פרסום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלטי נאון מוארים המשמשים לפרסום בטוקיו, יפן.

פרסום הוא פעולת תקשורת מתוכננת, המיועדת להעביר מסר אחד או מספר מסרים מצומצמים לקהלי מטרה רחבים, לרוב באמצעות ערוצי התקשורת המסחריים. מטרותיו העיקריות של הפרסום הן יידוע, שכנוע, איזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. הפרסום, בניגוד לתוכן תקשורתי אחר, מניח את קידום נושא הפרסום בתכליתו, ומכפיף את שאר הגורמים (השפעה על הקהל, השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו') כמשניים לו.

הפרסום כענף בכלכלה נכלל בתמהיל התקשורת השיווקית של העסק (הכולל גם יחסי ציבור, קידום מכירות, שיווק ישיר ומכירה אישית).

הפצה ופרסום של רעיונות פוליטיים מכונה "תעמולה".

מאפייני הפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיינים העיקריים של הפרסום הינם:

  1. תשלום עבור נוכחות באמצעי התקשורת.
  2. יכוולכן אינו אישי.
  3. יקר בדרך כלל - בהשוואה לכלי שיווק אחרים, פרסום הינו יקר למדי.

קיימים שני סוגי פרסום עיקריים:

  • פרסום המבוסס על ניסיון רציונלי להביא לידיעת קהל היעד מידע רלוונטי בנוגע לנושא הפרסום.
  • פרסום המבוסס על מניפולציה המבוצעת על קהל הפרסום, באמצעים שונים שהעיקריים שבהם משיכת תשומת לב וחזרות על המסר.

אמצעי הפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט פרסום של חברת מיקרוסופט מעל דרך נמיר בתל אביב
שלטי חוצות ענקיים על-גבי בניינים ליד מחלף ההלכה ברמת גן
פרסום אלטרנטיבי למכירת רכב העושה שימוש בהומור פרובוקטיבי למשיכת תשומת לבו של קהל היעד.

האמצעים המשמשים לפרסום, נבחרים בהתאם לנושא המפורסם ולאופיו של קהל היעד, תוך התחשבות במגבלות התקציב. את האמצעים הנפוצים ניתן לחלק לשניים - אמצעים מסורתיים המשמשים לפרסום המגיע להמונים ואמצעים אלטרנטיביים שהשימוש בחלקם שנוי במחלוקת וחלקם מאפשר הגעה לקהל יעד מצומצם ביותר ולכן נחשבים כפחות אפקטיביים.

אמצעי הפרסום המסורתיים ההמוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי פרסום אלטרנטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמשים בעיקר לצורכי קידום מכירות והעלאת מודעות למותג. אמצעים אלו מכונים בשפת המפרסמים "מתחת לקו" (Below the Line-BTL).

השקעה בפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2010 בפרסום הושקעו 609.5 מיליארדי דולרים/שנה.

מטרת הפרסום ומדידת אפקטיביות פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שישה יעדים אותם מנסה הפרסום להשיג, שעל פיהם נמדדת בדרך כלל מידת האפקטיביות של הפרסום אצל קהל היעד הרלוונטי:

  • חשיפה - האם קהל היעד נחשף למסר הפרסומי. מבדיקת נתונים אלו ניתן להסיק אודות הצלחת פרישת המדיה של הפרסום.
  • זכירה - האם קהל היעד זוכר כי נחשף למסר? בדרך כלל מחלקים את הזכירה (או המודעות למסר) לזכירה בלתי נעזרת - כזו שקהל היעד יכול לספר עליה ללא אזכורים, נעזרת למחצה - כזו שקהל היעד יכול להציג לאחר שנשאל שאלות מסייעות, או זכירה נעזרת המעידה על כך שקהל היעד הודה כי הוא זוכר מסר פרסומי רק לאחר שנשאל על כך באופן ישיר.
  • אהדה - האם לקהל היעד עמדות חיוביות כלפי המסר הפרסומי. בדרך כלל מטרת הפרסום ליצור אהדה, למרות שאהדה אין פירושה בהכרח שכנוע.
  • הבנת המסר - האם ברור לקהל היעד מה "ניסו להגיד" בפרסומת? לעתים קרובות מתברר שצרכנים אהבו פרסומת כזו או אחרת, אבל טעו בהבנת המסר שלה.
  • הנעה לפעולה או כוונת רכישה - האם הפרסומת שכנעה את קהל היעד לנקוט בהתנהגות הרצויה? (בדרך כלל להתנסות במוצר או שירות).
  • יצירת עמדות הקשורות למותג - לעתים אין מטרתה של הפרסומת רק לשנות התנהגות, אלא לחזק תפיסות וערכים של מותג.

