מיקרונזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המדינות הפדרליות של מיקרונזיה
Flag of the Federated States of Micronesia.svg Seal of the Federated States of Micronesia.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: שלום, אחדות, חירות
המנון לאומי: הפטריוטים של מיקרונזיה
מיקום מיקרונזיה
יבשת אוקיאניה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
פליקיר
6°55′N 158°9′E / 6.917°N 158.150°E / 6.917; 158.150
משטר רפובליקה פדרלית נשיאותית דמוקרטית
ראש המדינה
- נשיא
סגן נשיא
נשיא
מאני מורי
אליק .ל. אליק
הקמה
עצמאות
- תאריך
בהחלטת האו"ם
מארצות הברית
3 בנובמבר 1986
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
702 קמ"ר 
191 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
105,681 נפש 
191 בעולם
150.54 נפש לקמ"ר
74 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
754 מיליון $ 
209 בעולם
7,135 $
141 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.645 
117 בעולם
מטבע דולר אמריקני ‏ (USD)
אזור זמן UTC +10
סיומת אינטרנט .fm
קידומת בינלאומית 691+
מפת מיקרונזיה בקבוצת איי קרולין

המדינות הפדרליות של מיקרונזיהאנגלית: Federated States of Micronesia. קיצור מקובל: FSM), מדינה בעלת ממשל חוקתי המסתמכת על ארצות הברית במסגרת ה"אסוציאציה החופשית" (Free Association) המשתרעת על חלק משטחי קבוצת האיים מיקרונזיה. המדינה נמצאת באוקיינוס השקט, צפונית-מזרחית לפפואה גינאה החדשה.

לפני קבלת העצמאות המחוזות המרכיבות את הפדרציה היו חלק מ"שטחי החסות של האיים הפסיפיים" (Trust Territory of the Pacific Islands) - שטחי החסות של האו"ם תחת ממשל ארצות הברית. הבעיות הנוכחיות של המדינה כיום הן: אבטלה רחבת היקף, דיג יתר ותלות יתר בסיוע של ארצות הברית.

המדינה ממוקמת על איי קרולין (Caroline Island) באזור הנקרא "מיקרונזיה", אשר מורכב ממאות איים קטנים המחולקים ל-7 שטחים. נהוג לקרוא לפדרציה של מיקרונזיה רק "מיקרונזיה", למרות שכינוי זה מתייחס לכל האזור ולא רק למדינה.

מיקרונזיה התפרסמה בישראל בעיקר בזכות תמיכתה הגורפת בישראל בהצבעות האו"ם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבותיהם של המיקרונזים התיישבו באזור לפני כ-4000 שנה. שיטת השלטון השבטית הבלתי מרוכזת התפתחה בסופו של דבר לאימפריה דתית וכלכלית שמרכזה באי יאפ (Yap).

מגלי ארצות אירופאיים, כגון הפורטוגלים שחיפשו אחר אי התבלינים (אינדונזיה) ואחר כך הספרדים, הגיעו לאיי קרולין במאה ה-16, וביססו בהם את ריבונותם (הריבונות אושרה רק ב-1885 על ידי האפיפיור לאו השלושה עשר).

ב-1899 קנתה גרמניה את איי קרולין מספרד והחלה שם את שלטונה. ב-1914 השלטון הגרמני הסתיים כאשר הצי הקיסרי היפני השתלט על איי מרשל (Marshall Islands), איי קרולין ואיי מריאנה הצפוניים (Northern Mariana Islands). יפן החלה את השלטון הרשמי בשטחים שכבשה רק ב-1920 כאשר קיבלה עליהם מנדט מחבר הלאומים. במשך תקופה זו החלה התיישבות יפנית מאסיבית שבסופו של דבר הביאה את האוכלוסייה היפנית באזור ל-100,000 תושבים, זאת בזמן שהאוכלוסייה המקורית הייתה רק 40,000 תושבים. גידול קנה סוכר, ניצול מחצבים, דיג וחקלאות טרופית הפכו לתעשיות חזקות תחת הכיבוש היפני.

