מסורתיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בישראל, מסורתיים או שומרי מסורת הוא כינוי לזרם מרכזי בחברה בישראל הכולל יהודים שאינם מגדירים עצמם כדתיים אך גם לא כחילוניים.
לרוב, המסורתיים מקיימים מצוות אחדות ומנהגים שונים הנחשבים סמלי מסורת מובהקים, לא בהכרח בשל נאמנות והקפדה על שמירת ההלכה היהודית, אלא מתוך הזדהות ותחושת השתייכות לעם היהודי ומתוך המחשבה שיש לשמר ערכי מסורת כדי לשמור על קיומו של העם. המסורתיים בישראל אינם מקבילים לזרם המסורתי המקובל בקרב קהילות יהודיות בארצות המערב.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיהו מסורתי?
המסורתיים אינם זרם מוגדר ויחסם לדת קשור בנטיית לבם וברצון להיות חלק מהמסגרת היהודית הכוללת בלי להיצמד לחובות המוטלות מכוח תקנות ומצוות. למרות זאת אפשר לייחס לרובם, שמירה על כמה מנהגים הנחשבים מרכיבים חשובים ביהדות. כמו:
- שמירה על כשרות - רבים מהמסורתיים יקפידו שלא לאכול בשר חזיר או פירות ים לא כשרים, ואף ישמרו על הפרדה בין אכילת מאכלי בשר וחלב.
- קידוש - סעודת ליל שבת סביב השולחן עם המשפחה, ואמירת הקידוש על כוס יין.
- מזוזה - מסורתיים רבים נוהגים לקבוע מזוזה בכניסה לבית.
- ביקור בבית כנסת - מסורתיים רבים מגיעים לתפילות בבית הכנסת בעיקר בימי החגים החשובים כמו ראש השנה ויום הכיפורים. יש כאלה הבאים אף בשבתות רגילות במשך כל השנה.
- שמירה על גוון דתי באירועי שמחה כגון חתונות, בר מצווה, ברית מילה וכו'
- לרוב הגבר המסורתי אינו חובש כיפה, ואינו נראה כלפי חוץ כדתי. יש כאלה המחזיקים כיפה בכיס המכנסיים או במכוניתם, כדי להשתמש בה במקרה הצורך - בבית הכנסת, בביקור באירוע בעל צביון דתי, וכדומה.
בנוסף לאלה, יש מסורתיים המעדיפים לשלוח את ילדיהם, בעיקר בגיל הרך ובבית הספר היסודי, למסגרת דתית או מסורתית. מסורתיים נוהגים להניח תפילין, ולבקר אצל רבנים ומקובלים כדי לקבל מהם עצה לחיים. הכל תלוי ברצונו החופשי של המסורתי להקפיד על מה שנראה לו כנוגע אליו. הפניה אל הדרך המסורתית קשורה בין היתר גם ליחסם של ישראלים רבים אל המימסד הדתי ואל מה שנראה בעיניהם כשמרני, מיושן ואינו תואם את החיים בעידן המודרני.
המסורתיים מגדירים את עצמם כנמצאים בין אורח החיים החילוני לבין הדתי. בשל כך מספרם המדויק של המסורתיים קשה לכימות, ומבוסס על הגדרתם של הנשאלים עצמם. לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2006, המגדירים עצמם מסורתיים מהווים 39% מהאוכלוסייה היהודית בישראל.
[עריכה] המסורת, המשפחה והעדה
שמירת מסורת קשורה לערכי המשפחה, ורבים רואים בשמירה על המסורת ערך משפחתי וחינוכי חשוב. המסורת קשורה גם להשתייכות עדתית. כך למשל, אחוז שומרי המסורת גבוה במיוחד בקרב יהודים מזרחים. רבים מהעולים מארצות המזרח וצאצאיהם, מגדירים עצמם שומרי מסורת גם אם אורחות חייהם נחשבים חילוניים – הם מקפידים לשמור על מסורת הקשורה במורשת שהביאו עימם מארץ הולדתם. בהקשר לזה ראוי לציין את התנועה הפוליטית ש"ס אשר חרתה על דיגלה את הסיסמה "להחזיר עטרה ליושנה", וסחפה אל שורות מצביעיה רבים מבני עדות המזרח שאינם דתיים, אך רואים חשיבות בשמירת המסורת.
[עריכה] היהודי המסורתי – חילוני או דתי?
דיון בחברה הדתית בישראל עובר לרוב באחד משני דגמים:
- המודל הדיכוטומי או המודל הבינארי. מודל זה מניח כי ישנם יהודים חילונים ומולם ישנם קבוצה נוספת של יהודים דתיים. כל קבוצה מהווה קבוצה הומוגנית.
- מודל הרצף - ישנם שתי קטגוריות: קיום מצוות ואמונה וניתן לסווג את האדם על פי המיקום שלו ברצף. המודל הזה הוא המודל המקובל כיום יותר בסוציולוגיה הישראלית.
