פוליטיקה של ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Emblem of Israel.svg
הממשל בישראל
נשיא המדינה
ראובן ריבלין
ממשלת ישראל - הממשלה ה-33
ראש הממשלה
בנימין נתניהו
ממלא מקום ראש הממשלה
לא מונה באופן רשמי
היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין
הכנסת - משכן הכנסת
יושב ראש הכנסת
יולי אדלשטיין
חבר הכנסת
ועדות הכנסת
חוקי יסוד
בתי המשפט בישראל
בית המשפט העליון
נשיא בית המשפט העליון
אשר גרוניס
בית המשפט הגבוה לצדק
המשפט בישראל
הבחירות בישראל
מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל
פוליטיקה בישראל
הפרדת הרשויות בישראל
יחסי החוץ של ישראל

פורטל - הממשל בישראל

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים. הגושים הפוליטיים העיקריים בפוליטיקה הישראלית ובכנסת בפרט משויכים לזרמים האידאולוגיים של הימין, השמאל והמרכז. חלוקה זו אמנם דומה לפוליטיקה במדינות רבות בעולם - אך בישראל יש לה משמעויות ויישומים ייחודיים. ובדומה בחברות ומדינות בעולם, משתנה מעת לעת, משמעות המונחים בציבוריות ובתקשורת בישראל.

בנוסף לשלושת הגושים המרכזיים וגם במקביל להן, קיימות קבוצות סקטוריאליות מוגדרות באוכלוסייה: החרדים, העולים מארצות ברית המועצות לשעבר, והערבים. אל חלוקה זו נוספת החלוקה העדתית אצל היהודים: למזרחים ולאשכנזים.

התגבשות הזרמים הפוליטיים בישראל החלה עוד בתקופת היישוב בשנות ה-20 של המאה ה-20, בדמותם של תנועת העבודה, הציונות הדתית, החוגים "האזרחיים" (כגון הציונים הכלליים) והרוויזיוניסטים.

השיח הפוליטי בישראל נע בעיקר סביב הציר הביטחוני-מדיני, זאת בניגוד למדינות אירופה שם החלוקה היא בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי. לפי הציר הזה מוגדרים גם מחנות השמאל והימין בכלל. החלוקה בין ימין ושמאל בפוליטיקה הישראלית נעשית בעיקר לפי הפרמטרים הבאים: היחס לפלסטינים, היחס להתנחלויות, ביחס לכלכלה, יחסי דת ומדינה ובחלוקת המשאבים הכלכליים של המדינה.

מליאת הכנסת - בית הנבחרים הישראלי
פתקי הצבעה של מפלגות בקלפי

נושאי חתך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחס לפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמדה הבסיסית של השמאל היהודי בישראל מושתתת על הכרה בזכויות של הפלסטינים בארץ ישראל (ובשמאל הרדיקלי - אף בזכויות הבלעדיות שלהם על כל הארץ). זכות היהודים על ארץ ישראל, צריכה לסגת במידה רבה או מועטה בפני זכויות הפלסטינים על פי תפיסת השמאל. מחנה השמאל דוגל ברובו הגדול בפתרון שתי מדינות לשני עמים ובחתירה לפשרה עם הפלסטינים הכוללת הקמת מדינה פלסטינית אשר במקרים רבים, כולל גם פינוי של מתנחלים בהסכמה או בכוח, ובמיעוטו בפתרון מדינה אחת דו-לאומית.

העמדה הבסיסית של הימין היהודי מתבססת על זכותם של היהודים על ארץ ישראל (מסיבות דתיות או היסטוריות או בשל הצורך בהבטחת קיומה של מדינת ישראל). גם הימין, ברובו הגדול, חותר לפשרה עם הפלסטינים ולשם כך מוכן לוויתורים גדולים לעומת עמדותיו המקוריות (אם כי הוויתורים המוצהרים של הימין פחותים, בדרך כלל, במידה רבה, מאלה של השמאל). נכונותם של חוגי ימין רבים לוותר על חלקים מארץ ישראל אינה מתבססת על זכות של הפלסטינים על ארץ ישראל אלא על צורך ליישב את הסכסוך עמם. חלק אחר בימין, בעיקר בימין הדתי מאמין בארץ ישראל השלמה. בימין דעות שונות, ביניהן מתן אוטונומיה לפלסטינים או הפיכתם לאזרחים ירדנים ועד כדי הסכמה ל"שתי מדינות לשני עמים" (אם כי לא כ"משאת נפש"). בימין הרדיקלי (ובעבר גם בשמאל הסוציאליסטי) מוצע גם טרנספר של הפלסטינים, בהסכמה או בכוח. בגלל החשדנות הרבה של הימין כלפי הפלסטינים וכוונותיהם האמיתיות, הימין שם דגש על משא ומתן זהיר, תוך קבלת ערבויות בינלאומיות ופלסטיניות, כדי להבטיח שאופיה, ביטחונה ואינטרסיה של ישראל לא יפגעו.

