טפסות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טפסות מפלדה

טפסות הן תבנית שלתוכה יוצקים בטון. תפקידן לתמוך בבטון הנוזלי ולשמור על צורתו בזמן היציקה, עד אשר הבטון יהיה חזק דיו ויוכל לשאת את משקלו באופן עצמאי. פרק זמן זה נמשך בדרך כלל 24 שעות. לאחר שהבטון מתחזק, מפרקים את הטפסות.

טפסות יכולות להיות לוחות או קרשי עץ, תבניות פלדה וקיימים גם חומרים אחרים בהם משתמשים, כגון פח מכופף, פלסטיק ואפילו קרטון (נהוג ביציקה של עמודי בטון עגולים). לעתים, חלק מהטפסות הם למעשה רכיבי בטון אחרים, כגון יציקה קודמת, לבני בטון או לבנים מסוגים אחרים. בתקרת צלעות לדוגמה, משמשות לבני איטונג כחלק מהטפסות התחתונות של התקרה. סוג הטפסות בהם משתמשים ליציקה כלשהי נבחר לפי כמה שיקולים:

  • מורכבות הצורה הרצויה של הבטון.
  • מידת החזרתיות של הצורה. אם מדובר בצורת יציקה אשר חוזרת על עצמה פעמים רבות במבנה, או אפילו במבנים אחרים, רצוי להשתמש בתבניות פלדה המיוצרות במיוחד, בהן ניתן להשתמש פעמים רבות. בנייה מסוג זה נקראת בנייה מתועשת.
  • עלות כוח האדם העוסק בטפסנות - אם כוח האדם זול יחסית, משתלם יותר כלכלית לבנות טפסות עץ ולפרקם, במקום להשתמש בטפסות יקרות מפלדה. מסיבה זו, ברוב אתרי הבנייה בישראל, משתמשים בטפסות עץ.
  • סוג הטקסטורה הרצויה לבטון. אם הבטון אמור להישאר חשוף, טקסטורת הטפסות תהפוך לתשליל (נגטיב) טקסטורת הבטון.

בסגנון הבנייה הברוטליסטי, בו הבטון נשאר חשוף, יש משמעות רבה לבחירה של הטפסות. אם מדובר בטפסות עץ, כיוון הקרשים ואורכם נראה אחר כך על גבי הבטון ולכן נבחר בקפידה.

מלבד מתן צורה לבטון, על הטפסות לעמוד בלחץ הבטון, השואף להישפך כלפי חוץ. מסיבה זו, כחלק מעבודת הטפסנות, בונים תמיכות המונעות מהטפסות להתפרק לאחר יציקת הבטון לתוכן. תמיכות אלה יכולות להיות מוטות אלכסוניים (כמו בתמונה) או מוטות פלדה קצרים המחברים את הלוחות דרך חלל היציקה ונמתחים כאשר הלוחות נלחצים כלפי חוץ (לאחר מכן הם נשארים בתוך הבטון הקשה). פעמים רבות קורה, שהטפסות לא נבנו היטב, ולכן, הקרשים נבקעים מלחץ הבטון. לעתים, שלדת העץ צפה למעלה ואז הבטון פורץ מתחת. במקרים אלו, כסף רב מתבזבז, הן עלות הבטון והן שעות עבודה רבות הולכות לטמיון.