גלקסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גלקסיה היא צביר ענק של שמשות וחומר בין-כוכבי. הדעה הרווחת היא שמספר הכוכבים בגלקסיה נע בין עשרות מיליארדים למאות מיליארדים. מקור השם גלקסיה הוא במילה היוונית "גלקס" שפירושה: חלב.

על פי ההערכה, היקום מכיל מיליארדים רבים של גלקסיות. אלה מתרחקות מאיתנו וזו מזו כל העת, תופעה אותה גילה אדווין האבל בשנת 1929. ההתרחקות המתמדת של הגלקסיות זו מזו העלתה את ההשערה שהיקום נוצר מהתפוצצות גדולה של מסת חומר ואנרגיה ששרידיה הן הגלקסיות. זוהי תיאורית "המפץ הגדול".

לגלקסיה שבה אנו נמצאים קוראים שביל החלב.

[עריכה] סוגי גלקסיות

מספרן של הגלקסיות ביקום נאמד בסדר גודל של מאות מיליארדים. נוהגים לחלק את הגלקסיות לסוגים על פי צורתן החיצונית (ראו גם: סיווג מורפולוגי של גלקסיות):

[עריכה] גלקסיות לולייניות (ספירליות)

ערך מורחב – גלקסיה ספירלית

גלקסיה לוליינית

לגלקסיות אלו יש מבנה לולייני, כשמהן יוצאות זרועות גזיות מפותלות. גלקסיה לוליינית דומה בצורתה החיצונית לגלקסית שביל החלב שהשמש נמנית עליה.הזרוע שהשמש נמצאת עליה היא זרוע אוריון.

[עריכה] גלקסיות אליפטיות

ערך מורחב – גלקסיה אליפטית

גלקסיות אליפטיות צורתן פחות או יותר סימטרית בצורת אליפסה.

[עריכה] גלקסיות לא-סדורות

ערך מורחב – גלקסיה לא-סדורה

להן אין צורה מוגדרת, והן בדרך כלל בראשית התהוותן או בעידן הקץ שלהן.

ענן המגלני הגדול, לווין של גלקסית שביל החלב

[עריכה] גלקסיות ננסיות

ערך מורחב – גלקסיה ננסית

נקראות כך בגלל ממדיהן הקטנים יחסית לגלקסיה ממוצעת.

[עריכה] גלקסיית עדשה

ערך מורחב – גלקסיית עדשה

מכילות מרכז בהיר המוקף במבנה דמוי עדשה, אך להבדיל מהגלקסיות הספירליות, אין להן זרועות וכמות הכוכבים החדשים הנוצרים בהם היא מועטה.

[עריכה] גלקסיות אפלות

ערך מורחב – גלקסיה אפלה

קיומן של גלקסיות אלו עומד במוקד המחקר האסטרונומי כיום. עד כה התגלתה בוודאות גלקסיה אחת כזו, הנמצאת בקבוצת הגלקסיות וירגו, במרחק של 50 מיליון שנות אור מכדור הארץ. טלסקופ רדיו שעקב אחר תנועת ענני מימן במרחב הגלקטי של וירגו הראה על קיומה של גלקסיה גדולה, אך בטלסקופ האופטי לא ראו דבר.

[עריכה] היווצרות גלקסיות

ראשית היווצרותה של גלקסיה היא בפעולת כוח כבידה של ערפילית על מסה של גזים, המושכם לנקודה בה הכבידה היא החזקה ביותר. בתהליך שנמשך זמן רב, הצפיפות עולה, וכך נוצרים מעין "גושים", ואלו מסתדרים ברבות הימים במבנים מסודרים יותר.

משערים שבליבותיהן של גלקסיות רבות יש חור שחור שהוא בהגדרתו נקודה שבה הכבידה והצפיפות הינם אינסופיים. בעת היווצרות הגלקסיה נוצרים לעתים תנאים מתאימים להתהוות נקודה שכזו במרכז הגלקסיה, שם הכבידה היא החזקה ביותר.