האקר

האקר (בעברית: פַּצְחָן) הוא מושג המשמש לתיאור אדם המתעניין בטכנולוגיה ובשימוש יצירתי בה. בדרך כלל הכוונה היא למומחי מחשבים המשתמשים בהם בצורה יצירתית.

תוכן עניינים

1 פעילות
2 היסטוריה
3 האקרים בישראל
- 3.1 מקרי פריצת תוכנה בישראל
4 ראו גם
5 קישורים חיצוניים

פעילות [עריכה]

משמעות המושג בהקשר של מחשבים השתנתה לאורך השנים, כיום הציבור והתקשורת משתמשים במושג האקר במובן השלילי של המושג. קיים הבדל מהותי בין האקר לקראקרים. האקר הוא מי שמשתמש בידיעותיו במחשבים כדי לבדוק יציבות של תוכנה ואת עוצמת המיגון שלה. לעומת זאת, קראקר הוא מי שפורץ למחשבים ללא רשות כדי לדלות משם פרטים או לשנות דברים ופעולתו הינה מחוץ לחוק.

ישנם אלו המשתמשים במושג האקר גם כאשר מדובר בקראקרים המנצלים את הרשת לפעילות העוברת על החוק. גם ההאקרים עצמם מנסים להבדיל בין פעילותם, שבגבולות החוק, ובין פעילות הקראקרים, החורגת מגבולות החוק, באומרם: "האקרים בונים דברים, קראקרים הורסים אותם". יש כאלו המסווגים את ההאקרים כבעלי "כובע לבן", איתם נימנים ה Ethical Hackers – ההאקרים "המוסריים" שפורצים למערכות מחשוב וידע, מתוך אתגר אישי לחקור עוד ועוד מערכות ובו בזמן עוזרים לבעלי המערכת לאבטח אותה ולגרום להם להיות מודעים לבעיות האבטחה שלהם.

האקרים רבים מועסקים כיום בחברות אבטחה רבות בעולם ומתעלים את הידע שלהם ליצירת עולם וירטואלי בטוח יותר (Smith & Yurcik & Doss, 2001). הקבוצה השנייה הם האקרים בעלי "כובע שחור", המכונים גם קראקרים, אשר פורצים למערכות מחשבים לביצוע פעולות הרסניות. לפיכך, פעילותם של הקראקרים מהווה למעשה עבירה על החוק. הקראקרים מסוגלים להשתלט באופן עוין על מחשבים מרחוק דרך הרשת, ולפרוץ מערכות אבטחה של מחשבים תוך גרימת נזק, לעתים בלתי הפיך, לתוכנות המחשב ולרשת. דרכי הפעולה השכיחות ביותר של ההאקרים בעלי ה"כובע השחור" הינן שתילת סוס טרויאני, שתילת וירוסים ותולעת המחשבים.

דוגמה חיובית להאקר אפשר למצוא בתיאור התקשורתי של לינוס טורבאלדס אשר יצר את גרעין מערכת ההפעלה לינוקס. יש הרואים באנשים מסוגו של טורבאלדס האקרים אמיתיים, אלו המשתמשים ביכולותיהם לבניית מוצרים ופיתוח רשת האינטרנט.

במקור, המונח האק או האקר התייחס כמעט באופן בלעדי לתכנות או הנדסה חשמלית. אך כיום השימוש במילה "האק" מאפיין כל דבר שנחשב לעקיפת גבולות או הערמה והמבצע נחשב ל"האקר". פיטר סמסון כתב את מילון הראשון שיהווה בסיס לז'רגון ההאקרים.

אריק ס. ראימונד מי שחיבר את "הקתדרלה והבזאר", מציע ניסוח אחר להגדרה מיהו האקר: לדעתו, בניגוד לרושם המוטעה לחלוטין שנוצר על ידי התקשורת הכללית והמקצועית בארץ ובעולם, האקרים, ברובם, אינם עוסקים כלל בפריצה למחשבים, לשום מטרה. האקרים הם אנשים הנהנים מעיסוק בתוכנה ובמחשבים שחוקרים את המערכות ואת יכולת התכנות שלהם. לינוקס לדוגמה, היא תוכנה שנמנית עם תוכנות מצוינות רבות אחרות שנכתבו על ידי האקרים, בלי שיהיה לתוכנות או למתכנתים כל קשר לפריצות למחשבים.

