תאי בטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאי בטא (β) הם תאים אנדוקרינים באיי לנגרהנס בלבלב, המייצרים את ההורמון אינסולין. בלבלב של אדם יש כ-109 תאי בטא, המהווים כ-50% מתאי האיים, וכ-1% מתאי הלבלב.

במחלת סוכרת מטיפוס 1 תאי בטא נהרסים על ידי מערכת החיסון כתוצאה מפעילות אוטואימונית, הרס הגורם למחסור מוחלט בהורמון אינסולין. במחלת סוכרת מטיפוס 2, הכרוכה בעמידות לאינסולין, תאי בטא מייצרים ומפרישים כמות אינסולין גבוהה מהרגיל, כדי להתגבר על העמידות. דרך נוספת להתגברות על העמידות היא יצירה של תאי בטא נוספים. אולם אחרי מספר שנים מהופעת המחלה יש ירידה בתפקוד תאי בטא וביכולת הפיצוי שלהם, ונוצר מחסור יחסי באינסולין.

מאמצים לפתח גישות ריפוי חדשות לשני סוגי הסוכרת מתרכזים בפיתוח דרכים להרבות תאי בטא בתרבית רקמה, או ליצור אותם מתאי גזע במעבדה, במטרה להשתילם בחולים כדי שיחליפו את התאים ההרוסים או הפגועים. כיוון אחר של המחקר מתמקד בדרכים לגרום להתחדשות של תאי בטא בתוך הלבלב, על ידי זירוז מנגנוני ההתחדשות הטבעיים של תאים אלה.

תאי אלפא (α) גם נמצאים באיי לנגנהרס בלבלב (כ-20% מהתאים). תאי האלפא מייצרים ומפרישים גלוקגון שגורם לעליית רמת הגלוקוז בדם על ידי פירוק מאגרי גליקוגן. ניתן לומר שלתאי האלפא פעילות הפוכה מזו של תאי הבטא.

Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.