שיחת פורטל:השואה/תמונה נבחרת/45

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 12 שנים מאת Neukoln בנושא רישיון

אני מעתיק לכאן מה שכתבתי בתיאור התמונה: ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 19:05, 2 במאי 2011 (IDT)תגובה

הרב משה בן יצחק הגרמן[עריכת קוד מקור]

משה בן יצחק הגרמן מושפל על ידי שוטרים גרמניים בכיכר השוק באולקוש (פולין), באירועי "יום רביעי העקוב מדם", כה בתמוז ה'ת"ש (31 ביולי 1940), כשברקע שוכבים יהודים שהוכו באכזריות.

מקור התמונה[עריכת קוד מקור]

התמונה צולמה כנראה על ידי הגרמנים ונמסרה לפיתוח אצל צלמת פולנייה בשם דבסקה, ששיכפלה אותה בסתר. התמונה נמצאת בארכיון יד ושם, בעלי הזכויות עליה, בעמודים הבאים:

יחידת המשטרה הגרמנית הגיעה לעיר ב-31/07/1940 וריכזה את כל הגברים היהודים, מגיל 17 ומעלה, בכיכר העיר. שם אולצו היהודים לשכב על הארץ וכך נספרו ונרשמו ע"י השוטרים. בפעולה זו התעללו השוטרים באכזריות ביהודים, היכו אותם ורק לאחר שעות ארוכות שחררו אותם חבולים ופצועים. תצלום מתוך סדרה שצולמה באותו יום, כנראה ע"י אחד השוטרים שערכו את הרישום. הרב הגרמן הוצא מביתו באמצע התפילה, כשהוא עטוף בטלית ובתפילין. הוא הוכרח לעמוד יחף ליד היהודים ששכבו על הארץ. לאחר מכן הצטווה הרב לרוץ מסביב לכיכר העיר, בה שכבו היהודים. הרב משה הגרמן היה רבה השני של העיר, היה מלמד בתלמוד תורה, וכן עסק בין השאר בענייני כשרות. הוא, אשתו פרומה וילדיהם נשלחו לבלז'ץ ב-1942, עם חיסול העיר. ראה דף עד של הרב הגרמן, פריט מספר 1045482 בהיכל השמות.
Encyclopedia of the Holocaust - Hebrew Edition 1990
OLKUSZ,POLAND‏
התעללות זו היתה חלק מפעולת עונשין שבוצעה ע"י המשטרה הגרמנית המקומית. במהלך פעולה זו התעללו השוטרים ביהודים שנאספו בכיכר ושחררו אותם חבולים ופצועים רק לאחר שעות ארוכות.

גלגול הסיפור[עריכת קוד מקור]

התמונה ועוד תמונות מההתעללות, צולמו בעקבות משפט שדה שנערך לתושבי העיירה עקב רציחת שומר גרמני. תושבי עיירה גרמניים תומכי יהודים טענו שיד היהודים לא היתה בדבר. 30 פולנים הוצאו להורג, אך בכל זאת הוחלט להתעלל ביהודים.

התמונות נמסרו לפיתוח בידי תושבת המקום, ששמרה עותקים ומסרה אותם לאחר המלחמה למעט הניצולים שחזרו ממחנות העבודה והמוות (בעיקר אושוויץ לשם נשלחו רוב תושבי העיר). התמונה הגיעה לעיתון ביידיש שיצא בשוויץ. שם נרשמו עובדות מוטעות. ראשית, שמדובר ברב העיירה (למעשה מדובר בבנו של אחד מרבני העיירה), ושנצטווה להגיד קדיש על גופות חבריו לפני שנרצח בעצמו. (למעשה למיטב הידיעה, לא נרצחו יהודים ביום ההתעללות. כיום - סוף אלול ה'תשע"א- באתר יד ושם רשום שהמצולם, משה יצחק הגרמן, נרצח שנתיים מאוחר יותר במיידנק בה'תש"ב לפי עדות אחותו ששרדה את השואה)).

על ההתעללות נרשם בהרחבה בספר הקהילה לזכר נספי השואה, אשר נכתב על ידי ניצולים.

ביד ושם התמונה הוצגה עם כיתוב שהאנשים אינם ידועים. יהודי קרוב משפחה לניצול העיירה חיפש בביתו ומצא את העיתון הישן, והעלה את הדברים בגליון חב"ד לפרשת ויגש ה'תשנ"ט (סוף 1998), שם נכתב שהמעיד עצמו נרצח בשואה, וכן את כל העובדות כפי שהיו ידועות.

שבוע לאחר מכן פורסמה בגליון חב"ד לפרשת ויחי (ב-1 לינואר 1999) תמונתו של המעיד הזקן, החי בבני ברק, שבעצמו חווה את ההשפלה, ותיקן את העובדות ([1]).

התמונה עם ההקשר השגוי עדיין משמשים במאמרים לגבי השואה, בעיקר בטקסטים בהקשר הדתי. העובדות המתוקנות לעומת הסיפור המוטעה משמשות כיום אחד מהטענות של מכחישי השואה.

חודש לאחר ההתעללות החלו לשלוח את יהודי אולקוץ' לאושוויץ. רוב תושבי העיירה נרצחו במחנה זה.

רישיון[עריכת קוד מקור]

{{שימוש הוגן|מקור=[[יד ושם]]|ערך=פורטל:השואה}}

עדכון: הסרת התבנית, קיימת בוויקישיתוף. נויקלן - ש 00:06, 21 בינואר 2012 (IST)תגובה