X.25

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
תרשים רשת X.25

X.25 הוא חבילת פרוטוקולי תקשורת סטנדרטיים שפותחה עבור תקשורת ברשת אזורית (WAN) עם מיתוג מנות. החבילה פותחה על ידי מגזר קביעת תקנים בטלקומוניקציה (ITU-T) באיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU).

פיתוח X.25 החל בשנות ה 70 על ידי קבוצת חברות טלפוניה במטרה להוות פרוטוקול ממשק רשת מרחבית תקנית המסוגל לספק קישוריות לרשתות תקשורת ציבוריות (PDNs) שונות X.25 היא רשת מיתוג המגדירה כיצד מוקמת ומתוחזקת תקשורת בין תחנות קצה לרכיבי תקשורת וציוד תעבורת נתונים

X.25 נוצר במקור על ידי ה International Telegraph and Telephone Consultative Committee - CCITT וכיום ITU-T כסדרת טיוטות עד לפרסום הסופי במסגרת The Orange Book בשנת 1976

X.25 הוא אחד מפרוטוקולי מיתוג המנות הוותיקים ביותר, שנבנה עבור תשתית שתומכת במהירות של 64 kbit/s לכל היותר. הוא פותח לפני פיתוח מודל ה-OSI, ועוצב במסגרת של שלוש שכבות התואמות בקירוב לשלוש השכבות הנמוכות ממודל שבע השכבות של ה־OSI. כמו כן, הוא כולל פונקציות שנמצאות בשכבות גבוהות יותר במודל OSI כמו ריבוב, בקרת שגיאות ובקרת זרימה (flow control).

עם שדרוג תשתיות הטלפון בעולם הוא הוחלף בפרוטוקול frame relay ובהמשך גם בפרוטוקולים מתקדמים יותר כמו ADSL. יחד עם זאת, הוא עדיין נמצא בשימוש ביישומים נישתיים ובאפליקציות Legacy. לדוגמה, יישומים של חברות תקשורת וגופים פיננסיים שנבנו בשנות ה-80.

חיבור קבוע לעומת חיבור משתנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לפרוטוקולי רשת אזורית אחרים, מאפשר הפרוטוקול שני סוגים של קווים: permanent virtual circuits (ר"ת PVC) או virtual circuit (ר"ת VC). קו קבוע נותן ללקוח ערובה שהקו יהיה זמין באופן רציף, כמו גם הגנה מפני ניסיונות פריצה לרשת מקומית על ידי האקרים שיודעים את ה-Data Network Identification Codes (ר"ת DNIC) של הלקוח.

מרכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרשת X.25 ארבעה רכיבים:

  1. Data Terminal Equipment (ר"ת DTE) - ציוד קצה למשל מחשב אישי.
  2. Phone Line - קווי טלפון פשוטים או קווי ISDN המהווים שכבה פיזית
  3. Data circuit-terminating equipment (ר"ת DCE) - ציוד תקשורת כדוגמת מודם, המממשק בין ציוד הקצה לבין מתגי X.25
  4. Packet Switching Equipment (ר"ת PSE) - שכבת מתגי X.25 המהווים את החומרה המרכזית של הרשת

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

X.25 היא אחת משרותי מיתוג המנות הוותיקים שקיימים כיום. הוא פותח לפני מודל 7 השכבות. חבילת הפרוטוקולים מעוצבת כשלוש שכבות עקרוניות. אשר מתאימות לשלוש השכבות הנמוכות של מודל שבע השכבות OSI. הוא תומך גם בפונקציונליות שלא קיימת בשכבת הרשת במודל OSI.

X.25 פותחה ב-ITU-T (לשעבר קבוצת המחקר השביעית של CCITT) שעסקה בפרויקטים בתחום רשתות נתונים. עדכונים שונים ותוספות התווספו אל תקן, ובסופו של דבר פורסמו בסדרה של ספרים טכניים של ה-ITU הדנות במערכות תקשורת. ספרים אלו יצאו לאור מדי ארבע שנים בעטיפות בצבעים שונים. המפרט של X.25 הוא רק חלק ממערכת גדולה יותר של פרוטוקולי X-Series הדנים ברשתות תקשורת ציבוריות.