היסטוריה [עריכה]

לפי חוקרי אינטרנט רבים, ביניהם ד"ר יעקב הכט, ניתן לחלק את היסטוריית ההאקרים לחמישה גלים התפתחותיים:

הגל הראשון משויך למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשנות השישים של המאה העשרים, ומהווה תת-תרבות שנוצרה על ידי ההאקרים הראשונים. החברים במועדון חובבי דגמי הרכבות בנו דגמים שונים. המשחק, הפירוק וההרכבה הובילו רבים מהם לתחום חדש, תכנות מחשבים. מושג ההאקר- חוטב עצים בהקשר המחשבים, נולד שם, הרבה לפני שמחשבים היו מצרך נפוץ והמוני. המילה האק (hack) שימשה מילת סלנג מקומי עם מספר משמעויות שונות; פירוש אחד היה פתרון לבעיה ופירוש שני היה מעשה קונדס פיקחי אשר בוצע על ידי הסטודנטים של MIT, כאשר המבצע כונה האקר.

בגל השני החלו לחדור לשיח הציבורי מקרים של עבריינות מחשב שפגעו בשמם של ההאקרים. אחד הסיפורים המוכרים הוא של קווין מיטניק. מיטניק, צעיר יהודי, אז בן 17, פרץ בשנת 1981 עם שני חבריו למרכזיית הטלפונים של חברת פספיק-בל בלוס-אנג'לס, וצילמו שם סיסמאות המאפשרות חיוג מרחוק מטלפון בשמות בדיוניים אותם הפעילו מאחד מבתי הקפה בעיר. מיטניק נשפט לשלושה חודשי מעצר בכלא לקטינים. כיום הוא משמש כיועץ לאבטחת מידע.

הגל השלישי והרביעי מתייחסים להמשך התפתחותו של ההאקר, הפאניקה והתיוג השלילי שנוצר בעקבותם. בנוסף, בגל הרביעי נקבעו מושגים הקשורים לפשיעה וירטואלית כמו השגת גבול דיגיטאלית, ניבול פה דיגיטאלי ואלימות וירטואלית.

בגל החמישי, שהחל בשנות ה-2000, ההאקר הפך מפושע וירטואלי לטרוריסט. ההאקר נתפס כמי שמסוגל להשמיד פיזית באמצעים דיגיטאליים ולערער על הסדר החברתי והפוליטי. מעצם מהותו, טרור מיועד לפגוע בבני אדם באשר הם, כדי ליצור את האפקט הרצוי – הרתעה, פחד, כאוס וכיוצא באלה. כמו בעולם הפיסי, כך גם במרחב האינטרנט.

האקרים בישראל [עריכה]

נכון לשנת 2008 היו בישראל קרוב ל-10,000 בעלי הכשרה האקרית, מהם רק 30% עברו הכשרה רשמית. ישנם בתי ספר מקצועיים ומכללות כגון מכללת סלע, רשת ג'ון ברייס ומכללת היי-טק המעבירים קורסי הכשרה באבטחת מידע.

בשנת 2006 התקיים מפגש ה-Hackathon של קהילת DEF CON הראשון בישראל. המשתתפים חולקו לקבוצות וכל קבוצה קיבלה 'משימת פיצוח' שונה, כדי לראות כיצד הם מתמודדים עם תוכנות ווירוסים שונים. במפגש נכחו 80 האקרים ישראלים, ביניהם מומחים באבטחת מידע בתחום הסלולר ואף בתחום הביטחון. ב-Defcon ישראל כ-200 חברים וכולם עוסקים בהאקינג ואבטחת מידע.

אחד מההאקרים הישראלים המוכרים הוא גיא מזרחי, המפעיל פורום האקרים בישראל ומנהל יומן אישי בתחום ההאקינג וטכנולוגיה.

מקרי פריצת תוכנה בישראל [עריכה]

במאי 2011 האקרים השתלטו על עמודי הפייסבוק של רכבת ישראל, בנק לאומי ומפעל הפיס. שלושת העמודים מנוהלים על ידי אדם שוב וחברת יחסי הציבור ריפרש שבבעלותו. ההאקרים הערבים גנבו את זהות אחד מעובדי חברת ריפרש, וכך פירסמו מסרים פרו- ערבים וכן שתלו בהם את תמונתו של מנהיג אל-קאעידה שחוסל באותו השבוע, אוסמה בן לאדן. תוך יממה חזרה השליטה לחברת ריפרש ובנק לאומי מיהר להרגיע את לקוחותיו שלפריצה אין כל קשר למחשבי הבנק וחשבונות המשתמשים, שנותרו מוגנים ומאובטחים.

