תרבות חסונה

תרבות חסונה היא תרבות ארכאולוגית מהתקופה הנאוליתית, שהתקיימה בצפון מסופוטמיה בתחילת האלף השישי לפנה"ס. שמה של התרבות ניתן לה על שם אתר המפתח תל חסונה (Tell Hassuna), השוכן במחוז נינוה בעיראק. ממצאים מהתרבות הזאת נמצאו באתרים נוספים אחרים, כמו תל שמשרה (Tell Shemshara).

בסביבות שנת 6000 לפנה"ס, החלה תנועה של אנשים לכיוון אזור מרגלות ההרים בצפון מסופוטמיה. אזור זה נהנה מכמות גשמים מספיקה שאפשרה לקיים חקלאות בעל. מתיישבים אלה היו החקלאים הראשונים בצפון מסופוטמיה. הם יצרו כלי חרס בסגנון מסוים שנקראו "כלי חסונה" (Hassuna Ware). המאפיין את הכלים האלה היה משטח חלק בצבע קרם שעליו עיטורים ליניאריים בצבע אדמדם באיכות טובה. אנשי תרבות חסונה גרו בכפרים קטנים שגודלם נע בין 32-8 דונם.^[1] אפילו האתרים הגדולים ביותר של תרבות זאת היו קטנים מהאתרים של תרבות יריחו שהתקיימה 1000 שנים לפני כן, והרבה יותר קטנים מאשר בצ'טלהויוק, שהתקיימו במקביל באנטוליה. היישובים האלה בשיא גדלם לא עברו את ה-500 איש.

המבנים בתל חסונה נבנו סביב חצר מרכזית פתוחה. הכלים שלהם היו בסגנון כלי חסונה, שהחליפו כלים גסים מתקופות קדומות. בנוסף להם, הם השתמשו באובני יד, חרמשים, אבני שחיקה, ותנורי אפייה, באתר נמצאו שפע של עצמות בעלי חיים מבויתים המשקפים חיים חקלאיים. באתרים נמצאו עצמות של חזירים, בקר, כבשים ועזים. בנוסף, היה נהוג ציד של איילים, ארנבות וחזירי בר. נמצאו עדויות לגידולי שעורה, חיטה, עדשים ואפונה, המעידים על חקלאות שהייתה מקור נוסף לאספקת מזון.

הצלמיות היו קשורות לעבודת פולחן. קנקני קבורה שלתוכם הוכנס מזון מתוך אמונה בחיים לאחר המוות.

תרבות חסונה התקיימה בחלק מהזמן במקביל לתרבות סאמרא, שהייתה הרחבה של תרבות חסונה והמשיכה אותה.

הכלים האופייניים לתרבות זאת התגלו לראשונה בחתך עמוק שנעשה בנינוה בשכבות הנמוכות. היא הוגדרה לראשונה כתרבות נפרדת רק לאחר החפירות הארכאולוגיות של מחלקת העתיקות של עיראק (Iraqi Directorate of Antiquities) בתל חסונה בין השנים 1944-1943.^[2] רוב הידע בנושא תרבות חסונה, מקורו בחפירות ארכאולוגיות שהתקיימו בירים טפה (Yarim Tepe) על ידי ארכאולוגים רוסים בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.