיתים משתמשים המפרסמים בצינתוק, כלומר מחייגים לנמען שיחה קצרה ומנתקים, וכאשר הוא חוזר למספר זה מושמעת לו הודעה מוקלטת שיווקית. פעולה זו הוזכרה בחוק הספאם ואסורה על פי חוק.
היקף התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת Truecaller מפרסת מדי שנה דו"ח על היקף תופעת שיחות הספאם בעולם ובישראל, בשנת 2019 ממוצע שיחות הספאם בישראל היה 9.1 שיחות לחודש לכל משתמש (מקום 16 בטבלה העולמית). האפליקציה זיהתה בשנת 2019 כ-26 מיליארד שיחות ספאם ברחבי העולם[4].
תופעת הספאם המופעלת על ידי גורמים פוליטיים שכיחה בישראל משום שהם אינם נכללים בחוק הספאם[4].
בדו"ח אחר נמצא כי בארצות הברית בלבד בשנת 2019 בוצעו 5 מיליון שיחות ספאם מדי חודש[5].
חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקפו סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים)[6], המכונה 'חוק הספאם' לפיו "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען".
דבר פרסומת מוגדר בחוק כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת, וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה", אך אינו כולל תעמולה פוליטית והתרמה לצורכי בחירות.
תיקון מספר 72 שעבר בכנסת ב-23 במאי 2018 מרחיב את הגדרת המונח 'דבר פרסומת' וכולל בחוק גם מסרים שמטרתם לגרום לנמען לחייג למספר המצוין במסרים אלה אם על ידי שיחה אוטומטית או על ידי צינתוק, אף אם מטרתו של מבצע השיחה אינו לשכנע את מקבל השיחה לרכוש מוצר או לתרום[7][8], (בשונה משאר סוגי דואר הזבל האסורים בחוק רק אם הוא מציע לנמען דבר פרסומת). הרחבת החוק הזו נועדה למנוע את השימוש הרחב הקיים בפעולות של חיוג אוטומטי וצינתוקים שנעשו על ידי מערכות של שירותי תוכן שונים, מפעילים אלו השתמשו בפרצה בחוק שאינה אוסרת אלא על הודעה שהיא דבר פרסומת כהגדרתה בחוק (רכישת מוצר או בקשת תרומה) ורווחיהם נבעו מתמלוגי הקשר של חברות הסלולר[9].
למרות החוק והרחבותיו, תופעת הצינתוקים ושיחות הספאם עדיין נפוצה מאוד[10], ונפוצה עוד יותר בטלפונים ה'כשרים' שחסומים לאינטרנט, מייל וSMS ומאמצי הספאמרים מתרכזים בשיחות הספאם[11].
למרות שבחוק הספאם לא נאסר קיום שיחות טלפון על ידי נציג אנושי, במקרה של הטרדה והמשך התקשרויות לאחר בקשת הנמען הדבר מהווה הטרדה ואסור על פי סעיף 30 לחוק התקשורת, במספר פעמים שהוגשה תביעה בגין הטרדה שכזאת פסק בית המשפט פיצויים גבוהים לתובעים[12].
מאבק למניעת שיחות ספאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעבר לחקיקה מתקיים מאבק מתמיד להתמודד עם התופעה, אחת מן הפעולות היא פיתוחן של אפליקציות שיתופיות שבהן מדווחים המשתמשים על מספרים המשמשים לשיחות ספאם כגון Truecaller.
מיום 1 בינואר 2023 נכנס לתוקפו מאגר "אל תתקשר אליי" שקודם על ידי מירב כהן ואורנה ברביבאי שמאפשר לאזרחים להירשם למאגר שימנע משיחות שיווקיות להתקשר אליהם ויחייב את המשווקים לבדוק קודם השיחה אם הנמען מופיע ברשימה, החוק מאפשר לממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן להטיל עיצום כספי בגובה של 45 אלף שקל לתאגיד ו-25 אלף שקל לעוסק פרטי על עוסק שפנה לצרכן, על אף שמספרו הופיע במאגר "אל תתקשר אליי", וכן להטיל עיצום כספי, בגובה של פי שלושה מהעיצום הכספי המקורי, במקרה שבו עוסק הפר צו הפסקה מנהלי[13].
צינתוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צינתוק
פעמים רבות שיחת הספאם נעשית על ידי צינתוק כלומר התקשרות טלפונית קצרה שנעשית שלא על מנת שהנמען יענה לשיחה אלא כדי לפתות את מקבל הצינתוק להשיב שיחה למספר הטלפון ממנו הגיע הצינתוק. כאשר מקבל השיחה חוזר אל מספר הטלפון שהתקשר אליו, מושמעת לו הודעה מוקלטת.
שיחת ספאם באופן זה בעיתית יותר, שכן מעבר להטרדה הרגילה הקיימת בשיחת ספאם, הדבר מגלגל את העלות של שיחת הטלפון על הנמען בניגוד לרצונו (לו ידע שמדובר בשיחת ספאם).
פעולת הצינתוק נאסרה במפורש בתיקון 72 לחוק הספאם, ואסורה אף אם מבצע הצינתוק לא הציע לנמען דבר פרסומת או בקשת תרומה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דו"ח הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הצעת חוק הגנת הצרכן תשע"ז - 2017
- פיצוי בגין משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה של הנמען (חוק הספאם), באתר כל זכות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , הצעת חוק הגנת הצרכן התשע"ז - 2017, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן - ^ טרנד בקווי הנייעס: צנתוקים והטרדות, באתר כיכר השבת
- ^ הטרדות טלפוניות מחברות שיווק ובתי עסקים - כיצד מתמודדים?, באתר www.consumers.org.il
- ^ 1 2 דירוג הספאם העולמי: הפוליטיקאים הישראליים מככבים, באתר גיקטיים, 13 בדצמבר 2019
- ^ שיחות ספאם? בארה"ב פועלים נגד המפגע שמטריד את הצרכנים, באתר כלכליסט, 7 ביוני 2019
- ^ חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח-2008, ס"ח 2153 מ-1 ביוני 2008
- ^ תיקון 72 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשע"ח 2018.
- ^ עו"ד טל קפלן, עו"ד טל קפלן, ישראל: תיקון לחוק הספאם מרחיב את המונח "דבר פרסומת", באתר www.law.co.il
- ^ מתוך דברי ההסבר להצעת החוק
- ^ הלל גרשוני, חוק הסתם: עשר שנים אחרי, חוק הספאם נכשל לחלוטין, באתר מידה, 28 במאי 2018
- ^ שר התקשורת יועז הנדל לציבור החרדי: פועל לטיפול בתופעת הצינתוקים המטרידים, באתר בימה
- ^ שיחות מכירה טלפוניות - אומנם לא ספאם, אבל הטרדה שמזכה בפיצוי, באתר תביעות קטנות, 13 בספטמבר 2017
- ^ סיון חילאי, מאגר "אל תתקשר אליי" החל לפעול: כך תוכלו להירשם, באתר ynet, 12 בדצמבר 2022