הורמון מגרה זקיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה תלת ממדי של הורמון מגרה זקיק (ירוק וכתום) המצומד לקולטן FSH (כחול)

הורמון מגרה זקיק (FSH – Follicle Stimulating Hormone) הוא גונדוטרופין, הורמון המופרש על ידי בלוטת יותרת המוח, שאיבר מטרתו הוא הגונדות (אשך או שחלה). הפרשתם של גונדוטרופינים, בהם FSH, מתחילה בעקבות הפרשתם של הורמונים משחררים מההיפותלמוס והשפעתם על בלוטת יותרת המוח. ההורמון FSH מופרש אצל הנקבה ואצל הזכר, אך מביא למהלכם של תהליכים שונים בקרב בני שני המינים.

ההורמון הוא גליקופרוטאין המורכב משתי תת-יחידות: אלפא, המשותפת לו, לLH ולTSH, ובטא, המיחדת כל הורמון. התת-יחידות קשורות ביניהן בקשרי גופרית.

ההורמון FSH בנקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

FSH פועל באופן כפול בשחלה במהלך המחזור החודשי:

  1. השפעה על התפתחות הזקיק - בתחילת המחזור, מפרישה בלוטת יותרת המוח הורמון זה והוא מביא לכך שהזקיק הראשוני הנמצא בשחלה יתפתח. לקראת אמצע המחזור החודשי יופרש הורמון LH והוא יגרום לתהליך הביוץ.
  2. גורם להפרשתם של אסטרוגנים מהזקיק הבשל - בהשפעת האסטרוגנים מתחלקים תאי רירית הרחם וכלי הדם ברחם נעשים רחבים, בנרתיק מתרחבים תאי אפיתל ומפרישים נוזלים ריריים וכן מתפתחים צינורות החלב.

הפרשת ההורמון FSH מופעלת במנגנון משוב שלילי - ריכוז גבוה של אסטרוגן בדם יגרום לעיכוב הפרשת ההורמון.

ההורמון FSH בזכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההורמון FSH גורם להופעתם של סימני מין משניים וכן מעודד את התפתחותם של צינורירי הזרע באשכים וחיוני ליצירת תאי זרע באבוביות הזרע. הפרשת ההורמון מעוכבת על ידי ספירת זרע גבוהה, הגורמת לתאי סרטולי להפריש אינהיבין, לו ההשפעה המעכבת.

Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.