גלקסיה
גלקסיה היא המבנה הסדור הגדול ביותר ביקום. גלקסיות מרכיבות צבירי גלקסיות, וקיימים אף צבירי על - צבירים של צבירי גלקסיות - אך אלו אינם מבנים סדורים, בעוד שמרבית הגלקסיות ניתנות לקיטלוג נוח לאוסף מוגבל של מבנים קלים לזיהוי.
הרוב המכריע של כוכבים נוצר בגלקסיות. מספר הכוכבים בגלקסיה ממוצעת נמנה בעשרות מיליארדים.
בהיקום קיימות מאות מיליארדי גלקסיות. טלסקופים מודרניים מאתרים כמאתיים מיליארד, ועם שיפור הטכנולוגיה מתגלות נוספות.
גלקסיות שאינן כבולות כבידתית זו לזו במסגרת צביר גלקסיות מצייתות להתמתחות המרחב הכלל יקומית ומתרחקות זו מזו. תופעה זו נחזתה על ידי הוגי תאוריית המפץ הגדול ואושרה בתצפיות רבות, שאותן יזם האסטרונום אדווין האבל בשנת 1929.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשלהי המאה ה-17 יזם האסטרונום הבריטי ויליאם הרשל סקר שמים מקיף, אותו ביצע בטלסקופים שבנה במו ידיו. במסגרת הסקר בנה הרשל הערכה גסה של המבנה התלת-ממדי בו פזורים הכוכבים. הוא הופתע לגלות שכוכבי השמיים אינם מפוזרים באופן אחיד, אלא ערוכים במעין דיסקה שמרכזה נפוח, ומישור הדיסקה הוא שביל החלב - חגורה רחבה הנראית בעין בלתי מזויינת כענן זרחני בשמי הלילה.
אחרי שהרשל פרסם את תוצאותיו טבע הפילוסוף עמנואל קאנט את המונח גלקסיה, אותו גזר מהמלה היוונית לחלב. קאנט שיער שקיימות גלקסיות רבות, בניגוד להרשל שסבר ששביל החלב הוא הגלקסיה היחידה ביקום, ולמעשה היא היקום כולו.
מחלוקת זו, שהתפרסמה בשם המחלוקת הגדולה, שיסעה את עולם האסטרונומיה למשך יותר ממאה שנה, הרבה לאחר שקאנט וגם הרשל נמנו על המתים.
עם שיפור הטלסקופים החלו האסטרונומים לקטלג ערפיליות, שהן גרמי שמים חיוורים. חלק מהערפיליות היו ללא מבנה מוגדר, אך אחרות נראו כדיסקה שמרכזה נפוח, בדומה למבנה שביל החלב. תומכי מחנה קאנט טענו שאלו אינן ערפיליות כלל, אלא גלאקסיות אחרות, הנמצאות מחוץ לגלקסיית שביל החלב. מצדדיו של הרשל ענו שדמיון במבנה אינו מחייב זהות בממדים, וגרסו שאפשר שאלו מערכות שמש בשלב מוקדם של יצירתן. במקביל הצליחו למדוד למדוד מרחקים לכוכבים קרובים, אך ללא שיטה למדידת המרחק ל"ערפיליות" דמויות הדיסקה לא ניתן היה ליישב את המחלוקת.
ההכרעה הגיעה מתגלית של אסטרונום צעיר ומוכשר, וחשוב מכל דקדקן באופן אובססיבי, בשם אדוין האבל. האבל זיהה קפאיד באחת ה"ערפיליות", והסתייע בתוצאות מחקריה של הנרייטה ליוויט לחישוב המרחק לקפאיד זה. החשבון הניב תוצאה בת מאות אלפי שנות אור - בשני סדרי גודל מעל כל מרחק כוכבי שחושב קודם לכן.
[עריכה] סוגי גלקסיות
מספרן של הגלקסיות ביקום נאמד בסדר גודל של מאות מיליארדים. נוהגים לחלק את הגלקסיות לסוגים על פי צורתן החיצונית (ראו גם: סיווג מורפולוגי של גלקסיות):
[עריכה] גלקסיות לולייניות (ספירליות)
 |
ערך מורחב – גלקסיה ספירלית |
לגלקסיות אלו יש מבנה לולייני, כשמהן יוצאות זרועות מפותלות. גלקסיה לוליינית דומה בצורתה החיצונית לגלקסיה שלנו, שביל החלב.