"חוק הכבידה" של הפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשלכה מחוק הכבידה הפיזיקלי, "חוק הכבידה של הפרסום" טוען ש"אם אינך ממריא - תתרסק בקרוב אל הקרקע". בשל הדינמיות של עולם השיווק, על המפרסם לשכלל תדירות את אמצעי הפרסום, תוך שימוש בנוסחאות חדשות ואגרסיביות יותר שיאפשרו לו להשפיע על הצרכן. ואכן, עם השנים שיטות השיווק והפרסום הלכו והשתכללו. קבלת שיחות טלפון לחו"ל חינם תמורת קטיעתן בפרקי זמן קבועים לפרסומות, פרסומות על שטחים חדשים שלא שימשו בעבר לפרסום כגון בניינים בשיפוצים, אריזות, קירות של בניינים, שירותים ציבוריים ועוד. בדצמבר 1998 הודיעה נאס"א על כוונתה להפיץ פרסומות בתחנות החלל שלה. חברת פפסי אף הצהירה שבכוונתה להקרין את סמליל החברה על הירח. גם סוכנות החלל הרוסית אפשרה פרסום בחלל באמצעות פרסומות שצולמו עם קוסמונאוטים רוסים בחלל, בין היתר לפפסי ולחלב תנובה.

פרסום מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרסום באינטרנט

שימוש בטכנולוגית האינטרנט לטובת העברת מסרים שיווקיים ופרסומיים.

השיווק והפרסום המקוון מתאפיינים באינטראקטיביות, תקשורת סימטרית, פרסונליזציה ושיווק 1:1.

כלי הפרסום הפופולריים ביותר כוללים מנועי חיפוש, באנרים, חסויות, דוא"ל, פופ אפ ומדיה עשירה.

פרסום באינטרנט, הנו בהגדרתו שימוש באינטרנט לצורך פרסום של מוצרים ושירותים.

פרסום באינטרנט מתחלק כיום לכמה אפיקים מרכזיים:

פרסום מקוון בפועל, מורכב משני שלבים עיקריים, אשר מפרסמים נוהגים לשלב ביניהם:

  1. בניית אתר אינטרנט עצמאי למיזם, לעסק, לאירוע, כך שיהיה נגיש ללקוחות ולמשתמשים בכל העולם כדי לקבל מידע מורחב אודותיו.
  2. רכישת שטח פרסום באתר אינטרנט קיים ומנועי חיפוש ואינדקסים מקוונים, כדי להעביר את המסר הפרסומי.

תחרויות פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות הבינלאומית היוקרתית ביותר בענף הפרסום מתקיימת מדי שנה בפסטיבל הפרסום בקאן, במסגרת התחרות מחולקים פרסי האריה לזוכים על פי חלוקה לאמצעי הפרסום. תחרות אחרת בעלת חשיבות בינלאומית היא פרסי הקליאו שמתקיימת מדי שנה בארצות הברית.

בישראל התחרויות העיקריות בענף הם פרסי הקקטוס ותחרות האפי.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם הפרסום מותקף לעתים קרובות על ידי פעילי מחאה אנטי תאגידית ואנטי תרבות הצריכה. פעילים אלו טוענים שמטרת הפרסום כפי שהוא נעשה כיום היא ליצור ביקוש מלאכותי למוצרים המייצרים את ההכנסות לתאגיד המפיץ אותם תוך התעלמות מהיכולת של הצרכנים לעמוד בעלותו של המוצר. לעתים רבות נטען שהמוצר כלל אינו דרוש והסיבה היחידה לרכישתו היא לחץ חברתי המופעל באמצעות אמצעי התקשורת השונים על הצרכן.

בשנות ה-70 עלתה המודעות הציבורית לאפשרות של פרסום תת-ספי, שנועד לחדור אל תודעתו של אדם, מבלי שזה יהיה מודע לחדירת המסר. הדיון הציבורי הביא בשנת 1974 לאיסור פרסום תת-ספי בארצות הברית.‏[1] בשנים האחרונות גבר גם השימוש ואיתו גם הביקורת על פרסומות סמויות, המעבירות מסרים פרסומיים בתכנים של אמצעי התקשורת, תוך הסתרה חלקית או מלאה של עובדת העברתם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דייוויד אוגילבי, הפרסום על פי אוגילבי, הוצאת אורבך, 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]