שפרירה קשקשנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשפרירה קשקשנית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סוככאים
משפחה: סוככיים
סוג: שפרירה
מין: שפרירה קשקשנית
שם מדעי
.Artedia squamata L
ליניאוס, 1753

שַׁפְרִירָה קַשְׂקְשָׂנִית (שם מדעי: .Artedia squamata L) היא צמח עשבוני חד-שנתי, זקוף, מזרח ים-תיכוני ומין יחיד בסוגו ממשפחת הסוככיים[1][2]. הסוכך שלו בעל סוככונים רבים וצפופים, הנראה כפרח גדול ושטוח שבהיקפו ערוך דור אחד של עלי כותרת גדולים מן האחרים ובאמצעו נקודה כהה. מין זה מובחן מאחרים בפרי שטוח שפרודותיו בעלות כנפיים רחבות ושסועות לאונות.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפרירה קשקשנית הוא צמח עשבוני חד-שנתי, זקוף וגובהו 20 עד 60 ס"מ.

השורשים שיפודיים עמוקים. הגבעולים מעוגלים, קירחים ומסתעפים.

העלים מסורגים, ללא לוואים ועם פטוטרות גדולות, מורחבות בבסיסן בצורת נדן החובק את מפרק הגבעול[3][4]. הטרפים קירחים וגזורים-מנוצים פעמים או שלוש פעמים לאונות נימיות ארוכות המחלוקות ל-2 או 3 אונות משנה[4].

התפרחת היא סוכך מורכב גדול ויפה הנישא על עוקצים ארוכים בראשי הגבעולים. הסוכך בעל סוככונים (סוככני משנה) רבים וצפופים המסתיימים כמישור אחד או אף קעור מעט כמגש (בשונה מרוב בני משפחתו שתפרחתם קמורה). במרכז התפרחת יש לעיתים קרובות סוככון שפרחיו עקרים לרוב, וכותרתם סגולה כהה או שחורה (בדומה לגזר קיפח). סוככון מרכזי זה נראה ככתם שחור הקבוע במרכז הסוכך.

בבסיס הסוכך והסוככונים ישנה מעטפת של חפים וחפיות גדולים, שדומים לעלים והם גזורים-מנוצים פעם אחת לאונות נימיות מרובות. פטוטרת החפים והחפיות מורחבות (ההרחבה לבנה-שקופה).

הפרחים לבנים, מפורדי עלי כותרת, דו-מיניים וזכריים (פולגמיים) ובעלי שחלה תחתית[3]. פרחי ההיקף גדולים מהפרחים הפנימיים ולא סימטריים, הם ניכרים בעלי כותרת חיצוניים שהם גדולים מהאחרים פי 5 עד 8 משאר הפרחים. בכל פרח היקפי מגיע אחד מחמשת עלי הכותרת לממדים גדולים, והוא שסוע עד לבסיסו לשתי אונות כמעט שוות.

הפרח מסוג 5 חלקים: 5 אונות הגביע זעירים מאוד, 5 עלי כותרת ו-5 אבקנים.

הכותרת בת 5 עלים נפרדים מכוסים זיפים בצדם התחתון[3]. חמשת האבקנים בסירוגין לעלי הכותרת[4].

השחלה תחתית, בת 2 עלי שחלה מאוחים ו-2 מגורות חד-זרעיות. בראשה נמצא כנית - גופיף שטוח או חרוטי המחולק בדרך כלל לשתיים ומפריש צוף. מן הכנית עולים 2 עמודי שחלה מפושקים ומורחבים בבסיסם לדיסקוס[4]. הצופן מתפתח בבסיס עמוד השחלה והוא משותף לבסיס עמוד השחלה ולכנית[5].

הפרי רקוע (פחוס מגבו באופן ברור), כמעט עגול, קוטרו סנטימטר אחד או יותר, הוא קירח ושוליו בעלות "כנפיים" רחבות שסועות לאונות ביציות הפוכות או דמויות מרית. במילים אחרות, 3 צלעות הגב של הזרעון מופעים כפסים, שתי הצלעות הצדדיות בעלות 8 עד 12 אונות קרומיות, רחבות ושטוחות היוצרות כנף מופסקת בשפת הזרעון. רוחב הכנף עולה על רוחב החלק המכיל את הזרעון. בראש הפרי 2 עמודי שחלה משתיירים. מראהו של הפרי כעין גלגל שיניים עטור קשקשים מכאן נגזר שמו.

