אזוספרמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אזוספרמיה לפי ו' האנגלית היא היעדר תאי זרע בכלל ולכן צריך לשנות את שם הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אזוספרמיה לפי ו' האנגלית היא היעדר תאי זרע בכלל ולכן צריך לשנות את שם הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
אזוספרמיה
תחום אורולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D053713
סיווגים
ICD-11 GB04.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אזוספרמיה הוא מצב בו קיימת אי פוריות של הגבר כתוצאה מאי הימצאותם של תאי הזרע. מצב זה קורה בכאחוז מאוכלוסיית הגברים על כדור הארץ ונמצא בכ20 אחוז מהפרעות חוסר פוריות אצל גברים.

תא הזרע מיוצר בתהליך של ספרמטוגנזיס. תהליך זה קורה בתאי סרטולי הנמצאים באשך. בתחילה התא הוא ספרמטוגוניה, לאחר מכן הופך לספרמטוציט, בתהליך של מיוזה הספרמטוציט הופך לספרמטיד, וזהו התא הראשון בו ניתן להשתמש בו לצורך הפריה- תא עגול, ללא זנב או יכולת תנועה. לאחר מכן תא הזרע הופך להיות בשל- (ספרמטוזואה): עם ראש המכיל אקרוזום ואנזימים פרוטאוליטיים שאחראיים על עיכול תאי הגרנולוזה העוטפים את הביצית, גרעין, וזנב. לאחר ייצור תאי הזרע באשכים, הם עוברים לאפידידימיס, משם ל- Vas deferens (צינור הזרע), משם לחיבור עם ה- Seminal vesicles אשר תורמות את נוזל הזרע את מהווה את רוב נפח הזרימה, ומשם יציאה דרך ה- ejaculatory duct והאורתרה (דרך הפין).

במהלך הבקרה ההורמונלית על ייצור הזרע, ההיפותלמוס מפריש את ההורמון GnRH, אשר פועל על ההיפופיזה להפרשת LH ו- FSH. ההורמון FSH אשר מופרש מההיפופיזה משפיע על תאי סרטולי, שמייצרים בתגובה גם את ההורמון אינהיבין אשר פועל בין היתר במשוב שלילי על ההיפופיזה (על כן, אם תהיה הפרעה לתהליך ייצור הזרע, רמות האינהיבין יהיו נמוכות או לא יהיו כלל, ורמת ה- FSH תהיה גבוהה מאחר שהיא לא תדוכא על ידי אינהיבין).

ההורמון LH משפיע על תאי ליידיג הנמצאים גם הם באשך להפרשת טסטוסטרון, המעודד תהליך של ייצור זרע. עם זאת, ריכוזי טסטוסטרון גבוהים מדי עלולים לעכב הפרשה של LH ו- TSH מההיפופיזה (ועל כן זריקות טסטוסטרון עלולות להביא לעקרות גברית).

תסמונת קלמן היא תסמונת שבה אין הפרשה של LH ו- FSH מההיפופיזה, וכן אין חוש ריח. בתסמונת זו מלבד העובדה שאין ייצור זרע, אין התפתחות של סימני מין משניים (שיעור, מסקולניזציה) ולכן הטיפול יכול לכלול מתן גונדוטרופינים לעידוד ייצור הזרע, ומתן טסטוסטרון כדי לעודד התפתחות סימני מין משניים.

פרמטרים לאיכות הזרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נבדקת שאלה באשר לבעיות פריון, יש לבדוק ספירת זרע ולוודא כי היא תקינה. ההכנות לספירת זרע כוללות הימנעות מהוצאת זרע במשך 3-5 ימים, והעברה למעבדה בטמפרטורת הגוף, תוך שעה. לצורך קביעה של הפרעת פוריות, לא מספקת בדיקה אחת של ספירת זרע, ויש לערוך שתי בדיקות בהבדל של 3 שבועות זה מזה.

  • נפח- לפחות 2 סמ"ק.
  • חומציות (PH)- בין 7.4-7.8.
  • ריכוז- מעל 20 מיליון למ"ל.
  • תנועה- 50% מתאי הזרע הם בתנועה קדימה (או 25% בתנועה מהירה קדימה).
  • מורפולוגיה- בגבר פורה, רוב תאי הזרע הם בעלי מורפולוגיה אבנורמלית, כאשר 30% יהיו עם מורפולוגיה נורמלית. לצורך עניין זה, קיימים שני קריטריונים- לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) המורפולוגיה התקינה היא לפחות 30%. על פי קריטריון קרוגר, מספיק 14% תאים בעלי ראש זרע תקין, כאשר מתחת ל-4% מורפולוגיה היא הפרעה מורפולוגית קשה, ואם הזרע יונח ליד הביצית סביר להניח שיהיה כישלון בהפריה ולכן יש להשתמש בטכניקות של ICSI (החדרת הזרע לביצית בתנאי מעבדה).

הגדרה להפרעות בתאי הזרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורמוספרמי- זרע תקין.
  • א-ספרמיה- קיימת הפרעה בפליטת הזרע (למשל, פגיעה בעמוד השדרה).
  • אזוספרמיה- יש פליטה של נוזל זרע, אולם ללא תאי זרע כלל.
  • אוליגוספרמיה- ריכוז נמוך של תאי זרע (מתחת ל-20 מיליון למ"ל).
  • אסטנוזו-ספרמיה- פחות מ-50% מהזרעונים נמצאים בתנועה קדימה/פחות מ-25% מהזרעונים בתנועה מהירה קדימה.
  • טרטוזוספרמיה- הפרעה במורפולוגיה.

כאשר יש הפרעה בתנועה, בריכוז הזרעונים ובמורפולוגיה שלהם, התסמונת היא OTA syndrome על פי ראשי התיבות של אוליגוספרמיה, טרטוזוספרמיה, אסטנוזוספרמיה.

אזוספרמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזוספרמיה היא מצב בו אין תאי זרע. הסיבות לאזוספרמיה מתחלקות ל-3:

  • פרה-טסטיקולריות: אין גירוי הורמונלי נכון של האשך ליצור זרע. תסמונת קלמן, גידולים בהיפופיזה.
  • טסטיקולריות- שמקורן באשך.
  • פוסט-טסטיקולריות- בעיות שקשורות לחסימה. לעיתים ייצור הזרע תקין לחלוטין אולם מערכת ההובלה חסומה, במצבים כגון ציסטיק פיברוזיס ומחלות נוספות.

לזיהוי מקור הבעיה, יש לקחת בדיקה הורמונלית (רמות FSH וטסטוסטרון) ונפח של הזירמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אזוספרמיה בוויקישיתוף

אזוספרמיה - מאמר מאת ד"ר רעות ברטוב

נטע אחיטוב, "ד"ר ניצן גונן הצליחה לגדל אשכים במעבדה. יש גברים שזה עשוי לשנות את חייהם", באתר הארץ