יעקב מדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב מדן
5765 HaRav Yaakov Medan.jpg
הרב יעקב מדן
תאריך לידה כ"א בתמוז תש"י
תאריך לידה לועזי 6 ביולי 1950 (בן 64)
מקום פעילות ישיבת הר עציון, אלון שבות
השתייכות דתיים לאומיים
נושאים שבהם עסק תנ"ך

הרב יעקב מדן (נולד בכ"א בתמוז תש"י, 6 ביולי 1950) הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, ומבכירי מלמדי התנ"ך בציבור הדתי-לאומי בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יעקב מדן הוא בנו של מאיר מדן, חוקר השפה העברית וממתקיני הנוסח של תנ"ך קורן, ואחיו של הרב ברוך מדן המשמש כרב בישיבת הנגב. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים, ובשנת תשכ"ח (1968) הצטרף למחזור הראשון של ישיבת הר עציון. לאחר שירות במסגרת ההסדר בחיל השריון חזר לישיבה לשמש בה בתור ר"מ. תקופה קצרה למד בישיבה חרדית בנגב. מוסמך לרבנות ובעל תואר B.Ed במכללה ירושלים ותואר MA בטורו קולג'. ב-2004 בחרה בו ועדה פנימית של הישיבה, להיות מי שיחליף את הרב יהודה עמיטל בתפקיד ראש הישיבה יחד עם הרב ברוך גיגי והרב משה ליכטנשטיין בנוסף לראש הישיבה הוותיק הרב אהרון ליכטנשטיין. הוא החל לשמש בתפקיד בחנוכה תשס"ו (ינואר 2006).

הרב מדן מלמד גמרא, תנ"ך ומחשבת ישראל, גם במוסדות נוספים. הוא כותב מאמרים, בעיקר בתחומי תנ"ך ופובליציסטיקה.

שיטתו בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מדן רואה עצמו כתלמיד-חבר של הרב יואל בן נון, שהוא מחלוצי לימוד התנ"ך בישיבות ההסדר. בוויכוח בין "רודפי הפשט" לבין המפרשים את המקרא על פי חז"ל, משלב הרב בין שני התחומים, מתוך בקיאות. הוא משתמש פעמים רבות באנלוגיה למקומות אחרים בתנ"ך, ופחות בניתוח מדוקדק של המקור עצמו. הרב מדן ידוע בפתרונותיו המקוריים לשאלות בפשט המקרא. הוא עוסק לא מעט בשאלת המוסריות במקרא, כגון ביחס לעמלק ולעקדת יצחק. על גישתו נמתחה ביקורת בידי חוגים שמרניים יותר בציבור הדתי-לאומי, בפרט בנושא חטא דוד ובת שבע.

השקפותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעותיו של הרב מדן הן ימניות, שלא כשני ראשי הישיבה הוותיקים, הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל. הוא התנגד להסכמי אוסלו ואף קיים שביתת רעב במחאה על מסירת הנשק לכוחות הביטחון הפלסטינים. עם זאת, הרב מדן התנגד לסירוב פקודה בעת תוכנית ההתנתקות. בעת פינוי היישוב שירת הים נשא הרב מדן נאום בפני החיילים שפינו את בית הכנסת ואמר: "אני האחרון שיאמר לכם לא לבצע פקודה. אתם הולכים להחריב בית כנסת. הפקודה שאתם חייבים לקיים תגרום לחורבן". מהמתבצרים בבית הכנסת דרש: "לא לחלל את המקום הזה בשום מילת גנאי נגד חיילים. איש לא יעז להגיד מילה נגד חיילים".

בעת שהועלתה תוכנית ההתנתקות אמר לתלמידים בישיבת ההסדר ירוחם: "אם מישהו ישאל אותי האם לסרב פקודה, אומר לו לא לסרב, אך אבקש את שם המשפחה שהוא הוציא מביתה כדי לפצותם על הנזק שנגרם להם. אז אל תשאלו אותי, כדי שלא אהיה עני".

הרב מדן עוסק ביחסי דתיים-חילוניים בישראל. הוא ניסח עם פרופ' רות גביזון את אמנת גביזון-מדן, שמטרתה להגיע להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות על שני הציבורים. האמנה מציגה הצעות מפורטות בתחומים רבים, בהם חוק השבות, שבת, נישואין וגירושין, קבורה ומועצות דתיות. העבודה על האמנה נמשכה כשלוש שנים בחסות קרן אבי חי והמכון הישראלי לדמוקרטיה. על פרסום האמנה זכו השניים בפרס אבי חי ובפרס התנועה לסובלנות.

בעקבות תוכנית ההתנתקות הגיע הרב מדן למסקנה שעל הציבור הדתי-לאומי להתנתק מן "האליטה" החילונית-שמאלית בישראל, אשר לדבריו מושפעת מהעמדות האנטי-ישראליות הרווחות באירופה, ומעוניינת בחלקה למחוץ את הציבור הציוני-דתי. הוא טוען שכל עוד לא יקבלו אנשי אליטה זו את העמדה הימנית והדתית כלגיטימית, הציבור הדתי לאומי צריך להימנע מלנסות להתקרב אליהם. תחת זאת, עליו ליצור קשר עם "העם" שאך מובל על ידי התקשורת בשל חוסר ידיעתו, ובמיוחד לפעול יחד עם ציבורים מקופחים אחרים, כמזרחיים, חרדים והעלייה מברית המועצות לשעבר.

כך, למשל, אמר בראיון לארי שביט ויאיר שלג בהארץ (יולי 2005): "כדי להגיע לברית עם האליטות החילוניות הזנחנו את הברית היותר טבעית לנו עם הציבור החרדי. היום אני חושב שזו הייתה טעות. בעתיד ננהג אחרת. בעבר, עם כל הוויכוח, חשבתי שיש לנו גם מה ללמוד מן האליטה החילונית. אחרי שראיתי את האליטה החילונית תוקעת לי סכין בגב ומפנה עורף לערכים שלה עצמה - דמוקרטיה וזכויות אדם - אין לי יותר מה ללמוד ממנה. הרי מה שקרה כאן מבחינה דמוקרטית היא חרפה ומה שקרה כאן מבחינת הגנה של מערכת המשפט על זכויות האדם הוא בושה. בתי המשפט, העיתונות, מכוני המחקר - איש לא שמע אותנו. איש לא שמע את הזעקה שלנו. אבל זה לא רק אנחנו. האליטה הדמוקרטית לא נשארה נאמנה לערכים שבשמם היא דיברה כל השנים הללו. על כן אין ערכים חיוביים שאני יכול לקבל ממנה... כשהציונות הדתית והציבור החרדי יעמדו יחד... ההתייחסות אלינו תהיה אחרת".

מאמרים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד ובת שבע - החטא, העונש והתיקון - הוצאת 'תבונות'. ספר זה עורר ויכוח בציונות הדתית, בשל סוגיית "תנ"ך בגובה העיניים".
  • דניאל - גלות והתגלות - סיכומי שיעוריו על ספר דניאל. הוצאת תבונות, 2006
  • תקוה ממעמקים - עיון במגילת רות, הוצאת תבונות, 2007
  • כי קרוב אליך - לשון מקרא ולשון חכמים - בראשית, ידיעות ספרים, 2014

הרב מדן פרסם מאמרים רבים, בעיקר בכתב העת "מגדים" היוצא על ידי מכללת הרצוג שעל יד ישיבת הר עציון, בכתב העת של הישיבה עלון שבות ובקבצים אחרים הקשורים למכללה ולישיבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו

עליו