היהודי המסורתי נתפס לרוב מתוך קנה המידה של היהדות האורתודוקסית. מתוך קנה מידה זה הוא נתפס כבעל אמונה חזקה מחד אך סלקטיבי ולוקה בחסר בתחום קיום המצוות. היהודי המסורתי יכול ללכת בשבת לבית הכנסת ולאחר מכן למשחק כדורגל או לנסוע לים. אדם שאינו חילוני ואינו דתי, או להפך חילוני ודתי גם יחד. על פי מחקרם של ליבמן וידגר[1], הם מהווים קבוצה עצמאית אם כי יש שרואים בהם "קוקטייל" לא עיקבי של אמונות ופרקטיקות התאפיין בעיקר על ידי חוסר הבהירות.
שלמה דשן טוען כי המסורתיים אינם רואים עצמם כ'חילונים' בנוסח האשכנזי ובודאי שאינם מתנהגים כך. אמונה באל, מעמד חכמי התורה, שכר ועונש ועוד – כל אלה מקובלים למדי, ואיתם גם נוהגים מעשיים הקשורים בחיי המשפחה. התשתית המשפחתית – חברתית- קהילתית מלכדת את המזרחיים באופן המונע מהם 'חילוניות' גמורה, מנוכרת. יהודה שנהב טוען יותר מכך, כי למעשה אין חילוניות יהודית בארץ. לדעתו, כל מי שיש לו זיקה שכלית, אמונית או פרקטית למסורת היהודית - אינו חילוני.
ליבמן וידגר ראיינו מסורתיים ושאלו אותם על אמונותיהם ואורח חייהם. אחת התשובות שחזרה פעמים רבות הייתה כי המסורתיים מקבלים את עקרונות הדת אבל אלה נשארים ברמה המופשטת ולאו דווקא הקונקרטית. שורה של מעשים דתיים חדשים מאפינת את הקהילה המסורתית. ביניהם בולטת למשל העלייה לרגל אל קברות צדיקים שהידועה בהם היא הילולת מירון אך בצידה מתקימות בארץ מדי שנה עשרות ואולי מאות הילולות אחרות המושכות אליהן מאמינים מסורתיים.
מאיר בוזגלו טוען כי המסורתי רואה את עצמו נאמן לעולם של הוריו. הוא דוחה את הרעיון המערבי החילוני על ההכרח בכינון עצמי. לא הכול פתוח לביקורת, ואין הוא מתחיל כלוח חלק שמכונן את עצמו מתוך עצמו. המסורתי רואה את עצמו מסור לעולם של הוריו ומוריו, הוא מקבל מהוריו ומעביר הלאה למשפחתו ותלמידיו. נתינת כבוד זו אינה חיקוי מכני של עולם ההורים. המסורת אינה מן האפשר בלי מוסדות של סיגול ופרשנות ערה . הירושה שקיבל מהוריו אינה קובעת סדרת פעולות קשוחה. עצם העובדה שהוריו מסרו לו, והשאירו אותו לבד עם המסורת דורש ממנו עבודת פירוש ועדכון. לאמיתו של דבר אין ניגוד בין מסורת לשינוי, אלא ההיפך הוא הנכון: המסורת היא תנאי הכרחי לאפשרות של כל שינוי. אחרת יש סדרת המרות בזו אחר זו ולא שינוי והתפתחות שדורשים גרעין קשיח או שאליו מחויבים.
החיים המודרניים מציבים בפני המסורתי אתגרים שלא עמדו בפני אבותיו. הללו עשויים להיפתר בדרכים שונות על ידי המסורתי, מה שברור הוא שאין הוא מצטרף לקהילה שמקבלת את הפתרון ההלכתי של רב לבעיות אלה וכאן נעוץ ההבדל המשמעותי ביותר בינו לבין אדם דתי. למעשה, הוא מחפש דרכים להגביל את מרחב השאלות ההלכתיות. שאלות כמו להחזיר שטחים או לא, להתגייס לצבא או לא, לסקול באבנים את מי שנוסע בשבת או לא, אינן שאלות שהוא רואה ברב מסוים בר סמכא שיתן לו את התשובות. המסורתי אינו בהכרח שומר פחות על מצוות הדת. יש מסורתיים ששומרים יותר, ויש ששומרים פחות. מה שמייחד את המסורתי הוא הימנעות מרדוקציה של חייו לחיי ההלכה. המסורתי אינו ממרה את פי הרב, אבל בהרבה שאלות אין הוא שואל את הרב, וזאת לא אחת לשביעות רצונו של הרב המסורתי.
