שיחת קטגוריה:פרשני המקרא
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני שנה מאת טל ומטר בנושא מיהו פרשן מקרא?
מיהו פרשן מקרא?[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון
― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מיהו פרשן מקרא?
עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 01:03, 16 באפריל 2023 (IDT)
נתקלתי לא אחת בערכים של אישים שונים הזוכים להיכלל בקטיגוריה 'פרשן מקרא'. תואר זה הוא לכל הדעות מכובד ביותר. ואם אתם מסכימים עם דבריי, אולי גם תסכימו שאין לפזר תואר זה לכל מי שהוציא ספר או שניים העוסק בנושאים מקראיים או מי שדורש את המקראות על מנת להפיץ את האג'נדה שלו. אולי כדאי לנסח קריטריונים בעניין זה. ובעיקר אני מתכוון לחוקרים וסופרים של הדורות האחרונים. כך למשל וכדוגמה בעלמא, לדעתי כל החוקרים שכתבו פרשנות רצופה ושיטתית לספר מספרי המקרא, כמו בסדרת 'דעת מקרא' וכיוצא בזה זכאי לתואר זה. ואילו, מאיר שלו, שוב כדוגמה בעלמא, שכתב את ספרו הנפלא 'תנ"ך עכשיו' לא ראוי לתואר זה. יש להתאמץ ולחשוב על קריטריונים הוגנים. טל ומטר - שיחה 06:54, 21 במרץ 2023 (IST)
- אין קול ואין עונה. מתייג את בעלי הידע ביהדות, תודה, טל ומטר - שיחה 22:01, 13 באפריל 2023 (IDT)
- משתמש:טל ומטר, התיוג לא עבד (תיוג פועל רק בעריכה שנוספה בה חתימה חדשה). מתייג בשבילך שוב את בעלי הידע ביהדות (אני עצמי אולי אגיב עם אתפנה לחשוב לעומק על הסוגיה). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ג בניסן ה'תשפ"ג • 12:36, 14 באפריל 2023 (IDT)
- תודה לך, טל ומטר - שיחה 12:50, 14 באפריל 2023 (IDT)
- עכשיו כשאני חושב על זה, היה צריך לתייג את בעלי הידע בתנ"ך ולא ביהדות, אבל כיוון שאילו קבוצות מאוד חופפות אני חושש להטריד שוב כמעט את אותם משתמשים. אם למישהו יש כוח הוא יכול לבדוק מי מבעלי הידע בתנ"ך אינם רשומים כבעלי ידע ביהדות ולתייג אותם עמד (שיחה | תרומות) • כ"ג בניסן ה'תשפ"ג • 12:56, 14 באפריל 2023 (IDT)
- "תנ"ך עכשיו" הוא ספר נפלא שהיה נדבך מרכזי בהתעוררות של האהבה שלי לתנ"ך בימי ילדותי. עם זאת, למרות ההארות המבריקות והמעניינות של שלו בספר זה ובספרים נוספים (למשל "דבש אריות") אין לי ספק שאי אפשר להגדיר את שלו כפרשן מקרא - כמו שאי אפשר להגדיר את ג'ון לנון כפילוסוף. על פניו נראה לי שכדי להיחשב כפרשן אדם צריך להעמיד מפעל רציני וסדור של פרשנות על (לפחות) ספר מקראי אחד בשלמותו, פסוק אחר פסוק, אולם יתכן שזו הגדרה שטחית מדי או כללית מדי, ואשמח לשמוע דעות נוספות.
