גלקסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גלקסיה היא המבנה הסדור הגדול ביותר ביקום . גלקסיה היא בעצם צביר- אוסף הקשור דרך אינטראקציות כבידתיות של כוכבים וסובב סביב עצמו בצורה מעגלית. גלקסיות מרכיבות צבירי גלקסיות- אוספי גלקסיות כבירים הנמשכים כבידתית זה לזה, וקיימים אף צבירי על - אוסף בלתי מסודר של צבירי גלקסיות הנמשכים זה לזה כבידתית, ובכך מהווים קבוצה אחת, בעוד שמרבית הגלקסיות ניתנות לסיווג נוח לאוסף מוגבל של מבנים קלים לזיהוי.

ביקום קיימות מאות מיליארדי גלקסיות. טלסקופים מודרניים מאתרים כמאתיים מיליארד, ועם שיפור הטכנולוגיה מתגלות גלקסיות נוספות.

הרוב המכריע של כוכבים נוצר בגלקסיות. גודלן של גלקסיות משתרע בין גלקסיות ננסיות המכילות כעשרה מיליון כוכבים לגלקסיות ענק המכילות כמאה טריליון (1014) כוכבים. מספר הכוכבים בגלקסיה ממוצעת נמנה בעשרות מיליארדים‏[1]. בגלקסיית שביל החלב שבה שוכנת מערכת השמש שלנו, יש בין 200 ל-400 מיליארד כוכבים.

גלקסיות שאינן כבולות כבידתית זו לזו במסגרת צביר גלקסיות מצייתות להתמתחות המרחב הכלל יקומית ומתרחקות זו מזו. תופעה זו נחזתה על ידי הוגי תאוריית המפץ הגדול ואושרה בתצפיות רבות, שאותן יזם האסטרונום אדווין האבל בשנת 1930.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי המאה ה-17 יזם האסטרונום הבריטי ויליאם הרשל סקר שמים מקיף, אותו ביצע בטלסקופים שבנה במו ידיו. במסגרת הסקר בנה הרשל הערכה גסה של המבנה התלת-ממדי בו פזורים הכוכבים. הוא הופתע לגלות שכוכבי השמיים אינם מפוזרים באופן אחיד, אלא ערוכים במעין דיסקה שמרכזה נפוח, ומישור הדיסקה הוא שביל החלב - חגורה רחבה הנראית בעין בלתי מזוינת כענן זרחני בשמי הלילה.

אחרי שהרשל פרסם את תוצאותיו טבע הפילוסוף עמנואל קאנט את המונח גלקסיה, אותו גזר מהמלה היוונית לחלב. קאנט שיער שקיימות גלקסיות רבות, בניגוד להרשל שסבר ששביל החלב הוא הגלקסיה היחידה ביקום, ולמעשה היא היקום כולו.

מחלוקת זו, שהתפרסמה בשם המחלוקת הגדולה, שיסעה את עולם האסטרונומיה למשך יותר ממאה שנה, הרבה לאחר שקאנט וגם הרשל נמנו על המתים.

עם שיפור הטלסקופים החלו האסטרונומים לקטלג ערפיליות, שהן גרמי שמים חיוורים. חלק מהערפיליות היו ללא מבנה מוגדר, אך אחרות נראו כדיסקה שמרכזה נפוח, בדומה למבנה שביל החלב. תומכי מחנה קאנט טענו שאלו אינן ערפיליות כלל, אלא גלאקסיות אחרות, הנמצאות מחוץ לגלקסיית שביל החלב. מצדדיו של הרשל ענו שדמיון במבנה אינו מחייב זהות בממדים, וגרסו שאפשר שאלו מערכות שמש בשלב מוקדם של יצירתן. במקביל הצליחו למדוד מרחקים לכוכבים קרובים, אך ללא שיטה למדידת המרחק ל"ערפיליות" דמויות הדיסקה לא ניתן היה ליישב את המחלוקת.

ההכרעה הגיעה מתגלית של אסטרונום צעיר ומוכשר, וחשוב מכל דקדקן באופן אובססיבי, בשם אדוין האבל. האבל זיהה קפאיד באחת ה"ערפיליות", והסתייע בתוצאות מחקריה של הנרייטה ליוויט לחישוב המרחק לקפאיד זה. החשבון הניב תוצאה בת מאות אלפי שנות אור - בשני סדרי גודל מעל כל מרחק כוכבי שחושב קודם לכן.

סוגי גלקסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרן של הגלקסיות ביקום נאמד בסדר גודל של מאות מיליארדים. נוהגים לחלק את הגלקסיות לסוגים על פי צורתן החיצונית (ראו גם: סיווג מורפולוגי של גלקסיות):

גלקסיות לולייניות (ספירליות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גלקסיה ספירלית
גלקסיה לוליינית

לגלקסיות אלו יש מבנה לולייני, כשמהן יוצאות זרועות מפותלות. גלקסיה לוליינית דומה בצורתה החיצונית לגלקסיה שלנו, שביל החלב.

גלקסיות לולייניות מכילות כמות ניכרת של גז (בעיקר מימן מולקולרי) ואבק, ומתחוללת בהן יצירה של כוכבים חדשים. תהליך היצירה אינו מפוזר באקראי, אלא מתחולל לאורך חזיתות של גלי הלם. בחזיתות אלו רבים הכוכבים הצעירים, שחלק ניכר מהם מהוים ענקים כחולים בוהקים מאד. חזיתות בוהקות אלו הן הזרועות הלולייניות.

גלקסיות אליפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גלקסיה אליפטית

גלקסיות אליפטיות צורתן פחות או יותר סימטרית בצורת אליפסה. הן מכילות כמויות זעומות של גז ואבק, ולא מתחוללת בהן יצירת כוכבים. פועל יוצא מכך שכוכבי הגלקסיות האליפטיות זקנים, ומאופיינים בצבע הקרוב לקצה האדום של הספקטרום.

הגלקסייה האליפטית "ESO 325-G004"

גלקסיות לא-סדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גלקסיה לא-סדורה

להן אין צורה מוגדרת, והן בדרך כלל בראשית התהוותן או בעידן הקץ שלהן.

ענן המגלני הגדול, לווין של גלקסיית שביל החלב

גלקסיית עדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גלקסיית עדשה

מכילות מרכז בהיר המוקף במבנה דמוי עדשה, אך להבדיל מהגלקסיות הספירליות, אין להן זרועות וכמות הכוכבים החדשים הנוצרים בהם היא מועטה.

גלקסיית העדשה NGC-586

גלקסיות טבעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גלקסיית טבעת

נקראות כך בשל צורתן המזכירה צורת טבעת. כיום מאמינים שגלקסיות טבעת נוצרות כאשר גלקסיה קטנה עוברת דרך מרכזה של גלקסיה גדולה. מכיוון שרוב הגלקסיה מכילה מרחב ריק, ה"התנגשות" גורמת רק לעתים נדירות להתנגשויות ממשיות בין כוכבים.

גלקסיית הטבעת "אובייקט הוג"

גלקסיות ננסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גלקסיה ננסית

נקראות כך בגלל ממדיהן הקטנים יחסית לגלקסיה ממוצעת.

הגלקסיה הננסית NGC 1705 שנמצאת במרחק 17 מיליון שנות אור מכדור הארץ

גלקסיות אפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלקסיה אפלה היא עצם היפותטי בגודל של גלקסיה, המכיל מעט מאוד, אם בכלל, כוכבים, ומשום כך הינו אפל. גלקסיה אפלה מוחזקת ביחד על ידי חומר אפל וייתכן שגם גז ואבק. אף על פי שיש כמה מועמדים לגלקסיה מסוג זה, עדיין לא הוכח קיומה בשום דרך מקובלת.

היווצרות גלקסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופן בו נוצרות גלקסיות עדיין אינו ברור די הצורך. רוב המודלים הממוחשבים, המניחים צבירה של גז היולי בשל פעולת הכבידה בין חלקיקי הגז, מנבאים יקום בו גלקסיות אליפטיות מהוות כ 90% מכלל הגלקסיות, בעוד שבפועל חוזים בחלוקה שווה כמעט של לולייניות מול אליפטיות.

בעיה בלתי פתורה נוספת היא חורים שחורים סופר-מאסיביים שנמצאים בליבת חלק ניכר מהגלקסיות, אם לא בכולן. לא ידוע כיצר נוצר חור שחור סופר-מאסיבי, ועל פי חישובים של קצב ספיחת החומר המקסימלי לחור שחור במסה נתונה, המאסיביים ביותר מהחורים השחורים המאסיביים לא יכלו לגדול למסתם הנוכחית גם אם ספחו את כמות המאסה המקסימלית שביכולתם, ברציפות מאז המפץ הגדול. בעיות מסוג זה, אשר נראות בלתי פתירות וכביכול שומטות את הקרקע תחת רגלי התאוריה, נפוצות בהיסטוריה של האסטרונומיה והקוסמולוגיה, ועל פי רוב מתגלות כנטולות משמעות עמוקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלקסיות בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: גלקסיות
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
  • Bradley W.Carroll and Dale A.Ostlie, An Introduction to Modern Astrophysics, 2nd edition, Addison-Wesley, 2007. ISBN 0805304029.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנן הערכות שמדובר במאות מיליארדים של כוכבים, ראו כאן למשל [1]