שקיעת דם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדידת שקיעת דם בתוך מספר מבחנות

שקיעת דם‏ (erythrocyte sedimentation rate או בקיצור ESR) היא בדיקת דם המשמשת לאיתור דלקת ובמקרים מסוימים לניטור מהלך מחלה ויעילות הטיפול בה.

במהלך הבדיקה מכניסים דם שטופל בנוגדי קרישה למבחנה צרה סטנדרטית המסומנת בשנתות. הכבידה גורמת לשקיעת תאי הדם האדומים לתחתית המבחנה וקצב השקיעה נמדד ונרשם בערכים של מילימטרים לשעה (mm/h).

בזמן תהליך דלקתי, גדל ריכוזו בדם של חלבון בשם פיברינוגן. הפיברינוגן גורם לתאי הדם האדומים לדבוק זה בזה עד ליצירת גופים הנוטים לשקוע מהר יחסית. ככל שכמות הפיברינוגן גדולה יותר, כך מואצת שקיעת הדם.

ערכי הנורמה לשקיעת דם הם עד 20 מילימטרים לשעה. ערכים הגבוהים מ-100 מילימטרים לשעה מצביעים בדרך כלל על קיומה של מחלה. מעבר לתהליכים דלקתיים, גם מצבים שונים כמו אנמיה והריון יגרמו לשקיעת דם מואצת קמעא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]