- אגב, אם כבר עושים סדר בתחום זה, אולי כדאי להגדיר גם קריטריונים ברורים ל"חוקר מקרא", ולבדל באופן מובהק בין "חוקר" ל"פרשן". האם ההבדל הוא רק בגישת המוצא (אמונית מול מחקרית) או שיש עוד הבדלים? מעניין. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 12:51, 14 באפריל 2023 (IDT)
- פרשן הוא פרשן. איני מכיר את הספר של מאיר שלו ז"ל, אם הוא עוסק בפרשנות אז הוא פרשן. אם הוא עוסק בפובליציסטיקה על פי המקרא אז הוא לא פרשן. גם דרשנים על פרשת השבוע אינם פרשנים. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 12:57, 14 באפריל 2023 (IDT)
- ובמענה לאיתמראֶשפָּר : אני חושב שההגדרה שלך מחמירה מדי. יש פרשני "רוחב" שאינם מתייחסים פסוק אחר אחר פסוק אלא לנושא בכלליותו (גם פרשנים "מובהקים" כמו יצחק אברבנאל ובמידה מסוימת גם מלבי"ם כתבו את פירושיהם כך) ויש פרשנים שמפרשים פסוקים מסוימים ואחרים לא (למשל מאיר שמחה כהן). אני חושב שהקריטריון הוא תוכן הספר. אם הוא מפרש, כלומר מסביר, עוסק בהסברת התוכן - אז הוא פירוש. אם הוא עוסק בהגות, פובליציסטיקה, דרשנות וכו' - אז לא. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 13:13, 14 באפריל 2023 (IDT)
- לא התכוונתי לכך שאם מישהו מדלג על פסוק אחד ולא מפרש אותו, אז הוא ״מאבד את הזכות להיקרא פרשן״, מתנצל אם כך זה הובן. התכוונתי לכך שהטקסט הפרשני מלווה את הטקסט המקראי לפי סדרו, ויכול להיות מודפס לצד הטקסט כמו הערות שוליים (כמו שעושים לעיתים עם פירוש רש״י ואחרים). לדוגמה, אי אפשר היה להדפיס כך את ספרו של שלו (שבהחלט יכול לענות על ההגדרה היפה ״פובליציסטיקה על פי המקרא״). לגבי פרשני ״רוחב״ - אני מודה שאינני מכיר מספיק את כתביהם, בטח לא מספיק כדי לגבש דעה מנומקת. אני מסכים שיש להבדיל בין פרשנות לדרשנות, פובליציסטיקה, מחקר וכו׳. ״פרשנות״, להבנתי, היא ביסודה הסברת המשמעות של מילים וביטויים לא מובנים - מטרתה לעזור לקורא להבין את הפשט, ולא מעבר לכך. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 15:10, 14 באפריל 2023 (IDT)
- רואה שבסך הכל אפשר לגבש הסכמה על עיקרי הדברים: הגות פובליציסטיקה ודרשנות וכיוצא בזה אינן פרשנות מקרא. אשר לפירושים לא סדירים, מניח שגם אתה @איתמראשפר תסכים לכך שרשב"ם נחשב כפרשן מובהק של המקרא, בעיקר של התורה, אף שאין הוא מפרש כל פסוק ופסוק. בעל המשך חכמה על פי הקריטריונים המסתמנים אינו ממש פרשן משום שרוב דבריו הם מעין ווארטים. נכון, לא ווארטים בעלמא, אלא ווארטים של גדול בישראל, אבל עדיין בגדר 'ווארטים'. טל ומטר - שיחה 15:10, 14 באפריל 2023 (IDT)
- ההגדרות של איתמר וביגל יחסית דומות, אבל אני חושב שההגדרה של איתמר קצת קשוחה.
ראשית, המשפט "יכול להיות מודפס לצד הטקסט כמו הערות שוליים" לא מתאים לפרשנים שכונו כאן פרשני "רוחב", כמו אברבנאל, שמאוד מקובל להגדיר אותו כפרשן, על אף שהפירוש הארוך שלו בהחלט לא מתאים להיות הערת שוליים. תיאור השיטה שלו בקצרה: בתחילת כל פרק או פרשה העוסקת בנושא אחד, הוא כותב רשימה ענקית של שאלות על הטקסט, ולאחר מכן מתחיל במעין-שכתוב של הפרק לשפה שלו, באריכות ותוספות פרשניות רבות, באופן שכל השאלות נענות מאליהן. המטרה שלו היא בבירור הסברת התוכן, אבל הפירוש שלו יותר מתאים להגדרה "מאמר" מאשר "הערת שוליים". גם היום יש המגדירים עצמם כ"פרשנים" אבל הפירושים שלהם לא כתובים באופן סדיר לגמרי אלא כמאמרים על נושאים ספציפיים באורך משתנה, כך למשל הרבנים יעקב מדן, אלחנן סמט ואיתן שנדורפי (אותם אני הכי מכיר, יש עוד הרבה). יש לציין שהם משלבים מעט הגות בספריהם, אבל הם כן מגדירים את מטרתם כפרשנות והסבר התוכן.
שנית, לא נכון להגדיר את מטרת הפרשנות כ"עזרה לקורא להבין את הפשט", כיוון שגם מדרש נכלל בהגדרה "פרשנות המקרא". לדעת פרשנים רבים הסבר המשמעות של התוכן אינה בהכרח ה'פשט', כלומר ההסבר הפשוט שנראה לקורא במבט ראשון, אלא דווקא ההסבר המורכב שעולה מדיוקי לשון או סתירות וקושיות בטקסט שמכריחות הסברים מפולפלים. בכלל, יש תפיסה שהמקרא ניתן לפרשנות בדרכים שונות וכולם נכונות, כיוון שמראש הוא נכתב באופן שיובן בכמה דרכים.
