בצלאל יאיר דנציגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי בצלאל יאיר דנציגר (כ"ה באדר תרכ"ה, 1865 - כ"ה באדר תרצ"ד, 1934) כיהן כמנהיג לחלק מחסידי אלכסנדר בלודז'. היה בנו של רבי יחיאל דנציגר ואחיהם של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר ורבי שמואל צבי דנציגר וחותנו של רבי יהודה משה דנציגר אדמו"רי אלכסנדר.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה טורצ'ין שבווהלין (כיום אוקראינה) לרבי יחיאל דנציגר, ממלא מקומו של רבי דב בעריש מביאלה שהיה ממלא מקומם של רבי מנחם מנדל מוורקא ורבי יצחק מוורקא. נישא לבתו של הרב צבי הירש טיברג מפלאוונה. לאחר פטירת אביו חלק מהחסידים רצו למנותו לאדמו"ר אך הוא סירב ודבק באחיו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק בעל ה"ישמח ישראל". לאחר פטירת אחיו בשנת תר"ע שוב באו אליו חסידים אך סירב לקבלם ודבק באחיו השני, רבי שמואל צבי ה"תפארת שמואל". בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בלודז' ובהסכמת אחיו (ששהה אף הוא בלודז') החל לקבל חסידים. לאחר סיום המלחמה נשאר בלודז' שם היה לו בית מדרש וחלק מחסידי אלכסנדר נקשרו אליו. נקבר באלכסנדר.

היה נוהג לומר את דברי תורתו ממה ששמע מפי אחיו ה"ישמח ישראל".

אחרי השואה, בה נרצח אחיינו רבי יצחק מנחם (בנו של אחיו רבי שמואל צבי) שהיה האדמו"ר הרביעי בשושלת אלכסנדר, מינו שרידי החסידים את חתנו-אחיינו רבי יהודה משה דנציגר לאדמו"ר מאלכסנדר. חתנים נוספים שלו היו רבי מרדכי מנחם קאליש מוורקא (נכדו של רבי שמחה בונים קאליש), רבי יצחק חיים דוד דמבינסקי בן אחיינו הרב פייבל שלום, אדמו"ר במקוב (נרצח בשואה) ורבי ישראל אלימלך פרומר מראדום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, חלק א', עמ' שסה-שסו.