עיראק

הרפובליקה העיראקית (בערבית: الجمهورية العراقية - אָלְגֻ'מְהוּרִיָה (א)לְעִרַאקִיּה, להאזנה (מידע · עזרה)), (בכורדית:كۆماری عێراق - Komarê Iraq, היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם טורקיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן.

[עריכה] מקור השם

היוונים קראו לאזור מסופוטמיה, משום שהוא נמצא בין נהר החידקל והפרת. (מסו - μέσος - "אמצע" , פוטמיה - ποταμός - "נהרות"). משמעות השם עיראק (عراق - עראק) היא "חוף", "גדה" (של ים, נהר וכו'). סברה אחרת מייחסת את מוצא השם לעיר העתיקה אורוכ, היא ארך האשורית הקדומה.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של עיראק

[עריכה] עיראק הקדומה

האזור שבו מצויה עיראק כיום ידוע בשם מסופוטמיה, מקום זה היה ביתה של הציוויליזציה העתיקה ביותר שיש עליה תיעוד משנת 5000 לפנה"ס, התרבות השומרית. לאחר השומרים חיו באזור האכדים, הבבלים והאשורים. הקהילות האלו יצרו את הכתבים העתיקים ביותר ופיתחו את המדעים הראשונים, ביניהם מתמטיקה, משפטים ופילוסופיה. הציוויליזציות שחיו במקום, בזכות התקדמותם המדעית, הרחיבו את שליטתם על עמי האזור.

במאה השישית לפנה"ס האזור הפך לחלק מהאימפריה הפרסית תחת שלטון כורש. מצב זה ארך כ-400 שנים, עד כיבושו של אלכסנדר מוקדון את האזור והפיכתו לחלק מממלכת יוון למשך כמעט 200 שנים. לאחר מכן, כבשו הפרתים את האזור וסיפחו אותו לאימפריה הפרתית למשך כמאה שנים. הסאסנים היו הבאים לכבוש את האזור והפיכתו לחלק מהאימפריה הסאסאנית.

בתחילת המאה ה-7 לספירה החל האסלאם להתפשט מכיוון חצי האי ערב לאזור שבו מצויה כיום עיראק. בו דודו וחתנו של הנביא מוחמד, עלי אבן אבו טאלב העביר את בירת האימפריה המוסלמית לכופה בעיראק, כשהפך לח'ליף הרביעי. שושלת בית אומיה העבירה את בירת הח'ליפות לדמשק אך המשיכה לשלוט במחוז עיראק. השושלת שעקבה לאומיים, שושלת בית עבאס העבירה את בירת הח'ליפות לבגדאד וכך הפכה אותה לעיר החשובה לעולם המוסלמי ולערבים למשך כ-500 שנים.

ב-1258 הוחרבה בגדאד על ידי הכיבוש המונגולי שנמשך פחות מ-50 שנים עד שקיעתה של האימפריה המונגולית. במהלך סוף המאה ה-14 והמאה ה-15 שלטו באזור עיראק התורכמנים. מרבית האזור בו כיום ממוקמת עיראק, נפל תחת שלטון האימפריה הספווית ב-1501. במאה ה-16 עיראק הפכה לחלק מהאימפריה העות'מאנית, אם כי הצפווים שלטו על חלק נרחב מעיראק במחצית הראשונה של המאה ה-17.

[עריכה] עיראק המודרנית

במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את שטחה של עיראק מידי האימפריה העות'מאנית. גבולותיה של המדינה החדשה, עיראק, שורטטו בוועידת פריז בשנת 1919. שותפה מרכזית למהלך זה הייתה גרטרוד בל, ששכנעה את וינסטון צ'רצ'יל למנות את פייסל הראשון, מלך סוריה המודח, למלך הראשון של עיראק. למרות שעיראק זכתה לעצמאות מהממלכה המאוחדת ב-1932 הבריטים שמרו על זכותם להעביר כוחות צבאיים דרך עיראק.

לאחר מותו של פייסל הראשון ב-1933 מלך על עיראק בנו גאזי עד שנת 1939. שנים אלו התאפיינו בחוסר שקט פנימי בשל נסיונות חוזרים ונשנים של הצבא לתפוס את מושכות השלטון. את גאזי ירש בנו פייסל השני, אולם לאור העובדה כי היה בן ארבע בעת מות אביו, דודו עבד אל-אילאה היה שליט עיראק עד שמלאו לפייסל 18 שנים. ב-1941 פלשה הממלכה המאוחדת לעיראק בשל חששות מניתוק אספקת הנפט למערב ומהתקרבות ממשלת רשיד עלי אל-כילאני לגרמניה הנאצית. במשך שש שנים הייתה עיראק תחת הכיבוש הבריטי, שלאחריהן הוחזר שלטון המונרכיה ההאשמית ב-26 באוקטובר 1947. שליטיה האמיתיים של המדינה בתקופת השלטון הבריטי ועד 1958 היו ראש הממשלה נורי א-סעיד ודודו של פייסל אל-אילאה.

עיראק נטלה חלק בהתקפת מדינות ערב על ישראל, במלחמת העצמאות בשנת 1948. כ-17,000 חיילים עיראקים השתתפו במלחמה, וכ-500 נהרגו בקרבות. גם במלחמת ששת הימים השתתפה עיראק בלחימה בחזית הסורית, וב"מבצע מוקד" פגעה ישראל בצורה קשה בכוחה האווירי. במלחמת יום הכיפורים נטלה עיראק חלק פעם נוספת, וכ-300 מחייליה נהרגו.

ב-14 ביולי 1958 ביצע הצבא העיראקי הפיכה ולנשיא המדינה מונה אל"מ עבד אל כרים קאסם. קאסם ביטל את שותפות עיראק בברית בגדאד וכונן יחסים ידידותיים עם ברית המועצות. שלטון קאסם נמשך רק עד 1963 ובהפיכה צבאית מוצלחת תפס את השלטון עבד א-סלאם אערף. לאחר מותו של אערף ב-1966 נטל את מושכות השלטון אחיו עבד אל-רחמאן עארף. אולם שלטונו נמשך רק שנתיים עד להפיכה של מפלגת הבעת'. השפעתו של סדאם חוסיין גדלה לאורך השנים במפלגה (בין השאר בשל השתלטותו על כוחות הביטחון וחיסול יריביו הפוליטיים), עד שהוא החליף את אחמד חסן אל-בכר כראש מועצת הפיקוד המהפכנית (למעשה נשיא המדינה) ב-1979.

שלטונו של סדאם חוסיין נמשך לאורך מלחמת איראן-עיראק (1980 - 1988), שבה השתמשה עיראק בנשק כימי וביולוגי נגד איראן והמיעוט הכורדי בשטחה. שלטון חוסיין היה ידוע לשמצה בשל הפרות זכויות האדם שביצע המשטר באזרחיו, בין השאר במעצרים פתאומיים והמוניים והריגות המוניות של מיעוטים או חשודים בריגול. ניסיונו של חוסיין לפתח נשק גרעיני כשל בעקבות התקפת מנע (מבצע אופרה) ישראלית על הכור הגרעיני באוסירק ב-1981.

ב-1990 פלשה עיראק לכווית, ובעקבות כך פתחה נגדה ארצות הברית ומדינות נוספות במלחמת המפרץ הראשונה וגירשה את צבאה מן השטח הכבוש. במהלך המלחמה הטילה עיראק עשרות טילי סקאד על מדינת ישראל.

מועצת הביטחון של האו"ם הטילה על עיראק סנקציות לאורך השנים בניסיון לאלץ את סדאם חוסיין להתפרק מהנשק להשמדה המונית שהיה בידיו. כתוצאה מטבח המוני שביצע משטר סדאם בשיעים ובכורדים בתום מלחמת המפרץ, אכפו הממלכה המאוחדת וארצות הברית אזורים אוטונומיים בצפון עיראק (בו מתגורר המיעוט הכורדי) ובדרום (בו מתגוררים השיעים) בהם נאסר על מטוסים עיראקים לטוס, כדי שלא יפגעו באוכלוסייה העיראקית. משטר סדאם שרד עד הפלתו במרס 2003 בעת הפלישה האמריקנית לעיראק.

[עריכה] כיום

לאחר מלחמת עיראק, המדינה הייתה למעשה שטח כבוש, ונוהלה בידי קואליציה של המדינות שפלשו לעיראק בראשות ארצות הברית עד שנת 2005 אז הועברה השליטה האזרחית לממשלה העיראקית הזמנית שמונתה לאחר בחירות כלליות לפרלמנט זמני, שהתקיימו לראשונה בתולדות המדינה. בשנת 2006 הוקמה ממשלה עיראקית קבועה בראשות המפלגה השיעית הגדולה, לאחר מערכת בחירות נוספת, והפעם למועצת פרלמנט קבועה. מאז כיבושה סובלת עיראק מפיגועים קשים בתדירות גבוהה. רבים מתושבי עיראק נמלטו מארצם, ביוצרם את בעיית פליטי עיראק.

[עריכה] פוליטיקה

עיראק נשלטה על ידי מפלגת הבעת' משנת 1968 עד 2003. ב-1979 תפס סדאם חוסיין את מושכות השלטון ונותר על כיסאו עד הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003.

ב-15 באוקטובר 2005 יותר מ-63 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה בעיראק הגיעו לקלפיות כדי לאשר או לדחות את חוקתם החדשה. 78 אחוזים מהבוחרים תמכו בנוסח החוקה, מרבית המתנגדים היו מהאזורים הסוניים של עיראק. בהתאם לחוקה החדשה, עיראק ערכה בחירות לפרלמנט ב-15 בדצמבר 2005, כ-70 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה מימשו את זכותם. מרבית העיראקים משלוש העדות הגדולות בחרו במחוקקים שלהם בהתאם לעדתם.

הפוליטיקאים העיראקים מצויים תחת איום של קבוצות אלימות שונות. האלימות הנמשכת בעיראק מונעת על ידי חכמי דת קיצוניים, המעוניינים להקים מדינת הלכה מוסלמית בעיראק, תומכים של שלטון סדאם הקודם המעוניינים להשיב לעצמם את הכוח שהיה בידיהם בעבר וטרוריסטים המעוניינים לזרוע כאוס בעיראק לקידום מטרותיהם השונות.

[עריכה] כלכלה

כלכלת עיראק מתבססת על מגזר נפט, שבאופן מסורתי סיפק כ-95 אחוזים מרווחי היצוא. בעקבות מלחמת איראן - עיראק, והנזק שהסבו האיראנים לתעשיית הנפט העיראקית נכנסה הכלכלה העיראקית למשבר. בתגובה המשטר הנהיג מדיניות צנע, הלווה רבות ממדינות וארגונים אחרים ומאוחר יותר דחה את שילום החובות החיצוניים שלו. כיום מוערך כי הפסדיה הכלכליים של עיראק מהמלחמה עם איראן עומדים על לפחות 100 מיליארד דולר אמריקני. לאחר תום המלחמה ב-1988 עלה שוב יצוא הנפט מעיראק עם בנייתם של צינורות להובלת נפט ושיקום מתקנים ומשאבות. שילוב של מחירי נפט נמוכים, הצורך לשלם את החובות שנלקחו במהלך המלחמה (כ-3 מיליארד דולר בשנה) ומחיר שיקום המדינה החמירו את המשבר, שגרם בסופו של דבר לפלישה העיראקית לכווית.

ב-20 בנובמבר 2004 הסכימו 19 המדינות העשירות בעולם לוותר על 80 אחוזים (33 מיליארד דולר) מתוך כלל חובותיה של עיראק (42 מיליארד) למדינות אלו. סך חובה החיצוני של עיראק שעמד בעת הפלישה ב-2003 על 120 מיליארד דולר, גדל בשנת 2004 בעוד חמישה מיליארד דולר.

בשלהי 2005 והמחצית הראשונה של 2006 עיראק שינתה את צורת התשלום של חובות נוספים שלה, והפחיתה כ-16 מיליארד מחובה החיצוני. למרות האלימות, ישנם מספר נתונים מעודדים על כלכלת עיראק[1], בין השאר הגדלת התמ"ג כך שב-2006 עיראק ניצבה במקום ה-58 בעולם.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת עיראק

ניתן לחלק את עיראק למספר אזורים עיקריים:

אזור הסהר הפורה לאורך הפרת והחידקל - הוא רצועה המיושבת בצפיפות
מרבית עיראק - אזור שהוא מדברי ומיושב בדלילות
אזור כורדיסטן בצפון שהוא אזור הררי וגשום

אקלים עיראק הוא סובטרופי כי רוב חלקי הארץ הם מדבר וכמות המשקעים השנתית מגיעה שם ל-100 מ"מ - מדרום לבגדאד יורדים רק כ-30 יום גשם. הבדלי הטמפרטורה בין הקיץ לחורף גדולים מאוד. עולם החי והצומח: רק בהרים היו בעבר יערות דלים, הארץ מורכבת משלושה רבעים של מדבר ו-5% משטח עיראק חסר כל צמח וחי.

