חיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיטה

מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	דגנאים
משפחה:	דגניים
סוג:	חיטה
שם מדעי
Triticum

שיבולת חיטה

חיטה היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם. חיטה הוא הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז ‏‏^[1].

מינים תרבותיים של חיטה הינם מרכיב המזון העיקרי בתרבויות רבות, במיוחד באזור הים התיכון, ועל כן היא נמנית בין חמשת מיני דגן; החיטה היא גם אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל.

[עריכה] שימושים

מגוון אופני ההכנה והמאכלים המבוססים על החיטה הוא רב. השימושים העיקריים של החיטה מבוססים על הקמח שלה. טחנות קמח טוחנות את זרעי החיטה ומכינות מהם קמח - שממנו מכינים לחם, עוגות, פשטידות, אטריות ומוצרי בצק אחרים. החיטה משמשת כיום גם כמקור למספוא, לייצור שמן חיטה לצרכים רפואיים, לייצור בירה, ובמידה מוגבלת כיבול לצורך יצירת דלק לתעשייה.

[עריכה] מוצא החיטה

הסברה המדעית הרווחת היא שהחיטה התרבותית תורבתה על ידי האדם מאב קדמון, המכונה "אם החיטה". אהרון אהרונסון חקר את מוצא החיטה, בארץ ישראל, בראשית המאה וב1906 זיהה את חיטת הבר שהינה האב הקדמון של החיטה ליד ראש פינה. על פי נתונים ארכאולוגים החיטה בויתה בסביבות 8000 עד 10000 שנה לפני הספירה. חוקרים ישראליים ואמריקניים מצאו גן באם החיטה שאבד במהלך התירבות שלה, שעשוי לשפר את החיטה המודרנית מבחינה תזונתית, ולהעשיר את החיטה בחלבונים, אבץ וברזל.

חקר הגנטיקה בשנים האחרונות זיהה באם החיטה - אשר נמצאה באתרים ארכאולוגים רבים מאז גילויה בידי אהרונסון, צמח מוכלא משני עשבי בר דיפלואידים ודו ביתיים, אשר זווגו בטבע - שנים רבות לפני תירבות החיטה. חיטת הלחם המצויה כיום, הוכלאה פעם נוספת עם עשב בר נוסף בתחילת תירבות החיטה, והיא בעלת סדרת כרומוזומים הקספלואידית - כלומר בעלת שלושה זוגות כרומוזומים הומולוגיים בעלי תפקידים דומים, שמקורם משלושת הצמחים המקוריים.

לחיטה גרעינים בחלקה העליון בלבד. במצבה התרבותי, גרעינים אלו כבדים, החיטה אינה יכולה לפזר את זרעיה על ידי הרוח, והיא תלויה באדם לצורך הפצה.

חיטה

ערך תזונתי ל-100 גרם

מים

13 ג'

קלוריות

332 קק"ל

חלבונים	12.5 ג'
פחמימות	72.3 ג'
פחמימות זמינות	70 ג'
שומן	2.5 ג'
כולסטרול	0 מ"ג

ויטמין B1	0.65 מ"ג
ויטמין B2	0.12 מ"ג
ויטמין B3	4.5 מ"ג

ברזל	4.3 מ"ג
סידן	37 מ"ג
אשלגן	385 מ"ג
נתרן	4 מ"ג
סיבים תזונתיים	2.3 ג'

[עריכה] ייצור חיטה בעולם

יצרניות החיטה הגדולות בעולם הן סין, הודו וארצות הברית, אך בניגוד לשתי הראשונות שכל החיטה שבהן היא לשימוש ארצי, כמחצית מהחיטה שמיוצרת בארצות הברית מיוצאת לרחבי העולם.