יש לציין כי קיימת סימטריה הפוכה בעמדות של שמאל וימין כלפי הפלסטינים בקרב יהודים וערבים בישראל. אצל יהודים - השמאל מצדד יותר בוויתורים לפלסטינים ואצל הערבים - השמאל מצדד יותר בוויתורים ליהודים[דרוש מקור]. בימין - היהודים עומדים יותר על זכויותיהם והערבים עומדים יותר על זכויות הפלסטינים.

היחס לטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמאל המתון דוגל בעקירת הסיבות המובילות לדעתו לטרור (הכיבוש, המצור על עזה, וכו') בד בבד עם פעילות ממוקדת נגד הטרוריסטים. השמאל הרדיקלי והמפלגות הערביות מתנגדים גם לפעולות צבאיות כנגד פעילי טרור.
הימין סבור, כי היות שהטרור התקיים גם לפני "הכיבוש" ולפני "המצור על עזה" - אין אלה יכולים להחשב כגורמי הטרור והוא דוגל בדיכוי הטרור בכוח צבאי, ובסיכולים ממוקדים כנגד מחבלים מכל הדרגים.

היחס להתנחלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימין הציוני דוגל בהתיישבות בשטחים, ואילו השמאל תומך בפירוק חלק מההתנחלויות ומסירת השטחים לידי הפלסטינים. מיעוטו של השמאל הציוני וכל השמאל הרדיקלי (ואף רוב הערבים, שמאל וימין כאחד) תומכים בפירוק כל ההתנחלויות. בעבר הימין הציוני דגל ברעיון ארץ ישראל השלמה, אולם כיום מטרה זו היא נחלתו הכמעט בלעדית של הימין הדתי, בעוד הימין החילוני ברובו מוכן להכיר, בצער ובלית ברירה, בפשרה טריטוריאלית כלשהי. כיום, רוב הימין המתון ומחנה המרכז בישראל תומכים בהשארת רוב ההתנחלויות (ובעיקר הגושים הגדולים וההתנחלויות שקרובות לקו הירוק) תחת ריבונות ישראל. גם השמאל אינו אחיד בגישתו להתנחלויות: בעוד חוגי שמאל מסוימים קוראים לחתירה למשא ומתן עם הפלסטינים בנושא השטחים, חוגי שמאל אחרים קוראים לפינוי מלא של ההתנחלויות גם ללא הסכמה בצד הפלסטיני.

יחסי דת ומדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא יחסי דת ומדינה מציף מחלוקת הקשורה להגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המחלוקת נוגעת למתחים שבין שני מרכיבי ההגדרה, ולשאלה האם יש להגדיר את המדינה כיהודית במובן הדתי של המילה, או במובן הלאומי בלבד. בסוגיות דת ומדינה החלוקה היסודית אינה לימין ושמאל אלא לחילונים ודתיים. רוב החילונים תומכים בביטול חוקים דתיים, לעומת רוב הדתיים התומכים בשימורם‏[1]. עמדה דתית רדיקלית תומכת בחקיקה דתית עד כדי הפיכת המדינה למדינת הלכה, במטרה לחזק את זהותה היהודית של המדינה.

מדיניות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אין חפיפה מובהקת בין העמדה המדינית לזו הכלכלית. ככלל השמאל הישראלי תומך בהרחבת מעורבות הממשלה במשק והרחבת מדינת הרווחה. בקרב השמאל הרדיקלי, הן הציוני והן הלא-ציוני ישנם המחזיקים בעמדות מרקסיסטיות.‏[2] רבים בימין קוראים גם הם להרחבת מדינת הרווחה ומעורבות הממשלה במשק. חלק מתנועות המרכז (כמו שינוי, המפלגה הליברלית הישראלית ואחרות) וכן חלקים מהימין נוטים יותר לליברליזם כלכלי.

