שיחת קטגוריה:צנזורה ביהדות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 5 שנים מאת יזהרברק
הוחלט למחוק קטגוריה זו בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־21.08.2018
הוחלט למחוק קטגוריה זו בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־21.08.2018

קטגוריה מיותרת שאין לה מקום. ערכים שאין ביניהם שום קשר; רוב מוחלט של הערכים בה לא נופל תחת ההגדרה של צנזורה, בלי להיזקק לפרשנות (סובייקטיבית) מרחיבה ויצירתית מאוד של המושג; ברובם לא באמת מדובר על צנזורה *ביהדות* (במקורות, במסורת, בקונצנזוס ההלכתי או החברתי) אלא על המקובל בקהילות דתיות מסוימות, במקרה הטוב. בנוסף, מכיוון שאין ביהדות מונח של "צנזורה" או מונח דומה, הצירוף "צנזורה ביהדות" הוא מחקר מקורי קביעת הצירוף "צנזורה ביהדות" כ*נושא* היא סוג של מחקר מקורי. נתנאל - שיחה - מומלצים 03:24, 13 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה

DGtal, גם לדעתי השם שנבחר לקטגוריה הזו הוא בעייתי. יוניון ג'ק - שיחה 10:25, 13 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
אין לי מושג מה אתם רוצים. יש כללי צנזורה כבר במשנה "אין דורשין בעריות בשלושה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו" (משנה, חגיגה, פרק ב', משנה א') ובתלמוד והם מופיעים בכמה מקומות בשולחן ערוך (הלכות שבת והלכות ספר תורה). יש גם מחקרים על הנושא, לדוגמה "‫ספר וסייף : חופש הבטוי והמחשבה אצל עם ישראל / מאת משה כרמלי-וינברגר." אין פה שום דבר מקורי. אפשר להתווכח על הכללת ערך מסויים בקטגוריה, אבל מכאן ועד מחיקתה המרחק רב. ‏DGtal‏ - שיחה 10:41, 13 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
קטגוריה בעייתית מאוד. אתמוך במחיקה. דגש חזק - שיחה 01:54, 14 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
אינני מבין גדול ביהדות, אך לא הצלחתי לראות את הקשר בין חלק מהערכים לשם הקטגוריה. מה הקשר בין סלולרי כשר ל"צנזורה ביהדות"? צנזורה על ספרים עבריים מדברת על צנזורה של ספרים בעברית בעולם הנוצרי (כלומר לא צנזורה ביהדות, והערך משוייך גם לקטגוריה:צנזורה בנצרות). האם כל טקסט הקשור איכשהו ליהדות שמישהו אי פעם התנגד לו אמור להיות שייך לקטגוריה? Dovno - שיחה 09:17, 14 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
גם אני הייתי מוותר על הקטגוריה הזאת, ובכלל על קטגוריות סובייקטיביות. נרו יאירשיחה • ג' באלול ה'תשע"ח • 19:33, 14 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
מיותר, אפשר למחוק. וידרסקייווקר - שיחה 12:45, 15 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
מה סובייקטיבי פה בדיוק? האיסור על הספרים החיצוניים מופיע כבר במשנה, את מורה נבוכים שרפו יהודים בגלל תוכנו, איסור הקריאה במחברות עמנואל כתוב במפורש ובאופן חריג בשולחן ערוך, החובה לקבל הסכמה על ספר נקבעה בשל הצורך בצנזורה פנימית (לצד הרצון להגן על זכויות יוצרים וסיבות נוספות), המושגים של סלולרי כשר ואינטרנט כשר הם צנזורה עצמית באמצעים טכנולוגיים שמהווים המשך לקרבות העבר על העיתונות ו"גזירת הטלוויזיה". אפשר להתווכח על ערך זה או אחר, אבל לטעון שזה מיותר? אולי תמחקו גם את כל קטגוריה:צנזורה לפי דת? ‏DGtal‏ - שיחה 15:21, 15 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
מסכים שזה מיותר. --ריהטא - שיחה 16:28, 16 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
DGtal, שיכנעת אותי. אני בעד השארת קטגוריה זו, אפילו עם השם הנוכחי. הקטגוריה קיימת בויקיפדיות זרות נוספות, ואין שום סיבה שהיא לא תופיע גם בויקיפדיה העברית. מה שכן - רצוי להוסיף כמה משפטים בפתיח של הקטגוריה, להסביר מה הם הערכים הכלולים בה. יוניון ג'ק - שיחה 21:30, 19 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
קטגוריה בעייתית, בעד מחיקה. יוני - שיחה 13:13, 20 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
גם אני בעד מחיקה. דיגיטל, הגדרת צנזורה על פי ויקיפדיה היא "פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות". המושגים של סלולרי כשר ואינטרנט כשר הם לא צנזורה בשום צורה, כיון שהם עוסקים ב'צריכת מידע ולא בהפצת מידע. וגם אם יש חברות שמספקות שירותי פיקוח ושליטה על צריכת מידע ובפועל יוצר שטכנית הן מצנזרות - זה עדיין לא עונה להגדרת צנזורה. החרמת ספרים ואיסור על הפצתם זו אכן צנזורה, אבל הכותרת המתיימרת "צנזורה ביהדות" אינה הולמת את מידותיהם. שים לב שכל הערכים בקט:צנזורה בנצרות עוסקים ב"צנזורה בנצרות", קרי צנזורה ממוסדת מטעם הכנסייה. זה לא הנידון כאן, גם אם כמה גדוילים חתמו על פשקעוויל במשותף. אולי אפשר "חיבורים שהוחרמו בעולם היהודי" (שכן 'הוחרם' זה מינוח יותר מקובל לאיסור הפצה מוחלט, בניגוד לצנזור שבד"כ מתייחס להסתרה ומחיקה של חלקים מהחיבור. יזהר ברקשיחה • ט' באלול ה'תשע"ח • 16:28, 20 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
יזהר ברק, כלומר בסין אין צנזורה באינטרנט, יש כשרות קומוניסטית. Dindia - שיחה 17:57, 20 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
לא הבנתי מה אתה טוען. זה שטכנית מדובר על אותה פעולה, לא אומר שזו אותה הגדרה. גם בין גניבה לבין לקיחה ברשות אין בהכרח הבדל ניכר לעין. אותה פעולה, כשהיא נעשית ככפייה ממשלתית - היא צנזורה, וכשהיא נעשית כמענה בשוק הפרטי לביקוש שקיים לשירות החסימה - היא לא צנזורה. זה הכל. יזהר ברקשיחה • י' באלול ה'תשע"ח • 12:15, 21 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── לא קשור לממשלתיות. ההבדל בין צנזורה לבין סינון זה שבצנזורה הסתרת המידע היא אינטרס של המסתיר ובסינון זה אינטרס של המוסתר. דגש - שיחה 12:20, 21 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה

שאלת האינטרס היא מאוד מסובכת. הכנסייה למשל מצנזרת כמעט מאז הקמתה אבל לפחות הצהרתית המטרה היא לגמרי אינטרס של המאמין כי מי ששומר על עצמו מדעות כוזבות וכפירה ומאמין בגואל זוכה לגאולה.
פחות או יותר באותו אופן מי שמקפיד על תקשורת כשרה מקיים את ההלכה באופן שלם וטוב יותר. אגב, גם בסלולרי יש אלמנט של כפייה כי בחלק מהמגזר אם אין לך מספר במה שמכונה "הקומה הכשרה" לא בטוח שיקבלו את ילדיך למוסדות של הקהילה. השאלה בגדול היא מי מחליט - אני או האחר ובשלב הבא למה האחר מונע ממני גישה למידע הזה, האם כי הוא שלילי לדעתו או סיבה אחרת (ראו גם אשהיים, 1953). ‏DGtal‏ - שיחה 23:59, 21 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
מה זה "אשהיים, 1953"? יש צנזורה גם על פרטים ביבליוגרפיים? ;) ראובן מ. - שיחה 11:55, 22 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
אני מסכים שיש מימדים מסוימים של כפייה ושיש מורכבות. נראה לי שהשאלה היא בעיקר לגבי סלולרי כשר שהוא מוצר חרדי מובהק עם מאפיינים של תקנות קהילה וכו' בערכים האחרים זה עוד יותר מורכב, והאלמנט הוולונטרי הוא יותר דומיננטי. עם זאת, אני חושב שסלולרי כשר לא שייך מכיוון אחר: אין פה שום פיקוח על מידע, דעות וספרות. יזהר ברקשיחה • י"א באלול ה'תשע"ח • 14:48, 22 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה