שקנאי חום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשקנאי חום
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
משפחה: שקנאיים
סוג: שקנאי
מין: שקנאי חום
שם מדעי
Pelecanus occidentalis
לינאוס, 1766
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שקנאי חום (שם מדעי: Pelecanus occidentalis) הוא מין שקנאי החי באמריקה. תחום תפוצתו מתפרש על חופי צפון, מרכז ודרום אמריקה, וגם על חופי האיים הסמוכים אליהם, למשל איי גלאפגוס.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקנאי חום הוא המין הקטן ביותר במשפחת השקנאים. אורכו כ-106 עד 137 ס"מ, ומשקלו 2.75 עד 5.5 ק"ג, בעוד מוטת כנפיו היא כ-1.83 עד 2.5 מטר. כמו אצל כל מיני השקנאים, לשקנאי החום יש מקור ארוך מאוד ביחס לגודל גופו, ואורכו כ-28 עד 34.8 ס"מ; בתחתית מקורו שק צהוב, שבו מתבצע ניקוז המים בעת שהשקנאי צד.

ראשו וצווארו של שקנאי בוגר לבנים ולעיתים, אצל חלק מהשקנאים הבוגרים, הוא מקבל גוון צהבהב. המקור אפור ברובו, ובעונת הרבייה חלקו התחתון נצבע באדום. בטנו, גבו, זנבו, רגליו וכנפיו אפורים כהים.

הוא מקנן במושבות, בדרך כלל באיים מבודדים שנקיים מטורפים יבשתיים. השקנאי החום צד בלהקות, והוא אחד משני המינים של שקנאים שצדים על ידי צלילה, יחד עם השקנאי הפרואני שדומה לו במראה.. השקנאי החום נוהג לדגור על ביציו על ידי עמידה עליהן, כך שרגליו מחממות אותן. הקן מוקם בדרך כלל על הקרקע או על צמרות עצים, והזכר מנענע בראשו על מנת למשוך נקבה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 ביצע המנצח האמריקאי דייוויד וודארד רקוויאם לשקנאי חום.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שקנאי חום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שקנאי חום באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מנצר, טרייסי, "Pelican's Goodbye", עיתונות-טלגרם, 2 באוקטובר 1998.
ערך זה הוא קצרמר בנושא עופות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.