משפחת שפות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משפחות שפות בעולם - חלוקה ראשונית
משפחות שפות בעולם - חלוקה משנית
דוגמה לעץ משפחת שפות - השפות ההודו-אירופיות

משפחת שפות היא קבוצת שפות הקשורות זו לזו בכך שהתפתחו משפה אם (פרוטו-שפה) משותפת. בדומה לקרבה משפחתית ביולוגית בין בני אדם, עדויות לקרבה בין שפות מאובחנת על פי מאפייניהן. משפחת שפות שאופיינה ככזו במובחן היא יחידה פילוגנית, כלומר כל הנמנות עליה הן תוצר של שפה אם משותפת. שפות רבות שוייכו למשפחת שפות כלשהי, אך לגבי שפות רבות אחרות אין קשרי משפחה ידועים, ושיוכן למשפחה כלשהי או הגדרתן כקרובות לשפות אחרות נתון לוויכוח. שפות אלה הן שפות מבודדות.

שיטת החלוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסוד החלוקה למשפחות שפות נמצאת ההנחה כי שפה נובעת משפה אם ממנה היא מתפתחת באופן הדרגתי, וכי שפה חדשה אינה נוצרת באופן פתאומי. בשל כך ובשל העובדה שהחלוקה המסורתית של שפות לפי משפחות מניחה שקיימת הפרדה ברורה ביניהן, היא לוקה בפשטנות מסוימת. בפועל אין הדברים ברורים כל כך. ויכוחים רבים מתגלעים בין חוקרים לגבי הגדרת ענפי המשנה של משפחות השפות ואף לגבי הגדרת המשפחות עצמן. יחסי גומלין היסטוריים בין שפות - לעתים באופן משמעותי וארוך טווח – עשויים להציג מצג מוטעה של קרבה (ראו לדוגמה שפראכבונד). יתר על כן, במקרה של שפות קריאוליות ושפות מעורבות, עשוי להתעורר ויכוח מי משפות היסוד של השפה החדשה היא השפה-האם, ועל כן לאיזו משפחת שפות יש לשייכה. עם זאת, דוגמאות אלה הן נדירות יחסית והשיטה ישימה לגבי רוב השפות.

בדרך כלל אין השפה-האם המשותפת למשפחת שפות מתגלה בעדויות ישירות, שכן לרוב השפות היסטוריה מתועדת קצרה יחסית. עם זאת, ניתן לגלות מאפיינים רבים של שפה אם באמצעות בלשנות היסטורית, שיטה שנוסחה במאה ה-19 בידי הבלשן אוגוסט שלייכר. כך לדוגמה ניתן לשחזר מידע אודות קיומה של שפה אם הינדו-אירופית המכונה פרוטו הינדו-אירופית, על אף שהיא הייתה מדוברת בטרם המצאת הכתב, ואין לגביה עדויות כתובות. לעתים ניתן לשחזר שפה אם (גם אם אינה הראשונה בשרשרת) גם באמצעות עדויות כתובות. דוגמה לכך היא הלטינית המדוברת ממנה התפתחו השפות הרומאנית, ועל כן הלשון הפרוטו-רומאנית היא לטינית, אף אם זו אינה זהה בדיוק ללטינית הסטנדרטית הספרותית. דוגמה נוספת שלה עדויות בכתב היא נורס עתיקה ממנה התפתחו שפות הענף הגרמני הצפוני (שבדית, נורבגית, דנית, איסלנדית ופרואזית).

שיוך שפות למשפחות ולשפות אחרות נעשה גם באמצעות ידע מתחום האנתרופולוגיה, השוואות DNA וחקר אירועים פריהיסטוריים נוספים (לדוגמה – התפשטות החקלאות).

מינוח ומושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את משפחות השפות ליחידות פוליגנטיות קטנות יותר המכונות "ענפים". לכן נהוג לתאר משפחת שפות כעץ ממנו מסתעפים ענפי משנה העשויים להסתעף הלאה. עם זאת, המושג "משפחת שפות" אינו מוגבל ליחידה מסוימת כלשהי של עץ השפות, וניתן להחילו על יחידה פוליגנטית קטנה יותר (לדוגמה משפחת השפות הגרמאניות שהינה גם ענף במשפחת השפות ההינדו-אירופיות). בכל אופן גם בקרב אלה המגבילים את השימוש במושג הבסיסי לרמה מסוימת קיימת מחלוקת באשר לכללים המדויקים בעניין זה, ונעשה שימוש חופשי למדי במושגים "ענף", "קבוצה", "צבר" וכיוצ"ב. במקרים של מחלוקת בסיסית באשר לקיבוץ משפחות שפות למשפחה אחת, נעשה שימוש במושגים כגון "פילום" או "משפחת-על". דוגמה מוכרת למחלוקת אודות קרבה בין משפחות שפות מתייחסת לנסיונות לראות שפות טורקיות, שפות מונגוליות ושפות טונגוסיות כמשפחה אחת. יש הרואים באלה משפחה אחת (משפחת השפות האלטאיות), ולעתים אף מצרפים אליה את הקוריאנית והיפנית, ויש השוללים גישה זו.