[עריכה] שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות עיראק

עיראק מחולקת ל-18 מחוזות אשר נקראים בערבית מֻחאפַט'את (محافظات, צורת יחיד מֻחאפַט'ה محافظة):

בגדאד (محافظة بغداد)
מחוז סלאח א-דין (محافظة صلاح الدين)
מחוז דיאלא (محافظة ديالى)
מחוז ואסט (محافظة واسط)
מחוז מיסאן (محافظة ميسان)
אל-בצרה (אל-בסרה, محافظة البصرة)
מחוז ד'י קאר (محافظة ذي قار)
מחוז אל-מות'נא (محافظة المثنى)
מחוז אל-קאדיסיה (محافظة القادسية)

מחוז באבל (בבל, محافظة بابل)
מחוז כרבלא (محافظة كربلاء)
מחוז נג'ף (محافظة النجف)
מחוז אל-אנבר (محافظة الأنبار)
מחוז נינוה (محافظة نينوى)
מחוז דהוכ (محافظة دهوك)
ארביל (محافظة إربيل)
א-תאמים (כירכוכ)(محافظة التأميم - كركوك)
מחוז א-סולימאניה (محافظة السليمانية)

[עריכה] דמוגרפיה

צילום לווין של עיראק

בעיראק חיים כיום כ-26 מיליון איש, 75 אחוזים מהם ערבים; הקבוצות האתניות הגדולות האחרות הן הכורדים, האשורים, התורכמנים, הפרסים, הארמנים ואחרים (המהווים כ-5 אחוזים) המתגוררים בצפון המדינה.

ערבית וכורדית הן שפות רשמיות, סורית (הדומה לארמית) ותורכמנית הן שפות רשמיות באזורים בהם מרוכזות קבוצות אתניות אלו.

מתוך 97 האחוזים בעיראק שהם מוסלמים, לטענת רוב המקורות המערביים, מרבית העיראקים הנם שיעים ערבים (כ-60 אחוזים), והסונים מהווים כמעט 40 אחוזים מהאוכלוסייה (ובכלל זאת הכורדים, שמרביתם סונים, וקבוצות אתניות אחרות). הסונים טוענים כי נתונים אלו אינם נכונים. האשורים, שמרביתם קתולים וחלקם חברים בכנסייה האשורית מהווים את חלק הארי מקרב הנוצרים בעיראק. קבוצות דתיות נוספות הן היזידים והבהאים.

[עריכה] יהודי עיראק

ערך מורחב – יהדות עיראק

יהדות עיראק, או בשמה הנוסף, 'יהדות בבל', היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות ביותר. היהודים גורשו על ידי נבוכדנצר השני לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס. צאצאיהם של גולים אלו, הבטיחו את קיומה של קהילה יהודית בעיראק שהפכה לחשובה ביותר בעולם היהודי לאחר הכיבוש הרומי וחורבן בית המקדש השני.

אחד מהגורמים ליציבות של הקהילה היהודית בבבל, הייתה העובדה שהאזור נשלט מהמאה השלישית לספירה ואילך על ידי האימפריה הסאסאנית הפרסית, שמנעה את ניסיונות הפלישה של הביזנטים והערבים, ונתנה אוטונומיה דתית ותרבותית ליהודים תחת שלטונה. שנים הללו, ותחת התנאים הנוחים יחסית בבבל פרח בה הלימוד התורני, ובתקופת האמוראים (מחתימת המשנה במאה השלישית ועד לסוף המאה החמישית לספירה) נכתבה בה אחת היצירות המרכזיות של העם היהודי - התלמוד הבבלי, המסכם דיונים הלכתיים ואגדתיים שנערכו בישיבות המפוארות של בבל - ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, ישיבת נהרדעא ועוד.

הקהילה שגשגה כמרכז יהודי עד ימי הביניים, עם פלישת המונגולים והרדיפה הדתית שניהלו. במהלך שלטון האימפריה העות'מאנית, השתפר מצבם של היהודים, אך הקהילה לא הצליחה לחזור לתקופת תור הזהב שלה. היהודים מילאו תפקיד חשוב בימיה הראשונים של עיראק העצמאית. אולם התגברות הרדיפה הפוליטית והקמתה של מדינת ישראל ב-1948 גרמו למרבית יהודי עיראק, שמנו אז כ-150,000 איש, לעזוב את מולדתם. בתקופת שלטון מפלגת הבעת' האנטי-ישראלית, עזבו מרבית היהודים הנותרים את עיראק בשיתוף פעולה של המוסד עם הכורדים. כיום נותרו בעיראק פחות מ-100 יהודים אשר עוסקים בעיקר בייצור דבש ומוצרי עור.