גלקסיות לולייניות מכילות כמות ניכרת של גז (בעיקר מימן מולקולרי) ואבק, ומתחוללת בהן יצירה של כוכבים חדשים. תהליך היצירה אינו מפוזר באקראי, אלא מתחולל לאורך חזיתות של גלי הלם. בחזיתות אלו רבים הכוכבים הצעירים, שחלק ניכר מהם מהוים ענקים כחולים בוהקים מאד. חזיתות בוהקות אלו הן הזרועות הלולייניות.
[עריכה] גלקסיות אליפטיות
|
|
ערך מורחב – גלקסיה אליפטית |
גלקסיות אליפטיות צורתן פחות או יותר סימטרית בצורת אליפסה. הן מכילות כמויות זעומות של גז ואבק, ולא מתחוללת בהן יצירת כוכבים. פועל יוצא מכך שכוכבי הגלקסיות האליפטיות זקנים, ומאופיינים בצבע הקרוב לקצה האדום של הספקטרום.
[עריכה] גלקסיות לא-סדורות
|
|
ערך מורחב – גלקסיה לא-סדורה |
להן אין צורה מוגדרת, והן בדרך כלל בראשית התהוותן או בעידן הקץ שלהן.
[עריכה] גלקסיית עדשה
|
|
ערך מורחב – גלקסיית עדשה |
מכילות מרכז בהיר המוקף במבנה דמוי עדשה, אך להבדיל מהגלקסיות הספירליות, אין להן זרועות וכמות הכוכבים החדשים הנוצרים בהם היא מועטה.
[עריכה] גלקסיות טבעת
|
|
ערך מורחב – גלקסיית טבעת |
נקראות כך בשל צורתן המזכירה צורת טבעת. כיום מאמינים שגלקסיות טבעת נוצרות כאשר גלקסיה קטנה עוברת דרך מרכזה של גלקסיה גדולה. מכיוון שרוב הגלקסיה מכילה מרחב ריק, ה"התנגשות" גורמת רק לעתים נדירות להתנגשויות ממשיות בין כוכבים.
[עריכה] גלקסיות ננסיות
|
|
ערך מורחב – גלקסיה ננסית |
נקראות כך בגלל ממדיהן הקטנים יחסית לגלקסיה ממוצעת.
[עריכה] גלקסיות אפלות
גלקסיה אפלה היא עצם היפותטי בגודל של גלקסיה, המכיל מעט מאוד, אם בכלל, כוכבים, ומשום כך הינו אפל. גלקסיה אפלה מוחזקת ביחד על ידי חומר אפל וייתכן שגם גז ואבק. למרות שיש כמה מועמדים לגלקסיה מסוג זה, עדיין לא הוכח קיומה בשום דרך מקובלת.
[עריכה] היווצרות גלקסיות
האופן בו נוצרות גלקסיות עדיין אינו ברור די הצורך. רוב המודלים הממוחשבים, המניחים צבירה של גז היולי בשל פעולת הכבידה בין חלקיקי הגז, מנבאים יקום בו גלקסיות אליפטיות מהוות כ 90% מכלל הגלקסיות, בעוד שבפועל חוזים בחלוקה שווה כמעט של לולייניות מול אליפטיות.
בעייה בלתי פתורה נוספת היא חורים שחורים סופר-מאסיביים שנמצאים בליבת חלק ניכר מהגלקסיות, אם לא בכולן. לא ידוע כיצר נוצר חור שחור סופר-מאסיבי, ועל פי חישובים של קצב ספיחת החומר המקסימלי לחור שחור במסה נתונה, המאסיביים ביותר מהחורים השחורים המאסיביים לא יכלו לגדול למסתם הנוכחית גם אם ספחו את כמות המאסה המקסימלית שביכולתם, ברציפות מאז המפץ הגדול. עם זאת מן הראוי לציין שבעיות מסוג זה, אשר נראות בלתי פתירות וכביכול שומטות את הקרקע תחת רגלי התאוריה, נפוצות בהיסטוריה של האסטרונומיה והקוסמולוגיה, ועל פי רוב מתגלות כנטולות משמעות עמוקה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל מדעי החלל | ||
- גלקסיה, באנציקלופדיה ynet
- אשכול גלקסיות, באתר הידען
- אבני דרך, עשר התגליות הגדולות בפיזיקה ובאסטרונומיה, באתר ifeel
- הרצאות וידאו על גלקסיות
[עריכה] לקריאה נוספת
 |
ספר: גלקסיות |
|
ספרי ויקיפדיה הם אוספים של ערכים מוויקיפדיה אותם ניתן להוריד כקובץ אחד או להזמין בגרסה מודפסת.
|
|
- Bradley W.Carroll and Dale A.Ostlie, An Introduction to Modern Astrophysics, 2nd edition, Addison-Wesley, 2007. ISBN 0805304029.