מלחמת העולם השנייה הביאה לסיום תקופת השגשוג היחסית שהייתה בזמן השלטון האזרחי היפני. בסוף המלחמה רוב התשתיות של האזור הושמדו כתוצאה מהפצצות. האיים ואוכלוסייתם נוצלו על ידי צבא יפן עד כדי עוני מחפיר. ארצות הברית השתלטה על האיים במלחמת העולם השנייה וב-1947 הקים האו"ם את "שטחי החסות של האיים הפסיפיים". מיקרונזיה חולקה אז ל-6 מחוזות מנהליים: פונאפי (Ponape), טרוק (Truk), יאפ, פאלאו (Palau), איי מארשל ואיי מריאנה הצפוניים; מחוזות אלה הרכיבו את "שטחי החסות". ארצות הברית לקחה תחת חסותה את השטחים האלה. כמדינה נותנת חסות היה תפקידה של ארצות הברית לקדם את הכלכלה ולסייע לעמי האזור להיות בלתי-תלוים בסיוע מצד מדינות אחרות. ארצות הברית הקימה במיקרונזיה את המועצה המייעצת, שהיוותה את הבסיס לקונגרס מיקרונזיה שהוקם ב-1964.

ב-10 במאי 1979, ארבעה משטחי החסות: יאפ, טרוק, פונאפי קוסראה ("Kosrae", מחוז חדש שהוקם על ידי הקונגרס המיקרונזי ב-1 בינואר 1977) אישרו חוקה חדשה והתאחדו ל"פדרציה של מיקרונזיה". המחוזות השכנים: פאלאו, איי מארשאל ואיי מריאנה הצפוניים החליטו לא להיות שותפים לכך. הנשיא של הקונגרס של מיקרונזיה, טוסיו נאקאיאמה (Tosiwo Nakayama), הפך להיות לנשיאה הראשון של המדינה החדשה. המדינה החדשה חתמה על חוזה האסוציאציה החופשית (Compact of Free Association) עם ארצות הברית ב-1982, שנכנס לתוקפו ב-3 בנובמבר 1986, מה שסימל את המעבר מהיותה מדינת חסות למדינה עצמאית. על פי החוזה על ארצות הברית מוטלת האחריות המלאה על הגנת המדינה והיא מתחייבת לסייע כלכלית למדינה החדשה ובתמורה יכולה ארצות הברית להקים בסיסים באזור. יחסי הביטחון יכולים להשתנות בהסכמה הדדית.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיקרונזיה מתנהל משטר של רפובליקה פדרלית נשיאותית דמוקרטית. המועצה המיעצת שבנתה ארצות הברית בתקופת המנדט הפכה לקונגרס המיקרונזי.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות הכלכלית של הפדרציה מתקיימת בעיקר מחקלאות ודיג. באיים יש מעט מקומות שבהם משתלם לנצל מינרלים, זאת מלבד הכמות הגדולה של הפוספאטים המצוים שם. קיים פוטנציאל של תעשיית תיירות, אך המיקום המרוחק של האיים ומחסור במתקנים מתאימים מעכבים את הפיתוח של המדינה. הסיוע הכלכלי של ארצות הברית הוא מקור ההכנסה העיקרי, בין השנים 1986-2001 השקיעה ארצות הברית 1.3 מיליארד דולר באיים. הבידוד הגאוגרפי ותשתיות לא מפותחות הם מכשול מרכזי לגידול הכלכלי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפדרציה של מיקרונזיה מורכבת מ-607 איים השוכנים לאורך 2,895 קילומטרים בקבוצת איי קרולין, מזרחית לפיליפינים. ארבע קבוצות האיים המרכזיות הן: יאפ, צ'וק (Chuuk, עד לינואר 1990 נקראה "טרוק"), פונפאי (Pohnpei, עד נובמבר 1984 נקראה "פונאפי") וקוסראה. ארבעת המחוזות האלה מיוצגים בדגל הלאום ככוכב לבן. הבירה פאליקיר (Palikir) נמצאת על האי פונפאי.

המדינה נהנת מאקלים טרופי עם טמפרטורות נוחות רוב השנה. האיים זוכים לגשמים מרובים ובעיקר האי פונאפי, אשר הינו האזור הלח ביותר בעולם (8.4 מטרים של גשם בשנה). למרות-זאת לעתים מתקיימות תקופות בצורת במדינה. טייפונים טרופיים גורמים לעתים לנזקים באיים, בהם קיים מבחר גאולוגי: הרים, הרי געש ושוניות אלמוגים.

יחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-מיקרונזיה

כמדינת חסות של ארצות הברית, מיקרונזיה נחשבת לתומכת נלהבת של ישראל גם בהצבעות באו"ם.

פעם בשנה ארגון מגן דוד אדום שולח צוות רפואי למדינה כדי לעזור בפיתוח שירותי רפואת החירום המקומיים. ב-29 בנובמבר 2012 הייתה מיקרונזיה בין 9 המדינות שהצביעו נגד הכרה במדינה הפלסטינית כמדינה משקיפה באו"ם.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות