HD1 (גלקסיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
HD1
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים סקסטנט עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 2022? עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות נראית 24.7 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים פיזיים
מרחק 33,288,000,000 שנות אור
10,206,033,848.42 פארסק
הסחה לאדום 13.27
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

HD1 היא גלקסיה המוסחת לאדום אשר נכון לאפריל 2022 נחשבת לגלקסיה הידועה הרחוקה ביותר שנצפתה ביקום הנראה. הגלקסיה נוצרה כ-330 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול ונמצאת במרחק הנצפה של כ-13.5 מיליארד שנות אור מאיתנו. עם זאת, עקב התפשטות היקום, מרחקה הנוכחי מאיתנו הוא כ-33.288 מיליארד שנות אור בקירוב.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלקסיה המוסחת לאדום התגלתה בקבוצת הכוכבים סקסטנט[1], ויחד איתה נצפתה גלקסיה נוספת המוסחת לאדום גם היא, בשם HD2 בקבוצת קבוצת הכוכבים לווייתן[1]. הפרסום אודות גילויין של שתי הגלקסיות פורסם ב-7 באפריל 2022, על ידי אסטרונומים מאוניברסיטת טוקיו.[2]

מאפיינים פיזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏HD1 היא הגלקסיה הקדומה והרחוקה ביותר שהתגלתה עד היום ביקום הנצפה בעלת ספקטרוסקופיה של הסחה לאדום של z=13.27, כלומר האור שיצא מהגלקסיה לפני 13.5 מיליארד שנים בדרכו לכדור הארץ אך בשל התפשטות היקום מרחקה הנוכחי מכדור הארץ הוא כ-33.288 מיליארד שנות אור בקירוב[3][1][4].[5][6] הגלקסיה נצפתה כפי שהייתה כ-330 מיליון שנים בלבד לאחר המפץ הגדול,[7] דבר ההופך אותה לעתיקה ביותר שנצפתה על ידי האסטרונומים אי פעם. גלקסיה נוספת, HD2, נצפתה במרחק דומה אליה[8].

בהירותה יוצאת הדופן של גלקסיית HD1 העלתה מספר שאלות בעת גילויה, העובדה שהגלקסיה זוהרת באור אולטרה-סגול באופן בהיר בהרבה בהשוואה לגלקסיות אחרות במרחק דומה (בעלות היסט לאדום דומה). סברה אחת שהועלתה היא שהגלקסיה היא גלקסיה מסוג לימן-בריק (אנ'), או שמדובר בגלקסיה היוצרת כוכבים בשיעור ניכר יחסית לגודלה ולגילה בהשוואה לגקסיות אחרות שנצפו. סברה נוספת היא שהגלקסיה מכילה אוכלוסייה גדולה של כוכבים "ברמה 3" שהרבה יותר מסיביים ובהירים מכוכבים בני זמננו. אפשרות נוספת היא שכלל לא מדובר בגלקסיה, כי אם בקוואזר הנמצא בקשר-גומלין כבידתי עם חור שחור על-מסיבי. האפשרות הזו מעלה את האפשרות שניתן יהיה לחקור את תהליך היווצרות חורים שחורים על-מאסיביים בשלבים הראשונים של היווצרות היקום. ייתכן כי טלסקופ החלל ג'יימס וב יגלה את הפתרון לשאלת הבהירות בשל יכולתו לצפות רחוק יותר לתוך היקום.

הגלקסיה הרחוקה ביותר שהייתה ידועה למדע טרם גילויה של HD1 ,GN-z11 שמה והיא נתגלתה ב-2015 ובעלת הסחה לאדום של 11, ולכן משוער כי היא נוצרה 420 מיליון שנים לאחר המפץ הגדול.[9]

מחקר עתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי מגלי HD1 ו-HD2, "אם יאושרו ספקטרוסקופית, שני המקורות הללו [כלומר, HD1 ו-HD2] ייצגו מעבדה יוצאת דופן לחקר היקום בהסחות לאדום שלא היו נגישות בעבר."[4] החוקרים מצפים לבירור נוסף של העצמים האסטרונומיים, כולל זיהוי טוב יותר של העצמים כגלקסיות, או, אולי כקוואזרים או חורים שחורים, כאשר הם נבדקים בקפידה על ידי טלסקופ החלל ג'יימס וב, טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן ומשימות החלל GREX-PLUS.[1] בדיקה מדוקדקת של נתוני הגלקסיה יכולה להעיד על האפשרות להיווצרותם של כוכבי דור שלישי. זאת, בשל גילה המבוגר של הגלקסיה.[10] בנוסף, החוקרים טוענים שהשימוש בטלסקופי החלל החדשים יוכלו לעזור לגלות מעל 10,000 גלקסיות בתקופה מוקדמת זו של היקום.[8]

איור המראה את מיקומן של הגלקסיות הרחוקות ביותר (כפונקציה של הזמן) נכון לאפריל 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Astrophysics, arxiv.org
  2. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, הגלקסיה הרחוקה ביותר שהתגלתה מספקת רמזים לתחילת היקום, באתר הארץ, 12 באפריל 2022
  3. ^ Astronomers have found what may be the most distant galaxy ever seen, באתר "New Scientist" (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Validate User, academic.oup.com
  5. ^ Caitlyn Buongiorno | Published: Thursday, April 7, 2022, Astronomers discover the most distant galaxy known in the universe, Astronomy.com (באנגלית)
  6. ^ John Wenz, Look! Astronomers may have just discovered the most distant galaxy ever, Inverse (באנגלית)
  7. ^ Jamie Carter, Meet HD1, The New Most Distant Galaxy Found 13.5 Billion Years Back In Time And Close To The ‘Big Bang’, Forbes (באנגלית)
  8. ^ 1 2 Are These the Most Distant Galaxies Yet Seen?, Sky & Telescope, ‏2022-04-07 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Are These the Most Distant Galaxies Yet Seen?, באתר "Sky & Telescope" (באנגלית)
  10. ^ Dennis Overbye, ‏Astronomers Find What Might Be the Most Distant Galaxy Yet, New York Times, April 7, 2022