טופולוגיית רשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טופולוגיית רשת מתארת את הסידור הפיזי (הממשי) או הלוגי (הווירטואלי) של הרכיבים השונים ברשת מחשבים. ניתן לתאר כל רשת כאוסף של קצוות (nodes), כאשר כל קצה יכול להיות מחובר לקצוות אחרים. קצה הוא כל רכיב המתפקד ברשת, בין אם מדובר במחשב, נתב או כל רכיב תקשורת אחר.

טופולוגיית רשת מגדירה אך ורק את הקשרים בין הקצוות, ולכן מהווה חלק מתורת הגרפים. תחומים שונים כמו מרחק גאוגרפי, חיבורים פיזיים, רוחב פס, וצורת שידור לא שייכים לטופולוגיית הרשת, למרות שהם עשויים להיות מושפעים ממנה במידה רבה.

דוגמאות לדרכים שונות ליצירת רשת בת שישה מחשבים

טופולוגיות נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

StarNetwork.svg

כל הקצוות מחוברים למרכז אחד. בדרך כלל במרכז יימצא רכיב תקשורת כמו מרכזת (hub), מתג (Switch), או נתב (Router). רשת כזו היא קלה לתחזוקה, וניתן להסיר ולהוסיף אליה קצוות בקלות, עם זאת היא בזבזנית במקצת באורכי הכבלים שהיא דורשת. נקודת החולשה של טופולוגיית הכוכב היא הקצה המרכזי המהווה נקודת כשל בודדת: במידה והוא לא פעיל כל הרשת לא יכולה לתפקד. לכן, לרכיב יהיו גיבויים וישקיעו בשרידותו (למשל, ריבוי ספקים ומאווררים). אולם אם יש נקודת כשל באחת הקצוות היא לא גורמת להפלת הרשת.

במונחי תורת־הגרפים, כוכב הוא עץ שדרגות כל צמתיו, מלבד צומת אחד, השורש, הן 1.

כוכב מורחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Extended-star-topology.png

טופולוגיית כוכב מורחב (extended star) היא למעשה טופולוגיית כוכב, כאשר כל אחד מהקצוות החיצוניים הוא מרכזו של כוכב נוסף. לכוכב מורחב יכולות להיות שתי דרגות (כמו בתרשים משמאל) או יותר, ללא הגבלה. כוכב מורחב יורש את היתרונות והמגרעות של טופולוגיית הכוכב, ומאפשר בנוסף חלוקה היררכית של הרשת.

היררכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hirarcial-topology.png

טופולוגיה היררכית (hirarchial/tree) היא למעשה כוכב מורחב, שההתייחסות אליו היא שונה במקצת. הקצה המרכזי בטופולוגיית כוכב מורחב עוסק בדרך כלל רק בניתוב, בעוד הקצה המרכזי של טופולוגיה היררכית מהווה גם פרטנר תקשורת חשוב לקצוות שונים ברשת. מערכת ה-DNS היא דוגמה לרשת היררכית.

במונחי תורת הגרפים מדובר בעץ בעל שורש.

אפיק (קווית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

BusNetwork.svg

בטופולוגיית אפיק (bus) מחוברים כל הקצוות לשדרה מרכזית אחת (backbone). טופולוגיה זו חסכונית (באופן יחסי) מבחינת הכבילה, ובכך מוזילה את עלויות הקמת המערכת, וכמו כן הוספת והסרת קצוות נעשית בקלות יחסית, ואינה משפיעה על הקצוות האחרים. עם זאת, ככל שמספר המחשבים ברשת גדל כך קטנה יעילותה, שכן רק קצה אחד יכול לשדר בכל זמן נתון, מכיוון שהתווך משותף. בטופולוגיית אפיק, כל קצה ברשת "רואה" את כל התשדורות שעוברות בה. עובדה זו יכולה להוות יתרון אם רוב המידע צריך לעבור לרוב הקצוות, אך גם חסרון במקרה שמדיניות האבטחה נוקשה.

טבעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

RingNetwork.svg

בטופולוגיית טבעת (ring) כל קצה מחובר לשני הקצוות הסמוכים אליו, ליצירת "טבעת" של קצוות וחיבורים. טופולוגיה פיזית כזו היא חסכונית יחסית בעלות הכבילה, אך כל קצה בה תלוי בקצוות האחרים להעברת הנתונים לשאר חלקי הרשת, במידה ושני קצוות לא סמוכים מפסיקים לתפקד הם למעשה מחלקים את הרשת לשני "איים" שאין אפשרות להעביר ביניהם מידע. טופולוגיית טבעת מיושמת ברוב המקרים ברמה הלוגית בלבד (ברשתות Token ring למשל) וברמה הפיזית מתבססות על טופולוגיה אחרת. הרעיון הוא שבכל פעם רק אחד יכול לקבל תשדורת עד שהוא עובר לשני.


במונחי תורת־הגרפים, טבעת היא מעגל פשוט.

טבעת כפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Dual-ring-topology.png

טופולוגיית טבעת כפולה (Dual ring) היא טופולוגיית טבעת בה כל חיבור בין שני קצוות הוכפל. שיטה זו מכפילה את עלות הכבילה, אך מאפשרת שרידות גבוהה יותר של הרשת (למשל במקרה שמתגלה כשל האחד הכבלים), וכן מאפשרת להכפיל את כמות הנתונים שמועברת ברשת.

במונחי תורת־הגרפים מדובר במעגל פשוט בהיפר גרף שבו על כל צלע בין שני צמתים נוספה צלע מקבילה.

טופולוגיית אריג (Mesh)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mesh-topology.png

ברשת אריג, לכל מחשב יש חיבור למספר מחשבים. טופולוגיה זו עמידה מאוד בפני תקלות כך שאם יש כשל בכבל אחד, יעבור המידע על פני כבל אחר. רשתות אריג אינן מעשיות בדרך כלל ברשת LAN עקב עלות החיבורים וכן התקנה ותחזוקה מסובכים. רשת האינטרנט בנויה למעשה בטופולוגיית אריג כאשר כל נקודה היא נתב. מקרה פרטי של רשת אריג היא רשת בחיבור מלא (Fully Mesh), שבה לכל מחשב ברשת יש חיבור ישיר אל כל מחשב אחר ברשת.

חיבור מלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

NetworkTopology-FullyConnected.png

בטופולוגיית חיבור מלא כל קצה ברשת מחובר ישירות לכל קצה אחר. טופולוגיה כזו היא בזבזנית במיוחד מבחינת הכבילה, אך מבטיחה את הנגישות הגבוהה ביותר, ואת השרידות הגבוהה ביותר של הרשת. קצה שמפסיק לתפקד ברשת כזו לא ישפיע על הקצוות האחרים, וכל חיבור שמפסיק לתפקד ניתן לעקוף במספר דרכים שונות. רשתות חיבור מלא קיימות רק במקומות בהן שרידות ונגישות הרשת הכרחיות, כמו למשל בכורים גרעיניים.

במונחי תורת־הגרפים, חיבור מלא שבו n נקודות הוא הגרף השלם על n צמתים (K_n). קל להוכיח שמספר הצמתים (הכבלים) בגרף כזה הוא \frac{n(n-1)}{2} (כל נקודה ברשת מחוברת לכל n-1 אחרות, כאשר החיבור הוא הדדי). חישוב זה מראה את הבזבנות של החיבור המלא: בעוד שבמבנה הכוכב דרושים n-1 כבלים (גידול לינארי), הרי שכאן דרושים (n^2 -n)\cdot 0.5 כבלים.
בעוד שלחיבור שלושים מחשבים במבנה כוכב נצטרך 29 כבלים, בחיבור מלא נצטרך 435 כבלים (מצד שני: כדי שמחשב ינותק מהרשת בחיבור כוכבי דרושה חבלה או פגם בכבל אחד, בעוד שכאן על 29 כבלים לכל הפחות להיות בלתי־שמישים).

הכלאת טופולוגיות (Hybrid)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלאה טופולוגית היא שילוב בין טופלוגיות רשת שונות. לדוגמה, השילוב בין תצורת טבעת לבין תצורת כוכב, או שילוב בין תצורת כוכב לתצורת אפיק. לדוגמה שתי טופולוגיות שמחוברות בצורת כוכב והכבל שמחבר ביניהם הוא אפיק - זו טופולגיית כוכב אפיק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]