הזרמים הפוליטיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן החלוקה המקובלת לזרמים הפוליטיים העיקריים בארץ. החלוקה על פי קווים אלה נובעת מההתפלגות הקואליציונית שבאופן היסטורי נחלקת בין גוש ה"ימין", בהובלת הליכוד, לבין גוש ה"שמאל", בהובלת המערך, עם ניסיונות חוזרים ונשנים של מפלגות שונות ליצור "מרכז" יציב. עם זאת, ערכי היסוד של ציונות ודמוקרטיה משותפים לגוש ה"מרכז" ולרובם המכריע הן של גוש ה"שמאל" והן של גוש ה"ימין". מרבית החברה הישראלית חלוקה בדרכי מימושם של אותם ערכי יסוד. לעומת זאת, האגפים הרדיקליים בימין ובשמאל עשויים להתנגד לציונות, לדמוקרטיה, או לשני הערכים גם יחד, מתוך נשיאת ערכי יסוד אחרים (כגון לאומנות יהודית, לאומנות ערבית, פוסט-ציונות, או חרדיות).

הימין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארגוני ימין בישראל
הקו הירוק ויהודה ושומרון - ממוקדי המחלוקת בין הימין והשמאל בישראל

הימין בישראל דוגל בלאומיות יהודית, ומאוחד בעיקרון שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת העם היהודי. בעוד על אופייה הדתי של המדינה ועל אופיה הדמוקרטי יש דעות שונות, החל מהפרדת דת ומדינה ודמוקרטיה ליברלית ועד מדינת הלכה, יש הסכמה שעל ישראל לשמור על אופייה היהודי-לאומי ושלילה מוחלטת של כל טענה כלפי ישראל לוותר על אופייה היהודי וסמליה. הימין נצי ותומך במיגור הטרור באמצעות כוח צבאי, משא ומתן זהיר עם הערבים המבוסס על "שלום תמורת שלום" עם מינימום מסירת שטחים. כמו כן, חלק ניכר מהימין תומך בארץ ישראל השלמה ובהתנחלויות ביהודה ושומרון.

הימין בישראל מונהג, באופן מסורתי, על ידי מפלגת הליכוד, על גלגוליה השונים, לאחר שתנועת החרות התאחדה עם המפלגה הליברלית ועם מספר מפלגות ימין אחרות. התנועה מייצגת את חזונו של זאב ז'בוטינסקי ודרכו של מנחם בגין למדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית המבוססת על זכותו של עם ישראל על כל ארץ ישראל, ומציגה עצמה כחלופה למפלגת העבודה גם בתפיסתה הכלכלית התומכת בשוק חופשי.

פרט לליכוד, מחנה הימין בישראל מיוצג בכנסת על ידי ישראל ביתנו, הבית היהודי, תקומה ומחוצה לה על ידי מועצת יש"ע, גוש אמונים ושלל תנועות אחרות. מחנה זה, המכונה המחנה הלאומי, מתאפיין בגישה ניצית כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי, הוא מאמין שהערבים אינם מעוניינים בשלום אמת וכל הדיבורים על הסכם הם הונאה שמטרתם להחליש את ישראל ולהקים בסיסי טרור קדמיים בשטחים. לפיכך, הם מאמינים בגישה תקיפה כנגד הטרור הפלסטיני והתנגדו להסכמי אוסלו, אותם הם ראו כתרמית ערבית. הימין סבור שאפשר למגר את הטרור באמצעות פעולות צבאיות ותמך במבצעים דוגמת חומת מגן וכן במדיניות הסיכולים הממוקדים. רוב הימין תמך בארץ ישראל השלמה ומתנגד לעקירת יישובים, אולם בתנאים שנוצרו בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 מוכנים ראשי שלוש המפלגות הגדולות בימין, המהוות רוב מוחלט בו, (בנימין נתניהו מהליכוד אביגדור ליברמן מישראל ביתנו ונפתלי בנט מהבית היהודי) לפשרה טריטוריאלית אך מתנגדים לחלוקת ירושלים.

רוב הדתיים הלאומיים נוטים באופן מובהק לימין, כאשר בציונות הדתית יש מספר זרמים: הקיבוץ הדתי, הזרם הממלכתי, הזרם החרדי-לאומי והזרם הנצי יותר (שיש המכנים אותו "נוער הגבעות"). כמו כן, חלק מבני הציונות הדתית (כ 15%) הם תושבי ההתנחלויות ותומכים בתנועת גוש אמונים. בציונות הדתית פועל גם זרם של שמאל-דתי (המזוהה פוליטית עם מפלגת מימד ותנועת ציונות דתית ריאלית), אך מדובר בזרם קטן יחסית. המפד"ל, מפלגת דתית-לאומית שייצגה הלכה למעשה את הציונות הדתית, הייתה בעבר מפלגת מרכז-שמאל, בעלת ברית של מפא"י ושל מפלגת העבודה. אולם בעשורים האחרונים, כשההיבטים המדיניים זכו להדגשה יתרה בפוליטיקה הישראלית, נוצר פער בין המפלגות והמפד"ל מצאה עצמה בין מפלגות הימין, על רקע היותה תומכת בהתיישבות בארץ ישראל כולה ומתנגדת בנחרצות לכל ויתור טריטוריאלי, תהליך ששיאו בריצה המשותפת עם מפלגת האיחוד הלאומי.

