בעלי פרחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgבעלי פרחים
הפרח Turnera oculata
מיון מדעי
על־ממלכה: איקריוטיים
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Magnoliophyta
פרח מהסוג Gaillardia
עץ מהמין Tilia tomentosa

צמחים בעלי פרחים (שם מדעי: Magnoliophyta) או מְכֻסֵּי זֶרַע (Angiospermae) הם המערכה הגדולה ומהחשובות ביותר של הצמחים העילאיים. בעלי הפרחים מתאפיינים באיברי רבייה מיוחדים הנקראים פרחים, והזרעים שלהם סגורים בתוך מעטפת המוכרת בדרך-כלל כפרי, ומכאן נובע הכינוי הנוסף למערכת בעלי הפרחים (מכוסי זרע).

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ראשונות לקיומם של בעלי הפרחים מופיעות במאובנים מלפני 140 מיליון שנה, בסוף תקופת היורה. הקבוצה הקרובה ביותר לבעלי הפרחים היא, ככל הנראה, קבוצת הגנטופיטיים, והן התפצלו מאב קדמון משותף בסוף תקופת הטריאס (לפני כ-220-202 מיליון שנה). מאובנים בני 150 עד 130 מיליון שנה מכילים צמחים בעלי תכונות אחדות של בעלי הפרחים, אך אלה עדיין מעטים ופרימיטיביים מאוד. ההתרחבות המשמעותית של המערכה התרחשה לפני 100 מיליון שנה לערך, באמצע תקופת הקרטיקון, והמאובנים מאותה תקופה מכילים מספר רב של מינים מגוונים. לקראת סוף הקרטיקון בעלי הפרחים הפכו לקבוצה השולטת בממלכת הצמחים, ובמאובנים כבר ניתן לזהות את הצמחים של התקופה המודרנית (כגון אלון ומגנוליה).

המשפחות המגוונות ביותר במערכת בעלי הפרחים הן:

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לסווג כיום את בעלי הפרחים כמערכה בממלכת הצומח, והם שייכים למערכת-העל של צמחי זרע (Spermatophyta), וגם לקבוצת צמחים וסקולריים (Tracheobionta). בעבר היו מקובלים שמות מדעיים נוספים למערכה, כמו Anthophyta, אך כיום מקובל השם Magnoliophyta, על-פי הסוג האופייני מגנוליה (Magnolia).

שיטת המיון המקובלת כיום היא השיטה שהוצעה על ידי קבוצת APG ב-1998 ועודכנה ב-2003 (ראה קישור במקורות).

בעבר מקובל היה לחלק את בעלי הפרחים לחד-פסיגיים ולדו-פסיגיים, אך כיום חלוקה זו זוכה לבחינה מחדש. ממצאי המחקר הגנטי מצביעים על כך שלמעשה החד-פסיגיים התפתחו מתוך קבוצה עתיקה של דו-פסיגיים קדומים. בפרט, הנציג העתיק ביותר של בעלי פרחים הוא צמח דו-פסיגי Amborella trichopoda.

חשיבות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחים בעלי פרחים מספקים את חלק הארי של המזון שלנו. בעלת חשיבות עליונה היא משפחת הדגניים שבה נמנים אורז, חיטה, תירס וקנה סוכר, וכן דשא המשמש מזון לצאן ולבקר. בישראל משחקות תפקיד חשוב משפחת הפיגמיים הכוללת את ההדרים ומשפחת הוורדיים הכוללת את התפוחים, האפרסקים, ועוד.

זית, עץ בעל חשיבות עליונה בכלכלת המזרח התיכון בעת העתיקה, שייך אף הוא למשפחת הזיתיים שבמערכת בעלי הפרחים.

תפקיד חשוב נוסף לפרחים הוא בקיום מינים רבים של חרקים הניזונים מצוף הפרחים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]