X.25

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים רשת X.25

X.25 הוא חבילת פרוטוקולי תקשורת סטנדרטיים שפותחה עבור תקשורת ברשת אזורית (WAN) עם מיתוג מנות. החבילה פותחה על ידי ארגון ITU-T.

פיתוח x.25 החל בשנות ה 70 על ידי קבוצת חברות טלפוניה במטרה להוות פרוטוקול ממשק רשת מרחבית תקנית המסוגל לספק קישוריות לרשתות תקשורת ציבוריות (PDNs) שונות x.25 היא רשת מיתוג המגדירה כיצד מוקמת ומתוחזקת תקשורת בין תחנות קצה לרכיבי תקשורת וציוד תעבורת נתונים

x.25 היא משפחה של פרוטוקולים שהיו מקובלים בשנות ה 80 בקרב חברות תקשורת ובמערכות תקשורת פיננסיות למשל עבור ניהול תקשורת הנהלת חשבונות מול הבנק x.25 נוצר במקור על ידי ה International Telegraph and Telephone Consultative Committee - CCITT וכיום ITU-T כסדרת טיוטות עד לפרסום הסופי במסגרת The Orange Book בשנת 1976 בזמן ש x.25 ברובו הוחלף על ידי פרוטוקולים פחות מורכבים (במיוחד IP - Internet Protocol) הוא עדיין נותר בשימוש ביישומים נישתיים ובאפליקציות Legacy.

x.25 הוא אחד מהשירותים ממותגי המנות הוותיקים ביותר הקיימים היא פותחה לפני מודל OSI ועוצבה כשלוש שכבות עקרוניות התואמות בקירוב לשלוש השכבות הנמוכות ממודל 7 השכבות. הוא תומך בפונקציונאליות שלא נמצאת בשכבת ה Network במודל OSI

מרכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרשת x.25 ארבעה רכיבים

  1. DTE - Data Terminal Equipment ציוד קצה למשל מחשב אישי.
  2. Phone Line - קווי טלפון פשוטים או קווי ISDN המהווים שכבה פיזית
  3. DCE - Data Circuit-terminating Equipment ציוד תקשורת כדוגמת מודם, המממשק בין ציוד הקצה לבין מתגי x.25
  4. PSE - Packet Switching Equipment שכבת מתגי x.25 המהווים את החומרה המרכזית של הרשת

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

X.25 היא אחת משרותי מיתוג המנות הוותיקים שקיימים כיום. הוא פותח לפני מודל 7 השכבות. חבילת הפרוטוקולים מעוצבת כשלוש שכבות עקרוניות. אשר מתאימות לשלוש השכבות הנמוכות של מודל שבע השכבות OSI. הוא תומך גם בפונקציונליות שלא קיימת בשכבת הרשת במודל OSI.

X.25 פותחה ב-ITU-T (לשעבר קבוצת המחקר השביעית של CCITT) שעסקה בפרויקטים בתחום רשתות נתונים. עדכונים שונים ותוספות התווספו אל תקן, ובסופו של דבר פורסמו בסדרה של ספרים טכניים של ה-ITU הדנות במערכות תקשורת. ספרים אלו יצאו לאור מדי ארבע שנים בעטיפות בצבעים שונים. המפרט של X.25 הוא רק חלק ממערכת גדולה יותר של פרוטוקולי X-Series הדנים ברשתות תקשורת ציבוריות.

"רשת התקשורת הציבורית" היה השם הכללי שניתן לאוסף בינלאומי של ספקי X.25. הפרוטוקול זכה לכיסוי גלובלי גדול במהלך שנות השמונים של המאה העשרים. רשתות X.25 עם נגישות ציבורית רחבה (compuserve, Tynnet, Euronet, PSS, Datapac, Datanet 1 ו- Telenet) הוקמו במרבית במדינות במהלך שנות ה-70 וה-80, על מנת להפחית את העלויות בגישה למגוון שירותי רשת.

החל מתחילת שנות תשעים בצפון אמריקה, השימוש ברשתות X.25 פחת והחלה החלפתו בשירות Frame Relay שהוצע על ידי חברות הטלפון. הודות לגידול נרחב של האינטרנט רוב המערכות שעשו שימוש ב-X.25 בעבר עברו לעשות שימוש בפרוטוקול TCP/IP. אבל עבור מערכות ישנות שצריכות X.25 לתקשורת ניתן לנתב חבילות נתונים של X.25 באמצעות רשתות TCP/IP.

רשתות X.25 עדיין נמצאות בשימוש ברחבי העולם. גרסה בשם AX.25 (קיצור של Amatur X.25) משמשת לקשר בין מפעילי רדיו חובבים. בחלק מהמדינות, כמו הולנד או גרמניה, אפשר להשתמש בגרסה מופשטת של X.25 באמצעות D-Channel של חיבור ה-ISDN2 עבור יישומי רשת הדורשים תעבורה בנפח נמוך כמו מסופים בנקודות מכירה. אך העתיד של השירות הזה בהולנד אינו ודאי.

בנוסף X.25 עדיין תחת שימוש כבד בעסקי התעופה (בעיקר באזור אסיה). על אף המעבר לפרוטוקולים מודרניים כמו X.400 החומרה הופכת להיות יותר ויותר נדירה ויקרה. עוד לאחרונה, במארס 2006, רשת התקשורת של המרחב האווירי הלאומי השתמשה ב X.25 לתקשורת בין שדות תעופה מרוחקים עם מרכזי בקרה אוויריים.

צרפת היא אחת המדינות היחידות שבה יש עדיין שירות מסחרי למשתמשי קצה, הידוע בשם Minitel ואשר מבוסס על Videotex אשר פועל על X.25. בשנת 2002 ל- Minitel היו כ -9 מיליון משתמשים, וב-2011 הוא עדיין משמש כ -2 מיליון משתמשים בצרפת עם כי פראנס טלקום הודיעה כי עד 2012 השירות יסגר לחלוטין.

X.121[עריכת קוד מקור | עריכה]

הינו אחד מהתקנים שתוקננו על ידי ITU-T ושייך למשפחת פרוטוקולי ה X.25 בהקשרי הקמת "שיחה" בין virtual-circuit ל רשת מידע ציבורי (PDN אנ'). החיבור מאפשר חיבור של שתי כתובות ישויות רשת (netrwork user address או NUA).

שימוש בפרוטוקול זה משמש בעת הקמת השיחה כאשר מתקיים שימוש ב רשתות ‏ PNP (packer layer protocol) נשלחת מנה לאחר מזהה סוג החבילה ‏ (packet type identifier או PTI). המידע מקודד על ידי שימוש באלג' BCD ומכיל 14 ספרות עשרוניות (נומרי בלבד).

המידע מורכב מ: 4 ספרות שמגדירות את רשת המידע (DNIC):

  • שלוש ספרות לזיהוי המדינה:
  1. ספרה לאזור (zone)
  2. שתי ספרות לזיהוי מדינה בתוך אזור.
  • ספרה אחת לזיהוי ה PDN

10 ספרות שמכילות את מזהה האשנב (טרמינל) (NTN):

עשרת הספרות מגדירות בצורה חד חד ערכית את הציוד המתפעל (שם באנגלית DTE),כל ספק שירות מגדיר לפי הסכמה שלו את ה NTN.

עד לשנת 2008 ה RFC 1236 שימש למיפוי כתובת IP לפרוטוקול זה , אולם ב 2008 מרחב כתובות 14.0.0.0/8 הוחזר ל IANA.

Crystal Clear app ktalkd.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מחשבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.