מקרי השתלטות נוספים על אתרי אינטרנט היו גם באתרים של פוליטיקאים ישראלים. באפריל 2011 האקרים ערבים פרצו לאתר 'גו קדימה' של פעילי מפלגת קדימה. ההאקרים, שכינו את עצמם 'צוות ההאקרים של עזה', כתבו בדף הבית של האתר: 'מסר לישראל - מוות לישראל'. יומיים לאחר מכן האתר של ח"כ יואל חסון הותקף על ידי גורמים אסלאמיים קיצוניים. בדף הבית הופיעו כתובות בערבית והתנגנה מנגינת תפילה אסלאמית. ימים ספורים לאחר מכן נפרץ אתר האינטרנט של מפלגת ישראל ביתנו. באתר פורסמה הודעה בגנות יושב ראש הסיעה, אביגדור ליברמן, שכונה פושע, לצד תמונה של דגל פלסטין על רקע הפירמידות במצרים.

בתחילת שנת 2012 התרחשו בישראל מספר מקרי פריצה ברמה בינלאומית. אחד הגדולים שבהם היה פרשת ההאקר הסעודי, גניבת למעלה מ-400,000 פרטי כרטיס אשראי של ישראלים. הפריצה עוררה סערה גדולה בישראל ומומחים טענו כי מקור הפריצה היה אתרי קופונים בעקבות ההתעסקות התקשורתית הרבה סביב מקרי הפריצה, בני ציפר כתב

	גיבורי דורנו הם ההאקרים, הפצחנים. איש לא ראה אותם. רואים רק את תוצאות מעלליהם הזדוניים הנועדים לשבש את חיינו בכמה הקלקות תווים במקלדת המחשב

בינואר 2012 האקר המזוהה עם קבוצת ההאקרים אנונימוס פרסם הסברים כיצד לפרוץ לתוכנות השולטות במפעלים השייכים למדינת ישראל כגון מתקני מים ותחנות כוח. פורסם גם מסמך עם כתובות אי-מייל וססמאות של בכירים במשרד הביטחון וצה"ל. תוך פחות מחודש נפרצו עשרות אתרי אינטרנט ישראלים על ידי האקרים פרו-ערבים. בין האתרים שנפרצו היו אתר שירותי כבאות והצלה, בנק דיסקונט, מטרנה ואף אתר הבית של השר דני אילון, שם האקרים כתבו 'חמאס, פת''ח, הג'יהאד האיסלאמי וכל הפלגים הפלסטיניים ילחמו בצבאכם. כל האסירים ישוחררו מבתי הסוהר שלכם. חירות לפלסטין'. ההאקרים אף פרסמו תמונה של חבר הכנסת ועליה סימני סוליות נעליים.

בעקבות הפריצות הללו ופריצות קודמות, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר על הקמת מטה לאומי ללוחמה בטרור מקוון, וכן השקעה של 400 מיליון שקלים לבניית יסודות הגנתיים והתקפיים. בנוסף, צה"ל הודיע שיקים יחידות ללוחמה בטרור מקוון, ומשרד הביטחון הודיע שיקים מנהלת חדשה בתחום זה.

ב-6 באפריל שנת 2013, פתחו פעילים מוסלמים וערבים שהזדהו כחלק מקבוצת אנונימוס, ביחד עם ארגוני האקרים פרו-פלסטיניים, במתקפת סייבר על אתרים ממשלתיים וציבוריים בישראל, זאת כמחאה מתוקשרת על מה שהגדירו ככיבוש, דיכוי והפרת זכויות אדם כלפי הפלסטינים במדינה, וכפעילות שמאל אקטיבי המזוהה עם הקבוצה. ההתקפה כונתה Opisrael# (-קיצור של operation israel - מבצע ישראל). ההתקפה כללה שימוש בעיקר במתקפת מניעת שרות מבוזרת, ובמקרים אחדים אף הותקפו אתרים בצורת defacement שהביאה להשחתת תוכן המוצג בדפי האתרים או להחלפתו בתוכן שונה. ממשלת ישראל הודיעה כי היא נתונה תחת מתקפה, אך רוב האתרים שהופלו על ידי הארגון חזרו לפעולה כעבור זמן קצר. חלק מאותם הפעילים הודיע בכלי התקשורת שמטרתם היא "למחוק את ישראל מהאינטרנט". תוך כדי המתקפה על ישראל, האקרים ישראלים השיבו במתקפה ואף השתלטו על האתר שארגן את ההתקפות ושתלו בו מסרים פרו-ישראלים וסרטונים בגנות האסלאם. בנוסף, הותקפו אתרים במדינות ערב.

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: אבטחת מידע
טקסט בוויקיטקסט: איך להיות האקר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האקר