את הזרם הנצי יותר מייצגות תקומה שמיוצגת בכנסת כחלק מסיעת הבית היהודי ונתמכת על ידי מולדת. מפלגות אלה דוגלות בטרנספר כפתרון לסכסוך.

ככל הנראה, רוב הימין בארץ הוא בעל נטייה מסורתית ופרו-שמרנית, אם כי יש מחנה ימין נרחב שהוא חילוני מובהק. מפלגות ימין חילוניות בנוסף לליכוד הן ישראל ביתנו, צומת, חירות - התנועה הלאומית והתקווה - מפלגה ציונית לאומית. הציונות הדתית נוטה היום ברובה לימין.

מבחינה כלכלית רוב מפלגות הימין תומכות בקפיטליזם בעוד שחלקים בהן תומכים בשילוב של שוק חופשי עם מדינת רווחה ומדיניות קצבאות המסייעת לחלשים. בייחוד התבלטו מפלגות הציונות הדתית בעמדות סוציאל-דמוקרטיות מובהקות.‏[3]

לצד הימין המתון, פועלים בישראל מספר תנועות ופלגים של הימין הרדיקלי. הללו תומכות בפתרונות רדיקליים ביחס לאוכלוסייה הערבית, כגון את גירושם מתחומי ארץ ישראל למדינות ערב, טרנספר, עידוד הגירתם או השארתם ללא אזרחות. מספר התומכים בתנועות אלו קטן ביותר.

השמאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארגוני שמאל בישראל
עתידן של ההתנחלויות נידון רבות בפוליטיקה הישראלית
הפגנת "שלום עכשיו" בחברון, לציון "40 שנה לכיבוש"

השמאל בישראל, אשר נקרא בעבר מחנה הפועלים בשל זיקתו החזקה לסוציאליזם, מונהג באופן מסורתי על ידי מפלגת העבודה על גלגוליה השונים אשר ייצגה את הכלכלה הסוציאליסטית, ובשנות ה-90 של המאה ה-20 הובילה את תהליך אוסלו. מחנה זה, הכולל בכנסת גם את מרצ וחד"ש, דוגל בגישה יונית כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי ומאמין שוויתורים מצד ישראל יביאו להסכמי שלום והם הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך. השמאל מעדיף קידום משא ומתן דיפלומטי, גם אם הוא כרוך ב"וויתורים" מצד ישראל (שבעיני חלקם אינם נחשבים לוויתורים), על פני פעולות צבאיות, ומתנגד לנוכחות הישראלית בשטחים או ברובם. כלומר, השמאל תומך בוויתורים טריטוריאליים ובפינוי רוב ההתנחלויות (או אף כולן) ובהקמת מדינה פלסטינית בשטחי יהודה, שומרון ועזה.

בהיבט המדיני, השמאל בארץ מתחלק בין שמאל ציוני התומך בציונות לבין השמאל הרדיקלי, שחלק ניכר ממנו מתנגד לציונות ורואה בה תנועה שנישלה את העם הפלסטיני מאדמתו. השמאל הציוני תומך בעיקרון שתי המדינות לשני העמים וסבור שכך יתאפשר לשמר בה את הרוב היהודי מבלי לפגוע בזכויותיה של האוכלוסייה הפלסטינית ביו"ש ובעזה. לדעתו של השמאל הציוני, עיקרון שתי המדינות חיוני לקיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, תוך שמירה על הלגיטימציה הבינלאומית שלה. כמו כן, השמאל הציוני סבור שעקרון שתי המדינות הינו צעד הכרחי לשם כינון שלום בעתיד עם העולם הערבי. לעומת זאת, רובו של השמאל הרדיקלי היהודי דוגל בביטול מדינת ישראל כמדינה יהודית והפיכתה למדינה נייטראלית מבחינה לאומית, בין אם לאחר חלוקתה קודם לכן לשתי מדינות או בהפיכתה למדינה דו-לאומית על כל שטחי ארץ ישראל.