גם הביטוי "שפה מבודדת" עשוי להתייחס לרמות שונות של בידוד. יוונית או אלבנית עשויות להתפס כשפות מבודדות, כל אחת בענף שלה, אף כי ברור כי כל אחת מהן שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות. במקרים אלה נהוג לבאר ולציין כי מדובר בשפה מבודדת במשפחה או ענף כלשהם (בדוגמה הנ"ל "שפה מובדדת הינדו-אירופית"). ברור שמעמדה של שפה כשפה מבודדת עשוי להשתנות לאורך ההיסטוריה. בעבר רווחו מספר ניבים יווניים שאינם מדוברים עוד, ויוונית אף השפיעה באופן משמעותי על אוצר המילים והדקדוק של שפות אחרות, דבר היוצר קשר כלשהו בינה לבינן. בניגוד ליוונית או אלבנית, נחשבת בסקית לשפה מבודדת לחלוטין. היא הושפעה אמנם משפות רומאנית שכנות ואולי אף משפות פרוטו-איבריות, אך לא מוכרות שפות קרובות אליה ולא ברור מאיזו שפה אם היא התפתחה.

משפחות שפות מדוברות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידע שלהלן מבוסס על נתוני אתר אתנולוג. כל משפחות השפות האמרינדיות אוחדו לקטגוריה אחת וכך גם באשר לשפות פפואניות:

משפחת שפות מספר שפות במשפחה משפחת-על
שפות אפרו-אסיאתיות 375 שפות אפרו-אסיאתיות
שפות אלטאיות 66 שפות אלטאיות
יפנית 12 שפות אלטאיות?
שפות אמרינדיות (עשרות משפחות שונות) 988 שפות אמרינדיות
סובטיאבה וטלאפאנק 5 שפות אמרינדיות (אוטו מנגואן)
שפות אוסטרליות 263 שפות אוסטרליות
שפות תאי קדאי 76 שפות אוסטריות?
שפות אוסטרו-אסיתיות 169 שפות אוסטרו-אסיתיות
שפות אוסטרונזיות 1268 שפות אוסטרונזיות
שפות קווקזיות דרומיות 5 קשורות לבסקית?
שפות קווקזיות צפוניות 34 דנה-קווקזיות?
שפות דראווידיות 73 שפות דראוידיות
שפות אסקימו-אלאוטיות 11 שפות אסקימו-אלאוטיות
שפות הודו-אירופיות 449 שפות הודו-אירופיות
שפות חוי-סאן 27 שפות חוי-סאן
שפות מלאכותיות 3 לא רלוונטי
בסקית 3 לא רלוונטי
פיטקרנית 1 לא רלוונטי
שפות קריאוליות 86 לא רלוונטי
שפת סימנים (חרשים) 121 לא רלוונטי
שפות מעורבות 21 לא רלוונטי
פידג'ין 18 לא רלוונטי
שפת סימנים 3 לא רלוונטי
ללא שיוך בשל חוסר נתונים (לא שפות מבודדות) 78 לא רלוונטי
שפות נה-דנה 47 שפות נה-דנה
שפות ניז'ר-קונגו: A ו-B (שפות בנטו) 1514 שפות ניז'ר-קונגו
שפות נילו-סהריות 204 שפות נילו-סהריות
שפות צ'וקוטקו-קמצ'טקיות 5 שפות פליאוסיביריות?
שפות פפואניות (13 משפחות שונות,
כולל שפות טראנס-גינאה-החדשה)
840 שפות פפואניות
שפות סינו-טיבטיות 403 שפות סינו-טיבטיות
שפות המונג-מיין 35 שפות סינו-טיבטיות או אוסטרו-אסיתיות
שפות יניסיאניות 2 שפות סינו-טיבטיות
שפות אנדמניות 13 לא ידוע
שפות אוראליות 39 שפות אורל-יוקגיריות?
שפות יוקגיריות 2 שפות אורל-יוקגיריות?

בסה"כ, לפי אומדן זה, מדובר בכ-6884 שפות מדוברות בעולם.

שפות מבודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני אתנולוג, רוב השפות המבודדות הידועות כיום, מדוברות ביבשת אמריקה. סך הכול תועדו ביבשת זו בין 55 ל-75 שפות מבודדות שחלקן כבר נכחדו. כ-20 שפות מבודדות מתועדות באוסטרליה ופפואה גינאה החדשה. ביתר היבשות המספרים קטנים יותר.

באסיה ניתן למנות כ-10 שפות מבודדות, ביניהן שומרית ועילמית שדוברו במסופוטמיה ונכחדו. שפות מבודדות נוספות באסיה הן שפת האיינו בצפון יפן שנמצאת במצב של גסיסה וקוריאנית שאין כאמור אחידות דעים באשר לקביעה כי היא משתייכת למשפחת השפות האלטאיות.

באירופה מקובל לזהות רק שפה מבודדת מדוברת אחת – הבסקית. עד עתה כשלו כל הנסיונות לבסס קשר בינה לבין שפה אחרת כלשהי. גם הסברה באשר לקשר מרוחק בין בסקית לגאורגית אינה מבוססת דיה. סברה זו נסמכת בעיקר על דמיון במאפיין הארגטיבי של שתי השפות, אך ידועות מאות שפות נוספות בעלות מאפיינים ארגטיביים כלשהם. יתר השפות המתועדות כשפות מבודדות באירופה – אטרוסקית (ושפות ספק טירניות נוספות), איברית, אקוויטנית, טרטסית ופיקטית – נכחדו.

בניגוד לשפות קוליות, בין שפות הסימנים קל מאוד לזהות שפות מבודדות. בעוד מרבית שפות הסימנים בעולם התפתחו משפת הסימנים הצרפתית והופצו עם מקצועות החינוך המיוחד, ישנן שפות סימנים, שברור לחלוטין, שהן התפתחו באופן ספונטני, באוכלוסיות, שאחוז נכבד מהפרטים שבהן החלו להיוולד חירשים. דוגמה לשפה כזו היא שפת הסימנים של שבט אסייד שבנגב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]