[עריכה] עיראק וישראל

בנאומים חוזרים ונשנים שב סדאם חוסיין ואיים בהשמדתה של ישראל, מחשש למתקפה גרעינית על ישראל הופצץ הכור האטומי בעיראק על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי.

יממה לאחר פתיחת מלחמת המפרץ הותקפה ישראל על ידי טילי קרקע־קרקע מסוג סקאד בעלי ראש נפץ קונבנציונלי, ששוגרו ממערב עיראק אל עבר גוש דן, מפרץ חיפה והנגב. התקפות אלה לא נסתיימו עד תום המלחמה.

מכיוון שסירבה לחתום על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עיראק נמצאת, רשמית, במלחמה עם ישראל.

[עריכה] תרבות

בעיראק המודרנית קיימות מזכרות רבות מעברן המפואר של הציוויליזציות שחיו במקום. עיראק היא בין המדינות העשירות במקדשים ובמסגדים. לאחר הפלישה האמריקנית ב-2003 אוצרות תרבות נבזזו ממוזיאון בגדאד הגדול במדינה.

בשל החלוקה האתנית והדתית בעיראק, לכל אחד מהאזורים במדינה ישנו יחוד תרבותי משלו, החל מהמסגדים הסונים, שרבים מהם נבנו בתקופת סדאם, דרך המקדשים השיעיים העתיקים וכלה בתרבות הכורדית בצפון המדינה.

עיראק ידועה כמקום המצאת כלי הנגינה העוד. רבים מנגניה הטובים של עיראק בעבר היו יהודים, שעזבו לישראל והקימו להקה בקול ישראל. על נפילת סדאם חוסיין, תחנת הרדיו הפופולרית ביותר הייתה "קול הצעירים". היא שידרה מוזיקה מערבית מודרנית, שקנייתה התאפשרה רק דרך ירדן בשל הסנקציות שהוטלו על המשטר. עיראק ניפקה לעולם הערבי מספר כוכבים בולטים בשנים האחרונות, הבולט בהם הוא זמר הפופ כאט'ם אל-סאהר.

הספורט הפופולרי בעיראק הוא כדורגל, עיראק העפילה רק פעם אחת למונדיאל ב-1986.

[עריכה] לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטל:
	פורטל המזרח התיכון

מיכאל אפל, עראק - מלוכה, מהפכה, רודנות, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווח חדשותי בוויקיחדשות: עיראק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיראק

ניתוח המאזן האסטרטגי במזרח התיכון בעקבות המערכה האמריקאית בעיראק על ידי המזרחן צבי מזאל, שגריר ישראל בקהיר לשעבר, 12 בפברואר 2007
דמות של עיראק מסוגלת להביט בערים משתמשת בדמויות הלוויין שלהם

[עריכה] הערות שוליים

^ ‏ההמנון אומץ לאחר הפלת סדאם חוסיין כאשר הכורדים אימצו המנון לאומי משלהם.‏
^ ‏כורדית היא שפה רשמית מ-28 ביוני 2004. והאוכלוסייה האזרית דוברים גם בשפה הארמית.‏

מחוזות עיראק

מחוז בגדאד · מחוז סלאח א-דין · מחוז דיאלא · מחוז ואסט · מחוז מיסאן · מחוז אל-בצרה · מחוז ד'י קאר · מחוז אל-מות'נא · מחוז אל-קאדיסיה · מחוז באבל · מחוז כרבלא · מחוז נג'ף · מחוז אל-אנבר · מחוז נינוה · מחוז דהוכ · מחוז ארביל · מחוז א-תאמים (כרכוכ) · מחוז א-סולימאניה

מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה ³ · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה ¹ · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית · הרפובליקה העממית של סין ² · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה ¹ · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור ³ · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן ¹ · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה ¹ · תאילנד · תימן

הערות: ¹ חלק משטח המדינה נמצא באירופה. ² הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. ³ חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.

מדינות המזרח התיכון

איחוד האמירויות הערביות · איראן · בחריין · טורקיה · ישראל · ירדן · כווית · לבנון · מצרים · סוריה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · קטאר · תימן פורטל: המזרח התיכון