השמאל נוטה לליברליזם בנושאי חברה, דת ומדינה. הוא תומך בהפרדת דת ומדינה וחופש מדת. הוא בעד שוויון זכויות לבני מיעוטים (לרבות מיעוטים על רקע מגדר מיני, כגון הלהט"ב). בנושאי כלכלה קיימת קשת של דעות בחוגי שמאל שונים, בין קומוניזם לסוציאל-דמוקרטיה וכלכלה מעורבת. כך מרצ מזוהה כמפלגה הדוגלת במדיניות רווחה כלכלית, והפרדת הדת מהמדינה. בנוסף, היא מקדמת מדיניות לחיזוק זכויות מיעוטים כגון ערבים אזרחי ישראל, נכים, פליטים לא יהודים (כגון עובדים זרים) והקהילה ההומולסבית. מפלגת חד"ש היהודית-ערבית, מהווה חזית של ארגוני שמאל רבים, ביניהם המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בנוסף להיותה דוגלת בהשגת שלום באמצעות פשרות, בשתי מדינות לשני עמים על בסיס גבולות 4 ביוני 1967, היא תומכת במדיניות כלכלית-סוציאליסטית ובצדק סביבתי.

אחד מארגוני השמאל החוץ-פרלמנטריים הוותיקים הוא "שלום עכשיו", ארגון המשויך לשמאל הציוני הפועל לסיום הכיבוש ולגיוס תמיכה ציבורית לכך וסבור שצעדים אלה יביאו לקידום השלום עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. בשנים האחרונות מתרכזת "שלום עכשיו" בפעילות נגד ההתנחלויות. עוד ארגונים שפועלים לקדם הסכם מדיני עם הפלסטינים הם יוזמת ז'נבה של יוסי ביילין והמפקד הלאומי של עמי איילון. לצדם פועלים עשרות ארגוני שמאל וכמה ארגוני שמאל רדיקלי קטנים, כאשר רבים מהם מתעסקים בעיקר בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרכז פוליטי בישראל

המרכז הפוליטי מנסה להציג חלופה פוליטית לגושי הימין והשמאל המסורתיים ומציג השקפות ודיעות המאפיינות את שני המחנות. המרכז הפוליטי משלב את הזהירות של הימין להשגים צפויים במשא ומתן עם הערבים עם הטענה של השמאל שיש לצמצם את הנוכחות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון. כתוצאה מכך, המרכז תומך בפעולות חד-צדדיות כגון גדר ההפרדה ותוכנית ההתנתקות לצד המשך הפעולות הצבאיות (כגון סיכולים ממוקדים) ללחימה בטרור. מבחינה כלכלית, המרכז הוא ליברלי וחלקו תומך בכלכלה חופשית ובעל גישה קפיטליסטית בעוד אחרים תומכים בכלכלה מעורבת. נושא חשוב של חלק ממפלגות המרכז בישראל במאה ה-21 הוא נושא גיוס בני ישיבות לשירות צבאי ולאומי ויישום תוכנית לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים.

עד הבחירות לכנסת השמונה עשרה, גוש המרכז בכנסת היה קטן, מספר חבריו לא עבר את 15 המנדטים ומפלגות מרכז נטו להתפורר תוך פחות משתי קדנציות (לדוגמה: ד"ש, הדרך השלישית, מפלגת המרכז ומפלגת שינוי). מפלגות מרכז אחרות התמזגו עם שתי המפלגות הגדולות, כמו יחד (מפלגתו של עזר ויצמן, התאחדה עם המערך ב-1987), תל"ם (מפלגתו של משה דיין, התפלגה למערך ולליכוד), ליברלים עצמאיים (שהתפרקה עם כישלון המערך ב-1977) והציונים הכלליים (שהתאחדה עם מפלגות נוספות לגח"ל ובסוף נטמעה בליכוד). בעקבות השינויים הפוליטיים הדרמתיים שהתרחשו בישראל (ושזכו לכינוי "המפץ הפוליטי") לאחר פירוק הליכוד והקמת קדימה על ידי אריאל שרון, זכה גוש המרכז בבחירות לכנסת השבע עשרה למספר שיא של 36 מנדטים שיוצגו על ידי קדימה ומפלגת הגמלאים. מפלגת המרכז הגדולה ביותר עד לימים אלה הנה קדימה, אשר הורכבה בעיקר מיוצאי מפלגת העבודה והליכוד והחזיקה בראשות הממשלה בשנים 2006 - 2009. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל שבה מפלגת השלטון לא הייתה הליכוד או מפלגת העבודה אלא מפלגת מרכז. לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה רשם גוש המרכז ירידה בכוחו ל-28 מנדטים, כולם מיוצגים על ידי קדימה. בבחירות לכנסת ה-19 התרסקה קדימה לשפל של 2 מנדטים ואת מקומה תפסו מפלגות "יש עתיד" ו"התנועה".

