חור שחור על-מסיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חור שחור על-מסיבי לפי ציור של אומן

חור שחור על-מסיבי מוגדר כחור שחור בעל מסה שנעה בין 100 אלף ל-10 מיליארד מסות שמש. מדענים נוטים להניח כי חור שחור כזה קיים במרכזן של רוב הגלקסיות ביקום, בכללן גלקסיית שביל החלב.

תכונות ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חורים שחורים על-מסיבים מתאפיינים בצפיפות ממוצעת נמוכה, מאחר שהצפיפות הממוצעת פרופורציונלית הופכית לרדיוס שוורצשילד בשלישית, ואילו המסה מתכונתית לרדיוס.
  • כל גוף הנופל לחור שחור מרגיש מתיחה, מאחר שחלקו הקרוב לחור השחור נמשך בכוח רב יותר לחור השחור, מאשר חלקו הרחוק מהחור השחור. בשלב מסוים הפרש הכוחות הוא כה גדול, עד שהגוף אינו יכול לעמוד בכוחות והוא מתפרק. תהליך זה נקרא ספגטיפיקציה. הפרש הכוחות באזור אופק האירועים של חור שחור על-מסיבי קטן יחסית, מאחר שהסינגולריות רחוקה מאוד מאופק האירועים. לכן גופים החוצים את אופק האירועים של חור שחור על-מסיבי כמעט ולא יחוו בעת המעבר דרך אופק האירועים תהליך ספגטיפיקציה.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר השערות הנוגעות לתהליך היווצרותם של חורים שחורים על-מסיביים:

  • החור השחור העל-מסיבי החל את חייו כחור שחור רגיל, וגדל אט-אט על ידי ספיחה של חומר.
  • ענן גז ענקי התכווץ לכוכב ענק בהשפעת כח המשיכה. כתוצאה מתהליכים בליבת הכוכב הוא לא נשאר יציב, וקרס לחור שחור, מבלי לעבור תהליך של סופרנובה.
  • ליבה של כוכב ענק קרסה לחור שחור כתוצאה מהמהירות היחסותית של הליבה, בשל החום הרב שהיא הפיקה.
  • חור שחור על-מסיבי נוצר לפני מיליארדי שנים, בסמוך מאוד למפץ הגדול.

בעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבעיה המרכזית ביצירה של חור שחור על-מסיבי היא בהשגת חומר בכמות מספקת. החומר הזה צריך לאבד את התנע הזוויתי שלו על מנת שתהליך זה יקרה. איבוד התנע הזוויתי, לפיכך, הוא גורם מפתח בגדילה של חורים שחורים, ומוביל ליצירה של דיסקיות ספיחה.
  • בעיה נוספת היא התפלגותם של החורים השחורים: כיום מוכרים חורים שחורים בעלי מסות שמש ספורות, וחורים שחורים על-מסיביים בעלי מיליוני מסות שמש. כמעט ולא נמצאו חורים שחורים בעלי מסה שבין שני התחומים שהוזכרו.

חורים שחורים במרכזי גלקסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדידות של אפקט דופלר שנערכו על מקורות של קרינה אלקטרומגנטית הסמוכים למרכזי גלקסיות, הראו תנועה מהירה מאוד. תנועה מהירה כזו יכולה להיות מוסברת רק בריכוז אדיר של מסה במרכז הגלקסיה. כיום, ידוע רק על חור שחור, או חור שחור בהתהוות, כגופים המסוגלים להכיל מסה רבה, בנפח קטן יחסית. החור השחור העל-מסיבי שבקבוצת קשת נחשב לחור השחור של גלקסיית שביל החלב, ומסתו מוערכת ב-4 מיליון מסות שמש. מאמינים כי יש קשר בין מסתו של החור השחור במרכז גלקסיה לצורתה של הגלקסיה. חורים שחורים במרכזי גלקסיות נחשבים למנועים של קוואזרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]