בניגוד ליהדות האשכנזית שנתפרדה לחילוניות, לחרדיות, לאורתודוקסיה לרפורמה ולקונסרבטיביות, השינויים שעברה המסורתיות של יוצאי ארצות האסלאם הם ממין שונה. המזרחי עומד מול החילון, האורתודוקסיה, הרפורמה – ואינו מאמץ קטבים שנוצרו על ידי אחרים. המסורתי אינו בוחר בין קטבים, אלא חוזר להתהוותם של קטבים אלה אי שם בתקופת ההשכלה, ומנסה למצוא את דרכו, חושב מחדש את האפשרויות שהוצעו כפתרונות.
[עריכה] בין שומרי מסורת לבין שמירה על מורשת
המסורת היהודית כוללת מנהגים שונים המתקיימים בבתים חילוניים, לא מתוך היותם מסורתיים. כך למשל, טקס הבר-מצווה, יכול להתקיים בבית חילוני שאינו נחשב מסורתי. כך גם טקס ברית מילה או ליל הסדר בפסח. אלו הם מנהגים המייחדים את העם היהודי כולו ומתקיימים גם בקרב מי שמגדירים עצמם חילוניים שאינם שומרי מסורת.
שמירה על מסורת יכולה להיות קשורה גם בערכים הנראים לשומר כחשובים מבחינה אישית, בעלי ערך מוסף. כך למשל יש רבים אשר צמים את צום יום הכיפורים שהוא בעל ערך דתי, אך מתפרש על ידי החילוני הצם, כפעולה התורמת לגוף ולנפש. אחרים שומרים על דיני טהרת המשפחה מתוך הכרה בחשיבותם לשמירה על חיי משפחה בריאים.
בשנים האחרונות מתפתחת מגמה חברתית לשוב אל המקורות ולהחיות ערכים יהודיים שהצליחו להישמר במשך אלפי שנים, ומהווים את עמוד השידרה של המורשת היהודית. מגמה זו אינה קשורה בהכרח למסורתיים אלא מתאפיינת ברצונם של חילוניים לצקת תוכן ערכי לחייהם. כך למשל בקיבוצים רבים יוצקים תוכן חדש למנהגים הקשורים בחגי ישראל. בהקשר זה ראוי לציין מפעלים כמו בית המדרש אלול, המקיימים פעילויות שיש בהן חזרה אל המורשת מתוך רצון להעמיק את ההיכרות של הנוער עם המקורות היהודיים.
[עריכה] המסורתיים בכלכלה ובחברה הישראלית
המסורתיים מהווים מרכיב בולט בתחומי הכלכלה והחברה. כך למשל, חברות נסיעות ותיירות מארגנים טיולים מיוחדים לשומרי מסורת. במסגרת טיולים אלה הלינה בבתי מלון עם אוכל כשר, והאווירה בשבתות כוללת מרכיבים מסורתיים כמו קידוש והימנעות מנסיעה.
במערכת החינוך קיימים בתי ספר השמים דגש על האוכלוסייה המסורתית:
רשת מורשה: בתי הספר של רשת 'מורשה' פועלים במטרה לתת מענה יהודי-חברתי לכלל תלמידי ישראל, תוך דגש על התלמיד המסורתי.
רשת החינוך תל"י: הלימודים בבתי ספר אלו נועדו לתגבר את לימודי היהדות על ידי העשרת תוכנית הלימודים בתכנים יהודיים ציוניים נוספים.
[עריכה] הזרם המסורתי בחו"ל
לעומת ההגדרה הלא ברורה של המסורתיים בישראל, הרי שבקהילות יהודיות במערב, ובעיקר בארצות הברית קיים זרם המתקרא "מסורתי". עקרונותיו של זרם זה קרובים יותר לעקרונות הדת האורתודוקסיים מאשר לעקרונות הכמעט חילוניים של המסורתיים בארץ. הם משייכים את עצמם כשלב ביניים בין הזרם הקונסרבטיבי והאורתודוקסי, ועל כן הם מכנים את עצמם קונסרבדוקסים. עקרונותיהם קרובים יותר לאורתודוקסים מאשר לקונסרבטיביים, אך, למרות זאת, המימסד הרבני האותודוקסי, מעצם טבעו השמרני, מסרב לראות בהם חלק ממנו, ובעיקר מסרב להכיר בטקסי הנישואין, הגירושין והגיור שהם עורכים. בולטת אצלם הנטייה לאפשר לנשים להשתתף בתפילות במעמד שווה לגברים, וכן הם נוהגים "הקלות" מסוימות, כגון: שימוש במיקרופון בשבת לצורך תפילות ודרשות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ארגון "ממזרח שמש"
- רשת בתי הספר 'מורשה'
- ארגון תל"י
- החילוני המאמין
- האמנות הישראלית והמסורת היהודית
- קישור לאתר קונסרבדוקסי
- מאמר מאתר תלמוד ברנר
|
אורתודוקסים · רפורמים · קונסרבטיבים · רקונסטרוקטיבים · קראים |
 |