גם את המילים "לא מעבר לכך" אפשר להסיר, כי רוב הפרשנים כן רואים מטרה דתית או אידיאולוגית כלשהי בפרשנות שלהם.
לכן לדעתי ההגדרה צריכה להיות פשוטה כמו שכתב ביגל: פרשן הוא מי שעוסק בהסבר הטקסט במטרה להבין את משמעותו. 'משמעותו' אינה רק 'מילים וביטויים לא מובנים', אלא גם הסבר של אירועים שלא מובן מדוע אירעו, או הסבר מה המטרה של המקרא כשהוא מספר על אירוע מסוים.
בנוגע להבדל בין מחקר לפרשנות - ההבדל הוא פשוט: חוקר הוא מי שפועל בעולם האקדמיה והמדע, ופרשן הוא מי שפועל בעולם הדת והאמונה. זו הטרמינולוגיה המקובלת לפי הבנתי. לכן ייתכן מי שעונה לשתי ההגדרות, כמו מחברי סדרת דעת מקרא שהוזכרו למעלה, ששאפו לחבר בין הדת למדע ככל הניתן.
לא לגמרי ברור לי מדוע לדעת טל ומטר המשך חכמה אינו נחשב פרשן. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ג בניסן ה'תשפ"ג • 16:20, 14 באפריל 2023 (IDT)- @עמד, תודה על תשובתך הרחבה. א. שים לב, יש איזה קיטוע בתגובתך. תקן בבקשה. ב. אם אנו מחשיבים גם את הספרות המדרשית לספרות פרשנית, ואני בחהלט מסכים שלעתים קרובות יש אלמנטים פרשניים גם במדרש, אז גם בעל המשך חכמה הוא פרשן. ג. ובכל זאת אם הכל פרשנות כיצד נבדיל בין 'מדרש' ובין 'פרשנות'? טל ומטר - שיחה 17:40, 14 באפריל 2023 (IDT)
- נראה לי תיקנתי את הבעיה בתגובה. לדעתי אין להבדיל בין 'מדרש' ל'פרשנות' כי גם מדרש הוא פרשנות, אלא בין 'פשט' ל'דרש', בין 'פרשנות מדרשית' ל'פרשנות פשטנית', ולפעמים בין 'פרשנות חז"ל' ל'פרשנות ימי הביניים'. לעיתים גם אפשר להשתמש במושג 'פירוש' סתם שמזכירים פשט, ו'פירוש על דרך הדרש' כשמזכירים דרש. ולעיתים בכלל לא צריך להבדיל בין פשט לדרש, אלא להזכיר את שני הפירושים בסתמא, כי הגבול הרבה פעמים לא ברור, והכל תלוי בעיני המתבונן, כיצד הוא תופס את פשט הפסוקים. (למשל, ידועים דברי הרשב"ם בתחילת פרשת וישב על ההבדל בין ה'פשט' של רש"י ל'פשט' שלו). אצטט מהפתיח של הערך פשט: למעשה, קיימת בעיה קשה בהגדרת ההבדל בין פשט לפרשנויות אחרות שאינן פשטניות. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ד בניסן ה'תשפ"ג • 18:16, 14 באפריל 2023 (IDT)
- @עמד, מסכים עמך. אם כן, יש לי רעיון פשוט. הבה ננסה לקבוע מי לא יכול להיחשב לפרשן מקרא לכל הדעות. מה דעתך? אם נסכים על קריטריון ברור לעניין זה ננסה להתקדם הלאה. כך למשל, בפתיח של הערך אביבה גוטליב זורנברג נאמר כי היא 'פרשנית מקרא'. אם נסכים כי מי שכותב דברי הגות לא נחשב כפרשן מקרא התקדמנו במשהו. טל ומטר - שיחה 18:21, 14 באפריל 2023 (IDT)
- סליחה על הכתיבה בשבת, אני בכוונה לא מתייג אף אחד. לפי ההגדרה המרחיבה שהציג עמד, גם מאיר שלו בהחלט נחשב כפרשן, וכך גם הגב' זורנברג. אם מטרת הפרשנות היא מעבר להסבר מיידי של מילים וביטויים לא מובנים, אלא מתן משמעות מתחום הדרש, הסבר על מניעים של גיבורי הסיפור, מציאת מכנים משותפים בין סיפורים שונים לבין עצמם ובינם לבין הקורא בן תקופתי של הכותב, באופן שמנגיש את התנ"ך לציבור רחב יותר ומקרב אליו רחוקים, ואם אין הכרח בכתיבה סדורה לפי סדר הפסוקים או הפרשיות, הרי ששלו, זורנברג ואחרים בהחלט יכולים להיחשב כפרשני מקרא. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 22:10, 14 באפריל 2023 (IDT)