הפירות ערוכים בסוכך בצפיפות כפרוסות של עוגה טבעתית.

הפרי של שפרירה קשקשנית הוא דו-זרעון, המורכב מ-2 פרודות חד-זרעיות. דו-זרעון מהווה טיפוס של מפרדת, אלא שבעצם הוא פרי מדומה, כיוון שהוא מתפתח משחלה תחתית ואיברים אחרים[5]. בשלב הפרי הירוק הפרודות מעורות זו בזו באמצעות עמוד ביניים, שהוא המשכה של מצעית הפרח ומכונה בשם קַרְפּוֹפוֹר. הן נפרדות במהלך ההבשלה זו מזו לאורך התפר - הוא שטח המגע שבין הפרודות ומשאירות ביניהן את הקרפופור[6][4].

כל פרודה בעלת 5 צלעות ראשיות (שמהן 3 עוברות במרכז הפרודה ו-2 בשוליה) בהן עוברים צרורות צינוריות. ברווחים שבין הצלעות הראשיות עוברים בקליפת הזרעון ביבים של שמנים. בין הצלעות הראשיות האלו עוברות 4 צלעות משניות[4]. בחריצים שבין הצלעות או מתחת לצעות המשניות עוברות ביבי שמן. הביבים של השמנים הם בעצם חללים בין תאיים מיוחדים מוארכים (לא כדוריים) שאוגרים את השמנים המופרשים. החללים נוצרים על ידי התרחקות של דפנות תאים זה מזה[5].

הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת יוני. פרי ירוק מסוף מרץ ופרי בהפצה מאמצע מאי עד אמצע יולי[7].

בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצה העולמית של שפרירה היא מזרח ים-תיכונית בחבלים הסובטרופיים: מהמזרח התיכון ועד למערב איראן: קפריסין, טורקיה, טרנס-קווקז, עיראק, איראן, עיראק, לבנון וסוריה ירדן וישראל.

היא גדלה בכל אזורי ישראל וסביבתה שמצפון לבקעת באר שבע ומשני עברי הירדן. היא נפוצה בבקעת כנרות, בכרמל, בגלבוע, בבקעת בית שאן ובשפלה; מצויה בגולן, בגליל העליון, בגליל התחתון, בעמק יזרעאל, בשומרון, במדבר שומרון, בערבות הירדן ובהרי יהודה; נדירה בדרום שפלת החוף ונדירה מאוד במדבר יהודה ובעמון.

בישראל היא גדלה בר בקרקעות חרסתיות עמוקות, בשדות בור של החבלים הים תיכונים.

שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "שפרירה" ניתן לסוג Artedia במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 702) משנת 1930 על פי א. הראובני ישראל[8] ואושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 89[9]. ושם המין שפרירה קשקשנית ניתן במילון "שמות צמחי ארץ ישראל" בשנת 2003.

שפרירה פירושה לפי מילון אבן שושן הוא אפריון, כיפה, אוהל.

שם הסוג הלטיני Artedia ניתן על ידי הבוטנאי והזואולוג קארוֹלוּס ליניאוּס בשנת 1753, לכבוד ידידו הזואולוג פטר ארטדישהקדיש את חייו לחקר הדגים. שם המין הלטיני squamata פרושה קשקשים.

השם האנגלי הנפוץ - Crown Flower.

השמות בערבית - סאלה חורשפייה, דרֵיימֶה.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפרירה קשקשנית בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Artedia squamata L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ .Artedia L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  3. ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 493-494
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 318, 336
  5. ^ 1 2 3 א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 167, 530, 562
  6. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 319
  7. ^ שפרירה קשקשנית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  8. ^ ילקוט צמחים, תר"ץ 1930
  9. ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1946