"רשת התקשורת הציבורית" היה השם הכללי שניתן לאוסף בינלאומי של ספקי X.25. הפרוטוקול זכה לכיסוי גלובלי גדול במהלך שנות השמונים של המאה העשרים. רשתות X.25 עם נגישות ציבורית רחבה (compuserve, Tynnet, Euronet, PSS, Datapac, Datanet 1 ו- Telenet) הוקמו במרבית במדינות במהלך שנות ה-70 וה-80, על מנת להפחית את העלויות בגישה למגוון שירותי רשת.

החל מתחילת שנות תשעים בצפון אמריקה, השימוש ברשתות X.25 פחת והחלה החלפתו בשירות Frame Relay שהוצע על ידי חברות הטלפון. הודות לגידול נרחב של האינטרנט רוב המערכות שעשו שימוש ב-X.25 בעבר עברו לעשות שימוש בפרוטוקול TCP/IP. אבל עבור מערכות ישנות שצריכות X.25 לתקשורת ניתן לנתב חבילות נתונים של X.25 באמצעות רשתות TCP/IP.

רשתות X.25 עדיין נמצאות בשימוש ברחבי העולם. גרסה בשם AX.25 (קיצור של Amatur X.25) משמשת לקשר בין מפעילי רדיו חובבים. בחלק מהמדינות, כמו הולנד או גרמניה, אפשר להשתמש בגרסה מופשטת של X.25 באמצעות D-Channel של חיבור ה-ISDN2 עבור יישומי רשת הדורשים תעבורה בנפח נמוך כמו מסופים בנקודות מכירה. אך העתיד של השירות הזה בהולנד אינו ודאי.

בנוסף X.25 עדיין תחת שימוש כבד בעסקי התעופה (בעיקר באזור אסיה). על אף המעבר לפרוטוקולים מודרניים כמו X.400 החומרה הופכת להיות יותר ויותר נדירה ויקרה. עוד לאחרונה, במארס 2006, רשת התקשורת של המרחב האווירי הלאומי השתמשה ב X.25 לתקשורת בין שדות תעופה מרוחקים עם מרכזי בקרה אוויריים.

צרפת הייתה אחת מהמדינות האחרונות שבה פעל שירות מסחרי למשתמשי קצה המבוסס על פרוטוקול X.25. השירות, הידוע בשם מיניטל ואשר התבסס על Videotex, מנה בשנת 2002 כ־9 מיליון משתמשים, וב-2011 הוא עדיין מנה כ -2 מיליון משתמשים. השירות נסגר על ידי פראנס טלקום ב־30 ביוני 2012 כאשר היו מחוברים אליה 800,000 תחנות קצה פעילות‏[1].

X.121[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנו פרוטוקול במשפחת ה־X-Series, אשר מאפשר הקמת מעגל וירטואלי ממותג (switched virtual circuit) בין שני ציודי מסוף הנתונים (DTE) ברשת המידע הציבורית (PDN אנ'). הפרוטוקול מאפשר זיהוי חד חד ערכי של ציודי הנתונים באמצעות כתובות network user address (ר"ת NUA), אשר מיוצגת על־ידי מספר עשרוני בקידוד בינארי. ה־NUA מורכב מ:

  • מזהה רשת נתונים ( data network identification code או בר"ת DNIC) בן ארבע ספרות:
    • שלוש ספרות לזיהוי המדינה:
      • ספרה לאזור (zone)
      • שתי ספרות לזיהוי מדינה בתוך אזור.
    • ספרה אחת לזיהוי ה PDN
  • מזהה מסוף (national terminal number או בר"ת NTN) בן עשר ספרות.

שימוש בפרוטוקול זה משמש בעת הקמת השיחה כאשר מתקיים שימוש ב רשתות ‏ PNP (packer layer protocol) נשלחת מנה לאחר מזהה סוג החבילה ‏ (packet type identifier או PTI). המידע מקודד על ידי שימוש באלג' BCD ומכיל 14 ספרות עשרוניות (נומרי בלבד).


10 ספרות שמכילות את מזהה האשנב (טרמינל) (NTN):

עשרת הספרות מגדירות בצורה חד חד ערכית את הציוד המתפעל (שם באנגלית DTE),כל ספק שירות מגדיר לפי הסכמה שלו את ה NTN.

עד לשנת 2008 ה RFC 1236 שימש למיפוי כתובת IP לפרוטוקול זה , אולם ב 2008 מרחב כתובות 14.0.0.0/8 הוחזר ל IANA.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Crystal Clear app ktalkd.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מחשבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.