- @עמד, מסכים עמך. אם כן, יש לי רעיון פשוט. הבה ננסה לקבוע מי לא יכול להיחשב לפרשן מקרא לכל הדעות. מה דעתך? אם נסכים על קריטריון ברור לעניין זה ננסה להתקדם הלאה. כך למשל, בפתיח של הערך אביבה גוטליב זורנברג נאמר כי היא 'פרשנית מקרא'. אם נסכים כי מי שכותב דברי הגות לא נחשב כפרשן מקרא התקדמנו במשהו. טל ומטר - שיחה 18:21, 14 באפריל 2023 (IDT)
- נראה לי תיקנתי את הבעיה בתגובה. לדעתי אין להבדיל בין 'מדרש' ל'פרשנות' כי גם מדרש הוא פרשנות, אלא בין 'פשט' ל'דרש', בין 'פרשנות מדרשית' ל'פרשנות פשטנית', ולפעמים בין 'פרשנות חז"ל' ל'פרשנות ימי הביניים'. לעיתים גם אפשר להשתמש במושג 'פירוש' סתם שמזכירים פשט, ו'פירוש על דרך הדרש' כשמזכירים דרש. ולעיתים בכלל לא צריך להבדיל בין פשט לדרש, אלא להזכיר את שני הפירושים בסתמא, כי הגבול הרבה פעמים לא ברור, והכל תלוי בעיני המתבונן, כיצד הוא תופס את פשט הפסוקים. (למשל, ידועים דברי הרשב"ם בתחילת פרשת וישב על ההבדל בין ה'פשט' של רש"י ל'פשט' שלו). אצטט מהפתיח של הערך פשט: למעשה, קיימת בעיה קשה בהגדרת ההבדל בין פשט לפרשנויות אחרות שאינן פשטניות. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ד בניסן ה'תשפ"ג • 18:16, 14 באפריל 2023 (IDT)
- @עמד, תודה על תשובתך הרחבה. א. שים לב, יש איזה קיטוע בתגובתך. תקן בבקשה. ב. אם אנו מחשיבים גם את הספרות המדרשית לספרות פרשנית, ואני בחהלט מסכים שלעתים קרובות יש אלמנטים פרשניים גם במדרש, אז גם בעל המשך חכמה הוא פרשן. ג. ובכל זאת אם הכל פרשנות כיצד נבדיל בין 'מדרש' ובין 'פרשנות'? טל ומטר - שיחה 17:40, 14 באפריל 2023 (IDT)
- ההגדרות של איתמר וביגל יחסית דומות, אבל אני חושב שההגדרה של איתמר קצת קשוחה.
- רואה שבסך הכל אפשר לגבש הסכמה על עיקרי הדברים: הגות פובליציסטיקה ודרשנות וכיוצא בזה אינן פרשנות מקרא. אשר לפירושים לא סדירים, מניח שגם אתה @איתמראשפר תסכים לכך שרשב"ם נחשב כפרשן מובהק של המקרא, בעיקר של התורה, אף שאין הוא מפרש כל פסוק ופסוק. בעל המשך חכמה על פי הקריטריונים המסתמנים אינו ממש פרשן משום שרוב דבריו הם מעין ווארטים. נכון, לא ווארטים בעלמא, אלא ווארטים של גדול בישראל, אבל עדיין בגדר 'ווארטים'. טל ומטר - שיחה 15:10, 14 באפריל 2023 (IDT)
- לא התכוונתי לכך שאם מישהו מדלג על פסוק אחד ולא מפרש אותו, אז הוא ״מאבד את הזכות להיקרא פרשן״, מתנצל אם כך זה הובן. התכוונתי לכך שהטקסט הפרשני מלווה את הטקסט המקראי לפי סדרו, ויכול להיות מודפס לצד הטקסט כמו הערות שוליים (כמו שעושים לעיתים עם פירוש רש״י ואחרים). לדוגמה, אי אפשר היה להדפיס כך את ספרו של שלו (שבהחלט יכול לענות על ההגדרה היפה ״פובליציסטיקה על פי המקרא״). לגבי פרשני ״רוחב״ - אני מודה שאינני מכיר מספיק את כתביהם, בטח לא מספיק כדי לגבש דעה מנומקת. אני מסכים שיש להבדיל בין פרשנות לדרשנות, פובליציסטיקה, מחקר וכו׳. ״פרשנות״, להבנתי, היא ביסודה הסברת המשמעות של מילים וביטויים לא מובנים - מטרתה לעזור לקורא להבין את הפשט, ולא מעבר לכך. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 15:10, 14 באפריל 2023 (IDT)
- ובמענה לאיתמראֶשפָּר : אני חושב שההגדרה שלך מחמירה מדי. יש פרשני "רוחב" שאינם מתייחסים פסוק אחר אחר פסוק אלא לנושא בכלליותו (גם פרשנים "מובהקים" כמו יצחק אברבנאל ובמידה מסוימת גם מלבי"ם כתבו את פירושיהם כך) ויש פרשנים שמפרשים פסוקים מסוימים ואחרים לא (למשל מאיר שמחה כהן). אני חושב שהקריטריון הוא תוכן הספר. אם הוא מפרש, כלומר מסביר, עוסק בהסברת התוכן - אז הוא פירוש. אם הוא עוסק בהגות, פובליציסטיקה, דרשנות וכו' - אז לא. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 13:13, 14 באפריל 2023 (IDT)
- פרשן הוא פרשן. איני מכיר את הספר של מאיר שלו ז"ל, אם הוא עוסק בפרשנות אז הוא פרשן. אם הוא עוסק בפובליציסטיקה על פי המקרא אז הוא לא פרשן. גם דרשנים על פרשת השבוע אינם פרשנים. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 12:57, 14 באפריל 2023 (IDT)
- תודה לך, טל ומטר - שיחה 12:50, 14 באפריל 2023 (IDT)
- משתמש:טל ומטר, התיוג לא עבד (תיוג פועל רק בעריכה שנוספה בה חתימה חדשה). מתייג בשבילך שוב את בעלי הידע ביהדות (אני עצמי אולי אגיב עם אתפנה לחשוב לעומק על הסוגיה). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ג בניסן ה'תשפ"ג • 12:36, 14 באפריל 2023 (IDT)
- א. השאלה הזו איננה שייכת לכאן אלא למזנון.
- ב. פרשן מקרא הוא מי שלפרשנותו למקרא יש היקף ושיטתיות עקבית.
- ג. כדי להבין מה הוא פרשן מקרא אפשר להסתכל ב-פרשני המקרא היהודים. מי-נהר - שיחה 22:36, 14 באפריל 2023 (IDT)
- אכן. ברשימת פרשני המקרא היהודים מופיעים פרשנים של ממש (אולי הייתי גורע מהרשימה את בעל המשך חכמה, אבל לא אתעקש על זה). מי שמפרסם דברי הגות ודרשנות אינו בגדר פרשן מקרא. מציע לעבור על הקטגוריה פרשן מקרא ולמחוק את המחברים המודרניים שמתהדרים לשוא בתואר זה. טל ומטר - שיחה 11:59, 16 באפריל 2023 (IDT)
― סוף העברה
- כפי שהראה איתמר, קשה למצוא קריטריון שמגדיר מהו "ספר הגות ודרשנות", ומהי "פרשנות". אני לא מכיר את הספרים שהזכיר איתמר כדי להבין את מהותם, אבל אני יכול לומר שברור לי שהרב יונתן זקס לא מתאים להיכלל בקטגוריה (והוא אכן לא נכלל בה), על אף שהוא כתב סדרת ספרים פרשניים על התורה, כיוון שהיא בבירור סדרת ספרי הגות ולא פרשנות רגילה. אותו דין לעזרא יכין שספרו על המקרא נושא את השם "'הגות במצוות ירושת ארץ-ישראל" (הסרתיו מהקטגוריה). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 12:22, 16 באפריל 2023 (IDT)
- כולנו יודעים שלעתים יש קושי להבחין בין דרשנות ובין פרשנות. בכל מקרה, כפי שעשית אתה @עמד זה עתה, קל להכריע מיהו דרשן ולמחוק את שמו מהקטגוריה. טל ומטר - שיחה 12:35, 16 באפריל 2023 (IDT)
- תיקו. הדיון נעצר בלי הכרעה. חבל. טל ומטר - שיחה 08:47, 24 באפריל 2023 (IDT)
- כולנו יודעים שלעתים יש קושי להבחין בין דרשנות ובין פרשנות. בכל מקרה, כפי שעשית אתה @עמד זה עתה, קל להכריע מיהו דרשן ולמחוק את שמו מהקטגוריה. טל ומטר - שיחה 12:35, 16 באפריל 2023 (IDT)
― סוף העברה