תקרת צלעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תקרת צלעות לאחר יציקתה עם איטונג כגוף מילוי וללא טיח

תקרת צלעות היא טכנולוגיית בנייה שכיחה מאוד של תקרות מבטון מזוין. התקרה בנויה כרצף של קורות הנשענות על שני סמכים הצולבות רצף קורות נוסף. בין הקורות, המכונות "צלעות", קיימים רווחים קבועים בכל אחד מהצירים. רווחים אלה יכולים להישאר כחללי אוויר ויכולים להיסדר על ידי גופי מילוי קלים על מנת ליישר את חלקה התחתון של התקרה ולהקל על תהליך הבנייה.

התקרה המתקבלת היא בצורה של רשת המתנגדת לכפיפה בשני הצירים הישרים שלה. בארבע דופנותיה היא נשענת על קירות נושאים או על קורות בטון חזקות יותר. צורתה של תקרת הצלעות היא כמו רצף של פרופילי "T" (הנראים כ-TTTTTTTT) ובחלקו התחתון של כל "T" מונחים מוטות הזיון העיקריים בשני הכיוונים.

תקרת צלעות היא למעשה יישום של רעיון הקורה הפשוטה העובדת באופן חד-ממדי למשטח תקרה הפועל בשני ממדים. גם במשטח העליון שנוצר בתקרת הצלעות מונחת רשת פלדה השומרת על כל התקרה כיחידה מקשית אחת עליה גם ניתן להניח חול וריצוף עבור הקומה הבאה.

על אף שברוב מוחלט של המקרים בנויה תקרת הצלעות בזויות ישרות, קיימות תקרות צלעות הפועלות באותו העקרון אך בצורת משולשים.

גופי מילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסה השימושית לטובת היציבות בתקרת הצלעות היא למעשה תיבה ממנה נגרעו תיבות קטנות ונמוכות יותר. על מנת לחסוך בבטון (שהוא חומר כבד מאוד) מניחים את גופי המילוי הקלים בטרם היציקה בין הצלעות הנדבקים לבטון והופכים להיות חלק מהתקרה. לרוב משתמשים בבלוקי איטונג קלים אך קיימים גם שימושים בבלוקים אחרים ובשילוב עם חומרים אחרים כגון קל-קר. גופי המילוי חוסכים טפסות עבור הנפחים המיותרים. יתרונותיהם של גופי מילוי אלה מלבד היותם קלים יותר מאשר בטון ומקלים אף על תבניות היציקה הם בידוד תרמי ואקוסטי טובים יותר וכן יצירת תקרה שטוחה ונוחה יותר עבור הוספה של שכבת טיח.

אם איכות יציקת הבטון היא גבוהה, ניתן להשאירה חשופה ולהראות את הצלעות ואת החללים שביניהן. גישה זו מקובלת בבנייה ברוטליסיטית. הקושי בתקרה מסוג זה היא כאמור הצורך ליצור תיבות כחלק מהטפסות אשר ייצרו את חללי האוויר ולאחר היציקה ישלפו החוצה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]