עמוד השדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים של עמוד שדרה אנושי - מבט מהצד

עמוד השדרה (TA: Columna vertebralis) הוא החלק הקשיח במערכת הנושאת את משקל חלקו העליון של הגוף אצל בעלי החוליות ותפקידיו העיקריים הם להגן על חוט השדרה ולאפשר יציבות לגוף. לאורך עמוד השדרה עוברת תעלת השדרה (Canalis vertebralis) והיא מכילה את חוט השדרה ומגינה עליו. הזיזים המקיפים את קשת החוליה מאפשרים קשר בין השרירים לשלד.

קיומו של עמוד השדרה בשלד מהווה סיווג לתת-קבוצה של בעלי חיים - בעלי חוליות. אצל בעלי חוליות שונים יש מספר שונה של חוליות.

מבנה עמוד השדרה אצל האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השדרה מורכב מעשרים וארבע חוליות מהצוואר עד למותן ועוד כשמונה עד עשר חוליות נוספות שחלקן מאוחות בעצם העצה ובעצם העוקץ. בין חוליות עמוד השדרה מפרקים נעים המאפשרים כיפוף ויישור במישור החזיתי ובמישור החיצי ופיתול במישור האופקי. החוליות מופרדות על ידי טבעות סחוס (דיסק בין-חולייתי) המכילות חומר ג'לטיני, שבמצב בו עלולה להתערער היציבות (כגון נשיאת משקל כבד) הן סופגות לחץ של עד מאות קילוגרם לכל סמ"ר‏‏‏[1]. הדיסקים בולמים את הזעזועים המופעלים על עמוד השדרה. בתוך החוליות עובר חוט השדרה, ומתפקידי עמוד השדרה להגן על חוט השדרה המהווה חלק ממערכת העצבים המרכזית. עמוד השדרה מחובר אל הראש, בית החזה והגפיים.

החוליות מחולקות לאזורים על פי הפרוט הבא:

  • עמוד שדרה צווארי (Vertebrae cervicales), המכיל שבע חוליות צוואר הנושאות את הראש.
  • עמוד שדרה חזי (Vertebrae thoracicae), המכיל 12 חוליות אשר כל אחת מהן מחוברת לשתי צלעות, ימנית ושמאלית.
  • עמוד שדרה מותני (Vertebrae lumbales), המורכב מחמש חוליות הנושאות את משקל כל המחצית העליונה של הגוף.

בחלקו התחתון של עמוד השדרה נמצאים:

  • העצה (סקרום) המורכבת מחמש חוליות מאוחות.
  • עצם העוקץ (עצם הזנב) המורכבת משלוש עד חמש חוליות (משתנה מאדם לאדם), למרות שבעצם נאחזים מספר שרירים, נראה שזהו שריד אבולוציוני שכיום אין לו תפקיד מוגדר.

לעתים נדירות נולדים ילדים עם המשך קצר לעמוד השדרה, אשר מוסר בניתוח עם לידתם.

כינויי ושמות החוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוליות מכונות בצרוף של אותיות ומספרים המייצג את אזורן ואת מיקומן בכל אזור. החוליות הצוואריות נקראות C#‎ כאשר האות C מייצגת את שייכותן לאזור הצוואר (Cervical) והמספר מציין את מיקומן מלמעלה למטה: C1 היא החוליה העליונה, C2 היא החוליה מתחת ל-C1 וכן הלאה עד C7. באותה דרך מכונות החוליות החזיות (Thoracic)‏ T1 עד T12 (ולפעמים Th או D במקום T), חוליות מותניות L1 עד L5, חוליות העצה (Sacrum)‏ S1 עד S5 וחוליות עצם העוקץ (Coccyx)‏ Co1 עד Co5.

יוצאות מהכלל הן שתי החוליות הצוואריות העליונות (C1 ו-C2) שזכו לשמות משלהן בזכות תפקידן יוצא הדופן בתנועת הראש. הללו הן האטלס וחולית הציר.

קשתות עמוד השדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Illu vertebral column-he.jpg

לאורך עמוד השדרה ניכרות שלוש קשתות: באזור עמוד השדרה הצווארי קשת קעורה (מנקודת מבט אחורית) הכוללת את כל החוליות הצוואריות ואת החוליה החזית הראשונה. קשת זו מכונה הלורדוזה הצווארית (Lordosis cervicis; Lordosis colli). באזור עמוד השדרה החזי נמצאת קשת קמורה המתחילה בחוליה החזית השנייה, שיאה באזור החוליה החזית השביעית וסופה בחוליה החזית השתים עשרה. הקשת מכונה הקיפוזה החזית (Kyphosis thoracica). באזור המותני שוב מתקער עמוד השדרה ליצירת הלורדוזה המותנית (Lordosis lumbalis). הקשתות פועלות יחד כמבנה קפיצי הבולם זעזועים המופעלים על השלד והגוף.

במצבים חריגים של מנח עמוד השדרה, הקשתות שטוחות מדי או קשתיות מדי. מצב של קשת קעורה מוגברת מכונה היפר-לורדוזיס או לורדוזיס (לורדוזיס מותני או לורדוזיס צווארי) וקשת קמורה מוגברת מכונה עקשת (קיפוזיס).

בהיטל אחורי, עמוד השדרה ישר לחלוטין, קיומה של קשת חריגה בהיטל זה (כלומר פיתול ימינה או שמאלה או צירוף אחר ומורכב יותר של פיתולים) מכונה עקמת.

בעיות בעמוד השדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – פגיעה בחוט השדרה, עקשת

בדרך כלל עמוד השדרה מגן על חוט השדרה, אך בעיות מסוימות עלולות להפעיל לחץ על חוט השדרה ולהפריע לתפקודו. הבעיות יכולות לנבוע מחוליה שבורה, מקרע בדיסק בין-חולייתי, מזיהום או מגידול. לפי סוג הפגיעה (שיתוק, חולשה או אי תפקוד) אפשר לאבחן את מיקום הפגיעה בחוליה. ככל שמיקום הפגיעה עליון יותר, כך השיתוק יכיל שטח רב יותר בגוף. פגיעה פיזית חמורה בחוליות הצוואר העליונות (C1-C5) עשויה לגרום לשיתוק שרירי הנשימה וכל שרירי הידיים והרגליים. פגיעה שבדרך כלל מסתיימת במוות. פגיעה בחוליות החזה תגרום לשיתוק ברגליים, ולפי מיקום הפגיעה (T2-T4) שיתוק בפלג הגוף העליון או (T4-T8) שיתוק בפלג גוף התחתון. פגיעה בחוליות עצם הזנב תגרום לחולשת רגליים (S1-S2), ואובדן שליטה בשלפוחית השתן ופעולות מעיים (S3-S5), דבר שיכול להתרחש גם בכל מקום אחר בעמוד השדרה. ‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימוכין והערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏קרול הווארד, מסע שלא ייאמן, הד ארצי 2000.‏
  2. ^ ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶ‏רְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, עמ' 324

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]