שפות אוקיאניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השפות האוקיאניות הן ענף של משפחת השפות האוסטרונזיות. ענף זה כולל כ-450 שפות, המדוברות בעיקר בפולינזיה, בחלק גדול ממלנזיה ובמיקרונזיה. על אף שדוברי השפות האוקיאניות מתפרשים על פני שטח גאוגרפי גדול, הם מונים שני מיליון אנשים בלבד. השפות האוקיאניות בעלות מספר הדוברים הגדול ביותר הן: מזרח פיג'יאנית עם למעלה מ-600,000 דוברים, וסמואית עם כ-400,000 דוברים. לכל אחת מהשפות הגילברטית (קיריבטי), הטונגאית, הטהיטית, המאורית והטולאית יש למעלה מ-100,000 דוברים. השפה האם המשותפת והמשוחזרת עבור קבוצת שפות זו נקראת פרוטו-אוקיאנית (אנ').

שפות אוקיאניות
קבוצה אתנית עמים אוסטרונזיים
תפוצה גאוגרפית מלנזיה, מיקרונזיה, פולינזיה
מזהים
קוד גלוטולוג ocea1241
מפת תפוצה
השפות האוקיאניות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפות אוקיאניות בוויקישיתוף
  • Ray, Sidney H. (1896). "The common origin of the Oceanic languages". Journal of the Polynesian Society. 5 (1): 58–68. JSTOR 20701407.
  • שפות אוקיאניות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא אוקיאניה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.