Frame relay

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Frame relay הוא פרוטוקול תקשורת לשינוע מהיר של חבילות מידע מעל גבי חיבורים וירטואליים לחיבור אל התקני רשת. חיבור Frame Relay מאפשר הקמת VPN בעלויות נמוכות בין שתי מערכות WAN כדוגמת קשר שבין ספק שירותי אינטרנט ורשת אינטראנט של חברה. ספקי אינטרנט משתמשים ברשת Frame Relay כדי להשיג מערכות LAN to LAN, או WAN to LAN להעברת נתונים מהירה, ולחבר נקודות גישה בין אזורים גאוגרפים שונים. כיום, עם חדירת האינטרנט בפס רחב (ADSL) הולך ופוחת השימוש ב Frame Relay.

הטכנולוגיה פועלת באמצעות מיתוג מנות, לחיבור התקנים ברשת אזורית (WAN). תומך בקווי תקשורת במהירויות שונות, לדוגמה T1 ב-1.544Mbps ו-T3 ב-45Mbps. הטכנולוגיה מוחלפת באזורים מסוימים בהתקנים משופרים כגון ATM.

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשת מורכבת ממתגים אשר יוצרים טופולוגיית סריג. על כל קו תקשורת פיזי עוברים נתונים בדרכם מהמקור אל היעד למערכת כמה מנגנוני שליחה:

  • PVC - permanent virtual circuit - כל קו תקשורת מכיל ערוצים וירטואלים כשכל אחד מקבל מספר אשר נקבע מראש. זהו מנגנון השליחה העיקרי.
  • SVC - switched virtual circuits - מסלול אשר נוצר כאשר יש צורך להעביר מידע, אך מוסיף גמישות למערכת.
  • VC - virtual circuits - בעל כמה מצבים אפשריים: יצירת מסלול בין 2 נקודות, מצב בו לא מועבר מידע על הערוץ, מצב בו כן מועבר המידע על הערוץ ומצב של ניתוק הקשר.

שיטת הריבוב שבה רשת זו משתמשת היא STDM - Statistical Time Division Multiplexing. זוהי שיטה בה כל ערוץ מקבל פרק זמן בו הוא יכול להעביר מידע. בכל פעם בו ערוץ כלשהו לא משדר או קולט הזמן מחולק בין שאר הערוצים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Crystal Clear app ktalkd.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מחשבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.