תאי בטא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאי בטא (β) הם תאים אנדוקריניים באיי לנגרהנס בלבלב, המייצרים את ההורמון אינסולין. בלבלב של אדם יש כ-109 תאי בטא, המהווים כ-50% מתאי האיים, וכ-1% מתאי הלבלב.
במחלת סוכרת מטיפוס 1 תאי בטא נהרסים על ידי מערכת החיסון כתוצאה מפעילות אוטואימונית, הרס הגורם למחסור מוחלט בהורמון אינסולין. במחלת סוכרת מטיפוס 2, הכרוכה בעמידות לאינסולין, תאי בטא מייצרים ומפרישים כמות אינסולין גבוהה מהרגיל, כדי להתגבר על העמידות. דרך נוספת להתגברות על העמידות היא יצירה של תאי בטא נוספים. אולם אחרי מספר שנים מהופעת המחלה יש ירידה בתפקוד תאי ביטא וביכולת הפיצוי שלהם, ונוצר מחסור יחסי באינסולין.
מאמצים לפתח גישות ריפוי חדשות לשני סוגי הסוכרת מתרכזים בפיתוח דרכים להרבות תאי בטא בתרבית רקמה, או ליצור אותם מתאי גזע במעבדה, במטרה להשתילם בחולים כדי שיחליפו את התאים ההרוסים או הפגועים. כיוון אחר של המחקר מתמקד בדרכים לגרום להתחדשות של תאי בטא בתוך הלבלב, על ידי זירוז מנגנוני ההתחדשות הטבעיים של תאים אלה.
