שיחת קטגוריה:רבנים חרדים

לדעתי כדאי לעשות קטגוריית משנה "רבנים ליטאים" ולהכניס לתוכם את המתאימים. השאלה היא האם הרב כהנא או הרב ריינס אינם בגדר רבנים ליטאים.

יש כבר קטגוריה:רבנים ליטאים - רבנים שחיו בליטא. אבל בטח לא לזה התכוונתָ‏. שילוני 15:38, 8 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

מי יוגדר כרב חרדי[עריכת קוד מקור]

בהמשך לדיון בשיחה:יצחק אייזיק הלוי, נשאלת השאלה מי יוגדר כרב חרדי. ההגדרה 'חרדי' בעבר הייתה שונה באופן מהותי מההגדרה היום. בעוד היום הכינוי מכוון כלפי הקבוצה החרדית בחברה הישראלית, בעיקר מול ולעומת הקבוצה הדתית, המסורתית והחילונית, בעבר שימש הכינוי 'חרדי' לציבור 'שלומי אמוני ישראל', שממנו התפצלו הקבוצה הדתית והקבוצה החרדית, פיצול שמשמעו הפוליטי היה הפיצול בין המפלגות אגודת ישראל והמזרחי.

לדעתי, ההגדרה 'רב חרדי' מתאימה רק לרב שהשתייך / משתייך באופן מובהק לציבור החרדי בן זמננו, בדומה לקטגוריה:רבני הציונות הדתית, שמכילה רק רבנים שמזוהים באופן מובהק עם הציבור הדתי לאומי. לכן אין כמעט מקום להגדרתם של רבנים מלפני קום המדינה לקטגוריה הזאת, אלא אם כן השתייכו באופן מובהק לאגודת ישראל, שהיא המסגרת הפוליטית הברורה של הציבור החרדי. נת- ה- - שיחה 23:46, 2 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

כל מי שלפני התקופה הזו, והוא לא רפורמי או חופשי הוא חרדי, אי אפשר להתעלם מכך. מה שדרוש כאן הוא פיצול קטגוריית החרדים, בסגנון הפיצול שנעשה בין קטגויורת ה"ישראלים" וה"ארץ ישראלים". דניאל צבי • שיחה 23:49, ה' בכסלו ה'תשס"ט (2.12.08)

אבל זה יוצר בלבול בגלל שיתוף השם בין שני המושגים, הרי לא יעלה על הדעת לשלב את ה'פרושים' מבית שני, עם 'הפרושים' תלמידי הגר"א, למרות שלשתי הקבוצות קראו 'פרושים'. כמו כן, האם אין לדעתך הבדל בין הרבנים ה'חרדים' כמו הרב קוק שהיו בקהילה יהודית דתית מאוחדת, לבין רבנים 'חרדים' בני זמננו? נת- ה- - שיחה 23:59, 2 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

ודאי שיש הבדל, ולכן קטגוריה שנקראת "פרושים" היא לא רעיון טוב. אין לי שום בעיה עם קטגוריה של רבנים חרדים בני זמננו בלבד, אבל צריך למצוא לה שם אחר. דניאל צבי • שיחה 00:02, ו' בכסלו ה'תשס"ט (3.12.08)

נתנאל, הבאת כדוגמה את קטגוריה:רבני הציונות הדתית. עיין שם וראה כמה רבנים מטרם קום המדינה מופיעים בה. לגופו של עניין, אני מסכים עם טיעוניו של עמיתי המלומד דניאל צבי. ברי"א • שיחה • ו' בכסלו ה'תשס"ט • 00:46, 3 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

הנקודה היא לא הזמן, אלא השתייכות מובהקת. אני טוען שקשה להגדיר רבנים מהתקופה שלפני קום המדינה כמשתייכים במובהק לקבוצה מסויימת, בין אם לקבוצה הדתית ובין לקבוצה החרדית, ולכן יש להכיל את הקטגוריה הזאת רק לרבנים שבאופן מובהק השתייכו לאחת הקבוצות, ולא לחת"ם סופר למשל. נת- ה- - שיחה 09:31, 3 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

זה היינו הך - החת"ם סופר היה שייך במובהק לקבוצה החרדית, כי זו הייתה הקבוצה היחידה שהייתה קיימת באותו הזמן. דניאל צבי • שיחה 10:10, ו' בכסלו ה'תשס"ט (3.12.08)

אז בעצם לפי דבריך הרב ריינס, הרב מימון, ועוד רבנים ציונים דתיים מובהקים ראויים להגדרה 'רב חרדי' כי כך הם כונו באותה תקופה. זה טענה שהיא נכונה מבחינה עובדתית, אבל נשמעת אבסודרית לפי המינוח של ימינו. נת- ה- - שיחה 11:55, 3 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

רואה אני את דברי נת- ה-. מי שרוצה לדעת אם החתם סופר היה חרדי או לא ימצא אותו דרך קטגוריית רבנים ויקרא את הערך. יעקב - שיחה 12:00, 3 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

עד שאתה מביא את הרב מימון, הבא את הרב קוק. נכון, הוא אכן היה חרדי, אך זה מקרה קצה. להבדיל, גם ישו ופאולוס היו מנהיגים יהודיים, ואנחנו לא כוללים אותם בקטגוריות רלוונטיות לכך. השאלה שלפננו, היא האם כשאני מסתכל בדף שכותרתו "רבנים חרדים", אני צריך לראות את החת"ם סופר, והתשובה היא חד־משמעית, כן. דניאל צבי • שיחה 12:09, ו' בכסלו ה'תשס"ט (3.12.08)

טוב, אז בינתיים יש לנו חילוקי דעות של 2 מול 2, לאן נמשיך מכאן? נת- ה- - שיחה 12:14, 3 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

נתנאל, קרא את הערך חרדים. הוא מגדיר בפירוש הגדרה אחרת מכפי שאתה מגדיר. ברי"א • שיחה • ו' בכסלו ה'תשס"ט • 13:41, 3 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

הערך דווקא מתאר יפה שהחברה החרדית כפי שהיא מופיעה היום, היא יצירה די מאוחרת, שהתגבשה בערך בתקופת קום המדינה, ושורשיה מעט קדומים יותר. (אגודת ישראל) כלפי מה אתה מתכוון בדבריך? נת- ה- - שיחה 14:34, 3 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

הערך מדבר על תחילת המאה ה-19, יותר ממאה שנים לפני קום המדינה. דניאל צבי • שיחה 14:53, ו' בכסלו ה'תשס"ט (3.12.08)

לפי הערך, הציבור החרדי התגבש בעיקר סביב ההתנגדות לציונות, שהיא הקו המבדיל העיקרי בינו לציבור הדתי, כך שהוא החל להתגבש עם ראשית הציונות בסוף המאה ה-19, וביחוד לאחר הצלחות התנועה הציונית לאחר מלחמת העולם הראשונה, ועם קום המדינה. מאפיינים אחרים, כמו לימוד תורה כעיסוק עיקרי עבור כלל הציבור, התפתחו בעיקר לאחר קום המדינה. נת- ה- - שיחה 22:16, 3 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]