גם חלק מהמפלגות שאינן מזוהות כימין או שמאל נחשבות למפלגות מרכז. לדוגמה: מפלגת הגמלאים מתמקדת בנושאי פנים ונכנסה לכנסת-17 עם שבעה מנדטים והייתה בממשלה-31. מפלגה זו דוגלת נחשבת מרכז בתחום המדיני , אך תחום זה לא מרכז פעילותה.

החרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת בחירות למפלגה החרדית ש"ס

המפלגות החרדיות (מיוצגות נכון לתחילת 2010 על ידי ש"ס ויהדות התורה המורכבת מדגל התורה ואגודת ישראל) נחשבות כנוטות לימין, בעיקר בכל הקשור לענייני דת ושמרנות, אך גם בתחום המדיני (יחסי חוץ וביטחון, השסע עם הערבים), על אף שהן מוכנות לתמוך גם בצעדי מדיניות שמאלנית, כל עוד דרישותיהן בתחומי הדת (חקיקה דתית, תקציב למוסדות דת וכדומה) נענות על ידי הממשלה. מפלגות אלה תומכות במדינת רווחה והגדלת הקצבאות לחלשים בחברה. מפלגות אלו אינן נוטות להתמקד בענייני חוץ וביטחון ועיקר עיסוקן בשמירה על מימון החינוך הדתי ושירותי הדת ובחקיקה דתית שתדגיש את זהותה היהודית של המדינה, מתוך שאיפה למדינת הלכה.

העולים החדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולים מרוסיה ומחבר המדינות נוטים ברובם לימין במישור המדיני וחשובה להם הפטריוטיות של המנהיג והקשיחות שהוא מפגין כנגד הטרור. ברם, בנושאי תרבות, דת וכלכלה רובם ליברלים, ותומכים בשוק חופשי והפרדת דת ומדינה.

מאז העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים היו שלוש מפלגות מרכזיות ברחוב הרוסי: ישראל בעלייה בראשות נתן שרנסקי שקיבלה בבחירות 1996 7 מנדטים ולימים התרסקה ונטמעה בליכוד, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן שהגיעה ל-15 מנדטים בבחירות לכנסת ה-18 והפכה למפלגה השלישית בגודלה כאשר קיבלה קולות רבים מחוץ לסקטור הרוסי, והבחירה הדמוקרטית בהנהגת רומן ברונפמן שרצה יחד עם מרצ ואיננה פעילה יותר (נכון לתחילת 2010).‏[4]

המפלגות הערביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אום אל-פאחם, העיר המוסלמית הגדולה ביותר ומרכז פוליטי של ערביי ישראל.

גוש המפלגות הערביות (נכון לתחילת 2010 כולל את בל"ד, רע"ם, תע"ל וחד"ש היהודית-ערבית) מתנגד למדיניות ישראל בשטחים, לתנועת הציונות בכלל ואף לאופיה היהודי של מדינת ישראל. הם מאמינים ששוויון זכויות מלא לערביי ישראל יושג רק במדינת כל אזרחיה או במדינה דו-לאומית. כתוצאה מעמדות אלה, החורגות מהקונצנזוס בחברה היהודית בישראל, הן לא משפיעות הרבה על השיח הפוליטי ונתפסות בידי רבים כמפלגות תומכות-טרור העוינות את ישראל וחותרות להשמידה. המפלגות הערביות בישראל נחשבות בעיני רבים בטעות למפלגות שמאל רדיקלי בגלל תמיכתן בפלסטינים ובמדינות ערב בסכסוכם עם ישראל, וכן בגלל קריאתן להפוך את מדינת ישראל למדינת כל-אזרחיה/דו-לאומית, הזוכה לשיתוף פעולה מצד תנועות שמאל רדיקלי ישראליות. מפלגות אלה, מלבד חד"ש היהודית-ערבית הסוציאליסטית ודע"ם (מפלגת פועלים ערבית-יהודית), אינן שמאל קלאסי מאחר שהן נוטות ללאומנות ערבית (בל"ד) ואסלאמיזם (רע"מ), ובדרך כלל מתנגדות לליברליזם בתחום התרבותי-דתי. בקרב ערביי ישראל יש גם תנועות ימין רדיקליות שאינן מכירות במדינת ישראל מסיבות לאומיות (בני הכפר למשל) או דתיות (הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית). למפלגות הערביות דעות ימניות בכל הנוגע לשמרנות דתית.

השוואה של נושאים מרכזיים בין המפלגות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואת עמדות בין המפלגות בישראל
הנושא הליכוד ישראל ביתנו יש עתיד העבודה הבית היהודי ש"ס יהדות התורה התנועה מרצ חד"ש רע"מ-תע"ל בל"ד קדימה
הסכסוך הישראלי-פלסטיני ניהול משא-ומתן שמטרתו פתרון שתי מדינות לשני עמים Symbol support vote.svg בעד מסויג Symbol support vote.svg בעד מסויג‏[5] Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד מסויג חסרת עמדה Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד
פתרון מדינה אחת Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד[6] Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד חסרת עמדה Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד מדינה פאן-ערבית Symbol oppose vote.svg נגד
סיפוח שטחי C חלק Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד חילופי שטחים Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד חסרת עמדה Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד
טרנספר לערבים כחלק מן הפתרון לסכסוך Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד  ? חסרת עמדה Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד
טרנספר ליהודים כחלק מן הפתרון לסכסוך Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד חסרת עמדה Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד
חלוקת ירושלים; מזרח ירושלים - בירת המדינה הפלסטינית Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד הרוב Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד הרוב בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד
זכות השיבה לפלסטינים Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד חלקSymbol support vote.svg בעד איחוד משפחות Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד
סיכולים ממוקדים כנגד מחבלים Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד חסרת עמדה Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד
הנושא הליכוד ישראל ביתנו יש עתיד העבודה הבית היהודי ש"ס יהדות התורה התנועה מרצ חד"ש רע"מ-תע"ל בל"ד קדימה
התנחלויות המשך בנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד חלק Symbol support vote.svg בעד המשך בנייה בגושי ההתנחלויות Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד חלק Symbol support vote.svg בעד המשך בנייה בגושי ההתנחלויות Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד חלק Symbol support vote.svg בעד המשך בנייה בגושי ההתנחלויות
פינוי מאחזים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון Symbol support vote.svg בעד מסויג, חלק Symbol oppose vote.svg נגד  ? Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד ע"פ נפתלי בנט, Symbol support vote.svg בעד. הרוב Symbol oppose vote.svg נגד.  ? חסרת עמדה Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד
פינוי התנחלויות ביהודה ושומרון במסגרת הסכם קבע (פרט לגושי ההתיישבות) Symbol support vote.svg בעד מסויג Symbol support vote.svg בעד מסויג Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד  ? חסרת עמדה Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד פינוי כל ההתנחלויות Symbol support vote.svg בעד פינוי כל ההתנחלויות Symbol support vote.svg בעד פינוי כל ההתנחלויות Symbol support vote.svg בעד
נסיגה מרמת הגולן במסגרת הסכם שלום עם סוריה Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד הרוב Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד חסרת עמדה Symbol support vote.svg בעד מסויג Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד
הנושא הליכוד ישראל ביתנו יש עתיד העבודה הבית היהודי ש"ס יהדות התורה התנועה מרצ חד"ש רע"מ-תע"ל בל"ד קדימה
מדיניות כלכלית כלכלה סוציאליסטית Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד חסרת עמדה הרוב Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד  ?  ? Symbol oppose vote.svg נגד
כלכלה מעורבת הרוב Symbol support vote.svg בעד הרוב Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד הרוב Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד  ? חסרת עמדה Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד  ?  ? Symbol oppose vote.svg נגד[7]
כלכלה קפיטליסטית Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד מסויג Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד  ? חסרת עמדה הרוב Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד  ?  ? Symbol support vote.svg בעד
יחסי דת - מדינה החלת תוכנית הליבה בכל בתי-הספר Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד
גיוס בני ישיבות לצה"ל Symbol support vote.svg בעד מסויג Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד אך בהסכמה Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד שירות לערבים Symbol oppose vote.svg נגד שירות לערבים Symbol oppose vote.svg נגד שירות לערבים Symbol support vote.svg בעד
נישואים אזרחיים בישראל Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד[8] Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד[9]
נישואים חד-מיניים בישראל Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד[10] Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד Symbol oppose vote.svg נגד Symbol support vote.svg בעד Symbol support vote.svg בעד[11]

מחנות פוליטיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור המדיני-ביטחוני:

ימין רדיקלי - גוש הימין - מרכז - שמאל ציוני - שמאל רדיקלי - אנטי-ציונות

במישור הכלכלי-חברתי:

תאצ'ריזם - נאו-ליברליזם - קפיטליזם - ליברליזם - כלכלה מעורבת - סוציאל-דמוקרטיה - סוציאליזם - סוציאליזם דמוקרטי - קומוניזם

במישור גישות למדינת ישראל:

מדינת הלכה - מדינת דתית לאומית - מדינת לאום יהודית תרבותית - מדינה יהודית ודמוקרטית - מדינת העם היהודי - מדינת היהודים - מדינת כל אזרחיה

במישור אמונה:

חרדים - חרדים לאומיים - דתיים לאומיים - מסורתיים - קונסרבטיבים - רפורמים - חילוניים - אתאיסטים

סיעות בכנסת (לפי סדר א"ב):

הבית היהודי (מפד"ל,תקומה) - בל"ד - חד"ש - יהדות התורה (אגודת ישראל,דגל התורה) - יש עתיד - הליכוד ביתנו (הליכוד, ישראל ביתנו) - מרצ - העבודה - רע"מ-תע"ל (רע"מ, תע"ל) - קדימה - ש"ס - התנועה

מפלגות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפא"י - אחדות העבודה - פועלי ציון - העבודה - קדימה - תנועת החרות - הליכוד - רפ"י - מפ"ם - מרצ-יחד - שינוי - ש"ס - יהדות התורה - מפד"ל - הבית היהודי - עם אחד - האיחוד הלאומי - מולדת - ישראל ביתנו - עלה ירוק - בל"ד - רע"מ - חד"ש - מק"י - מפלגת הגמלאים

מושגים בפוליטיקה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלנתריזם - המהפך - ממשלת אחדות לאומית - המטבחון

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוליטיקה של ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובי נחשוני, לקראת בחירות: 55% בעד שימור החקיקה הדתית, באתר ynet‏, 31 באוקטובר 2012 על פי סקר שנערך באוקטובר 2012, 65% מהחילונים תומכים בביטול חוקים דתיים שונים, ואילו 89% מהחרדים, 78% מהדתיים, 65% מהמסורתיים ו-55% מכלל האוכלוסייה היהודית מתנגדים לכך
  2. ^ למשל מפ"ם בעבר וחלקים ממרצ כיום מחזיקים בעמדות מרקסיסטיות וציוניות. חד"ש היא דוגמה למפלגה מרקסיסטית שאינה ציונית.
  3. ^ ראו, למשל, הפועל המזרחי
  4. ^ ד"ר דויד שוורץ - מיפוי המפלגות בישראל, באתר "הכל פוליטיקה"
  5. ^ במסגרת הסדר סימטרי של חילופי שטחים ואוכלוסיות. ראה מצע ישראל ביתנו
  6. ^ מתוך אתר המפלגה: "כל פתרון חייב לכלול הפרדה מקסימלית בין שני העמים"
  7. ^ מתוך אתר קדימה: "קדימה תפעל לעיצובו של המשק הישראלי כמשק מודרני ותחרותי המושתת על כלכלה איתנה בחברה בריאה ומפותחת."
  8. ^ מתוך מצע המפלגה לכנסת ה-18: "מפלגת העבודה תפעל לקידום חופש בחירה בנישואין לכל אזרח"
  9. ^ מתוך אתר קדימה: "דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית כוללת הבטחת רוב יהודי מוצק בישראל, חיזוק מעמדה של ישראל ושל ירושלים כמרכז עולמי לעם היהודי ובכלל זאת מרכז של תרבות ויצירה יהודית ושמירה על מאפיינים יהודיים במרחב (הפרהסיה) הציבורי בישראל, ללא כפיה דתית ברמת הפרט."
  10. ^ מתוך מצע המפלגה לכנסת ה-18: "חובתה של מדינת ישראל כמדינה מודרנית, להעניק לכל אזרח את זכות היסוד להקמת בית ומשפחה ולמיסוד הקשר הזוגי, עם מי שבחר לעשות כן ובאופן שיבחר."
  11. ^ מתוך אתר קדימה: "דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית כוללת הבטחת רוב יהודי מוצק בישראל, חיזוק מעמדה של ישראל ושל ירושלים כמרכז עולמי לעם היהודי ובכלל זאת מרכז של תרבות ויצירה יהודית ושמירה על מאפיינים יהודיים במרחב (הפרהסיה) הציבורי בישראל, ללא כפיה דתית ברמת הפרט."